רבנו חננאל

ממפרשי התלמוד בראשית תקופת הראשונים

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים). פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו שנמצא בידינו.

רבינו חננאל
לידה 965
ד'תשכ"ו
פטירה 1055 (בגיל 90 בערך)
ד'תתט"ז
מדינה איפריקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1053 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ישיבת קירואן
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אביו רבינו חושיאל
תלמידיו רי"ף עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו רב ניסים גאון, רב האי גאון, רבי שמואל הנגיד
חיבוריו פירוש לתלמוד, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי"[1], אך ככל הנראה בצעירותו[2] היגר עם אביו רבינו חושיאל, לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה של ימינו) (ראו גם אגדת ארבעת השבויים). ישנה מסורת שרבנו חננאל היה תקופה ארוכה במרוקו אך גם פרק זמן זה אינו ידוע דיו. ידוע כי למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות – בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.

רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן".[3]

במקורות מוזכר גם ר' אלחנן בנו של ר' חושיאל מקירואן. החוקרים נבוכו בשאלה האם אלחנן הוא חננאל או שהם אחים או שהיו שני ר' חושיאל בקירואן.[4]

חיבוריו

עריכה

פירושו לתלמוד

עריכה

רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי,[5] אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין[6], וכן על מסכתות שבת וחולין. הפירוש נדפס לראשונה מכת"י ותיקן 126 ו-128 בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".

סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. מאפיין מרכזי של הפירוש הוא פסיקת הלכה שיטתי בסוגיות התלמוד. בפירושו הוא מרבה להביא מהתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.

לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.

כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן רציונליסטי (שׂיכלי), ואת התמוהות שבהן כמשלים.

מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. ובמקומות רבים חלק על שיטתו. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו[7][דרוש מקור]. בחיבוריו של רש"י הוא כמעט אינו מוזכר[8], זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.

ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.[3]

פירושו לתורה

עריכה

ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.

חיבורים נוספים

עריכה

יש שייחסו לרבנו חננאל את ספר המקצועות וספר חפץ[9], אך חוקרים הוכיחו כי החיבור לא נתחבר על ידו אלא על ידי חכמים מבית מדרשו. השתמרו בידינו עדויות לחיבורי הלכה שכתב רבינו חננאל, בהם 'ספר דינין', אך טיבם והיקפם טרם התבררו.[10][11] השתמרו תשובות אחדות שהשיב.

לקריאה נוספת

עריכה
  • שלמה יהודה רפפורט, תולדות רבנו חננאל, ורשה תרע"ג.
  • יוסף מרדכי דובאוויק, רבנו חננאל וגאוני בבל: דרכי הפרשנות ופסיקת ההלכה של רבנו חננאל, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"ה.
  • אהרון נחלון, "עיונים ברבנו חננאל: יחסו של רבנו חננאל לדבריהם של גאוני בבל ויחסו של הרי"ף לדבריו של רבנו חננאל", שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי יא–יב (תשמ"ד–תשמ"ו), עמ' 407–433.
  • יעקב בלידשטיין, "משהו על המימד האידאולוגי של פירושי רבנו חננאל לתלמוד", סידרא טו (תשנ"ט), עמ' 5–11.

קישורים חיצוניים

עריכה

ספריו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרשב"ם בפירושו למסכת בבא בתרא דף פו,ב ד"ה תא שמע
  2. ^ ישראל מ' תא שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה, עמוד 123
  3. ^ 1 2 צבי גרונר, ‏המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים 38 תשמ"ט
  4. ^ שרגא אברמסון, מתורת רב אלחנן, סיני ס, תשכ"ז, עמ' קמט-קנט
  5. ^ אנציקלופדיה לגדולי ישראל. ראו בפרק לקריאה נוספת.
  6. ^ הפירוש המיוחס לו למסכת הוריות אינו שלו, ומקובל במחקר כי נכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל מארץ יוון (ראו למשל: יעקב נחום אפשטיין, "מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות" חלק ב, עמ' 697-694).
  7. ^ תוספות, מסכת בבא מציעא, דף כ"ה, עמוד א', ד"ה הא בכובא.
  8. ^ נזכר ביומא כט: ד"ה פסולה כפי הגרסה שהביא בספר יוחסין מאמר חמישי ובבבא בתרא נב. - "הכי גרסינן בפירוש רבינו חננאל וכו׳".  יומא כט: ד"ה פסולה
  9. ^ שלשלת הקבלה, עמ' פט במהדורת ה'תשכ"ב.
  10. ^ שלמה דב גויטיין, קולפון לפירוש מסכת חגיגה של ר' האי גאון ולספר הדינין לר' חננאל כתוב בידי אביתר גאון, קרית ספר לא, תשט"ז, עמ' 370-368
  11. ^ אליהו טבגר, כליל תכלת, עמ' רצט-שח


תקופת חייו של הרב רבנו חננאל על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן