רוברט סטארר

רוברט סטארראנגלית: Robert Starer‏; 8 בינואר 1924, וינה2 באפריל 2001, קינגסטון, מדינת ניו יורק) היה מלחין ופסנתרן יהודי-אמריקאי, יליד אוסטריה.

רוברט סטארר
Robert Starer
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 בינואר 1924
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באפריל 2001 (בגיל 77)
קינגסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין לאמנים וודסטוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'וליארד, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.robertstarer.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

רוברט סטארר נולד בווינה בשנת 1924. החל לנגן בפסנתר בגיל 4. הוא המשיך את לימודיו באקדמיה למוזיקה בווינה, אך לאחר הצבעת אזרחי אוסטריה בעד הסיפוח לגרמניה הנאציתאנשלוס), עלה סטארר לארץ ישראל ולמד במלגה של הכנר אמיל האוזר, חבר רביעיית בודפשט, בקונסרבטוריון הארץ-ישראלי בירושלים אצל יוסף טל, שלמה רוזובסקי ועדן פרטוש. במלחמת העולם השנייה שירת סטארר בחיל האוויר המלכותי של בריטניה, שם הופיע כפסנתרן לפני החיילים. ב-1947 השתקע בארצות הברית. הוא למד הלחנה בג'וליארד בניו יורק ובקיץ 1948 למד במרכז ברקשייר למוזיקה אצל אהרן קופלנד. ב-1949 קיבל תואר דוקטור. בשנת 1957 היה סטארר לאזרח אמריקה.[1]

רוברט סטארר לימד בג'וליארד, בברוקלין קולג' ובמרכז ללימודי מוסמך באוניברסיטת ניו יורק, שם הוכתר כפרופסור מצטיין בשנת 1986. בשנת 1991 פרש לגמלאות מברוקלין קולג'.

לרוברט סטארר בן אחד, דניאל. רוברט התגורר בוודסטוק שבמחוז אולסטר במדינת ניו יורק עד מותו. סטארר חי עם הסופרת גייל גודווין במשך כ-30 שנה והשניים עבדו יחד על כמה לבריות.

נפטר ב-2001 בעיר קינגסטון (Kingston) שבניו יורק, ונקבר בבית הקברות לאמנים בוודסטוק.

יצירתו

עריכה

סטארר היה מלחין פורה וחיבר בסוגות רבות. המוזיקה שלו התאפיינה בכרומטיות ובמקצבים רבי תנופה. יצירותיו הווקאליות, לטקסטים אנגליים או עבריים, נהנו משבחים רבים. הוא הלחין את המוזיקה לבלט "פדרה" של מרתה גרהם מ-1962. כמו כן כתב ארבע אופרות: "האורח הלא קרוא" (1956), "פאנטאגלייזה" (1967), "המאהב האחרון" (1975), ו"אפולוניה" (1979).

סטארר חיבר קונצ'רטו לכינור בהזמנת יצחק פרלמן, שניגן אותו בביצוע בכורה ב-1981 והקליט אותו עם התזמורת הסימפונית של בוסטון בניצוח סייג'י אוזאווה. הצ'לן ינוש סטארקר ביצע את הקונצ'רטו לצ'לו לראשונה ב-1988. בין השאר חיבר סטארר את "זוג ופרט" לתלמידי פסנתר מתחילים ואת הקטעים "רישומים בצבע".[2]

פרסים ואותות כבוד

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דורותי לואיס - גריפין וברוס ארצ'יבלד, "רוברט סטארר" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ לואיס וארצ'יבלד, שם