רחל גרא
רחל גרא-שטיינברג (1936 - 13 בפברואר 2023) הייתה אמנית רב תחומית, התפרסמה כתכשיטנית, ציירת, קרמיקאית, פסלת[1] ואשת עסקים.[2]
 | |
| לידה |
1936 נוה צדק, תל אביב, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה |
12 בפברואר 2023 (בגיל 87 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה | רחל שטיינברג |
| לאום | ישראלית |
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה | ציור, פיסול, צורפות |
| בן או בת זוג |
אלי גרא  |
  | |
היא נחשבת לאחת מילדי טהראן, אף כי נולדה בישראל[3] .
קורות חיים
עריכהגרא גדלה בתל אביב, בשכונת נווה צדק[4] , להוריה יהודית ואברהם שטיינברג, ילידי פולין.[5] בשנת 1939, בהיותה בת שלוש, נסעה עם אמה לפולין לביקור משפחתי. בשהותן שם, פרצה מלחמת העולם השנייה וכתוצאה מכך נמנעה מהן האפשרות לחזור ארצה.
גרא ואמה ברחו מזרחה לצד הסובייטי, לעיר לבוב ושם עצרו אותן אנשי הגסטאפו. באזור זה, אשר נתפס על ידי הצבא האדום ב-19 בספטמבר 1939 בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב, נעצרו שתיהן על ידי חיילים רוסים, אשר הגלו אותן ,עם נתינים פולניים אחרים, למחנה עבודה בסיביר בהרי האורל.
כעבור כשנתיים הממשלה הרוסית שחררה אותן, והן נסעו דרומה לעיר טשקנט.
עם חתימת הסכם בין ממשלת פולין בגולה (לונדון) ובין ממשלת ברית המועצות ביולי 1941, הורשו עשרות אלפי הפליטים הפולנים, כולל ילדים, שבשטחי ברית המועצות להתגייס לצבא הפולני תחת פיקודו של הגנרל אנדרס.
בעיר טשקנט נפתח משרד לטיפול בילדים יתומים יהודים ושאינם יהודים. המשרד לא קיבל אליו את גרא כיוון שלא הייתה יתומה, אך אמה הצליחה לדחוף אותה לרכבת והיא עצמה נשארה ברוסיה.
מסע היתומים ברכבת הוביל אותם לטהראן. הילדים הובאו למחנה צבאי אנגלי נטוש בו שהו כארבעה חדשים, עם חיילי צבא אנדרס.
המסע מטהרן לישראל נמשך כמה חדשים, דרך עומאן, עדן, שיט על גבי אניה לאורך ים סוף עד פורט סעיד במצרים.
מפורט סעיד, נמשך המסע ברכבת, שהביאה את גרא עם ילדי טהראן לעתלית שם פגשה את אביה.[6]
גרא נחשבה לאחת מילדי טהראן אף כי הייתה צברית, ילידת הארץ.[7]
סיפורה זה של גרא מתועד בסרט: ילדי האודיסיאה. סרט זה הופק בגרמניה, בשנת 2008, על ידי סטפן פוגל ובו מתראיינים חמישה מילדי טהרן, ביניהם רחל גרא.[8][9]
גרא למדה בבצלאל בשנים 1959-1958, ובשנים 1960–1962 למדה ציור בארנים, אצל האמן מרסל ינקו.[10] כאמנית, הציגה בתערוכות רבות.[11]
נודעה כתכשיטנית מיוחדת אשר יצירותיה נרכשו על ידי ידוענים כליז טיילור, פיטר יוסטינוב, דני קיי, יפה ירקוני, שושנה דמארי, נינה סימון, הנסיכה גרייס קלי ואחרים.[12]
בשנים 1960–1976 התגוררה בקריית-עמל (כיום קריית טבעון) ובהמשך קבעה את מגוריה ביפו.
חיים אישיים
עריכהרחל הייתה נשואה לאמן אלי גרא, יליד שכונת בורוכוב בתל אביב, שהיה גם שחקן תיאטרון[13], ממנו התגרשה כעבור 5 שנות נישואין. בדברי ההספד מפי ליאורה גולדנברג-שטרן סיפרה שבראיון שנתנה רחל לרותי קדוש בשנת 2013 אמרה:
....לא רציתי ללדת ילדים לעולם האלים הזה במיוחד בשל מה שעבר עליי בילדותי.
על פי צוואתה, בחרה שלא לקיים הלוויה ותרמה את גופתה למדע.[14]
קישורים חיצוניים
עריכה- הסרט: ילדי האודיסיאה
- הסרט:DIE ODYSSEE DER KINDER
- ליאורה גולדנברג-שטרן, מהילדות הקשה ועד ההצלחה הגדולה: הסיפור המטלטל של האמנית שהלכה לעולמה נחשף, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2023
- האמנית מישראל רכשה לעצמה אזרחות בריטית, תמר אבידר, מעריב, 30.8.1973
- "אבא מחכה לנו בפלסטינה?", ילדים בשואה מיזם תיעוד, רותי קדוש, 14.2.2023
הערות שוליים
עריכה- ^ זוג אמנים צעירים פתח גלריה בגבעתיים ישעיהו אביעם, מעריב, 12.7.1961
- ^ עשר נשות השנה בניהול מעריב, 25.3.1992
- ^ רחל גרא ז"ל הארץ, "אבלים" 13.2.2023
- ^ אבא מחכה לנו בפלסטינה nrg רותי קדוש, 7 באפריל 2013
- ^ רחל גרא, מוזיאון ישראל, מרכז המידע לאמנות ישראלית
- ^ אבא מחכה לנו בפלסטינה nrg רותי קדוש, 7 באפריל 2013
- ^ רחל גרא היא הצברית היחידה מבין אלפי ילדי טהרן ישעיהו אביעם, מעריב, 12.7.1961
- ^ גבע, דף מספר 2055, עמוד 7, 31 במרס 2013
- ^ תקציר הסרט ילדי האודיסאה
- ^ תערוכות: בית הצייר והפסל בתל אביב, יונה פישר, למרחב, 24 במאי 1963
- ^ מוזיאון ישראל, מרכז המידע לאמנות ישראלית-תערוכות קבוצתיות
- ^ ילדה מטהראן פורטל יפו, נילי דותן, 25 באפריל 2011
- ^ על סף בימות קטנות כל העולם במה, חוה נובק, דבר, 10 בנובמבר 1966, עמ' 7
- ^ ליאורה גולדנברג-שטרן, מהילדות הקשה ועד ההצלחה הגדולה: הסיפור המטלטל של האמנית שהלכה לעולמה נחשף, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2023