רחל סבוראי
רחל סבוראי (15 באוגוסט 1926 – 25 באפריל 2016) הייתה לוחמת פלמ"ח. מראשוני הישראלים שביקרו בפטרה.
רחל סבוראי בקיבוץ רביבים, נובמבר 2004 | |
לידה |
15 באוגוסט 1926 עין חרוד, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
25 באפריל 2016 (בגיל 89) רביבים, ישראל |
מדינה | ישראל |
ידועה בשל | ראשוני הישראלים שביקרו בפטרה |
ביוגרפיה
עריכהסבוראי נולדה ב-15 באוגוסט 1926[1] בקיבוץ עין חרוד לשמואל סבוראי ולשרה לבית יצקר[2]. בת שלישית למשפחה בת 5 ילדים.
שמה נבחר, בין היתר, על ידי אמה, שרה יצקר, כמחווה לרחל המשוררת, שהייתה חברתה של האם.
למדה בבית הספר בקיבוץ ויצאה במסגרת הלימודים לטיולים רבים בארץ.
ב-1944 התגייסה לפלמ"ח ושירתה שנתיים ברמת רחל. ב-1946 השתתפה בפיצוץ גשר אדם כחלק מפעולת ליל הגשרים[3]. במלחמת העצמאות לחמה במסגרת הגדוד הרביעי של חטיבת הראל.
לאחר המלחמה, חזרה לעין חרוד ובפילוג הקיבוצי ב-1952 הלכה אחרי יצחק טבנקין והצטרפה לעין חרוד מאוחד.
ב-1 במאי 1953 חברה למאיר הר-ציון (אותו הכירה מהקיבוץ) ויחד הלכו לפטרה במסע שהחל בבאר מנוחה ונמשך 4 ימים. סבוראי והר ציון היו בין הראשונים שהלכו לפטרה ולאחר שהתפרסם סיפור מסעם רצו רבים ללכת בעקבותיהם (והיו אף ששילמו על כך בחייהם[4]).
ב-1963 עברה סבוראי מעין חרוד מאוחד לקיבוץ רביבים, שם חיה עד פטירתה ב-2016. בחייה עסקה בחקר המקרא והתנ"ך ואף הוציאה ב-2013 ספר על תוצאות מחקריה. בתקופת חייה בקיבוץ נקטה קו סוציאליסטי, דגלה בשותפות מלאה ובערכי הקיבוץ המשותף והתנגדה לתהליכי השינוי וההפרטה שעברה התנועה הקיבוצית.
בקיבוץ רביבים עבדה במטע (בעיקר בטיפול בעצים צעירים), בבתי הילדים (היא ראתה בגידול ובחינוך ילדים ערך חשוב ומרכזי) וברפת (בעיקר בטיפול בעגלות צעירות). כמו כן, בהיותה בת 60, עבדה שנים אחדות במעון הילדים במצפה רמון. במסגרת עבודתה בבתי הילדים שקדה על פרויקט להרחבת המרחב הציבורי של הילדים ומתן אפשרות של חברות בין ילדי הקבוצות השונות.
בגיל 60 יצאה ללימודים באוניברסיטת בן-גוריון שם למדה תנ"ך, ספרות, קרמיקה וציור. המשיכה בלימודי התנ"ך ואף כתבה ופרסמה ספר בנושא. ספר מחקר זה מצטרף לפרסומים קודמים שלה ובהם: "עד סלע" – על החמישה שהלכו לפטרה ולא שבו; ספר השירים של רחל המשוררת; ועוד.
בשנות ה-90 ניהלו ראשי הממשלה באותה תקופה (יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק) שיחות עם סוריה להסדר ברמת הגולן וסבוראי, שהתנגדה לויתור כלשהו על שטחים, הצטרפה ל"מועצה הציבורית למען הגולן" ופעלה רבות במסגרת התנועה הקיבוצית למען הרמה. במסגרת פעילותה תבעה מראשי התנועה ומראשי מפלגת העבודה מחויבות להתיישבות בגולן. גם לאחר מכן המשיכה לשמור על הקו הניצי בעד ארץ ישראל השלמה.
בשנותיה המאוחרות ברביבים הייתה סבוראי פעילה בפרויקטי הנצחה:
- חידוש המצבות ועדכון פרטי החללים של הנספים במאורעות תרפ"א (שחלק מהם היו בני משפחתה) הקבורים בבית הקברות טרומפלדור.
- העברת גופתה של שושנה בלובשטיין מבית הקברות גבעת שאול לבית הקברות כנרת, שם נקברה ליד אחותה, רחל המשוררת.
- טיפוח חדר ההנצחה לנרצחים בבית יצקר.
- טיפוח בית הקברות של הקיבוץ.
רחל סבוראי הייתה אישה עצמאית ובלתי שגרתית. היא ילדה שלושה ילדים, שאת זהות אבותיהם סירבה לחשוף, וגידלה אותם לבדה. ביתה היא עורכת הדין מורן סבוראי. יש לה גם נכדים ונינים. נקברה בבית הקברות של קיבוץ רביבים.
מחיבוריה
עריכה- רחל סבוראי, שלושה שחיברו – מבט חדש על יוצרי התנ"ך, הוצאת "תמוז", 2012
- הר מירון או הר עצמון ? לשאלת שמו העברי האמיתי של הר ג’רמק, באתר "יקום תרבות"
לקריאה נוספת
עריכה- נסיה שפרן, הסלע האדום – המסעות האסורים לפטרה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2013
- מאיר הר-ציון, "פרקי יומן", בעריכת נעמי פרנקל, הוצאת א. לוין אפשטיין, תל אביב, 1968; יומן צבאי, אל מרומי ה"סלע", עמ' 143–158
קישורים חיצוניים
עריכהד"ר משה גרנות התמודדות נועזת עם משימה בלתי אפשרית: רחל סבוראי כחוקרת תנ"ך",מגזין "יקום תרבות " דצמבר 2024
- יעקב בר-און, אגדת רחל: האישה והלוחמת שהשתתפה ביצירת מיתוס "הסלע האדום", באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2016
- עופר אדרת, מתה אשת הפלמ"ח רחל סבוראי, שיצאה לסלע האדום עם מאיר הר ציון, באתר הארץ, 25 באפריל 2016
- אילנה קוריאל, אשת הפלמ"ח רחל סבוראי הלכה לעולמה, באתר ynet, 25 באפריל 2016
- אלי אשכנזי, לוחמת הפלמ"ח רחל סבוראי הלכה לעולמה בגיל 90, באתר וואלה, 26 באפריל 2016
- שמעון כהן, רחל סבוראי ז"ל והמסע לפטרה, באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2016
- אורה ערמוני, רחל סבוראי: "מכורה לחיפוש אחרי מחברי התנ"ך", באתר mynet קיבוץ, 25 במרץ 2013 (הקישור אינו פעיל, 25 בנובמבר 2024)
- אריק בנדר, רחל סבוראי, הפלמ"חניקית שהלכה לסלע האדום, הלכה לעולמה בגיל 90, באתר מעריב אונליין, 25 באפריל 2016
- חן קוטס-בר, גיבורת הסלע האדום: "הציעו לי להצטרף ל-101", באתר nrg, 7 במרץ 2014
- אורה ערמוני, הו, הסלע האדום, אתר הקיבוצים, 1 במאי 2003
- רחל סבוראי, באתר הפלמ"ח
- רחל סבוראי, באתר GENI
- רחל סבוראי על מסעה עם מאיר הר ציון, באתר גלי צה"ל, 28 באפריל 2016 (הקישור אינו פעיל, 25 בנובמבר 2024)
- רחל סבוראי על רחל, סרטון באתר יוטיוב
- ראיון של רחל סבוראי לעופר רגב בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח, 5 במאי 2016 (הקישור אינו פעיל, 25 בנובמבר 2024)
הערות שוליים
עריכה- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ שלושה מבני משפחה זו נרצחו במאי 1921, בתל אביב: אביה של שרה יהודה יצקר, אחיה אברהם יצקר ובעלה של אחותה רבקה הסופר צבי שץ. כמו כן נרצחו אז הסופר יוסף חיים ברנר, הסופר צבי גוגיג (ברגגרין) והסופר יוסף לואידור.
- ^ במסגרת ההכנה לפיצוץ "טיילה" סבוראי יחד עם מפקד הפעולה, יוחנן זריז, בקרבת הגשר על מנת להכירו
- ^ בין המטיילים שנהרגו בדרך לפטרה הייתה גם חברתה של סבוראי גילה בן עקיבא (דרוקר) אותה הכירה בתקופת שירותה ברמת רחל