רכיבה על אופניים

רכיבה על אופניים היא אחת מצורות התנועה המרכזיות בחלקים מסוימים של העולם. במדינות מתפתחות זהו כלי תחבורה נפוץ מטעמי עלות, ואילו במטרופולינים רבות באירופה וצפון אמריקה האופניים הם כלי תחבורה מהיר ונוח בתנועה הסואנת. אופניים משמשים גם ככלי עבודה, להסעת משא או אנשים (למשל ריקשות), או למופעים אקרובטיים מול קהל. רכיבה על אופניים היא גם פעילות פנאי כדי לשמור על הבריאות או במסגרת פעילות ספורטיבית.

מפגינים רוכבים על אופניים בשאמוני בשנת 2003

שוטר על אופניים באל סלוודור

מרוץ אופניים

מגרש חניה לאופניים בניאיגטה שביפן

מדי שנה נערכים מרוצי אופניים מקצועניים, המפורסמים שבהם הם הטור דה פרנס והג'ירו ד'איטליה לאופני כביש, ותחרויות אחרות לאופני הרים או אופני BMX. דגמי אופניים מיוחדים מתאימים גם לתחרויות במסגרת ספורט נכים, כגון אופני טנדם או אופני יד.

שיווי המשקל ברכיבה על אופניים

האתגר העיקרי ברכיבה על אופניים הוא שמירת שיווי המשקל. משימה זו קשה במיוחד במהירות נמוכה מאוד, וברוב המקרים בלתי אפשרית בהיעדר תנועה. יש החושבים כי הדבר נובע מכך ששיווי המשקל נשמר בעזרת האפקט הגירוסקופי (התנגדות גוף מסתובב להסטת כיוון ציר הסיבוב), אך לא כך הדבר.

באופניים ישנן שתי נקודות משען, שהן נקודות המגע של הגלגלים עם הכביש. בציר האורך (קדימה-אחורה) אין בעיה כל עוד מרכז הכובד המשולב של האופניים והרוכב נמצא בין שתיהן. כאשר מתחילה נטייה ימינה, מרכז הכובד נמצא ימינה מהישר המחבר את שתי נקודות המשען. במצב זה מבצע הרוכב בעזרת הכידון פעולה הגורמת לאופניים לנטות ימינה ובעקבות זאת לפנות ימינה וכך אותו ישר זז ימינה (ביחד עם האופניים) יחסית לרוכב ומגיע אל מתחת למרכז הכובד. בנסיעה מהירה התיקון מהיר מאוד. לעומת זאת כאשר האופניים אינם בתנועה, סיבוב הכידון כמעט ואינו מסיט את אותו ישר ולכן לא קורה דבר.

בעת ביצוע פניה, הרוכב מסיט את הישר שבין נקודות המשען בעוד גופו רוצה להמשיך בכיוון המקורי. לכן יש להטות את הגוף קלות אל כיוון הפניה. כדי שהרוכב לא ייפול מהאופניים, נדרש כי הכוח השקול המופעל עליו (כוח הכבידה והכוח שמפעילים עליו האופניים דרך האוכף והישבן) יהיה בכיוון הנדרש. בנסיעה בקו ישר במהירות קבועה, כוח זה צריך להיות אפס. מאחר שכוח הכבידה פועל כלפי מטה, האופניים צריכים לקזזו על ידי הפעלת כוח כלפי מעלה, וזה מה שקורה כאשר מרכז הכובד נמצא מעל הישר המחבר בין נקודות המשען. לעומת זאת בעת ביצוע פניה יש להפעיל כוח צידי בכיוון הפניה. כדי שהדבר יתבצע מבלי שהאופניים יתהפכו, צריך שכיוון הכוח שמפעילים האופניים יהיה אנכי במערכת הצירים ולכן, יש להטות את האופניים בכיוון הפניה. כאשר האופניים בנסיעה מהירה, סיבוב הכידון הנדרש הוא בכיוון הפוך לכיוון אליו רוצים להפנות את האופניים, ורק לשבריר שנייה; הדבר גורם להטיית האופניים לכיוון הרצוי, ואז באופן טבעי הכידון מסתובב מעט לכיוון הנכון והפעולה הנדרשת מתרחשת. דבר זה רלוונטי במיוחד באופנועים כבדים.

תחומי רכיבה על אופניים

כלי תחבורה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שימוש באופניים ככלי תחבורה

נער אפריקאי מוביל מספוא על אופניו. האופניים משמשים כלי תחבורה נפוץ בארצות מתפתחות

רכיבה תחרותית

מרוץ אופניים הוא ענף ספורט שבו נערכת התחרות ברכיבה על אופניים. קיימים מספר סוגי תחרויות המקובלים בענף זה:

• מרוץ אופני כביש - מרוצים הנערכים על כבישים סלולים. מרוצים אלה הם הענף הוותיק ביותר והענף שזוכה לפרסום הרב ביותר מבין סוגי המרוצים.
• סייקלו–קרוס - שילוב של מרוץ על כביש ובדרכי עפר בוציות הכוללות מכשולים. סוג מרוצים זה פופולרי באירופה בעונת החורף.
• מרוצי אופני הרים - הנערכים בתנאי שטח משובשים ודרכי עפר, הם ענף שהתפתח ב-25 השנים האחרונות וצובר פופולריות הולכת וגדלה (ראו למשל אליפות אירופה באופני הרים).
• מרוצי אופני מסלול - מרוצי אופני מסלול באצטדיון סגור - ולודרום (velodrome) -מרוצים של אופני מסלול. למרוצים אלו יש היסטוריה ארוכה, אך הם מוגבלים למדינות ולערים שבהן יש ולודרום ומספרן של אלו הוא קטן יחסית.
• מרוצים באופני BMX - אופני BMX זהו סוג מרוצים חדש יחסית, שצובר פופולריות בעולם בשנים האחרונות וצורף לתוכנית האולימפית באולימפיאדת בייג'ינג (2008)

ספורט עממי

רכיבה על אופניים מקובלת כספורט עממי, כפעילות גופנית אישית וכפעילות קבוצתית מאורגנת. שבילי אופניים בחיק הטבע מאפשרים רכיבה נעימה להנאה ולספורט. כמו כן, ישנם אירועי רכיבה תחרותיים או חצי תחרותיים המיועדים לרוכבים שאינם מקצועיים, למשל במסגרת רכיבה למרחקים ארוכים.

אירועים בולטים של רכיבה עממית הם:

• fietsvierdaagse – מסע אופניים בן ארבעה ימים המאורגן בהולנד פעמים אחדות בשנה.
• פריז–ברסט–פריז – מסע אופניים באורך 1,200 ק"מ, מפריז לברסט ובחזרה.

שימוש מלחמתי באופניים

ערך מורחב – שימוש מלחמתי באופניים

בעקבות שכלול האופניים, בסיום המאה ה-19 היו למרבית צבאות אירופה וצבא ארצות הברית יחידות חיל רגלים רכובות על גבי אופניים. יחידות כאלה השתתפו במלחמות אחדות:

• במלחמת הבורים השנייה, שימשו רוכבים כתצפיתנים ושליחים ויחידה שתפקידה היה פטרול על פסי הרכבת עשתה שימוש לראשונה באופני טנדם שקובעו לפסים.
• במהלך מלחמת העולם הראשונה, כוחות חי"ר מצוידים באופניים שימשו בתפקידים רבים: לוחמים, תצפיתנים, שליחים ועוד. באיטליה, יחידות כאלה פעלו עד סוף המלחמה. בגרמניה, עם פרוץ המלחמה לכל גדוד הייתה פלוגת אופניים. במהלך המלחמה נוספו פלוגות נוספות ובסך הכל היו כ-80 פלוגות.
• במהלך הפלישה לסין במלחמת סין–יפן השנייה היו בצבא יפן כ-50,000 חיילים מצוידים באופניים. גם במהלך מלחמת העולם השנייה, הקרב על מאלאיה ודרכם של היפנים לכיבוש סינגפור בשנת 1941 היו תלויים במידה רבה בלוחמים רכובי אופניים. בשני המאמצים הללו אפשרו האופניים העברה שקטה וגמישה של אלפי חיילים ששימשה לגרימת הפתעה ויצירת בלבול בקרב האויב.
• הצבא הפיני עשה שימוש נרחב באופניים במהלך מלחמת לפלנד ומלחמת ההמשך. שליחים וכיתות גדודיות עשו שימוש באופניים ואפשרו תנועה מהירה מזאת של הצבא הרוסי.

שימוש באופניים בצד בעלות הברית במלחמת העולם השנייה היה נדיר למדי. בעיקר שימשו האופניים שליחים, רובם ככולם בעורף. מבצע מוצלח של בנות הברית, מבצע בייטינג, בוצע על ידי לוחמים מוטסים מצוידים באופניים מתקפלים בשנת 1942 בצרפת.

אופניים וזכויות נשים

אישה על אופניים בעשור האחרון של המאה ה-19

רכיבה על אופניים יכולה לאפשר ניידות חופשית יותר

פיתוח שלדה משולשת כפולה לאופניים, אפשר לנשים ניידות חופשית במידה שלא הייתה מוכרת בעבר ותרם לעליית תנועת הזכויות לנשים בעולם המערבי. ככל שהאופניים הפכו זולים ובטוחים יותר, עלה מספר הנשים שראו בהם אמצעי לעצמאות אישית וכך הפכו האופניים לסמל ל"אישה החדשה" בסוף המאה ה-19, במיוחד בבריטניה ובארצות הברית.

בסוף המאה ה-19 כינו פמיניסטיות וסופרז'יסטיות את האופניים "מכונת השחרור לאישה". האמריקאית סוזן ב. אנטוני אמרה בריאיון עיתונאי לעיתון New York World ב-2 בפברואר 1896: "תנו לי לומר לכם מה אני חושבת על רכיבה על אופניים. אני חושבת שהם תרמו לשחרור הנשים יותר מכל דבר אחר בעולם. האופניים נותנים לנשים תחושת עצמאות ושחרור. אני עומדת ומתענגת בכל פעם שאני רואה אישה עוברת ברכיבה על גלגלים... זוהי תמונה של נשיות חופשייה, שאינה מרוסנת." בשנת 1895 פרסמה פרנסיס וילארד, נשיאת איגוד הצניעות הנוצרית הנשית, ספר שכותרתו "כיצד למדתי לרכוב על אופניים" ובו שיבחה את האופניים עליהם למדה לרכוב בשנות חייה המאוחרות, אותם כינתה בשם "תענוג", בזכות התחושה הטובה והאופטימיות שתרמו לחייה. וילארד נהגה לעשות שימוש במטפורה של רכיבה על אופניים כדי לעודד סופרז'יסטיות אחרות לפעולה. היא הצהירה: "לא אבזבז חיי בחיכוכים כאשר ניתן להפכם לתנופה."

דוגמה ליחס הגברי השמרן לדמותה של האישה החדשה הרוכבת על אופניים, ניתן למצוא לתגובתם של תלמידי אוניברסיטת קיימברידג' בסוף שנת 1897, כאשר הוחלט כי נשים תתקבלנה לאוניברסיטה כתלמידות מן המנין. אלה הלכו ותלו במחאה בובה של אישה רוכבת על אופניים בכיכר העיר.

בעשור האחרון של המאה ה-19 הוביל "שיגעון האופניים" לתנועה שתמכה ב"לבוש הגיוני" לנשים, דבר שעזר לשינוי אופנת הלבוש הנשי ושחרר את הנשים מן המחוך, שמלות באורך הקרסוליים ופרטי לבוש מגבילים אחרים והציג לראשונה את מכנסי הנשים, אשר עוררו תדהמה באותה עת.

השפעות חברתיות נוספות

לדעת סוציולוגים שונים האופניים תרמו לגיוון הגנטי של תושבי אזורים נידחים, בכך שאפשר להם להגיע בקלות למקום היישוב הקרוב ולהגדיל את "מעגל החיזור". בערים, סייעו האופניים להפחית את הצפיפות במרכזי הערים על כך שאפשרו לפועלים להתגורר בפרברים ולהגיע לעבודתם ביעילות ובמהירות. האופניים הפחיתו גם את התלות בסוס כאמצעי תחבורה. האופניים אפשרו גם לתושבי הערים לנסוע להנאתם במרחבי הכפר, זאת בזכות היותם של האופניים יעילים וחסכוניים באנרגיה הרבה יותר מהליכה ברגל ואף מהירים יותר.

רכיבה על אופניים ובריאות הציבור

נמצא כי להתעמלות הגופנית שברכיבה על אופניים יש קשר לבריאות טובה יותר ולהרגשת רווחה מוגברת. על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, חוסר פעילות גופנית הוא הגורם השני רק לעישון, בגרימת מחלות בארצות מפותחות, דבר הגורם להוצאות אדירות לחברה. הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי קובע כי הגברת הפעילות הגופנית הוא המרשם הטוב ביותר לבריאות הציבור וכי רכיבה על אופניים היא "פעילות מתאימה ביותר" למטרה זו. ארגון הצדקה ההנדסי הבריטי "ססטרנס" דיווח כי ההחזר בהשקעה חברתית באופניים ובפיתוח דרכים להגברת הרכיבה עליהם, הוא ביחס של 20:1 בהוצאות בריאות ותועלות חברתיות אחרות.

מחקר שהתפרסם בירחון לרפואה פנימית ואשר נעשה בדנמרק בשנת 2000, מצא כי רכיבה על אופניים למקום העבודה, מפחיתה ב-40% את סיכוני התמותה הידועים.

רכיבה על אופניים אינה נחשבת בדרך כלל לפעילות בעלת סיכון גבוה. בבריטניה שיעור מקרי המוות ברכיבה על אופנים לקילומטר דומה לזה של הליכה ברגל, נמוך מזה של רוכבי אופנועים וגבוה הרבה יותר משיעור מקרי המוות לנוסעים במכונית ובאוטובוס לקילומטר נסיעה. רוב התאונות הקטלניות של רוכבי אופניים בבריטניה נגרמות מהתנגשות עם מכוניות או משאיות. אנשים רבים נרתעים מלנסוע באופניים בגלל החשש הבטיחותי מתאונה עם מכונית. מסיבה זו, ארגוני סביבה כמו מגמה ירוקה, ארגוני אופניים כמו ישראל בשביל אופניים, בין השאר באמצעות הפגנות כמו מסה קריטית פועלים למען הקמת רשת שבילי אופניים בעיר, ולתכנון עירוני שיתחשב באופניים ככלי תחבורה לצורכי יוממות.

רכיבה על אופניים בישראל

שביל לרוכבי אופניים בראשון לציון

איגוד האופניים בישראל עוסק בקידום רכיבת אופניים בישראל, הן רכיבה תחרותית והן רכיבה עממית. האיגוד כפוף לחוקיו של ה-UCI, איגוד האופניים הבינלאומי.

מלבד במספר רשויות ספורות, תשתית התחבורה העירונית כמעט שאינה מגיעה לרמת פיתוח כזו המאפשרת שימוש באופניים ככלי תחבורה שבשגרה. למרות פעילותן של קהילות שונות, אנשים פרטיים וארגונים מהמגזר השלישי, בערים הגדולות תחבורת האופניים אינה מוסדרת דיה ורוכבי האופניים רבות שנאלצים "לזגזג" בין הכבישים למדרכות. קיימת גם כן פעילות מול גופי ההסעה השונים שמטרתה קידום הנגשת התחבורה הציבורית לקהל רוכבי האופניים.

אופני תל-אופן ברחוב הרצל בדרום תל אביב

תל-אופן הוא מיזם להשכרת אופניים בשירות עצמי שאותו מספקת עיריית תל אביב-יפו. המטרה העיקרית של השירות היא להפחית את תנועת כלי הרכב בתוך העיר. המיזם שואף גם להפחית את זיהום האוויר, ליצור אווירה ידידותית בתוך העיר, ולעודד פעילות גופנית. השירות הושק ב-28 באפריל 2011 ועם השקתו סיפק מעל 250 אופניים הזמינים לכל אדם מעל גיל 18 ב-35 תחנות עגינה הפרוסות ברחבי העיר. בשנת 2015 השירות הורחב לתחומי העיר גבעתיים.

מדי שנה מתקיים רוכב ישראל מאזור החרמון ועד אילת שנמשך 3 ימים.

חברת שביל נט מוציאה לאור מפות טופוגרפיות מפורטות עם שבילים לרכיבה על אופניים.

לימוד רכיבה על אופניים

ישנן שיטות שונות ללימוד רכיבה על אופניים. שלדון בראון פירט שיטות קיימות וציין שהשיטה המהירה ביותר היא ללא גלגלי עזר. המלמד דוחף ומייצב את הרוכב לפי הצורך.

ראו גם

• תחבורה בת קיימא

קישורים חיצוניים

• איגוד האופניים בישראל
• עמותת ישראל בשביל אופניים הפועלת לקידום תחבורת אופניים
• רכיבות התקווה של שמעון שוקן - הרצאה אודות עבודה עם נוער עבריין ברכיבת שטח .
• עופר אדרת, הנכדים שחזרו את מסע האופניים ההיסטורי משנת 1928, באתר הארץ, 4 בינואר 2022
• רכיבת אופניים, דף שער בספרייה הלאומית