רצח העם בקמבודיה

רצח העם בקמבודיה היה רדיפה והרג שיטתיים של אזרחים קמבודים על ידי הקמר רוז' בהנהגתו של ראש ממשלת קמפוצ'יאה הדמוקרטית, פול פוט. ברצח העם הביא למותם של 1.5 עד 2 מיליון אנשים בין השנים 1975 - 1979, כמעט 25% מאוכלוסיית קמבודיה ב-1975 (כ-7.8 מיליון).[1][2] רצח העם הסתיים רק לאחר ההשתלטות הצבאית של וייטנאם על קמבודיה.

ב-1997 פנתה ממשלת קמבודיה לאו"ם בבקשה לסייע בהקמת בין דין מיוחד לפושעי רצח העם בקמבודיה. בית הדין הוקם ב-2003[3] והחל את פעולותו ב-2006. תשעה ממנהיגי הקמר רוז' הועמדו לדין.[4][5] בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם.[6] לדוגמה, בשנת 2018, הרשיע בית דין משותף לאו"ם ולקמבודיה שני בכירים ממשטר הקמר רוז' בביצוע רצח עם והשופטים קבעו כי הקמר רוז' נקט מדיניות של פגיעה מכוונת בבני הצ'אם ובווייטנאמים כדי ליצור "חברה אתאיסטית והומוגנית".[7]

רקע מדיני

עריכה

מזה כאלף שנה שלטה בקמבודיה מלוכה העוברת בירושה. ב-18 במרץ 1970 הודח שליטה של קמבודיה, הנסיך נורודום סיהאנוק, ולשלטון עלה גנרל פרו אמריקני בשם לון נול. ההפיכה התקיימה ביוזמתו ובחסותו של ה-CIA. האינטרס של ארצות הברית בשלטונו של לון נול נבע מהאינטרסים שלהם במלחמת וייטנאם. השליט החדש נטש את המדיניות הנייטרלית שאפיינה את קמבודיה עד אז, והחל מסייע לארצות הברית במאבקה כנגד הווייטקונג וצבא צפון וייטנאם, במלחמת וייטנאם. במהלך המלחמה נהרגו כחצי מיליון קמבודים (כ-8% מהאוכלוסייה), חלק ניכר מהם מתו בהפצצות אמריקאיות חסרות הבחנה שביקשו להשמיד את נתיבי האספקה של הכוחות הווייטנאמים שחצו מקמבודיה אל וייטנאם. התוצאה הייתה כי מאות אלפי פליטים מאזורים אלו נמלטו אל הערים, ונוצרו צפיפות, רעב ועוני. לון נול, אשר שיתף פעולה עם האמריקנים, היה שליט בלתי פופולרי, וכוחם של מורדי הקמר רוז' עלה. בשנים אלה ידעה קמבודיה מלחמת אזרחים אכזרית בין כוחות משטרו הצבאי של הגנרל לון-נול שנתמך על ידי ממשלת ארצות הברית לבין תנועת הגרילה הקומוניסטית הקמר רוז'.

מפלגת הקמר רוז'

עריכה
  ערך מורחב – קמר רוז'
 
מונומנט 'שדות הקטל' שהוקם לזכר הנספים ברצח העם בקמבודיה בשנים 1975 - 1979 על ידי תנועת הקמר רוז'. המונומנט יוצא הדופן מלא כולו בגולגולות של נרצחים.
 
דגל קמפוצ'יאה הדמוקרטית
 
שרידי קורבנות רצח העם שביצע צבא הקמר רוז'

"המפלגה הקומוניסטית של קמבודיה" נוסדה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. בתחילת פעילותה הייתה המפלגה כפופה למפלגה הקומוניסטית של וייטנאם. בשנות ה-70 אימצה המפלגה את השם "המפלגה הדמוקרטית של קמפוצ'יאה" (קמפוצ'יאה הוא איות אלטרנטיבי לקמבודיה), אך כונתה קמר רוז' ("הקמרים האדומים" בצרפתית). עם הקמר הוא עמה העתיק של קמבודיה, אשר הקים אימפריה מרשימה בהישגיה התרבותיים והצבאיים בין המאה ה-9 והמאה ה-15 לספירה. צבא הקמר רוז' אשר נעזר בצבא צפון וייטנאם ונתמך על ידי סיהאנוק, אשר גלה בבייג'ינג, התקיף את צבאו של לון נול וזכה עד מהרה, בתחילת שנת 1975, להישגים משמעותיים ולשליטה ברובה של קמבודיה.

האידאולוגיה של הקמר רוז' שילבה רעיונות קומוניסטים ומאואיסטים עם רגשות אנטי-קולוניאליסטים שרווחו בשמאל האירופי, כאשר רבים ממנהיגי התנועה התחנכו בפריז. חלקים משמעותיים בתאוריה הפוליטית-כלכלית של מנהיגי התנועה נוסחו כתיזות לתואר דוקטור שהוגשו לאוניברסיטאות מובילות בפריז, והתבססו על תאוריית התלות, פרדיגמה פוסט קולוניאלית מוקדמת[8]. לכך הצטרפה שנאה ארוכת ימים לווייטנאמים, ואמונה כי בתוך זמן קצר תוכל הקמר רוז' לבנות את הקומוניזם בקמבודיה בכוחות עצמה. כאשר עלו לשלטון החליטו לבצע צעדים דרסטיים באופן מיידי, והחלו בניסוי חברתי, שכלל העברה כפוייה של כל תושבי הערים לחוות קולקטיביות באזורי הכפר.

שלטון האימים

עריכה

לאחר העברת האוכלוסייה העירונית לכפרים נוצר מצב קשה ביותר בקמבודיה. לאנשים אלה, אוכלוסייה עירונית מזה דורות, לא היו את הכישורים המינימליים לשרוד בתנאי הכפר. עוד בטרם הקציר הראשון גוועו רבים ברעב. "טיהורים" שנעשו בה בעת, הוציאו להורג את כל מי שזוהה עם המשטר הישן. נוסף אליהם הוצאו להורג כל האנשים בעלי תואר אקדמי, יודעי שפה זרה, מרכיבי משקפיים, גונבי מזון, נוהגי אבלות וכדומה[9]. כמו כן אנשי הקמר רוז' היו צריכים לעמוד במכסה מסוימת של הוצאות להורג, וכשלא עמדו במכסה זו, הוציאו אנשים להורג ללא כל סיבה.[דרוש מקור]

כל האליטה השלטונית הקודמת חוסלה, וכל קשר (טלפוני, טלגרפי, דואר, רדיו וכו') עם העולם החיצון נותק. קמבודיה נסגרה בתוך עצמה הרמטית. כל הרכוש הפך לקולקטיבי, חינוך ניתן בבתי ספר של הקולקטיב. לא רק אנשים השייכים למשטר הישן, אלא גם אנשים שהביעו התמרמרות על התנאים החדשים, וכל מי שלא עמד בקצב העבודה המוכתב, הוצא להורג[9]. בשטחים שמסביב לחוות פוזרו מוקשים רבים (פול פוט קרא למוקשים "חיילי המושלמים"). החוות הקולקטיביות עצמן לא הצליחו לספק את צורכי תושביהן, ורבים מתו ברעב. פול פוט ניתק את קמבודיה משאר העולם תוך איסור על דיבור בשפות זרות ותקיפת המדינות השכנות, ובהן לאוס, וייטנאם ותאילנד, במטרה להשיב למדינתו את ה"טריטוריה האבודה" ולהשיב את טוהרתו של "הגזע הקמרי". הפולחן הדתי, ובמיוחד הבודהיזם והנצרות הקתולית נאסרו. בתקופה זו לא היו בקמבודיה מטבע, או מערכת בנקאית. סחר חוץ מסוים התקיים עם מדינות קומוניסטיות מסוימות (בעיקר סין) וכמעט כולו התבסס על מכירה של אורז מקמבודיה (שתושביה מתו ברעב במאות אלפיהם) וקנייה של נשק בתמורה.

אין הסכמה באשר למספר הקורבנות של מדיניות זו. יש לקחת בחשבון הן את הרוגי מלחמת האזרחים שקדמה לעליית פול פוט לשלטון, הן את שנות האימה, והן את ההרוגים במלחמה עם וייטנאם שלא איחרה לבוא. מספר של שלושה מיליון קורבנות ניתן על ידי ממשלת ה-PRK שהחליפה את ממשל הקמר רוז'. גורמים אחרים מעריכים את מספר הקורבנות בפחות משני מיליון, פרויקט רצח העם של אוניברסיטת יל מעריך את מספר ההרוגים ב-1.7 מיליון, ארגון אמנסטי הבינלאומי נקב במספר 1.4 מיליון ומחלקת המדינה של ארצות הברית נקבה במספר 1.2 מיליון. פול פוט עצמו נקב במספר 800,000, אך ברור כי היה לו אינטרס להמעיט במספר הקורבנות. ה-CIA העריך את מספר המוצאים להורג בין 50,000 ל-100,000 איש. מדובר באומדן של כעשרים אחוז מאוכלוסיית קמבודיה שאיבדו חייהם בתקופה זו.

סיום רצח העם

עריכה

בדצמבר 1978, לאחר מספר שנים של מאבקים עם וייטנאם, אשר הושפעו במידה רבה מן המאבק הבין גושי בין סין, שתמכה בקמבודיה, ובין ברית המועצות שתמכה בווייטנאם, פלשו צבאות וייטנאם לקמבודיה. ב-7 בינואר 1979 הם כבשו את פנום פן והפילו את ממשלתו של פול פוט. ב-10 בינואר 1979 הכריזה וייטנאם כי הנג סמרין הוא ראש המדינה החדשה, הרפובליקה העממית של קמפוצ'יאה. הצבא הווייטנאמי המשיך בלחימה כנגד כוחות הקמר רוז'. מאות אלפי עקורים החלו נוהרים לגבול תאילנד בבקשם מחסה. הקהילה הבינלאומית, אשר מעשי המשטר הפושע של פול פוט נחשפו בפניה במלוא חומרתם, הגיבה במתן עזרה מסיבית באמצעות יוניצף ומוסדות בינלאומיים אחרים. בשלב מסוים יותר מחצי מיליון קמבודים חיו במחנות לאורך הגבול עם תאילנד, ומאה אלף קמבודים במחנות בתוך תאילנד עצמה. צבא וייטנאם שלט בקמבודיה עד לשנת 1989. ביוני 2011 נפתח בבית הדין לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות בקמבודיה משפטם של ארבעה מבכירי הקמר רוז'[10].

הלשכות המיוחדות בבתי המשפט של קמבודיה

עריכה

הלשכות המיוחדות בבתי המשפט של קמבודיה (ECCC) (אנ') החלו לפעול בינואר 2006, 9 שנים לאחר שראש ממשלת קמבודיה פנה למזכ"ל האו"ם בבקשה להקים בית דין בינלאומי לפושעי רצח העם בקמבודיה. מאז הועמדו לדין תשעה חברים לשעבר בצמרת השלטונית של הקמר רוז'.[11] בית המשפט, הואשם מתחילת דרכו בשחיתות, התערבות פוליטית ופזרנות. הוא סיפק רק הרשעה בשמונה השנים הראשונות לפעילותו, הרשעתו של מפקד מחנה ההשמדה S-21 קאינג גואק איב (אנ'), "התליין של הקמר רוז'". קאינג בן ה-69 נידון למאסר עולם בגין מותם של יותר מ-14 אלף בני אדם. במהלך הדיונים בבית הדין בעניינו הוא חזר ואמר כי "רק מילא פקודות" שניתנו לו ושהוא בסך הכול היה פקיד בדרג נמוך של המשטר. בהמשך הועמדו לדין, בתיק הידוע בכינוי "תיק 002", חברי המעגל הפנימי של מנהיג הקמר-רוז' ובניהם פול פוט, שמת בשנת 1998. האידאולוג הראשי של המשטר ומספר 2 אחרי פול פוט, נון צ'י (אנ') ראש המדינה קיו סאמפן (אנ').[12] בספטמבר 2022 סיים בין הדין את עבודותו לאחר שהרשיע רק שלושה נאשמים.[13]

סרטים

עריכה
  • "דמעות של שתיקה" (באנגלית: "The Killing Fields") הוא סרט משנת 1984 אודות צלם ה-New York Times הנמצא בקמבודיה בתקופת שלטון הקמר רוז' ומתעד את רצח העם בקמבודיה כאשר הוא מנסה להימלט מהמוות על ידי כך שהוא מסתיר את עצם היותו עיתונאי ודובר אנגלית. הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר והיה מועמד לארבעה פרסי אוסקר נוספים ב-1985.
  • "בהתחלה הם הרגו את אבא" ("First They Killed My Father") (אנ') הוא סרט קולנוע משנת 2017 בבימויה של אנג'לינה ג'ולי על פי ספרה האוטוביוגרפי של הסופרת הקמבודית לאונג אונג. הסרט מגולל את סיפורה של אונג כילדה בת 5, שנאלצה לעבור הכשרה כלוחמת-גרילה צעירה, בעת שבני משפחתה נשלחו למחנות עבודה, לאחר עלייתם של הקמר רוז' לשלטון בקמבודיה. הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ב-2018, וזכה במספר פרסים בינלאומיים אחרים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • רעיה מורג, קָמֶרָה רוּז', קולנוע קמבודי מתעד רצח-עם, הוצאת רסלינג, 2024

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רצח העם בקמבודיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Ben Kiernan, The Demography of Genocide in Southeast Asia: The Death Tolls in Cambodia, 1975-79, and East Timor, 1975-80, Critical Asian Studies 35, 2003-12, עמ' 585–597 doi: 10.1080/1467271032000147041
  2. ^ UCLA demographer produces best estimate yet of Cambodia’s death toll under Pol Pot, UCLA (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Resolution adopted by the General Assembly: 57/228. Khmer Rouge trials, UN, ‏22 May 2003
  4. ^ קמבודיה: 35 שנה ל"תליין הראשי" של קמר רוז', באתר ynet, 26 ביולי 2010
  5. ^   בית הדין בקמבודיה גזר מאסר עולם על שניים ממנהיגי הקמר רוז', באתר הארץ, 7 באוגוסט 2014
  6. ^ מנהיגי משטר האימים יחמקו מעונש על רצח עם?, באתר ynet, 10 באפריל 2013
  7. ^ הפרלמנט הקנדי הכיר במעשי רוסיה באוקראינה כרצח עם: איך קובעים מה זה ג'נוסייד?, באתר ynet, 28 באפריל 2022
  8. ^ עבודת הדוקטורט של קיו סאמפאן (באנגלית)
  9. ^ 1 2 רצח העם בקמבודיה באתר הוועד למאבק ברצח עם
  10. ^ רויטרס, "עינו, אנסו, רצחו": נפתח משפט בכירי הקמר רוז', באתר ynet, 27 ביוני 2011
  11. ^ בית הדין לפשעים מיוחדים בקמבודיה האתר הרשמי
  12. ^ הבנליות של הסיאוב הפוליטי: הון שלטון ורצח עם באתר הוועד למאבק ברצח עם
  13. ^ The Associated Press, After 16 years and 3 convictions, an international tribunal closes down in Cambodia, NPR, ‏September 22, 2022