שועל-מעופף מריאנה

שועל-מעופף מריאנה (שם מדעי: Pteropus mariannus) המכונה גם פאניהי, הוא מין של עטלף בינוני נדיר בסוג שועל-מעופף שאנדמי לאיי מריאנה באוקיינוס השקט. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1822 על ידי הזואולוג הצרפתי אנסלם גאייטאן דמארה ויש לו 3 תת-מינים. המין נתון בסכנת הכחדה עקב אובדן בית גידול מתמשך וציד לבשרו, והוא רשום כמין מאוים על ידי שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית.

שועל-מעופף מריאנה
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדה סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי עטלפי פרי
משפחה:	עטלפי פרי
סוג:	שועל-מעופף
מין:	שועל-מעופף מריאנה
שם מדעי
Pteropus mariannus ‏דמארה, 1822
תחום תפוצה

תיאור

השועל המעופף המריאני מתאפיין בגוף מוארך, בראש גדול דמוי-שועל ובלוע גדול, ארוך ומחודד. האף רחב ובעל נחיריים גדולים, העיניים גדולות והאוזניים קצרות ועגולות. השוקיים נטולות שיער. אורך ראשו וגופו של שועל-מעופף מריאנה 19–24 ס״מ, אורך הזרוע 13–15 ס״מ, ומשקלו עשוי לעלות על חצי ק״ג (577-330 גרם). מוטת הכנפיים נעה בין 86 ס״מ עד מטר וקצת. הזנב נעדר וכנף-הזנב צרה. הזכרים גדולים מן הנקבות ופרוותם נוקשה ושומנית יותר.

לשועל-מעופף מריאנה פרווה צפופה וצמרירית. צבעה הכללי שחור מבריק, שחור מפוחם או חום שוקולד כהה, והיא שזורה בשיער כסוף ובז׳. סביב הצוואר והכתפיים יש טבעת עבה וצמרירית בצבע זהוב, צהוב עז, אוכרה או בז׳, והיא החלק הבהיר היחיד בגוף העטלף. הראש גם הוא שחור או חום כהה ושזור בשיער כסוף ובז׳. כנפיו של העטלף שחורות לחלוטין, והן מתמזגות היטב עם הגוף השחור. האוזניים, הפנים, השוקיים, הזרועות והרגליים - שחורים כולם.

תפוצה

כפי שמרמז שמו, שועל-מעופף מריאנה מצוי בעיקר באיי מריאנה שנמצאים בשליטת ארצות הברית, ומופיע ב-14 איים מתוך איי מריאנה הצפוניים וכן בגואם. הוא מצוי גם על אטול אוליטי מאיי קרוליין ששייכים למדינת מיקרונזיה, ואולי גם באטולים הסמוכים: פייס, וולאיי וסאטאוול. הן איי מריאנה והן איי קרוליין נמצאים בתוך האזור המכונה מיקרונזיה במערב האוקיינוס השקט - מזרחית לפיליפינים וצפונית לאינדונזיה. בתוך הטווח, שטח התפוסה הכולל הוא 485 קמ״ר לכל היותר.

בית הגידול שלו מורכב מיער גשם טרופי, יער מנגרובים, סוואנה טרופית, יער ביצות, בתה חופית ומטעי קוקוס. שועל-מעופף מריאנה חלק ככל הנראה ספציאציה אלופטרית עם המין הנכחד שועל-מעופף גואם.

אקולוגיה

השועלים המעופפים המריאנים פעילים בלילה ובדמדומים וחיים במושבות או בבדידות. למרות שהם נוטים להישאר במקום קבוע, העטלפים דווקא מסוגלים לטוס למרחקים ארוכים בין האיים כשהשיא המתועד הוא 90 ק״מ. בדרך כלל, מדי לילה הם טסים בסביבות 10–12 ק״מ בדרכם לאתרי האכלה מועדפים. רוב שעות היום מנוצלות לשינה, אך גם לטיפוח, רבייה, סימון שטחים ותקשורת. העטלפים מבלים את היום בשינה על צמרות העצים, לעיתים קרובות על מורדות צוקים שבהם יש הגנה מפני רוחות והפרעה אנושית מינימלית.

שועל-מעופף מריאנה במקלט לחיות בר באי גואם.

כרבים מבני משפחתו, השועל המעופף המריאני ניזון בעיקר מפירות; פריטי המזון המועדפים עליו הם פפאיה, פרי עץ הלחם, צ׳יקס, קוקוס, פנדן, שקד טרופי, מנגו ומינים מקומיים של תאנה ובננה. הוא מגוון מדי פעם את תזונתו בפרחים, צוף ועלים. הרגלי המזון והניידות של המין, הופכים למאביק בולט באיי מריאנה. הטורף העיקרי של המין הוא הנחש הפולש בויגה עצים חום ואולי גם דורסי לילה.

לשועל המעופף המריאני התנהגות רבייה פוליגמית. הזכרים הבוגרים מקימים לעצמם בתוך המושבה טריטוריה עם הרמון שמכיל 2–15 נקבות, ומגינים עליו מפני זכרים פולשים. הזכרים המתבגרים מתקבצים בקבוצות רווקים עד שיהיו חזקים מספיק כדי להילחם ולהקים הרמון משלהם. הנקבות עוברות מהרמון להרמון כשהן חפצות.

הרבייה מתרחשת בכל השנה ללא עונה קבועה. הנקבה ממליטה גור יחיד לאחר היריון של 6-4.5 חודשים, והוא מגיע לבגרות בסביבות 6–18 חודשים. השועלה המעופפת נושאת את הגור עד שמשקלו כבד מדי עבורה, ואז מטמינה אותו בעלווה הצפופה כשהיא יוצאת לתור אחר מזון. תוחלת החיים של המין הספציפי איננה ידועה, אך סביר להניח שהיא עומדת על לפחות 10 שנים בטבע.

מצב

בוגיה עצים חום מהווה איום משמעותי על גורי העטלף.

שועל-מעופף מריאנה מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN, במצב השימור סכנת הכחדה (EN), בהתבסס על טווח התפוצה המצומצם, מגמת האוכלוסייה ובית גידול המקוטע. האיומים הטבעיים על המין כוללים התפרצויות הרי געש שעלולות לחנוק מושבות שלמות, ופגיעות של טייפונים מהירים באיים שמובילים להרס בית הגידול, לשבירת עצי פרי ולרעב.

איומים מעשי ידי אדם הם רבים. השועל המעופף נחשב למעדן מקומי באיי מריאנה וניצוד במשך שנים רבות לבשרו על ידי הילידים המקומיים. בשנות ה-80 של המאה ה-20, רשויות השימור האמריקניות אסרו ציד עטלפים, אך ציד לא חוקי מתרחש עדיין לעיתים קרובות באיים המבודדים. הכנסת מינים פולשים דוגמת אייל פיליפיני, חזיר בר, עז הבית הובילה לירידה מתמשכת באיכות בית הגידול עקב רעיית יתר, בעוד שהכנסתו של הנחש הפולש בוגיה עצים חום הפכה לאיום משמעותי על הישרדות המין בשל תאבונו הגדול והיותו חסר טורפים טבעיים באיים. המין גם איבד שטחי בית גידול ניכרים לטובת בסיסים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.

השועל המעופף המריאני מופיע בנספח א׳ של אמנת CITES האוסרת מסחר במין ובמוצריו. מכיוון שהאיים מהווים שטח חסות של ארצות הברית, המין מוגן תחת חוק שימור מינים בסכנת הכחדה מ-1973. שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית הקים תוכנית התאוששות עבור המין, והניהול שלה מתבצע בתוך בסיס חיל האוויר האמריקני אנדרסן באי גואם. ברחבי האיים נערכים מחקרים שוטפים על גודל האוכלוסייה, התפוצה, התזונה והנדידה. אומדן האוכלוסייה של שועל-מעופף מריאנה מוערך בסביבות 8,000-5,000 פרטים, ונתון לתנועות חדות בהתאם לאקלים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שועל-מעופף מריאנה בוויקישיתוף

• שועל-מעופף מריאנה, באתר ITIS (באנגלית)
• שועל-מעופף מריאנה, באתר NCBI (באנגלית)
• שועל-מעופף מריאנה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• שועל-מעופף מריאנה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• שועל-מעופף מריאנה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• שועל-מעופף מריאנה, באתר GBIF (באנגלית)