שיחה:אברהם מרדכי אלתר

א

הרב אברהם משה אלתר מנע מיהודים שביקשו את עצתו להגר לישראל וכך נספו חסידיו בשואה ,בשעה שהוא מילט את עצמו. הדבר גרם לחסידים רבים לנטוש את חסידות גור.

טענה כזו יש להוכיח באסמכתא מוצקה. דוד שי - שיחה 07:01, 24 באפריל 2010 (IDT)

לי ידוע ההפך מדברי האנונימי. הוא תמך בעלייה לארץ, בפרט של אנשים מבוססים שיוכלו לבסס לעצמם מעמד כלכלי בארץ. בנילה - שיחה 14:30, 25 במאי 2010 (IDT)

גם לי ידועים דבריו של בנילה. גור שרדה יחסית את השואה כיוון שחסידים רבים הגיעו לא"י לפני השואה. ‏DGtal‏ 14:36, 25 במאי 2010 (IDT)

בנוגע לפרשת ה"הימלטות" כדאי להכיר גם את הגישה החרדית כפי שהיא מופיעה במקומות שונים ובמיוחד בספרה של אסתר פרבשטיין "בסתר רעם" דרך - שיחה 18:24, 25 ביולי 2010 (IDT)

אף אני מצטרף בידיעה קרובה על רבים מחסידי גור שעלו לארץ לפני השואה, רבים מהם ממקורביו וחסידיו הקרובים של האמרי אמת שודאי לא היו עושים דבר נגד דעתו. קובץ על יד - שיחה 23:03, 27 ביולי 2016 (IDT)

שים לב שאתה מגיב על דיון בן 6 שנים. שאלת מליון הדולר היא האם ה'אמרי אמת' עודד עלייה לארץ גם אצל מי שהיה חשש שיתדרדר רוחנית בארץ (הכל בהערכה מסוייגת, 'להתקלקל' אפשר היה גם בפולין). כלומר במדרג השיקולים הדתי הקיים, היכן מקומה של 'ישוב ארץ ישראל' בסקאלה הדתית. שיטת מונקאטש הייתה שיש איסור לדחוק את הקץ ועלייה מותרת רק לצדיקים שיעסקו בארץ בתורה ובמצוות, ובוודאי שיש למנוע עלייה בכל חשש להתקלקלות דתית. שיטת הציונים הייתה הפוכה בתכלית, וגרסה עליית כל מי שאפשר, מאחר ומקום היהודים אינו בגולה אלא בארץ ישראל. דעתו המדוייקת של ה'אמרי אמת' היא שאלה גדולה ומשמעותית, לא מזמן ראיתי כאלו שהתבטאו לפיהם הוריהם / סביהם קיבלו דווקא תשובה שלילית כששאלו אם לעלות לארץ. נת- ה- - שיחה 23:14, 27 ביולי 2016 (IDT)

דיון ב 7 שנים אבל אי אפשר שלא להתייחס

ידוע ומפורסם שהוא עודד עלייה לארץ ולא רק מי ששאל אלא היו הרבה ששלח מיוזמתו חלקם עשירים שנטשו את כל עסקיהם ועלו לארץ, יחד עם זאת אכן ידוע גם שחלק מהשואלים קיבלו תשובה שלילית.

כפי הידוע לי הסיבה לא הייתה חשש להיתדרדרות רוחנית (וכפי שציינת פולין לא הייתה חסינה) אלא חשש שאנשים אלו יתאכזבו מהמצב הכלכלי והרפואי ששרר בארץ וישובו לפולין בפחי נפש ויוציאו דיבת הארץ רעה. (שמלבד חומרת הענין גם יגרום לעולים פוטנציאליים להישאר בפולין) לכן שלח רק אנשים שסמך עליהם וידע שישארו בארץ למרות התנאים הקשים ולכל הפחות לא יכפישו. מקצועי - שיחה 15:13, 10 במאי 2023 (IDT)

לא רק שהוא דחף לעלות ולהשקיע בארץ הוא עצמו קנה הרבה קרקעות בארץ וביקר בארץ בתרפ"א וביקר שנית בתרפ"ד ובשלישית בתרפ"ו ואז הקים בארץ את הישיבה החסידית הראשונה בתרצ"ב ביקר שוב ואז עלה להתיישב בארץ בנו לימים בעל ב"לב שמחה" בשליחתו בבחינת ואת יהודה שלח לפניו בתרצ"ד ביקר שוב ובתרצ"ו עלה לארץ על מנת להתיישב כאן והקים סניף לישיבה בת"א, ושהה כאן למעלה מחצי שנה וכן הוא הפסיק את הימים טובים הנוספים שנוהגים תשבי חו"ל כי הוא בא ע"מ להתיישב בקביעות אחד מהסיבות שעלה לארץ היה בדיוק בשביל למשוך את החסידים לארץ התוכנית לא צלחה היות שהחסידים לא הסכימו בשום אופן שהרבי יעזוב את פולין לצמיתות לכן הוחלט על הרכבת ב"ד מהחשובים ביותר מרבני החצר, הפסק שלהם היה שהרבי לא יכול לעזוב את חסידיו בפולין לכן בסוםו של דבר הרבי חזר לפולין ועלה אח"ז כבר בנסיבות טרגיות כשלמעלה ממאה יו"ח נוספו על קידוש השם עם עוד מליוני יהודים הי"ד

בגדול אתה צודק, אבל עניין הבי"ד אינו משכנע. אף אחד בגור לא היה מקים בי"ד נגד דעת האמרי אמת וודאי לא היה פוסק לאמרי אמת מה לעשות בניגוד לרצונו. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ב' ה'תשע"א • 11:34, 16 במרץ 2011 (IST)

הב"ד היה ע"ד הרבי אחד מהם היה גיסו וחותנו (בזיו"ש) הגאון ר' יעקב מאיר בידרמן

אם כן, כנראה שהאמרי אמת עצמו יזם את המהלך. הנושא טעון בירור מעמיק יותר. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"א • 09:56, 18 במרץ 2011 (IST)

תולדות חייו

תולדות חייו חסרים לגמרי, אם אפשר למלאם. להב אש - שיחה 06:41, 29 ביולי 2010 (IDT) הידיעה על הרבי מגור ידועה לי ממשפחתי ומהעיירה של אבי ז"ל.סבי היה רב חסיד גור אביו וסבו כמו אחיו היו אב"ד העיירה.סבי נשלח על ידי בני העיירה לשאלת רב והרבי הורה להם להישאר וכך נספה בחלמנו.אני יודעת את זה גם מאחרים.הרבי הורה להשקיע בארץ ישראל ואכן דודתי השקיעה בארץ,אבל לא דחף את חסידיו לעלות לארץ ,נהפוך הוא וכך היא נספתה בשואה.רבים מחסידי גור נספו בשואה. האם כולם המרו את פי הרבי? ברור שלא מדובר באמת.חסידות גור לא היתה ציונית ומוטב לא לשכתב את ההסטוריה.להיפך הרבי מגור אשם במות חסידיו.

הרב קוק

להערכתי המקורות בספרו של הרב נריה. בכל מקרה איני בטוח שיש מקום לפיסקה כה ארוכה בעניין זה. כשערכתי את הערך השארתי אותה מכיון שלא ידעתי היכן לשבצה, ועתה היא שילשה את גודלה ואף יותר מזה. אשמח לחוות דעת נוספות. דרך - שיחה 21:56, 1 בנובמבר 2010 (IST)

מלבד שהפיסקה ארוכה, חסר בה נסיונו של האמרי אמת ושאר חברי המשלחת לפשר בין הצדדים במחלוקת, מה שהיה יכול לתרום לחשיבותה של הפיסקה.

אגודת ישראל

על פעילותו באגודה, ניתן להיעזר וגם להפנות לערך אגודת ישראל. קובץ על יד - שיחה 23:00, 27 ביולי 2016 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1572109&forum_id=771
  • In אברהם מרדכי אלתר on 2013-05-04 22:45:24, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In ישיבת שפת אמת on 2013-05-05 05:22:38, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In פינחס מנחם אלתר on 2013-05-05 09:11:13, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In שמחה בונים אלתר on 2013-05-05 11:28:25, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In אברהם מרדכי אלתר on 2013-05-13 19:05:26, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 22:05, 13 במאי 2013 (IDT)

עוד קישור לא מוצלח הוא בהערה 72 : http://www.tsofar.com/printVersion.asp?article_id=958 הביא אותי לפרסומת כלשהי. כנראה שהאתר צופר נסגר.

התנגדות אדמורים

משתמש:נת- ה-, אם מדובר בהתנגדות שמוקדה בו והייתה משמעותית ובולטת - אולי יש מקום להזכיר אותה. התנגדות לדרכה של אגודת ישראל אינה רלוונטית בערך זה דווקא, גם אם אין חולק שהוא היה דמות מרכזית באגודת ישראל. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ו • 01:22, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

את המקורות לגבי הרב מבעלז והרב מחב"ד לא הוספתי אני, הם היו בערך תקופה ארוכה, ולא ראיתי אותם במקורם עד כה. המקור על ההתנגדות של ה'מנחת אלעזר' מציין התייחסות אישית מפורשת לאדמו"ר מגור (ולמוסדות החסידות דאז - ה'מתיבתא' בוודשא) ולא רק לאגודת ישראל. בנוסף, האמרי אמת היה ממייסדי אגודת ישראל ובעל מעמד מרכזי בה, אי אפשר להפריד בקלות בינו לבין התנועה, הכיוון החיובי כלפי 'ישוב ארץ ישראל' (יחד עם התנגדות תקיפה לציונות) שלקחה אגודת ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה הושפע כנראה רבות מהאמרי אמת (שביקר בארץ מספר פעמים ובאורנטצייה מעשית, ולא רק רוחנית), וזה גרר התנגדות מחסידי הקו שגרס ישוב ארץ ישראל במגמה רוחנית בלבד. ה'אמרי אמת' נקט במהלך אקטיבי משמעותי בנושא, והדבר גרר כמובן גם התנגדות. ולא ניתן להשמיט את ההתנגדות רק בגלל שהייתה מכוונת גם כלפי אגודת ישראל, אם משיקולי כבודו של ה'אמרי אמת' ואם בגלל שאגודת ישראל היא זו שניסתה ליישם את החלק הרעיוני של האמרי אמת בפועל. נת- ה- - שיחה 01:33, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

כמובן, לא טענתי שאתה הוספת. אני לא חושב שמספיק אזכור שלו בביקורת, עיקר הביקורת צריך להיות עליו, וגם אז - הרי בדרך כלל "מקום הביקורת בערכי המבקרים", אלא אם היא בולטת במיוחד. אני כמובן לא דואג לכבודו (מן הסתם אתה יודע שאיני חסיד גור או משהו), אלא מנסה להחיל גם כאן את מה שמקובל אצלנו. ואדרבה, אני חושב שהוא לא היה הכי "ציוני" באגודת ישראל, היו שם גם יותר נלהבים ממנו. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ו • 10:21, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

לאחר מחשבה נוספת, ה'אמרי אמת' 'זכה' בביקורו בירושלים לפשקוויל יוצא דופן וחריג במיוחד כנגדו מצד אחד מאנשי העדה החרדית (שאפילו לא חשש לחתום עליו), וקשה מאוד להבין מהלך כזה אלמלא הייתה ביקורת משמעותית כלפי האדמו"ר מגור (יחד עם אגודת ישראל) בנושאים שונים מצד רבנים בעל גוון שמרני יותר, כדוגמת המנחת אלעזר (בקישור ישנו אזכור לביטוי די קשה שלו כלפי הרבי מגור, אך בלא מקור ברור) (טעות, כוון כלפי רב אחר). הביקורת האישית (בחלקה) שכוונה כלפי ה'אמרי אמת' היא כנראה אחד הגורמים שהשפיעו על העוינות שצצה בין אנשי העדה החרדית לחסידי גור, שהחלה עוד בתקופת המנדט בעימותים סביב הביקור של האדמו"ר ובפולמוס שפילג את אגודת ישראל מהעדה החרדית בשלהי מלחמת העולם השניה סביב עצרת התפילה שכינס האדמו"ר מגור בבית הכנסת 'החורבה', המשיכה לסכסוך בכולל ורשה, שאת ביטויו האחרון (בינתיים) ראינו בשנים האחרונות במאבקים הקשים סביב בתי ורשה. נת- ה- - שיחה 09:40, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

קיצוניים לא צריכים שום רקע כדי להוציא פשקווילים חריפים, הם מסוגלים להכול. ייתכן שהיו גם מתחים אישיים, אבל אין צורך בזה כדי שיהיה מתח בין קבוצות. למיטב זיכרוני הפילוג באגו"י החל (אולי באופן חלקי) כבר בשנות ה-30. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תשע"ו • 10:03, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

משתמש:AddMore-III, משתמש:ביקורת, מה דעתכם? נרו יאיר • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ו • 09:46, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

ממה שקראתי עד היום ההתקפות נגדו (גם האישיות) היו על רקע זיהויו המוחלט עם 'אגודת ישראל', ולא פרסונליות. המנחת אלעזר לדוגמה, חזר למונקאטש וסיפר שראה במו עיניו בוורשה איך בישיבה של גור לומדים בחורים ובתולות יחדיו ושאר דברים בסגנון זה. אני דווקא חושב שיש מקום לאזכר בערך הזה את ההתנגדות לאגודת ישראל, אבל בהקשר הזה שלמרות שהיה ברור לכל שעניני האגודה נחתכים על פיו, הייתה התנגדות לאגודה ובתוכה, התנגדות שכוונה במישרין מול עמדתו. ביקורת - שיחה 09:53, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

המשפט האחרון שלך אינו ברור. מלבד זה, האמנם למדו בגור בחורים ובתולות יחדיו? נרו יאיר • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ו • 10:11, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

א. לי הוא ברור כמובן, אז כדאי שתמקד אותי על הפרט הלא ברור לך. ב. נראה לך??? ביקורת - שיחה 10:17, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

אפשר לאזכר את ההתנגדות כלפיו מצדם - לפחות לחלקם לא הייתה מניעה לערוך מתקפות אישיות חריפות. ואין לתלות הכל על הציר הציוני. הם פשוט תקפו אותו כי היה "שמרני" (אם זה המינוח) פחות ונכון מדי למודרניזציה. וזה עוד לגבי חב"ד ובעלזא. המוקצ'ובי בכלל הונגרי, והאופן בו הוא תופש את העולם שונה (ע"ע "מלחמת הצדיקים" שלך, שפסקת הפתיחה שלו הסבה לי קורת רוח מרובה). AddMore-III - שיחה 10:42, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

ביקורת, אולי אם תנסח בערך אבין מה אתה אומר. לגבי הלימודים המעורבים, אם כך - כיצד טען המונקאטשער שראה בעיניו? הוא דמיין? אדמו"ר - לא הבנתי איזה ערך, ואשמח אם גם אתה תנסח בערך הנוכחי. נרו יאיר • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ו • 09:27, 23 באוגוסט 2016 (IDT)

בנו רבי מאיר במבצע ההצלה

בערך כיום נאמר: "בורשה נותרו בנו הבכור רבי מאיר שסירב לעזוב". הדבר נדרש מקור, שכן בספר "אלה אזכרה" שיצא בניו-יורק (תשכ"א) בעריכת יצחק לוין, מופיע (עמ' 228): ”האדמו"ר מגור יצא מפולין הכבושה עם כמה מבני משפחתו. רבי מאיר, בנו בכורו, נשאר בגיטו וארשה. השליטים הנאציים לא נתנו לו לצאת את המדינה.” וכן בספר "נס ההצלה של הרבי מגור" הנ"ל מופיעה (עמ' 44) הרשימה המלאה ובה האדמו"ר ועשרת הנלווים, כשרבי מאיר הוא השלישי ביניהם. השמועות אצל החוקרים בחסידות גור הקרובים לעניין (כמו אברהם מרדכי סגל) גורסות כי הסיבה שרבי מאיר נותר בוורשה היא משום שהיה חסר לו טפסים בסיסיים (במקרה זה: אישור פטור מס), וכדי לא לעכב את כל הפמליה הוחלט שיחכה ל"משלוח הבא" שהיה אמור להתבצע בשבועות שלאחר מכן, יחד עם עוד מבני המשפחה. אך כבר נטרפה השעה. קובץ על יד - שיחה 11:32, 30 באוגוסט 2016 (IDT)

איך הוא מופיע ברשימת הנלווים כשברור שלא נלווה? נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ו • 11:50, 30 באוגוסט 2016 (IDT)

זו הייתה הרשימה המיועדת להישלח ערב המבצע, כמפורט שם בספר (ואם כן קרוב לומר שלא ויתר וסירב לעזוב, תוך שהוא מופיע ברשימה. ולפחות אין מקור לכך שסירב). קובץ על יד - שיחה 11:55, 30 באוגוסט 2016 (IDT)

בעריכה של דרך שבה נוסף הפרט הזה נוספו מראי המקום לשני הפרסומים של פרבשטיין, אחד מהם עוסק ספציפית בחסידות גור, כדאי לבדוק שם לפני שמוחקים. ביקורת - שיחה 14:41, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

אתה צודק לחלוטין. היא כותבת בספר בסתר רעם, עמ' 69, שהוא סירב לצאת. נרו יאיר • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ו • 14:53, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

כרגע הספר לא לפני. א. האם יש לה מקור לזה (לרוב היא מגובה במקורות אמינים). ב. גם אם אין מקור - למה לא לציין מקור בערך לספר שהה, נראה לי שהוא נחשב מספיק מהימן בשביל לציין אותו כמקור. השאלות שצוינו כאן יכולים להישאר ללא מענה, עד שיבוא מישהו ויפתור אותן או יחלוק על הקביעה של פברשטיין (אחר הצגת ראיות, כמובן). קובץ על יד - שיחה - וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 16:38, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

אין מקור, ואכן אין ספק שהיא אמינה דייה, לפחות עד שלא תתפרסם בכתב גירסה אחרת. נרו יאיר • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ו • 16:51, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

אז למה שלא תסיר את תבנית "דרוש מקור" תוך ציון מקור לספר "בסתר רעם"? קובץ על יד - שיחה - וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 16:58, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

כעת, כבתוך-כדי-דיבור, סבורני כי ניתן להשאיר את הנאמר בערך, תוך ציון ל"בסתר רעם", אך גם להביא לפחות את הנכתב ב"אלה אזכרה" (שמחברו כיהן בתקופה זו באגודת ישראל, ואם-כן ייתכן כי שמע על-כך. אף חיבור ספרו בוצע בשנים לא מרובות מעת התרחשות האירועים) כדעה סותרת במקצת. נרו יאיר, תרצה לבצע זאת? קובץ על יד - שיחה - וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 17:07, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

מה תכתוב, שהנאצים לא נתנו לרב מאיר לצאת? למיטב זיכרוני מהספר "נס ההצלה" - הם לא נתנו לאף אחד לצאת, בטח ובטח לא לאמרי אמת, הם רדפו אחריו. הקבוצה יצאה בלי להזדהות, בנסי ניסים ובקומבינה על קומבינה ומעשי שוחד, כשבסופו של דבר הנאצים הענישו את אנשיהם המעורבים. לכן נראה שהגירסה הזאת פחות סבירה. על כל פנים כדאי קודם לראות מה כתוב בספר הנוסף של פרבשטיין. נרו יאיר • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ו • 18:04, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

כך נאמר בספר (עמ' 37-36): ”בתקופה ההיא עוד איפשרה הגיסטפו באופן רשמי לעזוב את פולין לכל מי שהיתה בידו ויזת כניסה איטלקית וכרטיס נסיעה באניה איטלקית”. אכן רדפו אחר האדמו"ר מגור, אך היה זה מטה הגיסטאפו. האשרות יציאה היו עם שמות משפחת הרבי וזהותם. הקומבינה העיקרית כאן הייתה השגת האשרות אצל מי של הכי מבין מה בעצם הוא עושה כאן, ולאחר מכן העברת הקבוצה באופן קצת רשמי (ואף בליווי משמר נאצי...) כשבתווך היו כאלו שידעו מכל ה"קנוניה", כמו סטפן פורייסקי, מנהל חברת הספנות האיטלקית "לויד טריאסטינו", ווועגנר, מהנהגת ה"היטלר יוגנד". אלו אכן נענשו בצורות שונות (שכללו את הוצאתו להורג של וועגנר). במילים אחרות: חוסר התאמה מוחלט ועדכני בין הזרועות הצבאיות, תוך חלוקת סמכויות לכאלו ששיתפו פעולה ברמה כזו או אחרת עבור מתן שוחד או הערצה - נתנו את האור הירוק להברחתו של האדמו"ר מגור וקרוביו עם זהותם האמִתית. האשרות הראשוניות הם אלו שנמנעו מרבי מאיר ואילצו אותו להישאר (בהתאמה עם גרסתו של א.מ.ס. הנ"ל. קרוב משפחה שלי שיש לו קירבה לגור, אמר לי שהוא נחשב למוסמך היסטורית בקרב חסידי גור). לכן אחרי גרסתה של פרבשטיין ניתן לומר: "ממקור(ות) אחר(ים) עולה כי רבי מאיר נשאר בוורשה בעל-כורחו, מחמת חוסר בהרשאות יציאה", עם הפניית המקורות. גם אם אינך חושב להוסיף זאת - דבריה של פרבשטיין ודאי ניתנים להיאמר כמקור, אז למה להשאיר את הדבר חסר מקור?! תודה. קובץ על יד - שיחה - וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 19:48, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

אני חושב שווגנר הומת בגלל שלקח כסף ולא בגלל עצם המהלך. בעיתונות פורסם בזמן אמת על הכסף שקיבל וגנר (כתבה מקושרת מהפסקה הרלוונטית בערך), וכדי ביזיון. הגרמנים שיחקו מנהל תקין וזה עלה לו בחייו. ביקורת - שיחה 21:12, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

זכור לי שפראגר או אולי האיטלקי רכש את אמונו של אותו ווגנר (כנראה), הכתיב אישור מעבר למזכירה שלו והחתים את ווגנר בלי שידע על מה הוא חותם. האם אי אפשר היה להוציא גם את הרב מאיר? על כל פנים, כאמור, כדאי לבדוק מה פרבשטיין כותבת בספר הנוסף. נרו יאיר • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ו • 23:35, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באברהם מרדכי אלתר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1440 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160804003400/http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1440 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:03, 6 בנובמבר 2022 (IST)

בית יעקב

קאצק, שים לב שאת הקטע על בית יעקב מיקמת בתוך הפסקה של "שאלת ארץ ישראל".

ובהזדמנות זו אודה לך על העריכות וההרחבות לערך! כה לחי. בברכה, גיברס - שיחה 14:27, 26 באפריל 2023 (IDT)

נכון ראיתי זאת ואולי צריך להעביר למקום אחר. אני מתפלא שעד היום אף אחד לא הכניס לכאן את הקמת בית יעקב והדף היומי. תודהקאצק - שיחה 14:37, 26 באפריל 2023 (IDT)

תבנית:גיברס תוקן. תודה קאצק - שיחה 09:34, 27 באפריל 2023 (IDT)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (ספטמבר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• 2023.https://www.kikar.co.il/hasidism/436823 עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:42, 17 בספטמבר 2023 (IDT)