שיחה:המנדט הבריטי

ארכיונים

• ארכיון 1

שם הערך איננו מדוייק

השם הנכון: פלשתינה (א״י) או אם מתעקשים: המנדט על פלשתינה (א״י): זה היה שם היישות בעברית (נשתמרו מספיק מטבעות, שטרות, דרכונים ובני אדם להוכיח זאת) והיתה אחת כזו בהיסטוריה ״המנדט הבריטי״ היה גם בעיראק. וזאת לפני שהתחלנו לשאול מהו ״עבר הירדן״ ב-1921 ל-1946. הסיבה שיש מתנגדים לכך היא פוליטית (משום מה) ומאוד לא מקצועית

סעיף 25

https://pbs.twimg.com/media/DhBMXcpX4AI_k9S.jpg מפה עם אחוזים של מה קיבלו הערבים לעומת היהודים סעיף 25 של המנדט מאפשר לבריטים לנהל את עבר הירדן שלא לשם הגשמת הצהרת בלפור [1]. לכן אין מקום לטענה כי על פי כתב המנדט הצהרת בלפור חלה על שתי גדות הירדן. Dangling Reference - שיחה 00:17, 27 באפריל 2011 (IDT)

דנג', אני מבקשת לעיין יחד איתך בסעיף 25. האם אפשר? יעל - שיחה 18:02, 27 באפריל 2011 (IDT)

היו כמה שלבים. הצהרת בלפור התייחסה לשני חלקי ארץ ישראל והיא נכללה בסן רמו. כתב המנדט משנת 1922 אכן חילק בין שני חלקי הארץ והיה חלק מתהליך ההתנערות של השלטון הבריטי מהצהרת בלפור שסופו בהקמת מדינה עצמאית בעבר הירדן. למעשה, הסרת המשפט בה החל גבי נכונה בניסוח הנוכחי אבל כדאי לפרט את השלבים השונים בדיוק (חלקם כבר כתובים בערך). דרך - שיחה 18:13, 27 באפריל 2011 (IDT)

דנג', אני מבקשת לעיין יחד איתך בסעיף 25. האם אפשר? יעל - שיחה 18:02, 27 באפריל 2011 (IDT)

בשמחה. מה השאלה? Dangling Reference - שיחה 01:00, 28 באפריל 2011 (IDT)

אני מבקשת לעיין יחד עמך בתרגום החופשי לעברית שערכתי - לסעיף 25. הדגשתי את המילים מעוררות הענין:

"בשטחים שבין הירדן לבין הגבול המזרחי של פלסטין, כפי שנקבע בסופו של דבר, תהיה רשאית הממשלה הבריטית, בהסכמת מועצת חבר הלאומים, לדחות או לעכב את היישום של הוראות האלה, של מנדט זה כפי שהם עשויים להשקל בהקשר לתנאים המקומיים הקיימים, וכן לקבוע הוראות כאלה עבור הממשל של השטחים כפי שהם עשויים להשקל בהתאמה לתנאים, ובלבד שהפעולה שתעשה תעלה בקנה אחד עם הוראות סעיפים 15, 16 ו -18.".

מן המלל הזה עולה, שאין מניעה להחיל את הצהרת בלפור בגבולות המנדט, ועל פי הצהרת בלפור. אלא, שניתן "לדחות או לעכב" אותו, אנו יודעים כיצד ממשלת בריטניה נהגה למעשה, היא חלקה את השטח לשתי מדינות למחצה. אך להלכה? יעל - שיחה 18:12, 28 באפריל 2011 (IDT)

בריטניה נהגה גם להלכה וגם למעשה בעבר הירדן בצורה שונה מא"י המערבית. להלכה היא הגישה ב-16 בספטמבר 1922 בקשה לחבר הלאומים לנהל את עבר הירדן בצורה שלא כפופה להצהרת בלפור וקבלה אישור על כך. הנה מספר מקורות: דוח של ממשלת בריטניה לבר הלאומים בדצמבר 1922 [2], אנציקלופדיה לדעת (לפידות החביב על ערכי האצ"ל)[3]. Dangling Reference - שיחה 23:51, 28 באפריל 2011 (IDT)

תודה דנג', על טרחתך - אני אעיין בדברים. ואשאל אותך לפי הצורך, ליל מנוחה. יעל - שיחה 00:00, 29 באפריל 2011 (IDT)

ולאחר עיון: אכן בריטניה הגישה בקשה ב-16/9/22 חבר הלאומים קבל את הסתיגויותיה של בריטניה לגבי עבר הירדן בשנת 1922 (הממשל האזרחי הבריטי החליף את המשטר הצבאי ביולי 1920 ופעל מכח מנדט חבר הלאומים שאושר בוועידת סן רמו אפריל 1920). אך פניה זו היתה שלא על פי הנוסח של סעיף 25 - אשר הבאת כאן - שניתן להבין ממנו דיחוי או עיכוב ארעי בלבד, מכתב המנדט המעניק לבית הלאומי היהודי ריבונות על שטח המנדט שניתן לה בארץ. ואולי האישורים לכאורה שקבלה בריטניה מחבר הלאומים היו מוגבלים בזמן?

הבקשה והאשורים לא היו תלויים בזמן, כפי שנית לראות בבקשה פה [4] ופה [5]. אגב לא הייתי מתרגם את withhold or postpone ל"לדחות או לעכב" אלא "לעכב או להמנע". Dangling Reference - שיחה 16:52, 29 באפריל 2011 (IDT)

לגבי הערתך על פרופ' יהודה לפידות - מומחיותו היא בכימיה, כמדומני. יעל - שיחה 15:52, 29 באפריל 2011 (IDT)

באופן כללי יהדה לפידות מצוטט בהרחבה בערכי ויקיפדיה העברית, וזה לעתים לא ראוי (תלוי בהקשר). Dangling Reference - שיחה 16:52, 29 באפריל 2011 (IDT)

אם אין התנגדות אוריד את המשפט המטעה. Dangling Reference 22:04, 3 במאי 2011 (IDT)

מתוקף איזו סמכות הפעילו הבריטים ממשל אזרחי בפלשתינה א"י החל ב 1.7.1920?

מתוקף החלטות ועידת סן רמו מאפריל 1920 אשר מסרו את הפיקדון (המנדט) לניהול פלשתינה א"י לידי הבריטים. אחרת לא היו הבריטים יכולים לעבור ממשטר צבאי לממשל אזרחי. באותה העת שטח המנדט השתרע ממערב וממזרח לנהר הירדן. האישור הרשמי של כתב המנדט התעכב עד יולי 1922 משום שחבר הלאומים היה טרוד בסוגיות בוערות שהתעוררו באירופה. רק ביולי 1922 התפרסם הספר הלבן שקרע מן הבית הלאומי היהודי את עבר הירדן המזרחי. לכן המפה בראש הערך שגוייה וגם תחום השנים בהם שלטון המנדט היה תקף בארץ שגוי.

המפה בראש הערך שגויה מיסודה, כי הערך מדבר בבירור על ארץ ישראל ממערב לירדן. מעבר לתיאור קביעת הגבולות האלה, (שכללו גם הזזת הגבול בגולן, שהתרחשה אחרי הספר הלבן של צ'רצ'יל, מה שגורם לכך שהמפה הזו לא מתאימה לשום זמן!) הערך אל עוסק במילה במה שקרה בעבר הירדן.

לכן יש לתקן את המפה, כך שהיא תתאים למה שמתואר בערך, ולא לעז הזויה שכמה אנשים מנסים להכניס לתוכה מסיבות פוליטיות. eman • שיחה • ♥ 09:28, 23 במאי 2011 (IDT)

קישורים שבורים שהוסרו

• אתר - שבור לגמרי.
• דב גביש, לגבולות במהלך המנדט , באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, 2554 - לא עולה.

יעל 08:22, 13 ביוני 2011 (IDT)

מעורבות עריקים מהצבא הבריטי בטרור נגד יהודים

ביטלתי את מחיקת כותרת הפרק ושינויים/מחיקות אחרות של תוכן שכלול בו - לדעתי מדובר בפרק חשוב ומהותי להבנת המצב אותה עת - כמו כן, לא היה ידוע אותה עת שמדובר בעריקים ערבים מהצבא הבריטי אלא ראשי היישוב סברו כי מדובר במעורבות גורמי צבא בריטים בטרור. רק מאוחר יותר התבררה האמת. לדעתי יש להבהיר זאת גם בטקסט (כפי שגם היה לפני השינויים האחרונים שנערכו בו). בברכה. ALC • ג' בתמוז ה'תשע"א • 11:53, 5 ביולי 2011 (IDT)

בוטלה גרסה ואח"כ הוספו דברים אחרים. לכן, גרסא יציבה, שבה אני תומכת. אם ALC או דן ירצו להכניס שינויים בנושא הטרור הבריטי - הם מתבקשים להודיע כאן, בבקשה. יעל 12:18, 5 ביולי 2011 (IDT)

יעל, תבדקי שוב בבקשה. לא הוספתי דבר אלא רק החזרתי את המצב שהיה לפני השינויים של דן. לא רציתי לבטל את השינויים שלך ולכן שיניתי ידנית ולא ביצעתי "ביטול" אז זה נראה כאילו הוספו דברים חדשים. ALC • ג' בתמוז ה'תשע"א • 12:28, 5 ביולי 2011 (IDT)

אוקיי, בדקתי. סליחה ותודה. יעל 12:33, 5 ביולי 2011 (IDT)

אני לא מבין איך רלוונטית ידיעתם של ראשי היישוב דאז לערך האנציקלופדי דהיום. אם הצבא הבריטי לא היה מעורב (מבחינת שרשרת הפיקוד, ההחלטות וכן הלאה), כמובן שאסור לכתוב כאילו היה מעורב. אפשר להזכיר את ידיעותיהם של ראשי היישוב דאז, אבל אי אפשר לכתוב כאילו אנו במקומם. האם בערכים על הוואי נכתוב פרק על ביקורי אלילים שאירעו בה? יוסאריאן • שיחה 12:48, 5 ביולי 2011 (IDT)

אין לזה קשר ל"ידיעת" ראשי היישוב. יוצאי הצבא הבריטי בני אומות שונות,, הצטרפו אל הכוחות הערבים במלחמת העצמאות. יעל 12:52, 5 ביולי 2011 (IDT)

אם היו עריקים מהצבא הבריטי שעשו מעשי פשע, אז הצבא אחראי עליהם ויש לכתוב את זה בפרק המתאים. גילגמש • שיחה 13:00, 5 ביולי 2011 (IDT)

כותרת הפיסקה והרוח שנושבת ממנה על : "מעורבות בריטית במעשי טרור" היא שגויה. ניתן להבין ממנה כי לכאורה תמך הצבא הבריטי בפעולות הטרור הללו, ולא היא. האם היינו מקבלים כותרת כמו "מעורבות צה"ל בטבח מערת המכפלה בחברון" , משום שברוך גולדשטין היה לבוש מדי צבא בזמן הרצח ושימש כחייל מילואים?. כמובן שלא, וכך עלינו לנהוג לדעתי גם במקרה זה. --דן חנוך - שיחה 16:14, 5 ביולי 2011 (IDT)

המשפט "אם היו עריקים...אז הצבא אחראי עליהם" מהווה סתירה לוגית. יוסאריאן • שיחה 16:39, 5 ביולי 2011 (IDT)

על פי ספרות המחקר, היו "גורמים" בצבא הבריטי שתמכו ב"מעשי טרור", (ובארגון גדול דעות שונות ופעולות שונות). אבל יתר על כן, יחידות בריטיות וחיילים וציוד בריטי השתתפו בתיגבור הכוחות הערביים בתש"ח; הם לא היו עריקים, אלא יוצאי צבא שעברו לעבוד עבור הצד הערבי. ובלי קשר לסוגיה, גולדשטיין לא מעניין לכאן, ופוליטיקה ו-PC לא קובעים היסטוריוגרפיה. יעל 16:56, 5 ביולי 2011 (IDT)

היו חיילים ושוטרים ערבים וחיילים ושוטרים יהודים ששירתו אצל הבריטים. כשפרצה המלחמה מרביתם עברו לתמוך בעמים שלהם. הבריטים היו עסוקים בעיקר לשמור על עצמם.--דן חנוך - שיחה 01:19, 6 ביולי 2011 (IDT)

כאשר רוצים לשנות ערכים בויקיפדיה יש כללים - כאשר יש התנגדות לשינוי צריך לדון עליו קודם כל בדף השיחה ולא להמשיך להתעקש לשנות את דף הערך באמצעות "מלחמת עריכה". אבקש כי תשחזר את מצבו של דף הערך למצב בו היה לפני כן בטרם נמשיך את הדיון. לגופו של עניין, הייתה מעורבות של גורמים בצבא ובשלטון הבריטי כפי שאמרה יעל, ואף אתה אינך מכחיש את פרשת "היוצק" למשל. זה לא לעניין לשנות כותרת של פרק באופן אשר משנה לגמרי את משמעותו והופכת חלק ממנו לבלתי רלוונטי. ALC • ד' בתמוז ה'תשע"א • 07:56, 6 ביולי 2011 (IDT)

הצבא אחראי גם על מעשים של העריקים שלו. הכותרת הנוכחית שיש ברגע זה איננה טובה כי לא היתה מעורבות בריטית, אלא רק אחריות בריטית. על כן אני מציע לכתוב "מעורבות העריקים מהצבא הבריטי בטרור..." לדעתי זה יתאר בצורה הטובה ביותר את מה שקרה. גילגמש • שיחה 08:30, 6 ביולי 2011 (IDT)

לכותרת הזו יש הפניות מערכים אחרים (באמצעות "ראו גם") והיא מדברת באופן כללי על המעורבות הבריטית, כגון בפרשת "היוצק" ולכן כדאי לחשוב טוב לפני השינוי שלה. ייתכן אפילו כי יש מקום לערך נפרד ומורחב על הנושא שלא מתמצה רק בפעולות של חיילים עריקים אלא במעורבות של גורמים שונים בצבא, במשטרה ובשלטון הבריטי (כפי שציינה גם יעל) במעשי תקיפה של יהודים באותה עת. ALC • ד' בתמוז ה'תשע"א • 09:10, 6 ביולי 2011 (IDT)

כדי לעקוף את הויכוח בנוגע למילה "מעורבות" אני מציע כותרת אחרת לפיסקה: "המנדט ופעולות טרור נגד יהודים". --דן חנוך - שיחה 00:59, 7 ביולי 2011 (IDT)

כפי שכתבתי לעיל, כותרת הפרק היא מעורבות בריטית בטרור כנגד יהודים מכיוון שזה נושאו של הפרק - כפי שגם קיימות הפניות פנימיות אליו מערכים אחרים בויקיפדיה. זה נושא הפרק לאור פעולות השלטון והצבא הבריטיים אותה עת, ובמיוחד ניתן לראות את פעולתם שהביאה לטבח שבוצע בפרשת "היוצק", אשר מתואר גם בפרק זה. גם פעולות פיצוץ מכוניות התופת בוצעו על ידי לובשי מדים בריטיים - ועל כך אין ויכוח. כפי שציין גם גילגמש - הצבא אחראי גם על פעולות עריקים (מה גם שלא ברור שאכן היו עריקים אותה עת כי בכתבה מוזכר שעבד אל חוסייני הבטיח להם שוחד - ושוחד נותנים לבעל תפקיד ולא לעריק) ובמיוחד כאשר מעשי הטרור בוצעו כשהם לובשים מדים, מזוינים בנשק צבאי ועושים שימוש בכלי רכב צבאיים ובמשוריין צבאי. בכל מקרה, כל עוד מתנהל הדיון ולא הוכרע, כאשר הובעה התנגדות מנומקת באופן ענייני וברור, אין זה ראוי לשנות באופן חד צדדי את הכותרת תוך כניסה למלחמת עריכה, אף אם מדובר בשינוי שהנך בטוח שהוא נכון. ALC • ו' בתמוז ה'תשע"א • 05:17, 8 ביולי 2011 (IDT)

עליך ללמוד את הנכונות לפשרה. הנוסח שהצעתי כפשרה קרוב הרבה יותר לגירסה שלך מאשר לגירסה שלי. הוא בוודאי משקף את הלך הרוחות בדיון שבו היו דעות לכאן ולכאן. מי שפועל באמצעות "מלחמת עריכה" הוא אתה ולא אני. חבל. פרשת היוצק אינה מוכיחה "מעורבות" בריטית, אולי אדישות לצרכים הבטחוניים של היישוב כאשר פעלו על פי הספר בנטלם את הנשק מאנשי ההגנה, אך בודאי שלא ידעו מראש על ההתקפה הערבית המתוכננת. אני מציע לך ללמוד היטב את הנושא של תקופת המנדט, כדי להבין עד כמה הכותרת שהצעת אינה מתאימה. הבריטים גינו את הטרור מכל הסוגים לאורך כל תקופת שלטונם --דן חנוך - שיחה 16:52, 8 ביולי 2011 (IDT)

שלום דן, מה דעתך על הכותרת: "ממשלת המנדט ופעולות איבה כנגד יהודים" ? יעל 17:04, 8 ביולי 2011 (IDT)

אני מסכים עם דן חנוך. גם הצעתה של יעל נראית לי סבירה. גילגמש • שיחה 17:16, 8 ביולי 2011 (IDT)

יעל, הצעתך נראית לי. --דן חנוך - שיחה 16:14, 9 ביולי 2011 (IDT)

כל הפרק הזה לא צריך להיות חלק מהערך כלל, בשום כותרת שהיא. זה אמור להיות ערך כללי על המנדט הבריטי. לא אסופה של אירועים בלי שום סדר וקשר ובלי סינון. eman • שיחה • ♥ 16:45, 9 ביולי 2011 (IDT)

עמנואל צודק גילגמש • שיחה 16:46, 9 ביולי 2011 (IDT)

מצטרף לתומכים בהסרת הפרק. --דן חנוך - שיחה 16:55, 9 ביולי 2011 (IDT)

נגד הסרת הפרק. אין מקום לשכתוב ההיסטוריה. איתן - שיחה 19:39, 9 ביולי 2011 (IDT)

גם אני נגד שכתוב ההיסטוריה, ובדיוק משום כך אני בעד הסרת הפרק. --דן חנוך - שיחה 20:17, 9 ביולי 2011 (IDT)

הסרת תמונה

אבקש לנמק. [6] דרך - שיחה 10:33, 6 ביולי 2011 (IDT)

מה היא מיצגת ומה היא תורמת? הגבולות נקבעו רק ב-1922, ולכן לא יהיה נכון להציגם ככאלה. Dangling Reference - שיחה 03:47, 7 ביולי 2011 (IDT)

דוגמאות

דעתי בקשר לשינויים בפרק הדן בסיוע הבריטי לערבי ולכותרתו, היא כי אין לעשות השמטות בפרק, אלא דווקא להרחיבו ולהתאים לו כותרת המדברת לא רק על הסיוע לטרור הערבי, אלא גם על נטיית אנשי ממשל המנדט לטובת הצד הערבי.

לרוב אנשי הממשל, הצבא והמשטרה הבריטים בתקופת המנדט היה יחס עויין ליישוב היהודי ונטייה לטובת הצד הערבי, בסכסוך שבין שני העמים . יחס זה נבע מכמה סיבות:

• השלטון הבריטי בארץ היה למעשה שלטון קולוניאלי, אף כי להלכה לא הייתה הארץ מושבה בריטית,אלא שטח שניתן לשליטת בריטניה כמנדט ע"י חבר הלאומים. כשליטים קולוניאליים היו תושבי הארץ בעיני אנשי הממשל בגדר "ילידים, בעיקר לא ראו הבריטים בעין יפה את היהודים,שהביאו לארץ רעיונות חברתיים והקימו תשתית, בהתיישבות, בכלכלה , בחקלאות, בתעשיה, במדע ובתרבות וכוננו למעשה מדינה בדרך, שלעתיד תביא לקץ שלטון המנדט.
• התדמית של היהודים, בעני אנשי הממשל הבריטים היתה כתדמיתו של היהודי בגולה, המוכר להם מאירופה, וניכרו בתדמית זו גם נימות אנטישמיות שהיו מנת חלקם עוד מקודם. תדמית הערבי בעיניהם הייתה תדמית "רומנטית" , הם ראו בו "פרא אציל "ע וטה כפיה ,רוכב על סוס וחרבו שלופה בידו.

אביא דוגמאות:

• בערך פרסי בראמלי, המפקד הראשון של ממשלת המנדט, נכתב:

" בשנת 1922, לאחר תום המאורעות, כשנתברר לשלטונות המנדט כוחו של ארגון "ההגנה", החלה המשטרה בפיקודו של בראמלי לערוך חיפושים אחר מחסני הנשק של ההגנה. ארנסט ריצ'מונד כתב כתב שטנה על "ההגנה", בו תיאר אותה כארגון סתר בולשביקי. הוסיף עליו בראמלי וטען כי פקידי הממשל היהודיים יחד עם בכירי הממשל הבריטים הפרו-ציוניים, תופסים את כל עמדות המפתח בממשל. כשנמשך הקטרוג החליט הנציב העליון להפגיש את המקטרגים עם ראשי היישוב לשיחה גלויה. בנוכחות הנציב העליון הרברט סמואל והמזכיר הראשי וינדהאם דידס, נפגשו ארנסט ריצ'מונד ופרסי בראמלי עם קבוצה ממנהיגי היישוב ובהם ד"ר חיים ויצמן והקולונל פרדריק קיש. בראמלי טען כי אין להסתדרות הציונית כל שליטה על הנעשה בארץ ועל העולים הבאים אליה, שבהם סוכנים קומוניסטים רבים והם מביאים עמם נשק לרוב, לפי הוראת המוסדות הציוניים באירופה. בראמלי המשיך וטען כי ההסתדרות הכללית הולכת ונוטה לכיוון השמאל ואופיה הוא קומוניסטי, כפי שמוכיחים היישובים הקומוניסטיים שהיא מקימה בארץ. בראמלי הוסיף כי הדיקטטור האמיתי של המדיניות היהודית בארץ ישראל הוא יצחק בן-צבי, שהוא קומוניסט גמור, וכי הוא ואנשיו מנהלים את היישוב בארץ ולא ועד הצירים. האשמותיו של בראמלי נגד יצחק בן-צבי הגיעו עד ללונדון, הוצגו בשאילתא בפרלמנט הבריטי ונדונו בעיתונות הבריטית"

• דוגמה נוספת מימי מאורעות תרפ"ט מהערך הארי לוק, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, שהיה אנטישמי ועויין ליישוב:

" מיד עם פרוץ המאורעות פנו נציגי ההנהגה הציונית בראשותו של בן צבי אל מפקד משטרת המנדט אלן סונדרס בבקשה לגייס יהודים כשוטרים מוספים ולתת בידיהם נשק. סונדרס נעתר אך למחרת, כשנוכחו מנהיגי היהודים לראות כי הוא מתחמק מקיום הבטחתו, פנו אל לוק. לוק דחה את דרישתם אך הסכים למצער לגיוסם ולחימושם של 18 חיילים יהודים משוחררים. אליהם הצטרפו 23 יהודים נתינים בריטיים שנענו לקריאתו של מפקד משטרת ירושלים להתנדב כשוטרים מוספים. הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק אף התקשר אל לוק במהלך יום השבת ודרש ממנו לדכא את המתפרעים הערבים. לוק ענה שאין לו פקודה לעשות כן, והרב קוק ענה "אני נותן לך פקודה כזו!". לוק לא נענה לבקשה, וכשנפגשו לוק והרב קוק באירוע רשמי לאחר זמן, סירב הרב קוק ללחוץ את ידו של לוק, מכיוון ש"הייתה מגואלת בדם יהודים".

• דוגמה נוספת מהערך ג'יימס פולוק, איש הממשל המנדטורי, מראשוני הבריטים שהגיעו לארץ לאחר כיבושה מידי הטורקים ומהאחרונים לעזוב אותה עם הקמת מדינת ישראל:

"בשנת 1944 נתמנה למושל מחוז ירושלים, תפקיד בו המשיך להחזיק גם בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות עד להקמת מדינת ישראל. פולוק חווה את שלביה הראשונים של המלחמה בירושלים וסביבתה, הפיצוץ בבנין הפלסטיין פוסט, הפיגוע ברחוב בן יהודה, הקרב על שיירת נבי דניאל, קרב דיר יאסין וטבח שיירת הדסה, ועזב את העיר עם אחרוני הבריטים ובהם הנציב העליון אלן קנינגהם ב-14 במאי 1948. ביום הכרזת העצמאות כתב ג'יימס פולוק ביומנו: "A very sad day...the Jews have proclaimed their independent state" (יום מאד עצוב...היהודים הכריזו על מדינתם העצמאית)."

שלא לדבר על פרשת רצח הנער דוד רובוביץ' בידי רוי פאראן. ועוד, ועוד..

אברהם אמיר - שיחה 18:50, 9 ביולי 2011 (IDT)

א. אם תתקבל ההתעה זה יהיה רשימה ארכנית של אירועים נקודתיים, שבכלל אל ברור עד כמה הם מייצגים. זה כאילו נוסיף בערך הראשי (!) ישראל פרק שלם על אירועים של טרור יהודי נגד ערבים (גולדשטיין נתן- זדה וכו').

ב. זה מגוחך שרוצים להוסיף פרק שלם כזה לערך שבו אין מילה על אורד וינגייט. eman • שיחה • ♥ 19:09, 9 ביולי 2011 (IDT)

היעדר אזכורו של וינגייט הוא בעיה, אבל אין פותרים אותה ביצירת בעיה נוספת.

אברהם אמיר כתב את האירועים בדף השיחה ולא בערך, כהמחשה למגמה ולשיטתיות שהתקיימו. אין הצדקה לתת בערך רשימה של אירועים, אבל טוב יהיה אם יימצא מקור העוסק בניתוח כולל של יחס הבריטים ליישוב העברי (שאותו ניתן להמחיש בדוגמאות). בדוגמאות שנמצאות כרגע בערך אין תועלת רבה. דוד שי - שיחה 20:03, 9 ביולי 2011 (IDT)

אני מסכימה עם הערתו של דוד שי, ומילה במילה. על הפרק להשאר - אלא שהוא יעבור טרנספורמציה, בהיותו מביא ניתוח כולל ודוגמאות בהסתמכו על ההיסטוריוגרפיה הישראלית, בנושא.

מקורות העוסקים בניתוח כולל (רשימה ראשונה וחלקית):

• משה ליסק (עורך), תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה, תקופת המנדט הבריטי, (כל הכרכים), משה ליסק (עורך), תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה, ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תש"ן 1989-תשס"ט 2009.
• בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, א-ג.

יעל 22:03, 9 ביולי 2011 (IDT)

הצעה לפתרון הסוגיה

מצד אחד מדובר בערך כללי וככזה אין בו מקום למידע מפורט על אירועים מקומיים. מצד שני, יש צדק רב בדברי אלה המעוניינים בקיומו של הפרק מהתוקף הפשוט שהאירועים אכן התקיימו ועל כן יש הכרח לתארם.

אני מציע לכתוב ערך נפרד על יחס שלטונות המנדט כלפי היישוב העברי בא"י ולתאר בו בהרחבה את הרקע ליחס המפלה, את האירועים וכו'. במסגרת הערך הנוכחי אין אפשרות לכתוב את כל המידע הזה.

כמו כן, יש בעיה להאשים את בריטניה בפעולות טרור נגד התושבים המקומיים. גם אם פקיד מסוים העלים עין או אפילו סייע בפועל או אפילו השתתף באופן פעיל בפעולת טרור, אי אפשר להסיק מכך שהייתה תמיכה בריטית רשמית בפעולות טרור נגד היהודים.

כמו כן, חשוב לזכור השלטון הבריטי לא היה אוטומטית נגד היהודים. הבריטים אפשרו לקיים כוח יהודי מזוין ואף גייסו יהודים לשורות המשטרה. כמו כן, העניקו אישורי כניסה לא"י. אמנם, אישורי כניסה אלה היו מעטים מאלה שרצו היהודים, אך אין בכך כדי להאשים את הבריטים בפגיעה מכוונת ביהודים וטרור נגדם.

לכן, לסיכום, אני מציע לכתוב את הערך שהצעתי לעיל. זה יאפשר תיאור נאות של האירועים, רקע ויחס השלטון הבריטי כלפי התושבים המקומיים. גילגמש • שיחה 20:21, 9 ביולי 2011 (IDT)

גילגמש, יהיה משמח אם ערך כזה יכתב. לגבי עמדות והתנהגות השלטונות הבריטים, הרי שספרות המחקר מתארת את עויינותם הרבה והמתגברת. המקורות שהבאתי לעיל עומדים לרשות הכותב/ת. יעל 22:05, 9 ביולי 2011 (IDT)

הצעות לעריכת הערך וערכים קרובים

לדעתי יש לפצל את הערך למספר ערכים (שחלקם כלל לא כתובים עדיין. הערך המרכזי יהיה משהו כמו "ארץ ישראל בתקופת המנדט" ויתרכז בתולדות הארץ, לאו דווקא בשלטונות הבריטיים. ערך שני יתרכז בבבריטניה ויחסיה ושלטונה על ארץ ישראל. ערך שלישי יתרכז בעזיבת הבריטים את ארץ ישראל, פחות או יותר מסיום מלחמת העולם. Dangling Reference - שיחה 23:19, 17 ביולי 2011 (IDT)

הצעתך ראויה להשקל בכובד ראש. יעל 23:26, 17 ביולי 2011 (IDT)

יחס המנדט לערבים מול יחסו ליהודים

מכיוון שיש מי שטען כי לא הבחין בנימוקים המפורטים בדף השיחה בנוגע ליחס המפלה של שלטונות המנדט ליהודים לעומת יחסו לערבים, ובעקבות זאת מחק משפט רלוונטי בדף הערך, אצטט שוב את הנימוקים שהעלה פה בעבר אברהם אמיר בהקשר לנקודה זו (ללא הדוגמאות המפורטות שהביא):

"דעתי בקשר לשינויים בפרק הדן בסיוע הבריטי לערבי ולכותרתו, היא כי אין לעשות השמטות בפרק, אלא דווקא להרחיבו ולהתאים לו כותרת המדברת לא רק על הסיוע לטרור הערבי, אלא גם על נטיית אנשי ממשל המנדט לטובת הצד הערבי.

לרוב אנשי הממשל, הצבא והמשטרה הבריטים בתקופת המנדט היה יחס עויין ליישוב היהודי ונטייה לטובת הצד הערבי, בסכסוך שבין שני העמים. יחס זה נבע מכמה סיבות:

• השלטון הבריטי בארץ היה למעשה שלטון קולוניאלי, אף כי להלכה לא הייתה הארץ מושבה בריטית,אלא שטח שניתן לשליטת בריטניה כמנדט ע"י חבר הלאומים. כשליטים קולוניאליים היו תושבי הארץ בעיני אנשי הממשל בגדר "ילידים, בעיקר לא ראו הבריטים בעין יפה את היהודים,שהביאו לארץ רעיונות חברתיים והקימו תשתית, בהתיישבות, בכלכלה , בחקלאות, בתעשיה, במדע ובתרבות וכוננו למעשה מדינה בדרך, שלעתיד תביא לקץ שלטון המנדט.
• התדמית של היהודים, בעני אנשי הממשל הבריטים היתה כתדמיתו של היהודי בגולה, המוכר להם מאירופה, וניכרו בתדמית זו גם נימות אנטישמיות שהיו מנת חלקם עוד מקודם. תדמית הערבי בעיניהם הייתה תדמית "רומנטית" , הם ראו בו "פרא אציל "ע וטה כפיה ,רוכב על סוס וחרבו שלופה בידו."

נימוקים אלה תקפים גם לגבי מחיקת המשפט המבוסס על מקור מוסמך שקבע כי שלטונות המנדט הגדילו את מספר הערבים שהורשו להיכנס לארץ ישראל (בקטע שמדבר על צמצום והגבלת מספר היהודים שהורשו לעלות לארץ, בניגוד להוראתו המפורשת של כתב המנדט עצמו). ALC • ט"ז בתמוז ה'תשע"א • 01:30, 18 ביולי 2011 (IDT)

גרסה יציבה פיטרס והתפתחות הישוב הערבי

הגרסה היציבה של הערך לא כוללת את הטענה מרחיקת הלכת של פיטרס בספר מאז ומקדם. זהו ספר ששנוי מאוד במחלוקת ולאו דווקא על ידי אויבי הציונות (לדוגמה ביקורתו של יהושע פורת [7] "The precise demographic history of modern Palestine cannot be summed up briefly, but its main features are clear enough and they are very different from the fanciful description Mrs. Peters gives." אני מציע במקום זאת להוסיף בפסקה האחרונה של הסעיף "רקע ומגמות" את הצעתי הנמצאת בסעיף למטה. Dangling Reference - שיחה 15:10, 19 ביולי 2011 (IDT)

העובדה שפורת חולק על פיטרס אינה פוסלת אותה מלשמש כמקור. אם יש לך מקורות אחרים פרט אותם. יש לזכור שגם לפי ההערכה של גל-נור לאותם מאה אלף יש יש גם צאצאים, כלומר השפעת ההגירה היא מעבר למספר המהגרים. נרו יאיר • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"א • 16:52, 19 ביולי 2011 (IDT)

הבאתי מקורות אחרים, בהצעה שלי לפסקה למטה. Dangling Reference - שיחה 02:36, 23 ביולי 2011 (IDT)

אני רואה שהיתה כאן פעילות בזמן שלא הייתי... ובכן בלי להתייחס לתזה הדמוגרפית המלאה של פיטרס, העובדות שהיא מונה בספרה מבוססות אחת אחת על מסמכים מקוריים שהיא מצטטת. כך שמחקרה, בפרטיו, הוא ללא רבב. לכן ההסתמכות על ספרה (ולכן מיידית על מקורות ראשוניים מוסמכים) היא נכונה.

אני רוצה להוסיף שפרט לקצין שהיא מצטטת בספר אשר פוטר ממשרתו עקב פעילותו נגד הגירה בלתי חוקית של ערבים אל תוך ארץ ישראל אני מכיר אישית איש שעבר (לדברי בניו הבוגרים היום) חוויה זהה. כך שלהתעלם מהתופעה בויקי (אפילו בלי להתייחס למספרים מוחלטים) זו תהיה עוד פעם שהויקי מוחקת עובדות בעד הציונות - לעומת ה"נכבה" ו"זוכרות" שללא בדיקה זוכים כאן לעדנה ולכבוד... אני אתבייש ביותר אם העובדות האיכותיות שציינתי בציטוט מפיטרס יימחקו עקב נטיה פוסט ציונית של מובילי הדעה בויקי. ממש חבלנלביא - שיחה 00:53, 20 ביולי 2011 (IDT)

פיטרס איננה חוקרת אקדמית. נמתחה עליה ביקורת חריפה, בהקשר של נתונים דמוגרפיים על ידי איש אקדמי מכובד, כפי שציטטתי למעלה. לכן המינימום שבמינימום הוא לא להסתמך עליה כמקור יחיד. Dangling Reference - שיחה 18:16, 22 ביולי 2011 (IDT)

פיטרס ערכה מחקר למרות שלא היה זה במסגרת אקדמית. יש ויכוח על המסקנות שלה אבל כל העובדות שלה מבוססות על מקורות ראשוניים מתועדים בספר בקפדנות. גם את המסקנה שלה יש מכובדים מספיק שמקבלים, אבל לא יכול להיות ויכוח על עובדות מגובות במקורות, ואף אחד לא טוען שהעובדות שלה אינן נכונות. מסקנה: ההיגיון מתנגד בתוקף לטענתך לעיל....נלביא - שיחה 18:55, 22 ביולי 2011 (IDT)

---

ודאי שיש ויכוח על ה"עובדות" שהיא טוענת להן. הטענה היא שהיא לא יודעת מה שהיא מדברת וכי התבססותה לא נכונה. שים לב מה אומר פורת "The precise demographic history of modern Palestine cannot be summed up briefly, but its main features are clear enough and 'they are very different from the fanciful 'description Mrs. Peters gives." מדוע אתה חוזר ומתעלם מציטטות מפורשות שמטילות ספק ב"עובדות" שלה? Dangling Reference - שיחה 00:30, 23 ביולי 2011 (IDT)

אכן. זה ספר תעמולה. לא ספר מדעי, ויש להתייחס אליו בהתאם. eman • שיחה • ♥ 00:33, 23 ביולי 2011 (IDT)

הנימוקים של נרו יאיר ושל נלביא מקובלים עלי. הטקטיקה של הצבת {תבנית שכתוב} על הקטע במהלך הדיון שמתנהל לגביו, כל עוד לא יושבה המחלוקת, איננה ראויה ולפיכך הסרתי את התבנית. ALC • כ"א בתמוז ה'תשע"א • 02:20, 23 ביולי 2011 (IDT)

אין להם נימוקים, אז עם מה אתה מסכים. הם מתעלמים מביקורת מפורשת ומכך שאני מביא מקורות מפורשים אחרים (בפסקה למטה). Dangling Reference - שיחה 02:36, 23 ביולי 2011 (IDT)

יש להם נימוקים טובים לדעתי. לגבי תגובתם לדבריך - הם לא מתעלמים אלא שומרים שבת ואני מניח שבתחילת השבוע הקרוב יגיבו ובכל מקרה, רק כעת הצבתי תבנית {שכח לחתום} על הפסקה כאן למטה, שלא נשאה את חתימתך קודם לכן, ולפיכך היה קשה לדעת שהיא קשורה לדבריך שלעיל. ALC • כ"א בתמוז ה'תשע"א • 04:50, 23 ביולי 2011 (IDT)

מה הקשר לשמירת שבת? אני מדבר על טענתי הראשונה בה כבר כתבתי על הבעיות בהסתמכות על פיטרס. הם ואתה לא נימקתם כלל איך אפשר להתעלם מזה. Dangling Reference - שיחה 12:55, 23 ביולי 2011 (IDT)

הצעה לפסקה על התפתחות היישוב הערבי בתקופת המנדט

מספר התושבים הערבים צמח בתקופת המנדט הבריטי בקצב גבוה ביותר: במשך פחות מ-30 שנה הוכפל מספרם. בראשית המאה ה-20 נאמד מספרם ב-500-550 אלף, ובסוף מלחמת העולם הראשונה ב-600-650 אלף (מהם 70,000 נוצרים, השאר מוסלמים). בשנת 1948 הם מנו 1.3-1.2 מיליון (מהם 140,000 נוצרים). אין מסמכים המתעדים באופן מדויק את מספר הערבים המהגרים לארץ בתקופת המנדט, וישנן הערכות שונות בעניין (לדוגמה יצחק גל-נור מעריך את היקף ההגירה הערבית בכ-100,000 נפש , ראו גם [8]). ―Dangling Reference (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מבין שהמסקנה מהכתוב כאן שבאמת היגרו 100,000 ערבים לתוך ארץ ישראל, אבל רוב הריבוי הוא ריבוי טבעי. מצויין. אבל ה-100,000 האלה עדיין לא חוקיים, למיטב הבנתי. איך הם נכנסו? זאת השאלה (גם למחמירים מול פיטרס...)נלביא - שיחה 01:51, 24 ביולי 2011 (IDT)

הנה שלושה מאורות המאששים את טענותיה של פיטרס:

הגיאוגרף הפרופסור משה ברוור:

הגאוגרף משה ברוור, עסק במחקרו: "הגירה כגורם בגידול הכפר הערבי בארץ ישראל", בהגירה של פועלים ממצרים בתקופת המנדט הבריטי והשתקעותם בעיקר במישור החוף. הוא הגיע למסקנה כי לפחות שליש מהגידול במספר הערבים תושבי מישור החוף בתקופת המנדט מקורו בהגירה ממצרים. כמו כן, הגיע ברוור למסקנה שגידול האוכלוסין בכפרים של אזור החוף לא נבע מריבוי טבעי ו/או כתוצאה מהגירה פנימית של ערבים שעזבו את כפריהם בגליל ובשומרון, והשתקעו באזור החוף היכן שאפשרויות התעסוקה היו טובות יותר. בין השנים 1922- 1944 גדלה אוכלוסיית אזור החוף כתוצאה מההגירה המצרית:

בית דג'ן ב- 127% , אוכלוסיית יאזור גדלה ב- 214% , אוכלוסיית סאלמה גדלה ב- 476% , אוכלוסיית ייבנה גדלה ב- 203% , אוכלוסיית קוביבה(ע"י רחובות), גדלה ב- 211% , בפג'ה הגיע גידול האוכלוסין ל- 630% ובסאוואלמה הגיע הגידול לשיא של % 1,040 . וכך בשאר כפרי החוף הדרומי והמרכזי.

המזרחן הדוקטור יובל ארנון-אוחנה מסכם את ההגירה הערבית מתוך הערך ערביי ארץ ישראל:

"הגירתם של שבטים בדווים לארץ-ישראל הייתה תופעה קדומה וקבועה, אולם נערכה באינטנסיביות רבה במיוחד במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. וכן רוב שבטי הבדווים חדרו לארץ במאות אלה. רובם הגדול הגיעו מהמזרח ומהדרום. בין אלה הראשונים היו למשל שבטי מטה הענזה (ביניהם אל-ג'דעאן, דהאם ובני צקר), שנאחזו בעבר-הירדן ובבקעת הירדן (הע'ור), או בני זיידאן שנאחזו בגליל. אלה גם אלה הגיעו לארץ-ישראל דרך עבר-הירדן מחצי האי ערב. גל גדול של שבטים הגיע ממצרים, במיוחד בתקופת מוחמד עלי [אמצע המאה ה-‏19]. ביניהם היו ערב אבו כשכ, ערב אל-סעאידה – באזור חיפה. בין תושבי בקעת הירדן היו שבטים נגרואידיים, שהגיעו גם הם, ככל הנראה, מהדרום. לעומתם היו שבטים וקבוצות אוכלוסין שהגיעו מהצפון, כגון טורקמנים, חוראנים, בושנאקים (בני בוסניה), וכן שבטים בדווים כגון ערב אל-שקיראת שנאחזו בסביבות חיפה, ערב אל-זביידאת – באזור שפרעם, וכן ערב אל-עראמשה, ערב אל-שמאליה וערב אל-הייב, שחדרו לגליל העליון דרך הואדיות החוצים אותו, ונאחזו בו. שבטים בדווים כגון התעאמרה, נאחזו גם בשיפולי הרי יהודה, באזור בית לחם, וכן באזור חברון. עם זאת [...] רוב אוכלוסיית השבטים הבדווים העדיפה את המישורים הפתוחים של החוף, יזרעאל, חרוד, בית-שאן והירדן".[16]

המזרחן ד"ר שלמה אריה בן-אלקנה:

בן אלקנה סקר למעלה מ-800 כפרים ערביים ברחבי ארץ-ישראל המערבית, בין השנים 1943-1947 וכן 1949-1963, והעלה בממצאיו שרובם המכריע של התושבים הם ממוצא זר. כדוגמא הביא בן-אלקנה את הכפר הגדול (היום עיר) אום אל-פחם, שאותו חקר בשנת 1943: מתוך 2,800 התושבים, היו 1,400 ממוצא מצרי; כ-900 מחצי האי ערב, ו-500 מעבר-הירדן המזרחי.

בעל הנס - שיחה 15:17, 24 ביולי 2011 (IDT)

כמו שנאמר: "הוצאת לי את המילים מהפה" .... תודה על המאמץ. (ויש נוספים) נלביא - שיחה 16:58, 24 ביולי 2011 (IDT}

בבקשה. יעלו ויבואו 'הנוספים'. בעל הנס - שיחה 17:02, 24 ביולי 2011 (IDT)

• למשל מחקר מקורי של פרופ' פרד גוטהייל, אוניברסיטת אילינוי http://www.meforum.org/522/the-smoking-gun-arab-immigration-into-palestine שמסתמך גם על הערכות של רוברטו באקי וגם על עדויות של פקידי המנדט נלביא - שיחה 23:21, 24 ביולי 2011 (IDT)
• ועדת הופ-סימפסון (1930) (http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/History/Hope_Simpson.html)מנתחת את משמעויות האבטלה בהגבלת עליית היהודים לארץ. תוך כך היא קובעת שני דברים מעניינים: (ציטוט מהמקור - תרגום שלי)

1. ייבוא עבודה לא עברית - מובן שאם אבטלה היא סיבה למניעת עליה יהודית, היא סיבה גם למניעת ייבוא עובדים מלאומים אחרים. בזמן כתיבת מסמך זה, בשעה שיש אבטלה ניכרת של ערבים, עובדים מצרים מועסקים במקרים מסויימים, וכניסתם היתה נושא לביקרות בעיתונות.
2. מניעת הגירה בלתי חוקית - תוך כדי סגירת הדלת הראשית, אמורים להינקט צעדים להבטיח כי הדלת האחורית לא תהיה פתוחה למהגרים אפשריים לארץ ישראל. קצין ההגירה הראשי העיד כי ההגירה הבלתי חוקית מסוריה ובגבול הצפוני של ארץ ישראל היא ניכרת. נושא זה בכר הועלה לדיון. יהיה קשה להבטיח הפסקה של הגירה בלתי חוקית זו, אבל אנו חייבים לפעול למניעתה אם המדיניות המוצעת (של התניית עליית יהודים באבטלה - נ.ל.) תייושם, וכמו כן למניעת ניפוח רשימות האבטלה על ידי מהגרים מעבר הירדן המזרחי.

בקיצור, גם על פי הודאת "בעל הדבר" עצמו, הגירה בלתי חוקית של ערבים לארץ ישראל היתה ניכרת, השפיעה על הדמוגרפיה וכמו כן לא נמנעה למרות המלצות ועדות שונות.

נלביא - שיחה 08:18, 25 ביולי 2011 (IDT)

עכשיו הראית שאינך קורא כלל את מה שאני כותב. אני כבר ציטטתי את המקור ה"חדש" שהבאת בהצעתי לפסקה. התנהגות כזאת היא לא ראויה ולא מראה על כוונות טובות. לגופו של עניין אף אחת מההפניות שהובאו על ידך והאנציקלופדיסט לא מצדיקה את טענות פיטרס. התפתחות הישוב הערבי בתקופת המנדט ראויה לפסקה משלה. האם יש התנגדות לפסקה שהצעתי? Dangling Reference - שיחה 12:50, 25 ביולי 2011 (IDT)

כל עוד לא תתאפשר זכות הצעקה לגישה המדעית הרואה במרבית ערביי ארץ ישראל שנאספו כאן ערב מלחמת השמד שהם כפו עלינו, כערב רב של מהגרי עבודה זה מקרוב באו ולא עם ילידי כפי שהם מתימרים להיות, יש התנגדות לפסקה שהצעת.

לייחוס המתגלגל (אני מקווה שתרגמתי כיאות): אני באמת מתנצל שלא ראיתי את ה-[8] בהערתך, ואני מצד שני שמח שכבר ראית את המאמר המתואר. מה שמעניין אותי זה שנוסיף בערך שבריטניה עצמה עין ונתנה לערבים להכנס באופן חופשי לארץ כמו שהם בעצמם מעידים, בסופו של דבר. נלביא - שיחה 16:45, 25 ביולי 2011 (IDT)

אני לא חושב שנכון לתאר את זה כאילו השלטון הבריטי נתן לערבים להכנס באופן חופשי לארץ. בפועל הוא איפשר הגירה מסוימת והפסקה שהצעתי מצינת זאת. Dangling Reference - שיחה 17:06, 25 ביולי 2011 (IDT)

אני כמעט עייף מזה כבר: השלטון מודיע שהיו אמורים להינקט צעדים למנוע הגירה בלתי חוקית של ערבים לארץ, כלומר אין לו כל מנגנון כזה. כלומר הגירה זו לא היתה "מסויימת" (אלא "בלתי מוגבלת") פשוט בגלל שאף אחד לא היה שם לספור!! לא ננקטו הצעדים וכל מי שרצה פחות או יותר נכנס. זו המסקנה היחידה המתבקשת. אבל אני כבר התעייפתי. אני מעדיף שתעזור לי לקבל שערך "בקבוק תבערה" מותר לאזכר את קורבנות בקבוקי התבערה שנהרגו בישראל... אם אתה מוכן... נלביא - שיחה 21:29, 25 ביולי 2011 (IDT)

א. המקורות שהובאו כאן כלל לא תומכים בדברים שמובאים בערך בשמה של פיטרס. לפי הערך שלטונות המנדט העלימו עין, ואילו המקורות שכאן מדברים על הגירה (גם בתקופת המנדט אבל גם במאה ה-18, אגב) ולא נוגעים כלל ליחס של שלטונות המנדט אליה.
ב. הספר נכתב על ידי עיתונאית ולא היסטוריונית, ולקרוא לו "שנוי במחלוקת" זה שימוש בלשון עדינה. מבחינה אנציקלופדית כל שימוש בו צריך להיעשות בזהירות מירבית, בייחוד מכיוון שהיסטוריונים רבים ביקרו אותו ומעטים אישרו אותו. על נושאים אלו ניתן לקרוא בערך על הספר באנגלית, בעברית הערך דל למדי.
ג. בלי קשר לאיכות הספר - כל טענה שהיא שנויה במחלוקת אקדמית, צריכה להיות מובאת בהקשר, ולא באופן חד-צדדי תוך ייצוג צד מסויים בלבד. ויקיפדיה צריכה לייצג את הקונצנזוס של המחקר העדכני ובנושאים שאינם בקוצנזוס - לתאר את הפולמוס הקיים.
ד. עריכה זו, שנעשתה לפני דקות ספורות מדגימה מה עגום מצבו של הערך. נקווה שירבו תיקונים שכאלה והערך יהפוך להיות מקור אמין למידע שבו, ולא גרסת צד אחד לאירועים.
יוסאריאן • שיחה 16:26, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

ליוסאריאן - עריכה זו ששינתה את הגירסה העובדתית והאמיתית למצב שבו כתוב שהיא בסך הכל הייתה רק טענות של הצד היהודי, שקולה לגירסה שאפשר לכתוב בדף הערך על גרמניה הנאצית לפיה מדובר רק בטענות של הצד היהודי. היא איננה נייטרלית אלא מעוותת את האמת והופכת אותה לטענות בלבד של אחד הצדדים בשם הנייטרליות לכאורה. ALC • כ"ה באלול ה'תשע"א • 11:54, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

ישויות יורשות

שטחי המנדט לא כללו את עיראק ואף לא חלקים ממנה. על החתום: משתמש לא רשום

הם כן, אם תסתכל טוב במפות היום ותראה את הגבול בין עיראק לבין ירדן אתה תראה שחלק מהצד המזרחי של ירדן סופח לעיראק. על החתום: משתמש לא רשום #2

סמל המנדט הבריטי

כיצד לדעתכם נכון לשלב את סמל ענף עץ-הזית המנדטורי בתוך ערך "המנדט הבריטי" ? דה-פקטו, מדובר בסמל אשר שלט בהוויה המנדטורית בא"י (הופיע על בולים, מטבעות, קברים של לוחמים מפלסטינה ששירתו בצבא הבריטי). במידה רבה, הוא היה סמל משמעותי יותר מסמל ה-High Commissioner ושימש לצרכים רשמיים של ממשלת המנדט. כדאי להוסיפו כ"סימול מקובל" ... ? --Olivne - שיחה 10:43, 21 באוקטובר 2011 (IST)

נילחם כאילו אין ספר לבן וכו'

להלן מספר מקורות בעניין:

• מאיר בראלי, 1959: לפי הכלל שקבע בשעתו ד. בן גוריון לגבי הספר הלבן והמלחמה בהיטלר: "נילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה בהיטלר ונלחם בהיטלר כאילו אין ספר לבן" מאיר בראלי, עשו דה פקטו מתנגדים דה יורה, דבר, 4 באוגוסט 1959.
• "נלחם בהיטלר לצדה של בריטניה כאילו לא קיים ספר לבן ונילחם בספר הלבן כאילו בריטניה לא נמצאת במלחמה עם היטלר" חופש הדיבור והעיתונות, דבר, 14 בספטמבר 1950
• כשמר דוד בן גוריון הגדיר את העמדה הציונית: "אנו נשתף פעולה במאמץ המלחמה כאילו לא היה הספר הלבן קיים, אך נילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה" מעולם לא עלה על דעת הממשלה לנתק יחסיה, דבר, 31 בדצמבר 1945
• מוזכר אך לא כציטוט - שנה למות יצחק בן דור, דבר, 30 במאי 1949

את מה שאמר בן גוריון לא מצאתי, אך לפני המלחמה ובתחילתה הוא התייחס לנושא מספר פעמים:

• נכוון חיינו לקראת הבאות, דבר, 21 במאי 1939
• דוד בן גוריון, לקראת הבאות, דבר, 22 בספטמבר 1939
• הרצאת ד. בן גוריון בקונגרס הציוני הכ"א, דבר, 28 באוגוסט 1939

אציע, על כן, שכל עוד לא יימצא המקור המביא את דברי בן גוריון, נביא את הדברים בלא ציטוט ישיר ובלא לנסות לדייק מה בדיוק אמר בן גוריון. עדירל - שיחה 16:44, 21 בנובמבר 2011 (IST)

כה אמר בן גוריון בפני אספת הנבחרים במרץ 1943:

"ביום פרוץ המלחמה, ב-3 לספטמבר, שנת 1939, הכרזנו שהמלחמה אשר הנאצים כפו על אנגליה - אנחנו רואים אותה כמלחמתנו אנו, ואם כי הוכינו מכה קשה ואכזרית בספר הלבן, ובשום פנים ואופן לא נשלים עם מדיניותו, אנו מוכנים לתת כל שביכולתינו וברשותנו לאנגליה הלוחמת". ראו (טור שני מימין, מהלומות אחר מהלומות): תשובת ד. בן גוריון לנאום ה.מ. הנציב העליון, דבר, 30 במרץ 1943 וראו (טור שני משמאל) הלחם נילחם בספר הלבן ובכל הכרוך בו עד חורמה.

בעקבות נאום זה אציין שגם אם בן גוריון טבע את המשפט הזה בתחילת המלחמה, הוא לא היה מודע לעצמת המשפט שכן הוא לא השתמש בו בשנת 1943!

ולא שבן גוריון לא אמר משפטים דומים. ראו את סוף נאומו בקונגרס הציוני הכ"א: "אנחנו ננהג לגבי הספר הלבן כאשר היו נוהגים אנגלים אילו הם היו במקומינו, ונפעל כאשר היו פועלים אנגלים אילו היו רואים כבודם, קיומם, עתידם, עמם ומולדתם בסכנה!".

אין זה אומר שהמשפט לא נאמר. משה שרת אמר: את מפעל הגיוס אנו עושים מתוך חובה ורצון של עם לוחם בלי להזניח את המלחמה בספר הלבן. ראו: בלי הגיוס ייפגע מעמדנו המדיני כלפי אומות הברית, דבר, 9 ביולי 1943. עדירל - שיחה 17:46, 21 בנובמבר 2011 (IST)

ולבסוף, באפריל 1944 אנו מתקרבים למשפט: "אין אחדותנו עם העמים הלוחמים בפאשיזם מתרופפת בשל מלחמתנו הפוליטית בספר הלבן, כשם שממשלת הספר הלבן לא תוכל להכריח אותנו להשלים בעטיה של המלחמה בספר הלבן". (ראו בן-גוריון על המלחמה בספר הלבן, דבר, 3 באפריל 1944. עדירל - שיחה 17:59, 21 בנובמבר 2011 (IST)

כדאי לציין את עמדתו של וייצמן: וייצמן: ארץ ישראל כמדינה יהודית צריכה להיות אחד מפירות הנצחון, דבר, 2 באוגוסט 1945. עדירל - שיחה 18:07, 21 בנובמבר 2011 (IST)

ולא נצא ידי חובה מבלי להביא את עמדתה הרשמית של הסוכנות היהודית: התנדבות לשירות לאומי, דבר, 10 בספטמבר 1939 להגנת המולדת לשלום האומה העברית, דבר, 4 בספטמבר 1939. עדירל - שיחה 18:11, 21 בנובמבר 2011 (IST)

באשכול:ביוגרפיה, עמוד 231 יש ציטוט מדוייק. האם למישהו יש את הספר ויוכל לאמר מה המקור? עדירל - שיחה 21:04, 21 בנובמבר 2011 (IST)

עדירל, יישר כוח! ראוי שיהיה ערך הצהרת בן-גוריון או נלחם כאלו - בהצלחה! יעל י 21:08, 21 בנובמבר 2011 (IST)

ב"קנאת דוד" עמוד 319 הנוסח הוא: "עלינו לעזור לצבא כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה". אותו נוסח מובא כאן, תוך הפניה לזכרונות ו', עמוד 528.

כאן וכאן נטען שבן גוריון טבע את המשפט בנוסחים שונים. אציין שהדבר תמוה, הגם שבהחלט אפשרי, מכיון שבכמה המהנאומים שלו שצוטטו למעלה הנוסחה הזאת לא קיימת כלל. עדירל - שיחה 21:18, 21 בנובמבר 2011 (IST)

סיכום

ספרים רבים מייחסים את האמרה לבן גוריון במרכז מפא"י, ב-12 בספטמבר 1939. שני ספרים מחקריים ורציניים (מנהיג והנהגה, עמוד 323, צומת קושטא, עמ' 366) מייחסים את האמרה למרכז מפא"י 12 בדצמבר 1939. מספר ספרים טוענים שמדובר על אמרה שנאמרה רבות והתגלגלה בנוסחים שונים. הנוסחה: "עלינו לעזור לצבא (הבריטי) כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה" היא אחת הפופולריות, אולם יש נוסחאות רבות ושונות. שמואל דותן בהמאבקעל ארץ ישראל מפנה לספרו של בן גוריון: "במערכה ג", 15-16, 18, 21-27. כיצד זה מתפרש על פני כל כך הרבה עמודים לא אדע כי אין לי את הספר תחת ידי.

הספר "משה שרת ראש הממשלה השני" הוא מעניין מאוד בכך שהוא מציג את בן גוריון כמי שכבר במאי 1940 ביקש לסטות ממדיניות זאת ולקבוע את המאבק בספר הלבן לפני הכל. עמדתו זאת נדחתה, אך ייתכן שמאז הוא הוריד פרופיל מהסיסמא הקליטה שלו והשאיר לאחרים לגלגל אותו. הוא עצמו, הגם שמעולם לא התנגד לגיוס, עסק רבות בהטפה למאבק בספר הלבן.

לגבי הערך, נראה שעדיף להמנע מהבאת המשפט בציטוט או לחילופין לציין שיש גרסאות רבות לאמרה. עדירל - שיחה 00:04, 22 בנובמבר 2011 (IST)

המנדט הבריטי

{הסבר|המנדט הבריטי}} יוסאריאן • שיחה 15:45, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

הנה כמה עובדות היסטוריות:

• מדינת ישראל וממלכת ירדן קמו על שטחה של ארץ ישראל המנדטורית, "ארץ ישראל המזרחית" - עליה קמה ירדן של ימינו כוללת כ- 74% מארץ ישראל המנדטורית בעוד שמדינת ישראל כוללת רק כ- 26% משטחה של ארץ ישראל המנדטורית, המפה המפורטת בערך היא מפה של ארץ ישראל המערבית - ממערב לנהר הירדן ורק חלק קטן וזניח ממנה כולל מפה של ארץ ישראל המזרחית (הממלכה הירדנית ההאשמית) ולכן כתבתי "מפה מפורטת של ארץ ישראל המערבית בתקופת המנדט...".

• "דחיית התוכנית הייתה מלווה במאבק מזוין, כנגד היישוב היהודי, מצד הארגונים הפלסטינים העיקריים שנעזרו בכוחות מתנדבים מארצות ערב..." - באתו זמן "העם" הפלסטיני (לפחות פורמלית) לא היה קיים, לא היה לו גוף פוליטי/חוקי כגון ההסתדרות הציונית לעם היהודי. (אש"ף נוסד רק בשנת 1964), לא היו לו גוף מאורגן להתיישבות ולעלייה לפלסטינה - ארץ ישראל, לא הייתה לו אפילו שפה משותפת (בעזה דיברו {כמו גם היום}ערבית מצרית, בגליל העליון ערבית לבנונית וכו'...) ומה שמכונה היום העם הפלסטיני הוא ברובו מהגרי עבודה ערביים מארצות ערב ש(לפי אונר"א) ישבו שנתיים או פחות בארץ.

רוב ההתנגדות הגיעה מכפרים ערביים שונים ולא מאורגנים ובתמיכת מדינות ערב. זו הסיבה שכתבתי ארגונים ערביים ולא פלסטיניים.

• "ארגון האומות המאוחדות, כיורשו של חבר הלאומים, ניסה לפתור את המתיחות האתנית הגוברת בין היהודים והערבים, שאך החריפה, משנראה כי המנדט מתקרב לסיומו..." - שוב, אז לא היה עם פלסטיני ורוב התושבים הלא יהודים בארץ באו מארצות ערב ולכן אני קורא להם 'ערבים', כמו שאתה קורא ליהודים שהתיישבו וקבעו נחלתם ביהודה ושומרון 'מתנחלים' - שזה בסדר לגמרי מבחינתי.

• "ובנוסף, פעילות המחתרות והתמשכות הסכסוך היהודי-פלסטיני..." - שוב, המוסלמים שחיו בארץ באותם שנים היו ערבים.

• "המרד הערבי כלל פעולות איבה אלימות כנגד היהודים בארץ באותה תקופה - יהודים נורו בזמן שעבדו, נסעו וטיילו, וגידולים חקלאיים רבים נשרפו. כמו כן כלל המרד סדרה של תקיפות כלפי כוחות בריטים שהבולטת בהן הייתה רציחתו של לואיס אנדרוס, מושל הגליל בספטמבר 1937. סך הכל נהרגו ונרצחו בפעולות המרד כ-400 יהודים ו-262 בריטים. באותו זמן נהרגו אלפי ערבים - פלסטינים כתוצאה מפעולות הנגד של הבריטים והיהודים, אך גם בשל סכסוכים פנים-ערביים. אלפים נוספים נעצרו." - המרד נקרא "המרד הערבי'" ולא "המרד הפלסטיני" אם הערבים מרדו איך זה שהפלסטינים נהרגו מפעולות הנגד של הבריטים והיהודים?

• במשך שנות ה-20של המאה ה-20, נכנסו לארץ כמאה אלף עולים, וכששת אלפים מהגרים לא יהודים. עלייה זו נקלטה בארץ על ידי תנועות מיישבות, אשר קבלו לרשותן קרקעות, בתנאי שהן תעובדנה על ידי יהודים, וישמשו לצורכי קליטת העלייה. הדבר גרם להתמרמרות בקרב האוכלוסייה הערבית, אשר החלה באופן הדרגתי לפתח זהות ערבית-פלסטינית לאומית. במקרים מסוימים רכישות קרקע גדולות, מבעלי קרקעות שישבו בחוץ לארץ, גרמו לסילוק התושבים הערבים, שעיבדו את האדמה כאריסים. תופעה זו גרמה להתנגדות רבה לעלייה בקרב הערבים בארץ. - הזהות הפלסטינית החלה להתפתח רק אחרי קום מדינת ישראל ובעיקר אחרי מלחמת ששת הימים וה"כיבוש" - ולראיה "הערבים הפלסטינים" שחי בממלכת ירדן מעולם לא פעלו להקמת מדינה פלסטינית בגבולת 67' כשירדן שלטה בשטחים אלו.

לפיכך הנני מחזיר בזאת חגיגית את העריכה שלי, ומעביר את הדיון הזה לדף השיחה.

בברכה. המתוק בחמוציות ! - שיחה 16:40, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה טועה בנוגע לטענתך לפיה "הזהות הפלסטינית החלה להתפתח רק אחרי קום מדינת ישראל". בוודאי שהכינוי "ערבים-פלסטינים" מתאים כדי להבחינם משאר הערבים, וראה [[ויקיפדיה:מזנון#קישורים בסגנון ערבים|דיון במזנון בנושא]] שבמקרה (או שלא במקרה) מתקיים כרגע.

לפיכך אני מבקש שלא תחזיר עריכתך לערך לפני דיון רציני בדף השיחה. יוסאריאן • שיחה 16:46, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

פליקס העלה מספר נקודות משמעותיות (ספציפית לגבי דף ערך זה, להבדיל מהדיון הכללי במזנון) שמחייבות התייחסות קצת יותר מפורטת ולא סתם דחייה כללית שכזו שאיננה מנומקת. אורח לרגע - שיחה 16:59, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

מדובר בעריכה זו:

• "הדבר [ההגירה היהודית] גרם להתמרמרות בקרב האוכלוסייה הערבית, אשר החלה באופן הדרגתי לפתח זהות ערבית-פלסטינית לאומית" מהסוף נשמטה המילה "פלסטינית". זה בוודאי אינו נכון וראו במזנון ובקישורים משם.
• "באותו זמן[המרד הגדול] נהרגו אלפי ערבים-פלסטינים כתוצאה מפעולות הנגד של הבריטים והיהודים, אך גם בשל סכסוכים פנים-ערביים. אלפים נוספים נעצרו" - גם כאן נשמטה המילה "פלסטינים", על אף שכמו שהדגמתי והבהרתי, באותה עת כבר היתה תנועה לאומית פלסטינית, והכינוי "ערבים-פלסטינים" הוא פשרה לא רעה בין "ערבים" ל"פלסטינים".

וכן הלאה וכן הלאה. אין לי התנגדות לשינוי "ארץ ישראל" ל"ארץ ישראל המערבית", על אף שהמונח "ארץ ישראל" אינו כולל בהכרח את עבר הירדן המזרחי. יוסאריאן • שיחה 17:35, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

1. מפה מפורטת של ארץ ישראל בתקופת המנדט חייבת לכלול בהכרך את עבר הירדן המזרחי!!!
2. "הדבר [ההגירה היהודית] גרם להתמרמרות בקרב האוכלוסייה הערבית, אשר החלה באופן הדרגתי לפתח זהות ערבית-פלסטינית לאומית" המילה פלסטינית לא שייכת לכאן משום שכשהחלה להתגבש אותה תנועה לאומית היא השתייכה ללאומנות הערבית הכללית, מה שנקרא אז הלאום הערבי הגדול?????
3. "באותו זמן[המרד הערבי הגדול] נהרגו אלפי ערבים-פלסטינים כתוצאה מפעולות הנגד של הבריטים והיהודים, אך גם בשל סכסוכים פנים-ערביים. אלפים נוספים נעצרו" שוב, אם הערבים בארץ מרדו נגד השלטון הבריטי אז למה אותם ערבים לא נהרגו בפעולות נגד של הבריטים?! הערבים באותה תקופה לא היו פלסטינים כמו שהיהודים באותה תקופה לא היו פלסטינים וכמו שהחיילים הבריטים ששהו בארץ ישראל יותר משנתיים לא היו פלסטינים. הערבים היו ערבים, היהודים היו יהודים, והבריטים היו בריטים. אחרת יהיה זה נכון לכתוב ש"המרד הערבי כלל פעולות איבה אלימות כנגד הפלסטינים היהודים בארץ באותה תקופה - פלסטינים יהודים נורו בזמן שעבדו, נסעו וטיילו, וגידולים חקלאיים רבים נשרפו. כמו כן כלל המרד סדרה של תקיפות כלפי כוחות חיילים-פלסטינו-אנגלו-סקסיים שהבולטת בהן הייתה רציחתו של לואיס אנדרוס, מושל הגליל בספטמבר 1947 (שהתגורר בארץ ישראל המנדטורית הרבה יותר זמן מרוב מהגרי העבודה שנחשבו מאוחר יותר כפליטים פלסטיניים על אף ששהו בארץ פחות זמן מחייל בריטי ממוצע). סך הכל נהרגו ונרצחו בפעולות המרד כ-400 פלסטינים יהודים ו-262 חיילים פלסטינים אנגלו-סקסיים . באותו זמן נהרגו אלפי פלסטינים-ערבים - כתוצאה מפעולות הנגד של הפלסטינים האנגלו-סקסיים והפלסטינים היהודים, אך גם בשל סכסוכים פנים-ערבו-פלסטינים." זהו טקסט נכון מבחינה עובדתית, זה אומר שלכל מי שישב על האדמה הזאתך באותה תקופה כולל ההאשמים היה פלסטיני?

• לכתוב בנימוקים שלך "כן הלאה וכן הלאה" מראה על זלזול בעצמך, בנימוקיך, בטענותיך ובכבוד הזולת , אנא הימנע מכך. המתוק בחמוציות ! - שיחה 19:01, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

עוד נקודה: אם אתה מסכים עם ארץ ישראל המערבית, למה אתה לא משחזר את העריכה בעצמך? המתוק בחמוציות ! - שיחה 19:17, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה טועה - כפי שציינתי הזהות הלאומית הפלסטינית החלה להתפתח מוקדם יותר מכפי שאתה טוען ויש לכך ראיות רבות, חלקן הובאו בדיון האמור במזנון, אני לא ראוה צורך לחזור על העבודה שנעשתה. יוסאריאן • שיחה 10:51, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אילו ראיות? למה הפלסטינים לא היגרו לארץ במספרים גדולים כפי שעשו מאמצע שנות ה-40? למה הם לא פיתחו את הארץ מעבר לשבילים שלה שנסללו ע"י בהמות? למה הם לא פעלו לבניית יישות לאומית נפרדת ביהודה ושומרון מול ירדן? או מול מצרים ברצועת עזה? למה המאבק האלים, התוקפני והרווי מדם כאמצעי להשגת מדינה פלשתינית עצמאית בין הירדן לים החל רק בשנות השמונים המאוחרות? כי הלאומיות הפלסטינית החלה להתפתח אך ורק אחרי שיבת העם היהודי לארצו בהמוניו, בעיקר בשנים בהם היה ברור שהבריטים עוזבים ומדינת ישראל תקום, והחלה להבשיל לכדי תנועה לאומית רק ב1964 עם הקמת אש"ף, וביתר שאת לאחר מלחמת ששת הימים.

אם אתה חושב שאני טועה באופן כלשהו, אנא הבא טיעונים והוכחות לניסיון הקמת מדינה פלסטינית לפני שהיהודים החלו להעפיל ארצה (ב400 שנים תחת כיבוש עותומני או לפני כן).

בתודה מראש המתוק בחמוציות ! - שיחה 02:33, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

ראה לדוגמא את הפרק הזה, כמו כן אתה יכול להביט בסרטון הזה - בפרק השני, 45:30 לתוך ההקלטה לערך, האזן לדבריו של אנואר נוסיבה על התפתחות התודעה הפלשתינאית של ערביי פלשתינה. יוסאריאן • שיחה 10:27, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

די להטרלה

אנחנו כבר שנים סובלים פה מהטרלה הולכת ונמשכת לש טיפוסים הזויים שחיים ב 1922, ומבכים את קריעת עבר הירדן המזרחי.

זה גורם לנו להראות הזויים לחלוטין.

די!

eman • שיחה • ♥ 19:49, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

את האמת (וזה סוד כמוס) הערך הזה עוסק בתקופה שבין 1917 ל1948 ואף אחד לא מבכה את קריעת עבר הירדן המזרחי, אנחנו פשוט רואים אותו כחלק מארץ ישראל המנדטורית שעליה קיבלה האימפריה הבריטית את ה"מנדט" מחבר הלאומים עובדה שהיא לחלוטין לא הזויה. המתוק בחמוציות ! - שיחה 17:03, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כשאדם נורמאלי אומר "המנדט הבריטי", או "ארץ ישראל המנדטורית", הוא מדבר על מה שהיה ברוב המוחלט של התקופה כלול בה, כלומר ארץ ישראל ממערב לירדן. eman • שיחה • ♥ 22:00, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כשאדם נורמאלי אומר "המנדט הבריטי", הוא מדבר על החלק שהבריטים קיבלו בהסכם סייקס - פיקו ובאישורורו של חבר הלאומים, 74% מהשטח הזה היה ממזרח לנהר הירדן. המתוק בחמוציות ! - שיחה 02:38, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

משוב מ-28 בנובמבר 2012

התמיכה של הבריטים ביפו הייתה מוחלטת ולא שולית. הם לא האמינו שאצ"ל יכבוש את שכונת מנשיה. אבל שאצ"ל כבש את שכונת מנשיה הבריטים התערבו התערבות מלאה בהגנה על יפו והפכו לפטרוני העיר.דרשו את פינוי שכונת מנשיה לאלתר .פתחו באש על הכוחות של אצ"ל החזירו מקפריסין 5000 חיילים כולל תותחים ושריון.ופתחו באש במגמה להביא לנסיגת אצ"ל. התערבות ההגנה הפסיקה את הפעילות הצבאית. הושג הסכם בין ההגנה לבריטים.לפיו , אצ"ל יסוג מיפו וההגנה תיכנס במקומו.הבריטים לוקחים חסות על יפו ועל הדרך בינה לרמלה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.176.28.190 23:24, 28 בנובמבר 2012 (IST) איתן עופר היוגב

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://web.bgu.ac.il/Centers/iyunim/topic_series/mandate.htm
  • In המנדט הבריטי on 2013-06-21 02:47:08, 404 Not Found
  • In המנדט הבריטי on 2013-06-23 23:13:45, 404 Not Found
  • In המנדט הבריטי on 2013-07-01 07:48:25, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 10:48, 1 ביולי 2013 (IDT)

תמונה חדשה ממעמד הכניעה של ירושלים בפני גנרל אלנבי - היה שטיח לכבודו !!!!

תמונה יותר ברורה מכל האחרות

הקישו וראו Daniel Ventura - שיחה 23:42, 11 בפברואר 2014 (IST)

משוב מ-22 באוגוסט 2014

אין התייחסות לחלוקת פלשתינה לעבר הירדן המזרחי והמערבי והקמת ממלכת ירדן על השטח המזרחי, למרות מחאת הישוב ובעיקר הרוויזיוניסטים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
192.114.7.39 11:20, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

יש התייחסות, בפרק "תחילת תקופת המנדט". דוד שי - שיחה 11:38, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

יישויות יורשות

שיניתי מ"ישראל, ירדן וכל פלסטין" ל "ישראל, ירדן ומצרים". הסיבה פשוטה - במועד סיום המנדט לא הייתה שום יישות שנקראת "כל פלסטין" (אפילו אש"ף קם רק ב 1964), ובכל מקרה, מצרים ששלטה ברצועת עזה נשכחה

בוודאי שהייתה ישות מדינית בשם כל פלסטין - זוהי ממשלת הבובות שניהלה מצרים בין 1948 ל1959. בשנת 1952 מצרים קיבלה אישור מהליגה הערבית להיות הנאמן של רצועת עזה, אך רק בשנת 1959 הונהל משטר צבאי של ממש ברצועה ובוטלו הדרכונים של ממשלת כל פלסטין.Greyshark09 - שיחה 22:26, 16 באפריל 2016 (IDT)

אתה בעצמך אומר שזאת ממשלת בובות. מכאן שזאת לא יישות מדינית. גילגמש • שיחה 22:28, 16 באפריל 2016 (IDT)

הוספתי בסוגריים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בניסן ה'תשע"ו • 23:02, 16 באפריל 2016 (IDT)

ישנן היום כמה וכמה ממשלות של בובות בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט גם היום - למשל האופוזיציה הסורית היא ממשלת בובות של סעודיה, טורקיה וקטאר שיושבת בגלות בטורקיה; זה לא מפריע לה לשבת בליגה הערבית, בזמן ש"הרפובליקה הסורית הערבית" בראשות אסד עפה משם.Greyshark09 - שיחה 23:25, 16 באפריל 2016 (IDT)

• אם בכלל לרשום מצרים (שלדעתי זה לא מדוייק), אז זה כבר ממש לא נכון לשים את הדגל של מצרים הנוכחית (רפובליקה מצרית קיימת מאז 1952 והדגל קיים בתצורה דומה לנוכחית רק מאז 1971; הדגל הנוכחי אומץ ב1984), כי ב-1948 מצרים הייתה ממלכת מצרים הערבית עם דגל אחר. מבקש לא ליפול בקונספציה של אנכרוניזם שגוי.Greyshark09 - שיחה 23:21, 16 באפריל 2016 (IDT)

מסכים, ואכן יש ערכים בהם מופיע דגל המתאים לתקופה המדוברת, אינני יודע איך לטפל בזה אז שמישהו אחר שכן יודע איך יטפל בזה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בניסן ה'תשע"ו • 23:25, 16 באפריל 2016 (IDT)

דגל זה עניין זניח שקל לטפל בו. צריך לענות על השאלה העקרונית. האם ממשלת בובות של מדינה שלא התקיימה מעולם יש בה משום "יישות מדינית". אני כלל לא בטוח שהתשובה חיובית. גילגמש • שיחה 23:57, 16 באפריל 2016 (IDT)

אז תוכל בבקשה לשנות את דגל מצרים הנוכחי לדגל מצרים דאז? אני גם לא בטוח לכן כתבתי בסוגריים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בניסן ה'תשע"ו • 15:17, 17 באפריל 2016 (IDT)

הרבה ממשלות בעולם - ניתן לכנותן ממשלת בובות - למשל נפוצה התייחסות לשלטון הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, כממשלת בובות של טורקיה או שלטון בלבנון כממשלת בובות של איראן. זה לא מוריד מההתייחסות לממשלות כאלה ולשטחים נומינליים בשליטתן כאל ישות קיימת, גם אם לא מוכרת, כמו במקרה של צפון קפריסין. גם מקרה של כל-פלסטין, כמה שלא נהפוך את זה היה לניסיון להקים ישות מדינית שתפקדה כמדינה ממש בין אוקטובר לדצמבר 1948; ולאחר מכן כמדינה עם ממשלה בגלות בין דצמבר 1948 ל-1952, אז העניקה הליגה הערבית למצרים את תפקיד החסות על רצועת עזה (שטח בשליטה נומינלית של "כל-פלסטין"); ויישות פורמלית בלבד בין 1952 ל-1959, אז ביטל נאצר סופית את כל פלסטין תחת נימוק פאן-ערבי של הקמת הרפובליקה הערבית המאוחדת.Greyshark09 - שיחה 20:48, 15 במאי 2016 (IDT)

הדוגמה לא מתאימה. ממשלת כל פלסטין לא שלטה על אף מדינה. מסיבה השמורה עמם, הפלסטינים לא הקימו מדינה. לכן, הם לא בגדר "יישות מדינית". גילגמש • שיחה 20:59, 15 במאי 2016 (IDT)

ראש הממשלה שלה היה מזוהה עם מפלגת אל-איסתקלאל הפאן-ערבית. זו ממשלה שלא שלטה על מדינה מסוימת ומקום מושבה היה בקהיר

דגל

הדגל המוצג בערך הוא לא נכון, הדגל המוצג הוא דגל שנעשה בו שימוש רק בספינות ואוניות. זה כתוב בתיאור שלו, חוץ מזה שזה דגל ימי. לפיכך יש להחליפו בדגל בריטניה. כאן בגרסה הזאת מ-יולי 2006, אפשר לראות את ההוספה של הדגל לערך ואת התיאור שלו על ידי משתמש:צהוב עולה. ואז ב-2016 משתמש:Eladti הוסיף את התבנית שאנחנו רואים עכשיו. וכאן ב-2009 הוסיפו את תבנית:מדינה לשעבר שם הדגל עבר לתבנית על ידי משתמש:דור1845. הגיע הזמן לתקן את הטעות הזאת. אסף (Sokuya) - שיחה 22:30, 24 בדצמבר 2016 (IST)

משוב מ-24 בספטמבר 2018

ברצוני להתייחס לפרק הנקרא בפיכם, "התנגדות האוכלוסיה הערבית לעליה, לצערי אין שום התייחסות למקורה של אוכלוסיה זאת, שכן היום כבר ידוע, והדבר דורש תיקון בויקיפדיה, שערבים אלה ברובם שונעו ע"י השלטון הצבאי הבריטי מחורן שבסוריה ומוואדי רם [ירדן היום] לצורך סלילת דרכים והתחלת בניית נמל חיפה מאוחר יותר, וזאת מייד עם גמר כיבוש הארץ בידי כוחותיו של גנרל אלנבי. אחד מאילו שהבחינו בסכנה המתהווה למפעל הציוני היה יוסף טרומפלדור, שבהשראת הארועים הקים את גדוד העבודה הראשון, שהיה לצערנו, טיפה בים אל מול שינוע של מאות אלפי ערבים לתוך פלשתינה א"י. כל זאת בטרם החל בכלל המנדט שניתן רק ב-1922 ע"י חבר הלאומים בוועידת סאן רמו. בקיצור, יש כאן חבורת היסטוריונים דיי מבולבלים.או.... מבלבלים מטעמי אידאולוגיה הטוענת שהציונות בנתה את עצמה על אדמתו של עם שישב כאן לבטח מאז מסעות הצלב. נו באמת.. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.166.111.64 10:52, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

מנהלת שטחי האויב הכבושים-דרום

הישות הקודמת לשלטון האזרחי של המנדט הבריטי שהחל ב-1920 לא הייתה האימפריה העות'מאנית כי אם מנהלת שטחי האויב הכבושים, גוף משותף לצרפתים ולבריטים שהוקם ב-23 לאוקטובר 1918. גם בערך האנגלי הכירו בעובדה הזאת. 89.138.202.102 06:56, 24 באפריל 2020 (IDT)

דיווח שאורכב ב-26 במאי 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

הישות הקודמת לשלטון האזרחי של המנדט הבריטי שהחל ב-1920 לא הייתה האימפריה העות'מאנית כי אם מנהלת שטחי האויב הכבושים, גוף משותף לצרפתים ולבריטים שהוקם ב-23 לאוקטובר 1918. גם בערך האנגלי הכירו בעובדה הזאת. דווח על ידי: 77.127.53.41 13:29, 27 באפריל 2020 (IDT)

ארץ לידה פלשתינה ארץ ישראל

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

1. הועתק מוק:דלפק ייעוץ

קצת מוזר בעיניי שלאמנים שנולדו בארץ עוד בטרם הוקמה המדינה כמו אושיק לוי, אסתר עופרים, אריק איינשטיין, יהורם גאון, בערים בני ברק, צפת, תל אביב, ירושלים (בהתאמה) מוצמד לצד שם העיר גם דגל בריטניה. אריק איינשטיין נולד, גדל, התחנך ונפטר בתל אביב אבל לפי הויקיפדיה הוא נולד במדינה אחת ונפטר במדינה אחרת. לדעתי יש לשנות את הפרמטר לכל מי שנולד עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל כך שיצוין משהו בנוסח בני ברק, ארץ ישראל תחת השלטון הבריטי, תחת השלטון התורכי וכד׳..--Yossipik - שיחה 12:19, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

אפשר פשוט לערוך את הערך ולהוריד את הדגל. באופן כללי לא נהוג להוסיף דגלים ליד מקום לידה/פטירה (עזרה:תבנית מידע#המאפיינים המופיעים בתבניות מידע). ערן - שיחה 12:23, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

יש לא מעט ערכים כאלה ולכן ידני זה לא נראה לי ישים. מה שמפריע לי יותר זה חוסר האחידות בניסוח. חלק מהאישים שנולדו מקבלים את הפרמטר המנדט הבריטי וחלק פלשתינה (א״י). באנשי היישוב העברי שנולדו לפניי כן יש ציון של האימפריה העות'מאנית (שזה נראה לי מופיע באופן גורף)--Yossipik - שיחה 16:28, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

הדיון מתאים יותר למזנון. דרדק • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 00:43, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

כן, אריק איינשטיין נולד במדינה אחרת מזו שהוא נפטר בה. זה לא כזה נדיר. יש אנשים בגרמניה שחיו בחמש מדינות שונות מבלי שאי פעם עברו בית. עם זאת, אתה צודק שאין אחידות. למשל, אורי טלמור נולד ב"ארץ ישראל", חיים טופול ב"פלשתינה (א"י)", ואילו ירמיהו יובל נולד ב"המנדט הבריטי". חוסר האחידות נובע בין היתר מכך ש"פלשתינה (א"י)" זה לרוב מקרים שהמידע הוכנס ידנית לתבנית, בעוד שבוויקינתונים המאפיין ‏מדינה‏ (P17) של הפריט על מקום הלידה מקבל בשנים הללו את הערך ‏פלשתינה (א"י)‏ (Q193714). אני בעד ליצור אחידות, אבל לא לשכתב את ההיסטוריה במינוחים כמו "ארץ ישראל תחת השלטון ה..." כפי שהצעת. Kershatz - שיחה 17:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

קודם כל, הוספת דגלי בריטניה במקרים האלה זה דבר מופרך לחלוטין, שרק מטעה את הקורא. ובכלל, עדיף בלי דגלים במקום הלידה והמוות. או שזה משהו בנאלי לחלוטין, או שיש שם שדלים לא מוכרים שלא מסייעים לקורא.

לגבי הכיתוב, "המנדט הבריטי" זה כיתבו בעייתי. זה מתאר שלטון, או תקופה היסטורית. לא בדיוק מקום גאוגרפי. eman • שיחה • ♥ 19:45, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

אם רוצים לשנות את השם "המנדט הבריטי", מוזמנים לגשת לדף שיחת הערך ולפתוח בדיון שינוי שם. PRIDE! - שיחה 21:18, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

אני מציע ניסוח ביניים, שיהיה מדויק היסטורית אך גם ברור לקוראים: "המנדט הבריטי (א"י)" מקף־‽ 23:58, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

מציע הפוך: "א"י (המנדט הבריטי)" דרדק • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 00:04, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

אם הפוך אז עדיף בלי ראשי תיבות. מקף־‽ 00:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

eman אין שום בעיה עם "המנדט הבריטי". התבניות ששואבות מוויקינתונים לוקחות את הערך של ‏מדינה‏ (P17) עבור מקום הלידה (בהתאם לשנת הלידה) - והמאפיין הזה "מדינה" הוא לא גיאוגרפי. מה שבעייתי זה שהתבניות שהוזנו ידנית משתמשות בכיתובים אחרים כמו "פלשתינה (א"י)" או "ארץ ישראל". Kershatz - שיחה 10:19, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

עד אמצע אוגוסט התווית בוויקינתונים של ‏פלשתינה (א"י)‏ (Q193714) הייתה פלשתינה (א"י). אני חושב שמעט נכון יותר לכתוב במקומות לידה פלשתינה (א"י) כשם המקום כפי שנקרא אז ולא המנדט הבריטי כשם משטר. ערן - שיחה 10:29, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

אם לתרום את שני הסנט שלי: אני מסכים עם eman, "המנדט הבריטי" מתאר את הסטטוס השלטוני ו\או המשפטי, לא את המקום הגיאוגרפי, וככזה הוא בעייתי כשם מדינה. ככל שהדבר מהווה אינדיקציה, הרי שעל השטרות והמטבעות שהיו הילך חוקי בארץ בתקופת המנדט כתוב באנגלית "Palestine" ובעברית "פלשתינה (א"י)", לא כתוב "המנדט הבריטי". גם הערך המקביל בויקי באנגלית נקרא Manadatory Palestine ולא British Mandate, ולא במקרה. זה יראה משונה לקרוא לארץ הלידה של אריק איינשטיין "המנדט הבריטי" בלי שום התייחסות למיקום של המנדט, ולא "פלשתינה (א"י)", "ארץ ישראל המנדטורית" או ניסוח דומה. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 10:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה לכולם על המשוב בדיון. ממה שאני מבין מהתגובות יש 2 חלקים לשלם שנקרא ארץ הלידה. 1 מיקום גיאוגרפי ו2 סטטוס שלטוני משפטי שהיה באותן שנים בארץ. אולי כדאי פשוט ליצור הגדרה בויקינתונים שתשקף את שני הנתונים האלה. כך אולי גם זה ישפיע על ערכים בהם ארץ הלידה היא האימפריה העות'מאנית. חשוב גם שהניסוח ישקף את הסטטוס האמיתי שנרשם למשל בתעודות הזהות באותה עת ולא הלך רוח פוליטי--Yossipik - שיחה 12:13, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אם לדייק, המנדט הבריטי הוא לא רק משטר או סטטוס שלטוני/משפטי, אלא יישות גיאופוליטית שהתקיימה באיזור שנקרא אז פלשתינה. רק בעברית מתרגמים את Manadatory Palestine (פלשתינה המנדטורית) למשהו עם "ארץ ישראל" - מונח שלא מוזכר כלל בכתב המנדט עצמו (שמתייחס לפלשתינה). יש מידה של רוויזיוניזם היסטורי לכתוב למשל שתאופיק זיאד או מישל סבאח נולדו ב"פלשתינה (א"י)"- מעולם לא הייתה יישות מדינית בשם זה. לדעתי "המנדט הבריטי" או "פלשתינה המנדטורית" הם המונחים המדוייקים יותר לציין את היישות הריבונית בשנים הללו. Kershatz - שיחה 12:20, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

למען הסדר הטוב אזכיר שכפי שמרמזת המילה "ארץ", המונח "ארץ ישראל" מתייחס לחבל ארץ, ולא ליישות מדינית. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 12:29, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

רק להוסיף שאני מסכים שראוי להשתמש בשם הרשמי של הישות הגיאו-פוליטית שהתקיימה באזור שנקרא אז פלשתינה. כשאני מתבונן במסמכים רשמיים מהתקופה, אני רואה שהשם באנגלית הוא Palestine ואילו השם בעברית הוא "פלשתינה (א"י)". לא משנה מה היו השיקולים לכך, השם העברי הוא לא תרגום מדוייק של השם באנגלית, אבל זה השם שהשתמשו בו. ראה למשל: הכיתוב על השטרות והמטבעות מהתקופה (שכבר ציינתי בתגובתי הקודמת), וכן הכיתוב על בולים או תעודות רשמיות (כגון תעודת ההתאזרחות של משה ואסתר שינבוים או תמונת הדרכון של רפאל רושנסקי) שמוצגות בערך המנדט הבריטי. מבחינה היסטורית נראה שזה השם שהיה בשימוש בעברית באופן רשמי. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 14:31, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

• אביבה חלמיש, "מבית לאומי למדינה בדרך" (האוניברסיטה הפתוחה), כרך א, יחידה 1, פרק 2: המסגרת הטריטוריאלית: ארץ־ישראל, עמ' 29–30:

" כך נולד, בשנת 1922, יצור מדיני חדש ושמו ארץ־ישראל. החידוש העיקרי בגבולותיה של ארץ־ישראל המנדטורית היה בכך שנהר הירדן... נעשה לגבולה המזרחי [...] שליטי הארץ החדשים נדרשו לתת את דעתם גם על שמה בכל אחת מהשפות הרשמיות שהונהגו בה. במה שנוגע לשמה באנגלית, Palestine, ובערבית, פלִסטין, לא היו חילוקי דעות. ואולם בעברית היה השם הרשמי פלשתינה (א"י), שנקבע כפשרה בין דרישתם של הציונים לקרוא לה "ארץ־ישראל" לבין התנגדותם של הערבים והבריטים לשם הזה".

והנה עוד שני ציטוטים רלוונטיים לנושא הזה ולערכים רבים:

עמ' 30: "השימוש בשמה העברי של הארץ כששפת הכתיבה היא לועזית נובע מנטיות פוליטיות, וכמוהו השימוש בשם "פלשתינה" בחיבור ששפתו עברית".

עמ' 32: "בקורס שלנו נכתוב, בדרך-כלל, "ארץ־ישראל", שכן הקורס כתוב עברית ודן ביישוב היהודי. על־פי אותו ההגיון, נכתוב "פלסטין" כשנדון בתנועה הלאומית הערבית הפלסטינית, או כשנביא דברים מפי אנשיה, ו"פלשתינה (א"י)", כשמה הרשמי בתקופת המנדט הבריטי, כשנצטט מתוך מסמכים בריטיים".

ביחידה 2, פרק 3 "עיצובה של ארץ ישראל המנדטורית", יש פרק בשם "שיטת המנדטים" ופרק בשם "ייחודו של המנדט על ארץ ישראל", ובו "השוואה בין כתב המנדט על ארץ ישראל לבין כתב המנדט על סוריה ולבנון". במקראה של הקורס (ליחידה 2, עמ' 155) יש תרגום עברי של כתב המנדט, ובו כותרת המסמך היא: "חבר הלאומים: המנדט על ארץ ישראל". לכן, "המנדט הבריטי" הוא כינוי מקומי לתקופה בארץ ישראל, אבל היה גם מנדט על עיראק ועל סוריה ולבנון. השם הספציפי למשטר בארץ הזאת הוא "המנדט על ארץ ישראל".

• מתוך האנציקלופדיה "ההיסטוריה של ארץ ישראל", כרך 9 "המאנדאט והבית הלאומי", חלק א:

ד"ר גדעון בינגר, 1. יצירתה של "ארץ־ישראל המאנדאטורית", עמ' 19: "תיחום גבולות ארץ־ישראל יצר את היחידה הטריטוריאלית המדינית החדשה "פלשתינה (א"י)"... תיחום זה הפך אותה ליחידה פוליטית עצמאית... תחת שלטון המאנדאט הבריטי... למעשה היתה ארץ־ישראל המאנדאטורית למסגרת הטריטוריאלית והמנהלית שבה התפתח הבית הלאומי".

שמות פרקים נוספים: ד"ר יעקב שביט וד"ר גדעון בינגר, 3. המאנדאט הבריטי על ארץ־ישראל: שלטון, מנהל וחקיקה; ד"ר נחום גרוס, 4. המדיניות הכלכלית של ממשלת המאנדאט; ד"ר יעקב שביט ופרופ' שמואל אביצור, 5. ארץ־ישראל המאנדאטורית כיחידה כלכלית.

• סיכום שלי: השם "פלשתינה (א"י)" היה השם הרשמי בעברית, שנוצר בעטיין של הנסיבות הפוליטיות, אבל זהו השם הרשמי בלבד, בעוד שהשם הרווח (בעברית), גם ליחידה המדינית, הוא "ארץ ישראל". Liad Malone - שיחה 15:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

  יש להשתמש בשם הרשמי של היישות המדינית הרלוונטית. לכן, תקין לומר שפלוני נולד בפלשטינה (א"י) בהקשר הזה. גילגמש • שיחה 22:59, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

אם כך, האם לדעתכם לא כדאי להחליף בכל מקום שבו כתוב המנדט הבריטי או ניסוח אחר במקום לידה לניסוח הרשמי "פלשתינה (א"י)"--Yossipik - שיחה 20:03, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

― סוף העברה

דגל

דגל הממלכה המאוחדת, שהיה גם דגל המנדט הבריטי

דגל המנדט הבריטי בשימוש ימי בלבד, לא נכון בתור דגל המנדט הבריטי

אני רואה בדף השיחה שהנושא הזה כבר נדון בעבר, ואני רואה בגרסאות של הערך שהנושא תוקן בעבר אך שוב הוחזר לדגל הלא נכון, אז אני מעלה את זה שוב. כפי שמוסבר בערך דגל המנדט הבריטי, דגל הממלכה המאוחדת היה גם הדגל של המנדט הבריטי, וזה הדגל שצריך להופיע בערך בתור דגל המנדט. הדגל המוצג כעת הוא דגל לשימוש ימי בלבד, ולא נכון להציג אותו בתור דגל המנדט הבריטי כפי שלא מציגים דגל לשימוש ימי בתור הדגל של אף מדינה או ישות מדינית אחרת. אני משנה את הערך בהתאם. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 18:54, 18 ביולי 2022 (IDT)

ניסוח משפט הפתיחה בערך

משתמש:חץ אל"ף, ערכת את משפט הפתיחה בערך כך:

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על ארץ ישראל, המוכר בעברית בשם פלשתינה (א"י) או בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט"

כמו שהסברתי למעלה בדיון שינוי השם, "פלשתינה (א"י)" הוא שם הישות המדינית שהיתה כאן, ולא שם אחר למנדט הבריטי, שמוגדר בהמשך אותו משפט כ"מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת..." זה לא נכון לכתוב ש"פלשתינה (א"י)" הוא שם המנדט, הדיוק חשוב והאבחנה בין המנדט ובין הישות המדינית שהיתה תחת שלטון המנדט היא חשובה. ניסיתי לתקן את הניסוח, ע"י הורדת האמירה שהמנדט מוכר כ"פלשתינה (א"י)" והכנסת משפט חלופי כזה:

פלשתינה (א"י) הוא השם הרשמי בעברית שניתן לישות המדינית שהיתה בארץ תחת שלטון המנדט.

לצערי ביטלת את עריכתי והחזרת את הגרסה שלך שאינה מקובלת עלי. לפיכך אני מחזיר את הערך לגרסה יציבה, ומבקש לדון כאן ולהגיע להסכמה לכאן או לכאן בהתאם למקובל. תודה, מכונת הקפה - שיחה 20:54, 17 באוגוסט 2022 (IDT)

משתמש:חץ אל"ף, אני רואה שהשתכנעת שיש הגיון בהצעה לפיצול. לפיכך אני מציע שנחכה עם הדיון הזה, אם הצעת הפיצול תתקבל לא יהיה בו צורך. תודה, מכונת הקפה - שיחה 20:58, 17 באוגוסט 2022 (IDT)

The coffee machine המשתמש זוהה כטרול, אין להתייחס לדבריו כלל. אם אתה עדיין מעוניין בפיצול אתה יכול לפתוח כאן פסקה חדשה. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 22:20, 17 באוגוסט 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במנדט הבריטי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=420497&TypeID=1&sid=126 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130729161640/http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=420497&TypeID=1&sid=126 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:01, 12 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במנדט הבריטי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.mythsandfacts.org/conflict/mandate_for_palestine/mandaten%20-%2010-29-07-hebrew.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140601173951/http://www.mythsandfacts.org/Conflict/mandate_for_palestine/MandateN%20-%2010-29-07-Hebrew.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:19, 22 בינואר 2023 (IST)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוקטובר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• https://youtu.be/4FyLX_mV3UI?t=7 עם שגיאה
• https://youtu.be/y2AXgJ68kPA?t=5 עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:48, 13 באוקטובר 2023 (IDT)

ערך חסר

דרוש כאן עבודה משמעותית שכן הערך כמו שהוא חסר הוא אתנוצנטרי במובן שהוא מסתכל בעיקר מנקודת המבט של יהודים וגם מנקודת המבט של יהודים וערבים אבל מזניח את נקודת המבט הבריטית.

• לפני שהבריטים היו בעד יהודים או ערבים הם היו בעד בריטניה. לדוגמה אחת המטרות המרכזיות של הבריטים היה הזרמת הנפט מעיראק למפרץ חיפה, זיקוק שם ויצוא לבריטניה. כמו כן אבטחת חופש שיט במפרץ סואץ. זה לא מוזכר בכלל בערך - גם לא תשתיות הצינורות שעוברים בארץ או פיתוח בתי הזיקוק בחיפה או נמל חיפה. השתיות מוזכרות בסוף הערך כאילו זה מין שרך עודף - כאשר זה בעצם אחת הסיבות המרכזיות לכך שהבריטים בכלל טרחו לפלוש לכאן. בקיצור חסר כאן היבט של כלכלה ושל כלכלה פוליטית מנקודת המבט הבריטית.
• למדיניות הפיתוח הבריטית היתה השפעה על הכלכלה היהודית ועל הכלכלה הערבית- בין היתר אפשרות הגירה ופרנסה כאן של ערבים ויהודים.
• אילו ערים התפתחו בזמן המדנט הבריטי? מה היו ההבדלים המרכזיים בין מצב התשתיות הפיזיות והמוסדיות בין 1917 לבין 1948? לדוגמה שירותי בריאות, משפט, מסילות רכבת, כבישים, מים, חשמל, משטרה, משפט, חוקי קניין, מע' החינוך, חופש ביטוי?
• האם לבריטים היו ויכוחים באשר למדיניות שצריכה להיות כאן? מה היו העמדות הפוליטיות השונות? כיצד נוהלה הכלכלה (כמה פיתוח כלכלי ריכוזי וכמה יוזמות פרטיות) , מה היתה השפעת השפל הגדול על ישראל?
• מה החשיבות האסטרטגית של ישראל לאימפריה הבריטית? מה היה החזון שלהם? כיצד זה השתלב עם המדיניות שלהם במזרח התיכון עם מרכזים חשובים כמו עיראק (נפט) או מצרים? מה היה סדר הכוחות בארץ?

אני לא בקיא בכל זה אבל יש חורים גדולים בערך ואשמח אם בקיאים ממני ישלימו האזרח דרור - שיחה 08:03, 23 באוקטובר 2023 (IDT)

חסר גם העניין הרשמי של המנדט. לפי המתואר כאן, המנדט נועד כל כולו בשביל הצהרת בלפור. עם זאת, חשוב להדגיש שמטרת המנדט באופן כללי על שטחים של האימפריה העות'מאנית הייתה לאפשר "administrative advice and assistance by a Mandatory until such time as they are able to stand alone". בלי רקע זה, זה מציג את בריטניה כאילו היא מפירה את כתב המנדט באופן ברור וגלוי, ויוצר עיוות בהבנה ההיסטורית של הקורא. --Amir Segev Sarusi - שיחה 21:52, 23 באוקטובר 2023 (IDT)

משוב מ-20 בנובמבר 2023

כמה שקרים... אין זאת אלא שחכמי קהלת (זיקני ציון) חיברו את הערך הזה. המנדט הבריטי הוחל על פלשתינה נוכח אי היכולת של המקומיים - יהודים וערבים - וחוסר התוחלת בנסיונות ליישב את הסכסוך היהודי-ערבי רווי הדמים. עצם איזכורה של הגברת פיטרס (עיתונאית שולית ובורה גמורה בכל הנוגע למזרח התיכון) מחברת (???*) הספר "מאז ומקדם" כמקור לביסוס ידע, ספר שהוכח שהוא כולו זיוף, מלמדת שכדאי להיזהר בשאיבת מידע מוויקיפדיה.

• הספר חובר בהוראת רה"מ לשעבר יצחק שמיר ז"ל שהטיל על המוסד לגייס כותבים מהימין הפוליטי לכתיבת ספר תעמולה שאיש מהם לא הסכים ששמו יוזכר כי לא היה להם לאן להוליך את הבושה... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
  93.172.114.179‏ 16:48, 20 בנובמבר 2023 (IST)

א"י בפלשתינה א"י

פונט פלשתינאי (א"י)

מדוע המושג פלשתינה א"י מופיע רק במקורות בעברית ולא באף מקור בשפה האנגלית (כלומר שיופיע במסמכי ליגת העמים Palestine LoI ולא רק Palestine) שניתן למצוא בחיפוש? האם היה כאן תהליך של רוויזיוניזם על ידי הקהילה היהודית, או שהלחץ מהליגה הערבית גרם לרוויזיוניזם בערכים באנגלית? 85.250.143.100‏ 19:08, 21 בדצמבר 2023 (IST)

רק דוגמה: ראה בצד שמאל. על השטרות שהנפיק המנדט הבריאי מופיע "פונט פלשתינאי (א"י)". גם ערביי ארץ ישראל השתמשו בשטרות האלה. Geagea - שיחה 19:27, 21 בדצמבר 2023 (IST)

כפי שמוסבר בערך: השם שניתן באנגלית לישות שתחת שלטון המנדט הבריטי הינו Palestine (בלי אזכור של ארץ ישראל). הנהגת הישוב רצתה שתקרא ״ארץ ישראל״, מה שלא היה מקובל על הבריטים, ובסוף מה שהתקבל הוא סוג של פשרה פוליטית: בעברית השם שנקבע הוא ״פלשתינה (א״י)״, ובאנגלית ובערבית א״י אינה מוזכרת. כך בכל המסמכים הרשמיים של המנדט. בברכה, מקיאטו - שיחה 21:18, 21 בדצמבר 2023 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ספטמבר 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במנדט הבריטי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://historical-archive.shikunbinui.com/search/results?fromYear=1920&toYear=2020&searchTerm=המנדט הבריטי&typeName=תצלומים&type=2 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20201205120328/https://historical-archive.shikunbinui.com/search/results?fromYear=1920&toYear=2020&searchTerm=המנדט הבריטי&typeName=תצלומים&type=2 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:43, 23 בספטמבר 2024 (IDT)

פרקים שיש להשלימם

בערך חסרים פרקים חשובים. למשל על מדיניות החינוך והאוטונומיה של הקהילות השונות (למשל חינוך בנות מוסלמיות), על תכניות מתאר ארציות ועירוניות (למיטב ידיעתי תכנית המתאר המאושרת האחרונה בחיפה, עד לאחרונה, הייתה התכנית הבריטית), פיתוח תשתיות, נמלים, שדות תעופה, רכבות צינור הנפט. איני מומחה בשטח ואני מקווה שמישהו ירים את הכפפה. Avronj • שיחה 10:35, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

Avronj,

תודה על ההערות. יש טיפה מידע על התשתיות ופיתוח ירושלים בפרק "מורשת השלטון הבריטי". ניתן להיעזר מעט בערך האנגלי Economy of Mandatory Palestine. בינתיים הוספתי פרק להשלמה "כלכלה בתקופת המנדט הבריטי". --David.r.1929 • שיחה 14:18, 24 באוקטובר 2024 (IDT)