שיחה:זלמן נחמיה גולדברג

הרב זלמן נחמיה ידוע כפוסק גדול בציבורים רחבים. שעוריו ידועים בעמקות רבה. רבנים רבים מסתמכים על פסקיו, לכן הוא בהחלט ראוי לערך. סיני 09:31, 12 פברואר 2006 (UTC.

מישהו יודע איפה נמצא הכולל דעת משה סדיגורא ?

כן בירושלים. ו"סדיגורא" היא חסידות ולא קשור לשם הכולל. -יונה בנדלאק - שיחה 20:25, 10 ביוני 2009 (IDT)

קצרמר?

הערך נראה מלא ולדעתי אינו קצרמר. Uziel302 - שיחה 19:51, 11 באוקטובר 2010 (IST)

הרחבה

בעריכה זו נוסף מידע רב. יש לבדוק אותו ולהוסיף אותו בצורה המקובלת. דרך - שיחה 12:01, 14 ביולי 2011 (IDT)

אז אולי תעשה זאת? עדירל - שיחה 12:03, 14 ביולי 2011 (IDT)

תכלת?

יש מקור לכך שהרב מטיל פתיל תכלת? או ויקפד שבדק בציציותיו של הרב?

אני לא יודע מי כתב זאת, אבל אני ראיתי זאת. בברכת שנה טובה, --מחל - שיחה 21:53, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

בחינות לדיינות

עד כמה שידוע, הגרסה לפיה "בשל מעמדו המיוחד כתלמיד חכם ופוסק לא הוצרך לעבור מסלול רגיל של דיינות הכולל עמידה בבחינות" - נכונה. לפי עריכת משתמש:222BAR "למרות מעמדו המיוחד כתלמיד חכם ופוסק הרב נבחן כרגיל לדיינות ועמד בהצלחה בבחינות". איזו גרסה נכונה? גרש - שיחה 17:23, 12 בפברואר 2012 (IST) הרב אמר באופן אישי שזה לא נכון והוא עבר את הכל ואני יכול לתת את המספר שלו וזה מכחיש אדם חי שאומר לא כך וזה עושה לו עוול למרות שהוא באמת גדול בתורה222BAR - שיחה 21:45, 12 בפברואר 2012 (IST)

משוב מ-25 במאי 2013

הרב נותן שיעורים גם בישיבת "כרם ביבנה" מידי יום רביעי (שיעור אחד ב"חושן משפט" ושיעור אחד על המסכת הנלמדת בישיבה). הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.246.133.26 01:53, 26 במאי 2013 (IDT)

משוב מ-25 במאי 2013

ספר נוסף: "שירת הכרם" על מסכת בבא קמא ובקרוב על מסכתות נוספות, בו נדפסו גם משיעורי הגרז"ן (בנוסף לשיעורי רבנים נוספים מישיבת "כרם ביבנה"). הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.246.133.26 01:55, 26 במאי 2013 (IDT)

משוב מ-18 ביולי 2013

יש לו ספר לב המשפט הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.124.130 19:58, 18 ביולי 2013 (IDT)

משוב מ-27 באוגוסט 2015

עד כה יצאו לאור 6 כרכים של משפט ערוך הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.124.130 01:15, 28 באוגוסט 2015 (IDT) יצא לאור ספר חדש של הרב נתיב מצוותיך. ספר שנחטף בחנויות

ליטאי?

עדיין לא ברור מספיק מהערך מה ליטאי ברב גולדברג: מוצא ליטאי לא הופך אותו לליטאי; גם שווער ליטאי לא. דעותיו, ככתוב בערך, אינן עולות בקנה אחד עם הדעות הליטאיות המקובלות; הוא אינו מקפיד על "מתנגדות", הראיה שהוא מתפלל בנוסח חב"ד ועומד בראש ישיבה חסידית; והמקומות בהם ניתן למצוא אותו "מוסר שיעורים לתלמידי חכמים ברחבי ישראל" אינם שייכים לציבור הליטאי (או החרדי בכלל)... מי שיודע על צורת השתייכותו לציבור הליטאי, שיבהיר זאת בערך, בתודה, דג ירוק • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תשע"ו 22:02, 5 בדצמבר 2015 (IST).

מוצא ליטאי, חינוך ליטאי (משום מה פספסת את זה) ושווער ליטאי, שאמנם קישרת אליו, אבל הסתרת את שמו: הרב שלמה זלמן אוירבך. מה לגביו? הוא כן ליטאי? דעותיו עלו בקנה אחד עם הדעות הליטאיות המקובלות? אין זה רלוונטי שהוא עומד בראש ישיבה חסידית. גם הרב שך עשה את זה. ודאי אין זה משנה היכן הוא נותן שיעורים. לדעתי מה שמפריע לך הוא שדעותיו לא עולות מאה אחוז עם מה שאתה מחשיב כסטנדרט הליטאי. אבל עושה רושם שגם הרב שטיינמן לא מסכים בכל דבר עם הרב שך, שלא לדבר, אם מותר להזכיר שוב, את השווער. גם בקרב ליטאים יש מרווח מסוים. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תשע"ו • 23:00, 5 בדצמבר 2015 (IST)

בן משפחה

אומנם הרב מתפלל בבית כנסת חב"ד אך בנוסח אשכנז. כמו כן רבותיו זה גם הפונביזערב. לא היה לו שום קשר עם הרבי מחבד. לאביו היה קשר חלש עם האדמו"ר כמו שהיה לו עם ר שלמה מזוועיל הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.124.130 01:52, 3 במרץ 2017 (IST)

קצת חשבון..

מיד לאחר הברית נגזרו על אביו עשר שנים בסיביר משום שהחזיק ישיבה במינסק. לאחר מאמצים שנמשכו כשנה שוחרר וגורש לריגא שבלטביה. כעבור שנתיים וחצי, כשהיה בן חמש, עלו בני המשפחה לארץ ישראל עם סרטיפיקט שקיבלו בעזרת הרב קוק. 0+1+2.5=5? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משוב מ-26 בפברואר 2018

איננו משתייך למגזר החרדי מדובר בכולל של סדיגורה בירושלים ולא בישיבה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.139.164.222 17:48, 26 בפברואר 2018 (IST)

נו באמת. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תשע"ח • 20:36, 26 בפברואר 2018 (IST)

בית כנסת חב"ד?

כמי שמכיר מעט את בית הכנסת המדובר ביכולתי להעיד שאין כל הצדקה לייחס קשר בין מי שמתפלל בו לחסידות חב"ד, אמנם בית הכנסת נקרא בית הכנסת המרכזי של שיכון חב"ד אך חסידי חב"ד מעולם לא היוו בו רוב, מנעד המתפללים בו נע החל מחסידי סטמאר דרך ליטאים אדוקים ועד חובשי כיפות סרוגות וצ'אלמרים וכן גם חסידי חב"ד, המרקם החברתי בו מעניין מאוד אפשר לראות ליטאי בפראק מתווכח עם חבדניק עם כיפת יחי אדונינו ושניהם נכנסים יחד להתפלל באחד מחדרי התפילה, כמו כן יש לציין כי בבית המדרש המרכזי מתקיימת מידי שבת סעודה שלישית בניגוד למנהג הרבי האחרון וכן רבו הקודם של השיכון היה אף הוא ליטאי והתפלל אף הוא בבית הכנסת, כך שלכתוב על הרב שמתפלל בבית הכנסת של חב"ד מתוך מטרה לייחס לו איזה שהוא קשר לחסידי חב"ד (כי בערכים על רבנים אחרים לא ראיתי שמציינים היכן הם מתפללים) נראה לי מיותר ומטעה. חסר תקנה • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ח • 22:39, 9 במאי 2018 (IDT)

הוספתי טקסט בין השורות - חסר תקנה, האם אתה חולק על כך שבית הכנסת הוא בית כנסת של חב"ד? שהמקווה שבו בנוי בשיטת בור על גבי בור, שמתקיימים בו שיעורי חסידות מדי שבוע והתוועדויות בתאריכי מפתח בחב"ד? דגש חזק - שיחה 16:21, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

האמת היא שהיה לו עם חבד בלי קשר לזה, כנראה לא סתם הוא בחר לגןא בשיכון חב"ד, ובכללות היה לו קשר לרבי מלובביץ' וגם לאביו עם הרבי הקודם, נראה לי מיותר המשפט שבניגוד לדעה הליטאית הוא התפלל שם, כאילו זה אסור לחיים • א' באלול ה'תש"ף 10:06, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

חסר תקנה: הוא התפלל בשם בשבתות או רק בשטיבלאך למנחה־מעריב?

לחיים, אני לא מכיר ליטאים מבוגרים בעלי מעמד שמתפללים דרך קבע בבית כנסת חב"די. דגש חזק - שיחה 10:36, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

לא טענה; כמה "ליטאים מבוגרים בעלי מעמד" שגרים בסמיכות לבתי כנסת חב"דיים אתה מכיר? הרבה אנשים - מבוגרים וצעירים, ליטאים, חסידים וספרדים, חרדים, דתיים-לאומיים, מסורתיים ואפילו חילונים - מתפללים בבית הכנסת הסמוך לביתם גם אם הוא לא תואם את הנוסח בו הם מתפללים... מה שכן צריך לשאול זה כמה פעמים בשבוע הרב גולדברג היה מתפלל בבית הכנסת החב"די והאם הוא העדיף אותו על בתי כנסת אחרים במתכוון. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:27, יום שישי בשבת, א' באלול ה'תש"ף (IDT).

לזה רימזתי בשאלה "בשבתות או רק בשטיבלאך". בעיר כמו ירושלים, ובפרט באזור בר־אילן–ירמיהו לא חסרים בתי כנסת בשלל הנוסחים, וכשמישהו מתפלל באופן קבוע במקום מסוים בשבתות, זה יותר מאשר "בית הכנסת הסמוך לביתו". דגש חזק - שיחה 14:36, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

גם במקומות רבי-בתי-כנסיות אנשים מעדיפים (במיוחד ביום חול) להתפלל קרוב לבית בלי קשר לנוסח; אני ראיתי רב בית-כנסת ספרדי שהתפלל באופן קבוע (עד הקורונה) בימות החול בבית הכנסת החסידי הקרוב לביתו, אף על פי שקיים בית כנסת ספרדי ממש בקומה מתחתיו... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:53, יום שישי בשבת, א' באלול ה'תש"ף (IDT).

חוזרת השאלה היכן הוא מתפלל בשבתות ובחגים, קשה לדון בלי לדעת את התשובה. נרו יאיר • שיחה • א' באלול ה'תש"ף • 15:57, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

כמה דיוקים: לא כל תושבי השיכון היו חסידי חב"ד. כשנבנה השיכון הוא היה די מבודד (כל השטח מרחוב חנה ומטה לא היה בנוי) כך שלמי שרצה להתפלל ליד הבית זו הייתה האפשרות היחידה (ובכלל, לפני 60 שנה לא הייתה בעיה לאף ליטאי להתפלל בבית כנסת חב"די). אם איני טועה הוא התפלל שם גם בשבתות. חסר תקנה :-) • שיחה • א' באלול ה'תש"ף • 17:43, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

אם מישהו עושה קולות של ברווז, ונראה כמו ברווז, כנראה הוא ברווז (וסליחה כמובן על ההשוואה). ליטאי מצוי לא יתפלל בבית כנסת של חב"ד. אבל הוא כן התפלל. לכן צריך לציין את העובדה הזאת. בנוסף, יש לו קשר הדוק לחב"ד. במשך השנים עמד הרב גולדברג בקשר הדוק עם הרבי. הוא שימש כראש כולל בנחלת הר חב"ד בשנותיו הראשונות. מדי שנה הרב גולדברג מסר שיעור מעמיק בכינוס תורה המאורגן בשיכון חב"ד בירושלים כהוראת הרבי. ושנים רבות מסר גם שיעור בירחי כלה בכפר חב"ד. הוא עמד גם בראש הפרויקט עיון הלכה של הרב חיים שלום דייטש וכולל צמח צדק (ירושלים). נפתלי • שיחה • א' באלול ה'תש"ף 18:20, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

זה שהוא היה יהודי חביב ונחמד, לא ממצב אותו בצד מסוים (גם בקשר לחב"ד וגם לדת"ל). חסר תקנה :-) • שיחה • ג' באלול ה'תש"ף • 22:57, 22 באוגוסט 2020 (IDT)

התפללתי איתו כמה פעמים שחרית בשבתות שם בחב"ד, אבל הוא היה מתפלל במניין הראשון של 06:30 שבו חסידי חב"ד היחידים היו הגבאי ('שוחט' למי שמכיר) שלא התפלל במניין הזה אלא רק קרא בתורה ודאג שמנהגי המניין יהיו חבדיים (לגלול על הבימה, לא לצעוק 'יחד' בקדושת 'כתר' וכו'), וגם שמואל רבינוביץ שנדמה לי שגם הוא חסיד חב"ד. כל שאר המתפללים הקבועים במניין הם ספרדים/כלל חסידים וכמה ליטאים, כך שלא ברור אם אפשר לקרוא לזה 'מתפלל בחב"ד' מצד שני הוא היה מוסר שיעור קבוע בחול המועד שם, אז יכול להיות שלא היתה לו הרתיעה הליטאית הבסיסית מחב"ד אבל לא בטוח שזה ראוי לציון כ'מתפלל בחב"ד'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרתיעה היא רק משנות ה-מ"ם. לא רואה שום טעם במידע הזה, הוא לא מוסיף כלום. חסר תקנה :-) • שיחה • ג' באלול ה'תש"ף • 16:19, 23 באוגוסט 2020 (IDT)

המרכז האקדמי לב

יש מקור לכך שהרב היה ראש בית המדרש?

שיעוריו בנוף איילון

מראה שהקישורים לא עובדים, יש מצב לסדר את זה או למחוק אם אין אפשר ? לחיים • א' באלול ה'תש"ף 10:01, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

דיווח שאורכב ב-25 באוגוסט 2020 - בקשת מידע חדש ולא טעות

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

חתניו הגאון רבי אברהם ישעיהו וולפא מחבר ספרים ומגיד שיעור בירושלים הגאון רבי יצחק חיים פוס מחבר ספרים וראש כולל הגאון רבי צבי ויסבקר מגיד שיעור בישיבת בית מתתיהו הגאון רבי אריה שפירא מחבר ספרים ומשגיח בישיבת זילברמן הגאון רבי שלמה קושילבסקי מחבר ספםרים ומרצה בנפש יהודית

שיעורים

דגש, אני באמת תמה עליך. לא מן הנסתרות היא שהשיעורים הפזורים ברחבי הארץ היו מעין ה"כרטיס ביקור" שלו. זה המאפיין הבולט והמפורסם שלו, כך הכירוהו אלפי תלמידיו ואחרים, ומדובר בתופעה שאין לה אח ורע. זה נראה לי קצת-הרבה יותר בולט מראש ישיבת אנאעארף... אולי הדבר הראשון שצריך להיות בפתיח. יושב אוהל • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב 17:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

הוא אכן היה מעביר שיעורים רבים, אך זאת לא הגדרה שמעניקה חשיבות, ועל אחת כמה שאינה הגדרה מרכזית לפתיח. דגש - שיחה 22:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

הנקודה היא לא "מעניק חשיבות" אלא הבולטות של זה בחייו ובאישיותו. אדם שהקדיש המון מחייו לX, ושכל אדם ממוצע ברחוב יגדיר אותו כ"ההוא שעשה X", בהחלט אמור להיות מוזכר גם בפתיח כ"בעל הX". אנחנו לא יוצרי מציאות אלא מתעדיה. מוזר שכל העולם יזהה אותו במאפיין הזה, ודווקא הפתיח של ויקיפדיה לא. יושב אוהל • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב 12:41, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

בוא נאמר שאדם שמתנדב בהצלה עשרות שנים ונהיה חבר־כנסת, לא יתויג בפתיחת כ"מתנדב זק"א", על־אף שההתנדבות שלו בהצלה העסיקה אותו רוב שעות היום במשך עשרות שנים. דגש - שיחה 19:08, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

מסכים עם יושב אוהל. התפרסם (בין השאר) בזכות שיעוריו הרבים ברחבי הארץ. זה הרבה יותר משמעותי מראש בית המדרש במכון לב, ויש להזכיר זאת בפתיח. בן דורסאי • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 08:19, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

פוסק

בהמשך להנ"ל, אני די המום מהקביעה "לא הוכר כפוסק". אני חושב שהוכר כפוסק מובהק ומעולם לא שמעתי מישהו שסובר אחרת, ושוחחתי אודותיו עם לא מעט אנשים. יושב אוהל • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב 00:49, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

מה שנכון לשיח מקוואות לא בהכרח נכון להגדרה אנציקלופדית. הוא הוציא תחת ידיו פסקי הלכה כאלו ואחרים, אבל ליבת העיסוק שלו הייתה חושן־משפט. הוא לא עסק בהנחלת הלכה או ספרי פסיקה. דגש - שיחה 19:08, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

לענ"ד בשל דרגתו והשפעתו רבים מאד הפסקים בחלקים האחרים של השו"ע שמצוטטים ממנו בספרים. דוגמאות אחדות מהן בערך עצמו, ומי שיודע לחפש ימצא רבות רבות בקלות. זה אחד, עוד דוגמה: היותו הוועדה המייעצת לחיבור שו"ת במראה הבזק. מכאן שהתואר פוסק בהחלט במקומו (אעיר שתוכן הערך "פוסק" אינו מבהיר את הכינוי "פוסק" כאשר הוא בא במובחנות מ"מו"ץ"). מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 01:36, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

דגש, אני לא יודע למה אתה קורא לזה שיח מקוואות. נראה לי שזה יותר חוסר היכרות מצידך. הוא עסק רבות גם בענייני שבת, רפואה, אישות, עגונות, ועוד. ורבים היו סמוכים על שולחנו ברחבי התורה. מעבר לזה - גם בחו"מ יש מושג של פוסק. הוא לא היה רק "דיין". הוא לא חיבר ספרים אמנם, אבל פשוט פסק. יושב אוהל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב 23:19, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

ברצוני להוסיף את שמי תחת הכותרת "תלמידיו" אני הייתי תלמיד מובהק של רבנו הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל הרב יצחק דיעי, ר"מ בישיבת כרם ביבנה.

דווח על ידי: יצחק ‫2A01:6502:A48A:7FD7:31F4:1378:B703:EB1A‬ 08:58, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

טופל הימן האזרחי • שיחה • ג' באלול ה'תשפ"ד • 12:34, 6 בספטמבר 2024 (IDT)