שיחה:יצחק רצאבי
לויקיפדים היקרים, נא עירכו דף זה מחדש.
שלום וברכה
באקראי הגעתי לדף המסקר את מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגיליתי לתדהמתי כי ברובו יש אי דיוקים ורקע מגמתי כנראה של המביא נתונים אלו לידכם. אודה לכם באם תצרו עמי קשר על מנת לעבור ולתקן ערך זה בוקיפדיה. בכבוד רב שילה יגאלי משמש בקדש ומנהל לשכת מרן הרב רצאבי שליט"א 050/4140741
שלום וברכה
ראו ראיתי את הכתוב בלשונית זו ואכן דברים כהוויתן. הרב רצאבי באמת ראוי לכתוב, אך כמו שכתב קודמי ישנן אי-דיוקים קלים מאוד במקומות פעוטים מאוד
ערך שהוא בעצם פרסומת...
עריכההלשונית מעלי, קרי: הדו שיח העילג שמנהל הכותב בינו לבין עצמו, מעיד כאלף עדים על כותב הערך ומטרתו, קרי: לפרסם את הרב רצאבי בכל מחיר, ו"להכות" את מתנגדיו על-ידי האדרת שמו, ופרסומו בכל המדיות, כולל אתר אינטרנט פעיל וערך בויקפדיה תואם ומשוכתב לדמות תורנית חשובה ומשפיעה.
יש לשכתב את הערך בדחיפות, אשתדל לערוך אותו באופן ניטראלי ככל שניתן, אם כי הדבר לא ינעם כל כך לחסידי הגר"י רצאבי הדואגים לפרסמו במדיות שעומדות לרשותם.
בברכהסילבר - שיחה 12:54, 23 באפריל 2010 (IDT)
תגובה להצעת העריכה
עריכהההצעה לא נייטרלית כלל. לא קראתי את כולה. מספיק לי המשפט:
"רצאבי לא הסתפק בזאת, אלא דאג לפרסום מקיף בכל המדיות שעמדו לרשותו, על מנת לייחצן את ספריו ההלכתיים ולמקם את עצמו בשורה הראשונה של הפוסקים התימניים, ולקבוע את סדר יומו של התימני המצוי. הוא אף הקים מעין "בית הוראה", בו נוטלים חלק רבנים תימניים מדרגה בינונית ומטה, ומפרסם הודעות מטעם בית הדין".
לדעתי המגמתיות בעריכתך חמורה הרבה יותר מזו שבערך כרגע. אני מבקש ממך לא להחליף בשום אופן פסקאות שלמות בערך, אלא להעיר נקודתית בדף השיחה על משפטים שלדעתך בעייתיים בערך כפי שהוא כעת, ונקווה שיימצא הויקיפד שמתמצא בנבכי העדה התימנית שיוכל לחרוץ משפט צדק.
עזר - שיחה 13:38, 23 באפריל 2010 (IDT)
- מצטרף לעזר. בכלל, נראה שפיזרת בערך תבניות מקור רבות, חלקם ללא שום צורך אמיתי, אך בהצעת הערך שלך חזרת על חלק מאותם משפטים ללא שהבאת להם מקור. נראה שאינך נייטרלי כדי לעסוק בערך זה. ברי"א • שיחה • ט' באייר ה'תש"ע • 13:42, 23 באפריל 2010 (IDT)
עזר, אתה מעיד על עצמך שאינך מכיר את המצב לאשורו. על סמך מה אתה קובע שזה מגמתי? שים לב לפיסקה הראשונה בדף זה, ותראה עד כמה הערך הזה משמש כפרסומת לרצאבי, תוך כדי עיוותים רבים!
בברכהסילבר - שיחה 13:46, 23 באפריל 2010 (IDT)
- יש לי רעיון: כל מה שנראה לך מעוות, המצא סימוכין לכך שזה עיוות. ברי"א • שיחה • ט' באייר ה'תש"ע • 13:49, 23 באפריל 2010 (IDT)
- הפיסקה שציטטתי מדבריך עמוסה קביעות שיש בהן יותר פרשנות והערכות מאשר עובדות (שלא לדבר על ביזוי תלמידי חכמים). ומניין אתה יודע יותר ממני, אם שמך האמיתי הוא סילבר?עזר - שיחה 13:52, 23 באפריל 2010 (IDT)
- יש לי רעיון: כל מה שנראה לך מעוות, המצא סימוכין לכך שזה עיוות. ברי"א • שיחה • ט' באייר ה'תש"ע • 13:49, 23 באפריל 2010 (IDT)
עזר: שמי האמיתי הוא סילבר, אך חקרתי רבות את תרבות תימן.
ברי"א: קשה להוכיח על כל פרט ופרט, עד כמה הוא מגמתי. מי שלא מצוי בנבכי העדה התימנית המפולגת ומסוכסכת בינה לבין עצמה, עם פלגים ותתי פלגים, לא יבין לעולם עד כמה הערך הוא מגמתי. ושוב, כשהערך ישתנה, יקום אחד אחר ויאמר "סליחה? הערך מגמתי מאוד!" (לכיוון השני).
אתן בכל זאת מספר דוגמאות:
"אביו השקיע רבות בחינוכו, ולימדו בכל מקצועות התורה: מקרא, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות, דקדוק וקבלה, לפי מסורת חכמי תימן". סיפורי סבתא. איך אני יכול לבוא ולהוכיח שזה סיפורי סבתא?
"כבר בתקופה זו הוציא לאור את ספרו הראשון "תגא דאורייתא"
התקופה משתרעת על כמה שנים טובות. מה מונע מכותב הערך לציין במדוייק את שנת הוצאת הספר, ואנחנו נעשה חשבון לבד?
"הוסמך להוראה על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר ועוד רבנים חשובים..."
ככל הידוע לי, המסמיך היה הרב וואזנר. אם היה עוד רב, היה מצויין שמו...
"הקים את המכון ובית המדרש "פעולת צדיק" על שמו של מהרי"ץ, במסגרתו הדפיס את עשרות ספריו וקונטרסיו"
עשרות ספריו??? [תגובה: אכן עשרות ספרים וחוברות הוציא הרב רצאבי]
"הרב רצאבי ממשיך מסורתו של מהרי"ץ שחי לפני כמאתיים שנה".
הדבר שנוי במחלוקת, הוא טוען שהוא ממשיך, ומתנגדיו טוענים שלא היא. [תגובה: הוא היחיד מהרבנים המוכרים שמפיץ את דרכו, ואין לכך שום מתנגדים אלא זאת המצאה]
"הרב רצאבי ידוע כבקי במסורת תימן ששימש את זקני תימן בכלל ואת זקני צנעא בפרט"
פנטזיה של הכותב... אולם קשה כמובן להוכיח שזאת פנטזיה. [תגובה: כלל לא פנטזיה, מכל ההערות שהוא מוסיף בספריו מכל רבני תימן זקנים וזקנים יותר, רואים זאת בבירור]
"דרכו של הרב רצאבי מתייחדת ומתבלטת בקרב רבני העדה התימנית מחמת היותו "פורץ דרך"
לא פורץ דרך ולא נעליים. קדם לו הרב ואב"ד של בני ברק, הרב שלמה קורח שהוא זקן רבני תימן, וכתב ספרים הלכתיים מקיפים בשם "עריכת שולחן", רק ספרים אלו לא זכו לפרסום מסיבי באמצעות כל המדיות הקיימות, כפי שזכה הרב רצאבי הצעיר.
[תגובה: אכן פורץ דרך ורואים זאת בתפוצת ספריו ובתפוצת דברו בכל הארץ, ועם הכבוד הענק לגר"ש קורח ספריו לא התפרסמו והתקבלו ברבים כמו ספרי השע"ה, ולגבי פרסום במדיה זה לשון הרע מובהק וטענה רדודה בלי שום בסיס, כי בתקשורת זה לא הופיע, ואתר האינטרנט אולי קיים שלוש שנים, וספריו התפרסמו באלפים עוד הרבה לפני בשנים, לידיעה!]
"חיבורו "שולחן ערוך המקוצר" הפך להיות נחלת כלל העדה התימנית וספרים אלו נכנסו לרוב בתיהם של העדה התימנית ללא הבדל בין שאמים לבלדים"
זה לא נכון עובדתית. שוב, איך אפשר להוכיח? אולי אפשר לראות רמז לקמן בדברי הכותב, כי לרב רצאבי ישנה השפעה בעיקר על צעירי העדה (לדבריו)....
"הרב רצאבי נטל על עצמו עול והחל בכתיבת חיבוריו הרבים ובנתינת שיעורים בכל רחבי הארץ, שבהם פרס את יסודות שיטתו בהובלת העדה התימנית על פי גישת המהרי"ץ תוך שהוא מגלה בקיאות בכל מרחבי התורה בנגלה ובנסתר ואף בחסידות"
רק לי זה נשמע כמו הספד מוקדם? מיותר לציין שהדברים מוגזמים מאוד.
"הרב רצאבי רואה עצמו שליח ולא מנהיג"
האם משפט כזה הוא חלק מערך ויקיפדי? או חלק מפרסומת עשויה היטב, בנוסח פולטיקאי?
וכן הלאה. הכותב עצמו מעיד: "ישנן קבוצות מרכזיות אחרות אשר דרכן שונה מדרכו של הרב רצאבי" והדבר עומד בסתירה גמורה לכל מה שנכתב כאן. [תגובה: מדוע הכותב לא הסביר מי ומה חולק, אולי הביא 4 רבנים שלדעתו חולק ותו לא מידי]
בברכה סילבר - שיחה 14:07, 23 באפריל 2010 (IDT)
- כעת טענותיך מובנות יותר, לפחות חלקן. מפאת השבת המתקרבת אינני פנוי לדיון פרטני, ואני מקווה לשוב לנושא בתחילת השבוע הבא וגם להתייעץ עם אנשים שמתמצאים. אציין רק שככל שזכור לי ראיתי את ספריו בכמה, שלא לומר בכל, בתי כנסת תימניים אליהם נקלעתי. עזר - שיחה 14:17, 23 באפריל 2010 (IDT)
אתה צודק לחלוטין, אפשר למצוא את ספריו כמעט בכל בית כנסת תימני. אבל מה זה קשור לכל מה שנכתב כאן? הוא אשר אמרתי, חסידי הרב רצאבי, או הוא בעצמו, דואגים לפרסום מקיף של שמו, ע"י אתר האינטרנט שלהם, ע"י פתיחת "בית דין" שההרכב שלו אינם רבנים מפורסמים, אלא אחד דיין, ואחד רב בית כנסת, וכו'. בין היתר, הספרים שלו מופצים לכל בתי הכנסת, זה הכל.
כעת, אתה רוצה לברר את הענין? בבקשה, טול את הכפפה.
בערך כאן נכתב שהרב רצאבי הוא ממשיכו של מהרי"ץ, שהיה מגדולי פוסקי תימן.
בלינק הבא תראה הצבעה על עשרות מקומות בהם לא יישר רצאבי קו עם מהרי"ץ....
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2435599&forum_id=20067
אפשר לקרוא בפורום זה דברי ביקורת נוספים על הרב רצאבי, ומיניה וביה להבין עד כמה הערך הכתוב כאן הוא מגמתי.
בברכה סילבר - שיחה 14:33, 23 באפריל 2010 (IDT)
[תגובה: הרב רצאבי היחידי שעסק והפיץ את תורתם של בני תימן באופן גדול עד כדי כך שהשפעתו ברורה וגדולה על כל יהודי תימן, ואפילו רבני תימן.
ויתכן שיש לו מתנגדים כמו שלכל רב יש מתנגדים, אבל ערך ויקפדי צריך לתאר את האדם ודרכו, ואולי תוספת קטנה שיש מי שחולק, ותו לא, הא האם נכנס לדוגמא לערך של הרב קאפח ונכתוב את כל חמי תימן שהתנגדו לו או איך שהתבטאו, הערך כאן שנכתב ברור הוא שהוא מפספס את היעד ואת המטרה של ויקיפידה כי כולו מתרכז בהתנגדות ולא על דרכו]
נספח - מכתבו של הרב רצון ערוסי
עריכהלהבנת הערך 'יצחק רצאבי' ולבירור הענין ע"י אנשים שאינם מצויים בשיח הסבוך של הציבור התימני, אני מציג כאן את מכתבו של הרב רצון ערוסי, רבה הראשי של קרית אונו:
המכתב פורסם באתר נצח ישראל http://net-sah.org/he/node/1263
שלום לכבוד הרב,
קראתי את הקונטרס שהוציא הרב רצאבי בעניין מנהג יהודי תימן שלא לברך על נר יום טוב, בניגוד לדעתו של מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א.
שתי תמיהות לי בדבר, האחת, מה החידוש בנושא, הרי הרב כבר פרסם לפני מספר שנים מאמר על כך שיהודי תימן צריכים לדבוק במנהגם שלא לברך על נר יום טוב?
שנית, מדוע הרב לא צורף לקונטרס כתומך בדעה זו ביחד עם הרב בסיס והרב קורח? האם אין הרב תומך בדבקות במנהג תימן שלא לברך על נר יום טוב?
במחילה מכבוד הרב, ותודה על שמקדיש מזמנו לכלל.
תשובה:
יקירי!
התלבטתי מאוד אם להשיב על שאלתך, כי אני כל חיי מתרחק ממחלוקת. ובכל זאת החלטתי להשיבך, כי מאז שהגיע לידי הקונטרס של הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א בעניין נר יום טוב, נפשי לא ידעה מנוח, משום שראיתי שכבוד חכמי ישראל נרמס וכבוד העדה נפגע, ולכן החלטתי להשיבך, כי הדבר בוער בעצמותי ונלאיתי כלכל ולא אוכל. ולמען כבוד חכמי ישראל וכבוד העדה – לא אחשה.
א. אכן פרסמתי לפני שלושים שנה, בשנת תשל"ט, בירור מקיף על מנהגנו בעניין נר יו"ט, בלי התפלמסויות אישיות, ורק תורה לשמה. ברוך ה' שזיכני לכך.
ב. הנני מודיע בשער בת רבים שהיינו ידידים אני והרה"ג רצאבי, ועד היום אני מכיר בכך שהוא תלמיד חכמים, בעל ידע תורני מופלג וכתביו הם עדות לכך.
ג. אולם קונטרס זה, יותר משיש בו חידושי תורה, יש בו הרבה השתלחויות אישיות חסרות רסן כנגד מו"ר עט"ר גאון ישראל והדרו, מעמיד עולה של תורה, מעמיד עולה של רבנות ודיינות, מחזיר עטרה ליושנה, הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכדרכו של הרה"ג רצאבי מזה שנים, הוא השתלח גם כנגד הגר"י קאפח ז"ל והגר"י צובירי ז"ל.
ואני תוהה, כלום זו דרכה של תורה? כלום דרכו זו של הרה"ג רצאבי תורמת להגנה על מורשת אבותינו, וכלום דרכו זו תורמת לכבוד עדתנו?!
ואני שואל בכנות את חבריי הרבנים הגאונים שהצטרפו לקונטרס שלו, כנראה לא מתוך ידיעה על תוכנו המדויק ועל סגנונו, האם מותר לחשות, הרי יש בקונטרס זה חילול ה' גדול. ובמקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב.
ד. צא וראה מהו הרקע לפרסום קונטרס זה. הרה"ג רצאבי שלדבריו נפגע מהגר"ע יוסף שליט"א לאחר שהעליבו. כלומר שהמניע לפרסום קונטרס זה הוא הגנה על כבודו של הרב רצאבי ולא הגנה על מורשת אבותינו. וההגנה על מורשת אבותינו היא רק קרדום לחפור בו כדי להצדיק פרסום קונטרס זה, שכאמור, יש בו הרבה מאוד השתלחויות אישיות חסרות רסן נגד מרן הגר"ע יוסף שליט"א.
ה. ואם באמת ובתמים המגמה העיקרית של הרה"ג רצאבי להגן על מורשת אבות, היה עליו להתעלם מעניין הפגיעה בכבודו, והיה דן כתלמיד היושב בקרקע לפני הגר"ע יוסף שליט"א, אם נכון לחייב את יהודי תימן להדליק נר יו"ט בברכה. ודרך זו היא דרכה של תורה, והיתה יכולה להביא להישגים טובים יותר. ומאחר והקונטרס הזה פולמוסי אישי ולא רק ענייני, התקשורת עטה עליו כמוצא שלל רב, ונתנה כותרת המרד התימני בגר"ע יוסף שליט"א. אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה, שבמקום משא ומתן אמיתי של תלמידי חכמים, בכבוד ובחרדת קודש, המו"מ הופך להיות פולמוס של יושבי קרנות בראש כל חוצות כמו תגרים בשוק.
ו. ועדיין לא מאוחר, למרות שכבר אירע נזק גדול, וחילול ה' גדול, שהרה"ג רצאבי להתנצל ולקבל על עצמו להפסיק לבזות תלמידי חכמים, ומקום כבוד יהיה לו בקרב רבני העדה, ובקרב רבני ישראל, כי גדול בתורה הוא.
ז. אולם כאן המקום למחות כנגד שיטה שאימץ לו לבזות את חכמי העדה. דווקא הוא שטוען שכבוד העדה ומורשתה יקרים לו, ויוצא להגנתם, פוגע מדי פעם בפעם בכבוד חכמי העדה בעבר ובהווה. במסגרת זו נתייחס רק לשניים שנזכרו בקונטרס: הגר"י צובירי ז"ל והגר"י קאפח ז"ל.
ח. הגר"י צובירי ז"ל היה שאמי. ויבל"א הרה"ג רצאבי הוא בלדי. וטבעי שיש חילוקי דעות ביניהם. אבל מהו ההיתר שיש להרה"ג רצאבי לפגוע עוד ועוד בכבוד הגר"י צובירי ז"ל גם בעבר וגם בקונטרס זה. הרי אלו ואלו, הבלדי והשאמי, דברי אלקים חיים. ויש לשאת ולתת בחילוקי דעות, ובחילופי המנהגים והנוסחאות, בכבוד ובדרך ארץ. וכי מצווה להרבות במחלוקת ובשנאת חנם?!
ט. ומכאן ליחסו לגר"י קאפח ז"ל. בעבר הרה"ג רצאבי, התגורר בירושלים, והיה מבאי ביתו של הגר"י קאפח ז"ל, ומן השואלים אותו שאלות. והנה מזה שנים, מאז שהרה"ג רצאבי עבר לבני ברק, מתבטא הוא בחריפות ובשלילה נגדו, בגלל המחלוקת שהיתה בתימן בעניין הקבלה.
וכבר בעבר אמרתי להרה"ג רצאבי, שאסור לו לעשות כן, עד שיחקור וידרוש את דעותיו האמתיות של הגר"י קאפח ז"ל. כמו כן, הצעתי לו שילך לגר"י קאפח וישאל אותו את כל השאלות הקשורות לקבלה ולאמונות ודעות, לגביהם חושד הרה"ג רצאבי בגר"י קאפח שאין דעותיו נכונות לפי מבחני האמונה של גדולי ישראל. לאחר שישמע את תשובותיו של הגר"י קאפח ז"ל, ואם אכן תשובותיו יאששו את חשדותיו יפרסם הרה"ג רצאבי את דעתו ההלכתית נגד הגר"י קאפח ז"ל ויכתוב שכך וכך שאל אותו, וכך כך השיב לו, ולכן הגיע למסקנות אלו.
הרה"ג רצאבי לא שמע לעצתי, והעדיף להשמיץ את הגר"י קאפח ואת תלמידיו, למרות שגדולי ישראל בדורנו ישבו עמו בדין שנים רבות, ולמרות שגדולי ישראל מעיינים בכתביו.
י. הרה"ג רצאבי מצדיק את התנהגותו זו, בטענה שהוא, כחכם תימני, יודע יותר מכל חכמי ישראל שאינם תימנים את הדעות האמתיות של הגר"י קאפח ושל תלמידיו.
וכאן המקום לסלק את הטענה השקרית הזאת. כי הרה"ג רצאבי הוא צעיר שנולד עשרות שנים אחרי המחלוקת, ומוצאו מרצאבה ולא מצנעא, שם התחוללה המחלוקת בעניין הקבלה. ומעל לכל, חסרונו הגדול של הרה"ג רצאבי הוא המגמתיות שבו. כי, כידוע, השנאה מקלקלת את שורת הדין.
יא. הנה צא וראה בעמ' צח בקונטרס, כתב הרה"ג רצאבי "שבתי דין שבירושלים, הרחיקום (=את הדרדעים) מקהל ישראל". כיצד לא רעדה ידו לכתוב מילים אלו. האמנם בתי דין שבירושלים הזמינו את הדרדעים, ולאחר שחקרו ודרשו בטיבם הוציאו פס"ד שיש להרחיקם מקהל ישראל?!
הרי הגר"י יצחק הלוי ז"ל שהוביל את המאבק נגד הדרדעים, היה קרוב משפחה של הגר"י קאפח ז"ל, הבר פלוגתא שלו. ועד היום עקשים ודרדעים מבני תורה מתחתנים אלו עם אלו. נכון הוא, שבגלל הסתתו של הרה"ג רצאבי ומלחמתו נגדם, יש שמבטלים שידוכים. ואין לי ספק שהרה"ג רצאבי עתיד ליתן את הדין על כך לפני אביו שבשמים, על כך שהוא פוגע בנפשות טהורות, מרבה שנאה ומטיל מום בקדשים משום שרובם של הדרדעים בימינו אינם כופרים בקבלה ובמקובלים, וכל חטאם בעיני הרה"ג רצאבי, שהם מגלים אדיקות במשנתו של הרמב"ם.
כפי שכתבתי, הרה"ג רצאבי לא מכיר את הדרדעים יותר מחכמי ישראל של דורנו. והוא גם לא רוצה להכיר אותם באמת. הוא יודע את האמת, שההתנגדות לקבלה ולמקובלים הולכת ודועכת. ולמרות זאת הוא מייחס להם את אשר הוא מייחס להם, רק כדי לרדפם. ובכך כנראה הוא מתכוון להשיג כבוד, בשל היותו חכם קנאי לדבר ה'. וכנראה שכח הוא שאליהו עלה בסערה השמימה למרות קנאותו האמתית, ונתמנה תחתיו אלישע, ושכח שחכמי ישראל לא רצו לעמוד מפני חכם בתורה משום שהיה פלגאה, ושכח שדואג שהיה ראש סנהדרין, הפסיד העוה"ב בגלל לשון הרע ורדיפת צדיק.
הנה צא וראה, שהרה"ג רצאבי מייחס לדרדעים שהם מכירים רק בהרמב"ם ולא בזולתו, ואני תמה עליו, האם כך נוהג גדול בתורה, בכך שהוא מתייחס לצעירי הצאן, ולחסידים שוטים? הרי לא נעלמו ממנו תשובותיו של הרה"ג יחיא קאפח ז"ל (שאת שמו הוא משמיט מכל פסקיו ותשובותיו), אשר מבוססות על הגמרא, ראשונים ואחרונים, ולא רק על הרמב"ם. והרי הוא גם מכיר את תשובותיו, פסקיו וכתביו של הנכד הגר"י קאפח ז"ל, שגם הם מבוססות על הגמרא, ראשונים ואחרונים, ולא רק על הרמב"ם. ומדוע הרה"ג רצאבי נטפל רק לרמב"מיים?! וכי לא מצאנו חסידים שוטים שמבטלים את כל חכמי ישראל לנגד רבם?!
על כרחך, שהרה"ג רצאבי החליט להוציא את הדרדעים מקהל ישראל, ויהי מה. ולכן הוא מייחס להם את מה שאין בהם. ודרך אגב, כלום מי שמחזיק רק מהרמב"ם (שבד"כ הוא מבטא את התלמוד), ואינו מחזיק בשאר חכמי ישראל אחרים, הוא כופר?! כשמדובר במי שאינו מורה הוראה, נכון לומר שהוא שוטה ולא כופר. והאם אדם כזה צריך להוציאו מקהל ישראל?!
יב. יתירה מזו, הרה"ג רצאבי הרחיק לכת, ומעיז לדון דינים שבלב, ובכך הוא נוטל את מידתו של הקב"ה – בוחן כליות ולב. הוא מצהיר בפני רבני אשכנז וספרד, שהגר"י קאפח ותלמידיו, הם מעמידי פנים, בכך שהם מצהירים וכותבים שהם מאמינים בקבלה ובמקובלים, אך בלבם אינם מאמינים. ולכן לדעתו יש לדונם ברותחין, ולהוציאם מקהל ישראל. כי הוא הרה"ג רצאבי, כמו הקב"ה, יודע בדיוק מה בלבותיהם. ה' יצילנו מתעוזה זו.
יג. ואגלה, שבעבר פניתי אליו בכתב, והצעתי לו, שאנו רבני תימן בארץ נפרסם מנשר כתוב וחתום על ידינו, לבני עדתנו, שאנו כולנו מאמינים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, בנגלה ובנסתר, ומכבדים את כל חכמי ישראל והמקובלים, ונצא מלוכדים להציל את בני עמנו שהפכו לחילונים בארץ הקודש. יש מהם מחללי שבת (אפילו בפרהסיא), ויש בעוונותינו המרובים, נישואי תערובת, מתירנות ופשיעה ועוד. עלינו מוטלת מלאכת הקודש לגאלם, ורק בליכוד הכוחות ובסייעתא דשמיא נצליח בכך. לדאבון ליבי, הצעתי הושבה ריקם.
ואנצל הזדמנות זו, לשוב ולקרוא לו ולכל רבני העדה שנתלכד ונשים סוף וקץ למחלוקת ולשנאת חנם, ודווקא כעת, נפרסם מנשר ונטקס עצה כיצד להציל את בני עדתנו מתהליך החילון, ה' יצילנו.
יד. כאמור, לצערי, הרה"ג רצאבי החליט להוציא את הדרדעים מקהל ישראל, והוא עושה הכל כדי לייחס להם מה שאין בהם. ולטענתו הוא היודע מי הם ומה בלבותיהם.
והנה, לפני מספר שנים, בא אלי ידידי, הדיין הרה"ג אבירן הלוי שליט"א, נינו של הגר"י יצחק הלוי ז"ל, שחלק בצורה תקיפה ונמרצת על הגר"י קאפח ז"ל, ואמר לי שבכוונתו להוציא ספר על סבו הגדול. הוא אסף אגרות, תשובות ושמועות, עד לכדי מספר כרכים, וביקש ממני שאכתוב דברים שיפורסמו בספר. ביקשתי ממנו את הגליונות וראיתי כי הם כוללים תעודות, מכתבים ופסקי דין מזמן המחלוקת. גיליתי דבר מדהים. גם בזמן שבו המחלוקת הגיעה לשיאה, הגר"י הלוי ז"ל הפנה שאלות בהלכה, לרבות בדיני אישות, לגר"י קאפח ז"ל, כאשר שני הגאונים חתומים עליהם. הגר"י קאפח ז"ל התייחס לגר"י הלוי ז"ל בכבוד כרב ראשי של יהודי תימן. וברשימה קצרה שכתבתי על הגר"י הלוי ז"ל ועל הגר"י קאפח ז"ל, הוכחתי שהם נהגו כבוד זה בזה, אפילו בזמן שהמחלוקת הגיעה לשיאה, כיון שהמחלוקת היתה לשם שמים.
ואם כן ילמדנו כבוד הרה"ג רצאבי, כלום הוא הכיר את הגר"י קאפח ז"ל יותר מהגר"י הלוי ז"ל? ומדוע הגר"י הלוי ז"ל הפנה לגר"י קאפח שאלות בהלכה, לרבות בדיני אישות, אם הגר"י קאפח ז"ל הוא כופר? והרי הגר"י הלוי ז"ל היה צריך לבדל אותו ולהיבדל ממנו, ולהוציאו מכלל ישראל, ולהכריז על כל פסקיו שאינם פסקים. ומדוע הוא לא עשה כן? אם לא שידע שהמחלוקת היתה לשם שמים. והוא הכיר את הגר"י קאפח ז"ל יותר מבתי הדין שבירושלים?
טו. הרה"ג רצאבי בקונטרס מתרעם על שבעבר הגר"ע יוסף שליט"א נהג בו כבוד רב, ולפתע נהג בו באי כבוד, דבר שגרם לו לרה"ג רצאבי להעיז פניו בפני מרן הגר"ע יוסף שליט"א. והרי הרה"ג רצאבי היה צריך לשאול את עצמו, מה קרה לגאון עולם כמו הגר"ע יוסף שליט"א ששינה את טעמו כלפיו. אם לא שעיניו החדות של הגר"ע יוסף שליט"א גילו, גם מה שבין השיטין בכתיבתו של הרה"ג רצאבי. וכאמור, בין השיטין יש זלזול בחכמי ישראל, ולכן כתב את אשר כתב כדי לעורר את הרה"ג רצאבי שייתן אל לבו, שתורה וענווה ירדו כרוכות זו עם זו מן השמים. וכל הכורך את התורה עם כבוד עצמי, עושה את התורה פלסתר, ומחלל את שם ה'.
טז. כאן המקום להבהיר, אין מרן הגר"ע יוסף שליט"א רודף תימנים, אלא יש לגר"ע יוסף שליט"א שיטה הלכתית שמגמתה אחדות ישראל. ולכן, לדעתו, התלכדות כל העדות לרבות האשכנזים, סביב מרן מחבר השו"ע, תביא את האחדות. אלא שאין הוא מורה לאשכנזים לנהוג כמרן, כל עוד יש להם בתי דין משלהם, וכל עוד אינם כופים דעתם על בני עדות המזרח.
לא כן לגבי עדות אחרות (=תימן, מרוקו, בוכרה ועוד), שספק בעיניו אם יש להם בתי דין משלהם, ובעיקר כשהוא רואה שאינם מלוכדים, וכל שיש מחלוקת בתוכם, הוא מורה להם לנהוג כמרן. הוא נאמן לשיטתו זו, עד כדי כך, שלמרות מוצאו הבבלי, הוא אינו פוסק כמו הבן איש חי, אלא כמרן, למרות שקמו נגדו בעניין זה מבני עדתו. כך שלא נכון לייחס לגר"ע יוסף שליט"א יחס מזלזל כלפי יהודי תימן. ולכן, כל הרוצה להגן על מורשת עדתנו, אל יתקוף את הגר"ע יוסף שליט"א, ובוודאי לא ברמה האישית, ולא ייחס לו מגמה נגד התימנים. אלא יש דרך אחת, זולתה אין, מו"מ הלכתי ענייני, בכבוד, כתלמיד היושב בקרקע לפני רבו. זו הדרך האמתית, אין זולתה.
וכל הנאבק על מורשת אבותינו תוך פגיעה בכבוד הגר"ע יוסף שליט"א, חטאו גדול, ומחלל שם ה', והוא גם מחטיא את המטרה. וכל שכן במקרה דנן, שלצערנו, המאבק על מורשת אבותינו שימש קרדום לחפור בו, למי שיצא להגן על כבודו.
יז. לכן הנני קורא להרה"ג רצאבי, חזור בך, היזהר מדין שמים. זכור, יש לך מקום כבוד בשל תורתך, נטוש את השנאה והמחלוקת, הפסק לבזות תלמידי חכמים. ותורתך תכריז עליך בראש כל חוצות, שהנך בר אוריין ובר אבהן. וסוף הכבוד לבוא, כי אתה ראוי לכך. וה' יודע שדבריי אלה נובעים מתוך הערכה אמתית לתורתך, ומתוך דאגה אמתית לכבודך.
יח. אני קורא לכל רבני העדה, ובמיוחד לרבנים שהצטרפו לקונטרס, לפנות להרה"ג רצאבי ולבקשו להתנצל בגין שגיאותיו בקונטרס זה, ובגין שגיאותיו בליבוי השנאה והמחלוקת בקרב עדתנו. לדאוג לכך שכולנו, כאמור, נחתום על מנשר שבו נתלכד סביב האמונה בתורה שבכתב ושבעל פה, בנגלה ובנסתר, ובכבוד כל חכמי ישראל והמקובלים, ונרכז את מאמצינו להצלת בני עדתנו מצפרני החילוניות. וננהג כולנו בלדי ושאמי, כל אחד לפי מורשת אבותיו, בכבוד, בדרך שהורונו חז"ל, שאלו ואלו דברי אלקים חיים. בד בבד נקיים מו"מ הלכתי אמתי בינינו לבין עצמנו, לאמתה של תורה ולכבודה של תורה. אבל, למען ה', די, די, די לשנאת חנם בינינו, כי מן השמים יתבעו תחילה את רבני העדה, מן המקודשים שבה.
הנה יקירי השואל, בשאלתך גרמת לי לכתוב תשובה זו, בניגוד לדרכי, אני מתרחק ממחלוקת, אבל ה' יודע שאין בלבי שום שנאה להרה"ג רצאבי, וידי מושטת לשלום עמו ולידידות עמו כבעבר. אני מתפלל ומאמין שתשובתי זו לא תרבה מחלוקת, אלא תקרב השלום, כי לאמת יש עוצמה. והאמת תורה דרכה, שכולנו נודה באמת הזועקת מכל שיטה ושיטה, שיש בתשובתי זו.
וה' יצילנו משגיאות, ויניחנו לעבדו באמת, ויזכנו ליאור באורו ולעסוק תדיר בתורתו הקדושה, אמן כן יהי רצון.
האם מה שאתה עושה זה הוגן?
עריכהאין ספק שקיימת מחלוקת, ומטבעה של מחלוקת בין רבנים, שהחסידים מקצינים אותה. אנחנו לא מעוניינים להכניס לוויקיפדיה את הצד הלא יפה של המחלוקת, אלא את הדברים כהווייתם. מה סובר זה, ומה סובר זה.
גם מכתבו של הרב רצון שאני מעריך מאוד באופן אישי מיותר, ולא היה לו מקום בדף השיחה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 19:06, 25 באפריל 2010 (IDT)
על מה הויכוח?
עריכהבקשתי ממשתמש סילבר: הערך כפי שהוא עושה שירות רע לא רק לרב רצאבי אלא גם לעדה התימנית בכלל, וממריבות כולם מפסידים תדמיתית. אני מציע שננטרל ביטויים קשים לכאן ולכאן, ונפרוט את הויכוחים לפרוטות: האם אתה יכול להביא ארבע-חמש דוגמאות מרכזיות לשאלות הלכתיות שנויות במחלוקת בין הזרמים השונים? הדבר יוסיף ידע ויבהיר שעסקינן במחלוקת תורנית. עזר - שיחה 20:54, 25 באפריל 2010 (IDT)
עזר היקר: הערך חייב להיות ניטראלי, ואם זה עושה שירות רע לרב רצאבי - אין זה מענייננו. חובתנו היא להציג לציבור את הדברים כהוויתם, ולא לעגל פינות, כי הערך אינו פרסומת לרב רצאבי או נסיון לשכתב את ההסטוריה לטובתו, אלא להציג את המציאות.
לדוגמא, מופיע גילוי דעת של רבני תימן שיצאו נגד רצאבי - עיקר קצפם יצא על הניסוח הלשוני הבוטה שלו, וחוסר הכבוד שלו לאלה שקדמו לו או לגדולי הדור (דוגמת הרב עובדיה יוסף), שבא לידי ביטוי בביטויים חסרי תקדים.
הערה לסילבד: כמה גיבובי דברים ושטיות יכול אתה להכיל הרב היחידי שקיבץ ומפיץ את תורתם של בני תימן כל הקדמונים ועוסק בעיקר בהם, הוא הגר"י רצאבי.
הרב רצאבי מעולם לא ביזה שום ת"ח ובפרט לא את הרב עובדיה יוסף שבאותו קונטרס המדובר עשרות פעמים כתוב "במחלכ"ת" "ירבו כמותו בישראל" "רועה העדר" אלא מה שמתנגדיו מימים ימימה - הדרדעי מפיצים את השקר של הביזוי עוד ועוד, וחושבים שאם יחזרו על השקר מספר פעמים הרי יהפך להיות אמת. אוי להם מעלבונה של תורה. וכבר כתב הגר"ע בסיס, במכתב שאם יש בו בקונטרס דברים קשים הוא נגד, משמע שרק אם יש וכאחד שקרא את הקונטרס יודע באמת שאין ולא כלום.
היחידי שנודה (ואין אני נכנס אם זה תקין או לא, נשאיר את זה לגדולים) ולא הוזמן לשום כנס של רבני תימן כולל כנסים שלא קשורים כלל לרב רצאבי הוא הרב ערוסי, בעקבות שייכותו לרמבמסיטיים שמקורם בדרדעים.
עד כאן
לינק לכמה דוגמאות:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2460260&forum_id=20067 הערה לסילבד: אין משם שום ראיה זהו לינק שבור, תקן את הלינק כדי שנוכל לראות על מה ולמה.
דוגמא שניה: הרב רצאבי מציג את עצמו כממשיכו של מהרי"ץ, אך הוא איננו עקבי ובמקומות רבים פסק אחרת ממנו. להלן דוגמאות כבקשתך:
1. דעת מהרי"ץ, שפרי שנתרסק ונאבדה צורתו לגמרי, ברכתו הראשונה 'בורא פרי העץ' (פעולת צדיק, ח"א, סימן קנב. וכן כתב הרב רצאבי בשמו, ראה 'בארות יצחק', ח"ה, עמ' רעו, תחילת הערה קס).
לעומתו, הרב רצאבי פוסק שפרי או ירק שנתרסק ונאבדה צורתו לגמרי, כגון: תפוח-עץ מרוסק - ברכתו 'שהכל' (שע"ה, ח"א, סי' לח סעי' יט, עמ' שו).
2. דעת מהרי"ץ, שיש לברך על טלית קטן, וכך הוא כותב: "ובברכת ציצית בשחר על טלית קטן" (פסקי מהרי"ץ, ח"א, עמ' צה, סימן יט).
לעומתו, הרב רצאבי פוסק: "לא יברך על טלית קטן אפילו אם מתעטף בו בשעת ברכה, אלא יהרהר הברכה בליבו וכו'" (עולת יצחק, ח"א, עמ' טו, סימן ג), ובמקום אחר הוא כותב: "וטוב לפטור הטלית קטן בבוקר בברכת הטלית גדול..." (שע"ה, ח"א, סי' ח סעי' ד, עמ' טל).
3. מהרי"ץ כותב: "ואם יצאו [חלק מהמניין בחזרת הש"צ] לאחר שהתחיל בקול רם וקדושה, יכולים להשלים כל סדר קדושה ולומר הקדיש של אחריה דשייך לתפילה..." (פסקי מהרי"ץ, ח"א, עמ' קלב, סימן סה).
לעומתו, הרב רצאבי כותב: "אם כן תימה על מהרי"ץ שהביא דברי הרמ"א בזה להלכה פסוקה שהם סותרים לדברי הרמב"ם ומר"ן שקיבלנו הוראותיהם... והנה השת"ז השמיט אמנם מהגהת הרמ"א הלשון ואם יצאו וכו' יכולים להשלים כל סדר קדושה ולומר הקדיש שלם וכו' כדרכו להשמיט מה שסותר לסברת מר"ן וכמש"כ בהקדמתו" (בארות יצחק, ח"א, עמ' קלג, הערה עד).
4. דעת מהרי"ץ, שכשאדם שומע קדושה באמצע תפילת שמונה עשרה, לא יפסיק בתפילתו אפילו בשתיקה (פסקי מהרי"ץ, ח"א, עמ' רנא, סוף סימן פג).
לעומתו, הרב רצאבי כותב: "לענ"ד במחכ"ת הרהמ"ח זה אינו, ואין ראייה מדברי הרמב"ם בעניין זה כמו שיתבאר להלן, ואם כן יש לנו לנהוג כפי מה שפסק מר"ן בש"ע סי' ק"ד סעיף ו' דיש לשתוק בשעת אמירת הקדושה, וכן דעת רוב הגאונים, וכן מסקנת האחרונים ושכן המנהג" (בארות יצחק, ח"א, עמ' רנא, הערה נא. עולת יצחק, ח"א, עמ' נז, סימן כ).
5. מהרי"ץ כותב: "אם קם בחצות לילה לקרות תיקון חצות, או ללמוד, ודעתו לחזור ולישן, ברכת המחְזיר (נשמות לפגרים מתים) יניחנה לבוקר" (פסקי מהרי"ץ, ח"א, עמ' יז, סי' לא).
לעומתו, הרב רצאבי כותב: "הניעור עד אחר חצות הלילה, אינו מברך כלום. והקם מחצות הלילה ללמוד, מברך אז על-נטילת-ידים וכל ברכות השחר וברכות התורה, בין יחזור לישן קודם עמוד השחר בין לא יחזור לישן" (שע"ה, ח"א, סי' ז סעי' ו, עמ' לג).
6. מהרי"ץ כותב: "חרש יכול לברך הנותן לשכוי בינה (כתר יוסף). ואזיל כשיטת הגאונים דעל מנהגו של עולם מברך. אבל לשיטת רמב"ם פשיטא דלא יברך" (פסקי מהרי"ץ, ח"א, עמ' פא, סעי' ז).
לעומתו, הרב רצאבי פוסק: "וכן חרש מברך הנותן לשכוי בינה" (שע"ה, ח"א, עמ' לג, סעי' ג).
7. מהרי"ץ כותב: "אין המפטיר רשאי להתחיל ברכות ההפטרה עד שיגמור הגולל לגלול ס"ת..." (עץ חיים, ח"א, דף רפב ע"ב).
לעומתו, הרב רצאבי פוסק שמותר להתחיל ברכות ההפטרה אם לכל הפחות התחילו בגלילה (שע"ה, ח"ב, עמ' קיט, סעי' יח).
8. הרב רצאבי כותב בשם מהרי"ץ: "[סעודות שבת] גם מדברי מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק סוף סימן קע"ד מבואר דסגי בכזית" (עולת יצחק, ח"ב, סי' קא הערה א, עמ' קעו, ד"ה "אכן").
לעומתו, הרב רצאבי כותב: "וחייב לאכול בכל סעודה פת (שיעור כביצה לכתחלה, ואם אי אפשר די בכזית)" (שע"ה, ח"ב, סי' נט סעי' כ, עמ' צט).
בברכה סילבר - שיחה 21:12, 25 באפריל 2010 (IDT)
הערה לסילבד: כמה שטויות כתבת כאן, אני מזמין אותך לפתוח כל פורום ולא באלמגרש(כי ברור שכוונתם לשם ביזוי, וכבר כמה ת"ח שהיו שם ברחו כגון הרב אביעד אשוואל), ותבין כמה שטויות אתה כותב ונקודות מסוימות ארשום לך ולאלה שרואים שידעו להבחין:
מהרי"ץ היה מרא דאתריה בתימן כמו שהעידו עליו שניים מחכמי תימן בלשון ברורה וכל חכמי תימן בלשון של גדלות שלא היה כמותו.
למרות זאת תימן היא ארץ המורכבת מהרבה מחוזות תוסיף לזה הרבה מנהגים והנהגות של ת"ח שהתווספו עם השנים ותוסיף לזה שינויי המנהגים, תבין שישנם מקומות שאע"פ שמהרי"ץ היה ה"קובע" היו הנהגות שהנהיג ולא קיבלו אותם מסיבות מסויימות, או שלא נהגו בזה כמותו, ואת זה משקף הגר"י רצאבי שהוא היחידי שלקח עליו את המשימה הזאת שלא תשתכח תורה מישראל באופן עיקרי - בספריו ובפרט בספרו הגדול שלחן ערוך המקוצר- זאת ועוד שגם כאשר לא נהגו התימנים בפסק מסויים בעקבות כמהרי"ץ ציין זאת הרב רצאבי באופן ברור.
מעבר לזה הרב רצאבי הוא דמות תורנית, וישנם מצבים חריגים שבהם פוסק נוטה מדרכו של רבותיו וגם זה ידוע, ושוב דברים חריגים.
ותוסיף לכל זה את זה שהדוגמאות הם כך כך בודדות לעומת אלפי פסקיו של מהרי"ץ שהולכים כל התימנים לאורם ומעל הכל על הסידור ע"ח שאין שום סידור בלדי שיצא שלא מתבסס עליו אפילו של הרב קאפח ההולך בדרכי הרמב"ם בסידורו שיח ירושלים.
כך היא דרכם של כל חכמי ישראל, ואין שום חכם בעולם שהתקבלו כל פסקיו באופן מוחלט אפילו הרב קאפח האמון על שיטתו של הרמב"ם וכו' כותב במפורש שישנם כשלושים מקומות שלא התקבלה הוראתו של הרמב"ם ויש שמוסיפים עוד מקומות. אם כן מה תאמר שהרב קפאח לא הולך בדרכו של הרמב"ם ודי בזה למבין! עד כאן.
- אם הבנתי נכון את הערך, הרב רצאבי טוען שהוא ממשיך דרכו של המהרי"ץ, בעוד רבנים אחרים נטו מדרכו. כנגד זה הועלו טענות שהוא אינו עקבי, ופעמים רבות נטה מפסקי מהרי"ץ, והדוגמאות שהבאת הן מסוג זה. אבל זה לא העיקר: העיקר, אם הבנתי נכון, הוא באיזו מידה צריך להיצמד לפסקי מהרי"ץ, ואם כן הדוגמאות המתבקשות הן השאלות המעשיות הנפוצות והמרכזיות ביותר שבהן הרב רצאבי הולך בעקבות מהרי"ץ בניגוד לרבנים תימניים אחרים. למה הדבר דומה? (ואל נא תתקוף אישית את ההשוואה, גם אם היא לא נושאת חן בעיניך) לדרכו של הרב עובדיה שליט"א ללכת אחרי השו"ע, ולדעתו כל עדות המזרח צריכות להתאים את פסקיהן לשו"ע, וגם על כך יש ביקורת מאותו סוג, שבפרטים מסוימים הרב עובדיה נוטה מדרכו של השו"ע. האם הבאת דוגמאות אלה תבהיר את הויכוח בין הרב עובדיה לבין רבנים במרוקו ולוב? או שדוגמאות כאלו "תורמות" רק לעקיצתו של הרב עובדיה? וזה מה שאתה מנסה לעשות כאן כלפי הרב רצאבי, וחבל.
- אגב, עניינית, אינני מבין מה הפסול בכך שהוא בעצמו לפעמים נוטה מדרכו של מהרי"ץ. האם זה כל כוחו וגבורתו של פוסק הלכה, להכריז שעלינו לקבל פוסק פלוני בכל דבר ועניין ולהעתיק את פסקיו כתוכי? זה חלק מתפקידו של פוסק הלכה, לבחון את הדברים ממקורותיהם ולהתרשם שבסה"כ פסקיו של פוסק פלוני עדיפים, פרט למקומות מסוימים בהם דעתו איננה סבירה כל כך (כנ"ל כמובן לגבי הרב עובדיה לעומת השו"ע, הרב אליהו לעומת הבן איש חי, המשנה ברורה כלפי השו"ע והרמ"א, וכו').
- בברכה, עזר - שיחה 21:25, 25 באפריל 2010 (IDT)
נתת דוגמא מצויינת. אכן, בספר "דברי שלום ואמת" שהוא להיט בקרב יוצאי מרוקו, מוכיח הרב שלמה טולדנו כי בעשרות מקומות פסק הרב עובדיה שלא כדעת מרן השו"ע, מפני סיבות שונות. הדבר מסייע לטענת החולקים עליו, ומצדיק את טענתם כי יש לפסוק שלא כדעת השו"ע כשהדבר מתנגש עם המנהג, וכו'. הוא הדין גם לנדון דידן, הרב רצאבי.
אם הרב רצאבי טוען שהוא ממשיך דרכו של מהרי"ץ, אזי אפילו אם בהלכה אחת הוא נוטה מדרכו - וקל וחומר בהלכות רבות, אין הוא יכול להציג את עצמו ככזה, ואין כאן ניגוח של רצאבי, אלא הצגת העובדות לאשורן כסיוע לאדם הפסיבי העומד מהצד ומושפע מהתעמולה שנקטו חסידי הרב רצאבי בערך זה, שבראשית הדרך היה סובייקטיבי לחלוטין עם פרטים רבים שאינם נכונים.
אגב: הבהרת הויכוח אינה הנידון כאן, אלא יחסם של רבני עדת התימנים אל הרב רצאבי; המצב כעת שהוא בבידוד מזהיר, וזאת מפני הביטויים הקשים שהוא משתמש בספריו, היחס המזלזל וכו' כנזכר לעיל. אין כאן המקום להבהיר ולהרחיב אודות משנתו ההלכתית של רצאבי מול מתנגדיו, תקצר היריעה ויקצר גם הזמן.
הערה לסילבד: מי שנמצא בבידוד זה שנים על גבי שנים זה לא הרב רצאבי אלא הרב קאפח והרב ערוסי והדברים ידועים ויעויין בכל הכנסים. והיחידי שהרב רצאבי התבטה בלשון חותכת עליו זה על הרב קאפח וסבו, מפני כפירתם בספר הזוהר הקדוש(ולכל הפחות בגלוי הסבא כפר והתבטא בצורה מזלזלת בספר הזוהר. ולדעת הרב כסאר גם הרב קפאח הנכד הוא היה כופר בספר הזוהר) עד כאן
בברכה סילבר - שיחה 22:32, 25 באפריל 2010 (IDT)
- המשפט האחרון שלך לא מובן. הרי זה (אמור להיות) לב העניין בערך זה: מהי בדיוק משנתו ההלכתית בהשוואה למתנגדיו, ועל כך נדרשות מספר דוגמאות. עזר - שיחה 23:10, 25 באפריל 2010 (IDT)
- סלבר, הלינק שנתת בתחילת פוסט זה - אינו עובד. ברי"א • שיחה • י"ב באייר ה'תש"ע • 23:52, 25 באפריל 2010 (IDT)
ברי"א היקר - הלינק עובד, הוא מפנה אוטומטית לפרסומת, יש ללחוץ "המשך להייד פארק" ולאחר מכן הוא מוביל לתוכן הרצוי.
עזר היקר - משנתו ההלכתית של הרב רצאבי כתובה באורך בתוך הערך, שיש ללכת כמו מהרי"ץ תמיד, גם אם זה אינו עולה בקנה אחד עם דעת הרמב"ם. השאלה אם ללכת אחרי מהרי"ץ או פוסקי תימן אחרים, היא שאלה פשוטה והתשובה עליה פשוטה - זה הולך כמו חכם זה והשני הולך כמו חכם אחר. אך הויכוח הוא הרבה מעבר לזה, האם הרב רצאבי עצמו עומד בכללים שהכתיב לעצמו או לא, וכמו שהזכרת אתה את הויכוח בין חכמי מרוקו לרב עובדיה יוסף, שגם שם הדיון הזה הוא חשוב ביותר.
בברכה סילבר - שיחה 09:32, 26 באפריל 2010 (IDT)
הערה לסילבד: הרב רצאבי לא כתב בשום מקום שהולכים בכל מקום כמהרי"ץ ועליך ההוכחה להביא היכן כתוב כן. יש הבדל בין אם הולכים לאורו ובין אם הולכים בכל מקום. עד כאן.
- מר סילבר, אינני יכול להכריח אותך לעשות דבר, אבל אני שב ואומר: האמירה הכללית "שיש ללכת כמו מהרי"ץ תמיד" זקוקה לדוגמאות הבהרה. אם טרחת להביא 8 דוגמאות היוצאות מן הכלל, אני מאמין שיש באמתחתך לפחות 24 המתאימות לכלל, אם רק תרצה להביאן. אודה לך מאד על שלוש ארבע דוגמאות השנויות במחלוקת בין מהרי"ץ לבין אחרים, בפרט דוגמאות בולטות יותר ביישומן המעשי. עזר - שיחה 10:30, 26 באפריל 2010 (IDT)
אני רוצה להיות לך ל"עזר", ועל כן אביא לך לינקים להרחבת היריעה במקום לנקוב במספר דוגמאות.
א. דיון בכללי מהרי"ץ אליבא דהרב רצאבי
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2510920&forum_id=20067
ב. דיון האם מהרי"ץ פסק כרמב"ם
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2489436&forum_id=20067
ג. דיון אם מהרי"ץ היה "מרא דאתרא" בתימן או לא
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2485916&forum_id=20067
בברכהסילבר - שיחה 14:40, 26 באפריל 2010 (IDT)
- תגיד לי סילבר, אתה גם פוסק הלכות מהיידפארק? על כל פנים כאן בוויקיפדיה היידפארק אינו מהווה מקור. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 15:09, 26 באפריל 2010 (IDT)
הערה לסילבד: אם אתה מביא הוכחות מפורום כל כך רדוד ושיטחי, אם כן מה הפלא שאתה מחזיק בדעות כאלו. עד כאן.
לויקפדים, אנא שנו את הערך הזה הוא לא תואם את המציאות כלל!
עריכהבודאי שכל הערך הזה נכתב על ידי אנשים מגמתיים, שמונעים מיצרים ולא מתוך רצון לכתוב "ערך" על אדם בעל השפעה רבה, עד שבאחד הפסקאות הורידו את התואר "רב" משמו שמראה בבירור על מגמתיות.
כמובן שערך זה אין לו כלום עם המציאות, אלא השמצות והכנסת מחלוקות במקום שלא אמור להוות במה למתנגדים. ניתן לציין במשפט אחד ומכובד שישנם החולקים על שיטתו. הרי לכל רב יש מי שחולק עליו ואפילו מתנגד לשיטתו, ורק על התנגדות לשיטה אפשר ליצור ולכתוב דפים רבים, וזה יאבד את הערך של ויקפדיה.
לידיעתכם מצפה לתיקון של הערך, ומוחה על ביזוי תלמיד חכם. ―אנונימי לא חתם
- אחי, תרגיע, אף אחד כאן לא שונא או עושה דווקא נגד הרב רצאבי. אלו השמצות לא מבוססות יש בערך? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 12:13, 18 במאי 2010 (IDT)
- כותב יקר, אם תשתלח במשתמשים הדבר לא יועיל לשנות את הערך, לעומת זאת אם תכתוב כאן מה מפריע לך בערך, ותנמק זאת בצורה טובה, אני מבטיח שנדון על כך ברצינות. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 12:39, 18 במאי 2010 (IDT)
ברור שזה מוריד הרמה של ויקיפדיה!!
כל פסקת התנגדות לשיטתו? האם זה ערך על הרב עצמו??? או שמא ערך על מתנגדיו, תעשו ערך שנקרא "מתנגדי הרב רצאבי" ושם הסבר. מה גם כל הרבנים הנ"ל ידידיו הם של הרב רצאבי מלבד בודדים, שאפשר להוכיח הפוך על פי מכתביהם כמה הם תומכים בו... והוציאו איזה תמונה של התנגדות לתוכן של ספר ולא לאדם ומשם הפכו את זה אישית ולא עניינית.... גם בפסקת יצירתו, מה הקשר בין תוכן הפיסקה לכותרת הפסקה כדלהלן... נכתב כך :"כבר לפני שנים רבות התפרסמו ספרי ההלכה "עריכת שולחן" של הרב שלמה קורח, זקן רבני תימן ורבה של בני ברק, אך הם לא זכו לפרסום רב כמו ספרי הרב רצאבי"
מישהו יכול להסביר לי איך זה קשור לערך שנקרא הרב יצחק רצאבי?????? ברוך ה' שיש רב שהוציא ספרים ,אבל מה הקשר לספרים שרב אחר הוסיף אולי תביאו את כל הספרים שנכתבו??
נכתב" שחסידיו עושים רבות על מנת להפיץ את כתביו. הרב רצאבי עצמו, בנוסף לכתיבת חיבוריו, מרבה במסירת שיעורים ברחבי הארץ, בהם הוא פורס את יסודות שיטתו בהלכה"
האם זה לא ביזיון???, לא ידעתי שיש לרב רצאבי חסידים!
והשקר הכי גדול שהרב ראצבי מרבה במסירת שיעורים, חחחחח... אם מישהו לא ידע אולי לעשרה שיעורים בשנה הרב יוצא, וזה מפני שההתמקדות שלו זה בחיבורים בשיעורים,
וזה רק דוגמא אם הנ"ל לא זלזול , זה רק מראה מה המגמה, ומה הערך של ויקיפדיה, או של הויקיפד....
אני מכיר את המציאות, וסבור שאתה טועה
עריכהבתור אחד שמכיר את הרבדים השונים ביהדות התימנית, נראה לי שאתה טועה מאוד. אני מבין שיש דברים בערך הזה שלא מוצאים חן בעיניך, בתור חסידו של הרב רצאבי. זה מובן וברור.
אבל אתה צריך להבין דבר אחד: הערך הזה הוא לא דף הערכה ואהדה לרב רצאבי שאתה חפץ ביקרו. הערך הזה אמור לשקף את המציאות, גם אם היא לא מוצאת חן בעיניך. כך היא ויקיפדיה, ניטראלית וישרה, ולא משרתת אינטרסים של מאן דהו.
לכן, יש דברים שחשוב לציין - למרות שלך אישית זה נראה כדברים שנכתבו ע"י "שונאי הרב". אני מאמין שמי שכתב את הדברים היתה חשובה לו האובייקטיביות, ונקעה נפשו מאנשים אינטרסנטים שכותבים ערכים בויקיפדיה על מנת להאדיר את שמו של נשוא הערך.
וכעת לעובדות:
א. הערך של "המתנגדים לשיטתו", צריך להיות דוקא בערך של הרב רצאבי, כי אין מקום בויקיפדיה לערך ששמו "מתנגדי הרב רצאבי". אדם הרוצה להכיר את הרב רצאבי ושיטתו, צריך להכיר גם את מתנגדיו.
ב. גילוי דעת שנחתם ע"י רבנים מפורסמים מרבני תימן, משקף מאוד את היחס לרב רצאבי ע"י רבני תימן השונים, ואין זה "התייחסות לספר" כמו שכתבת. ההתייחסות היא במפורש לאדם עצמו ולהתבטאויותיו השנויים במחלוקת.
ידוע לך למה התקבלה הלכה לדורות כשולחן ערוך, ולמה זכה רבי יוסף קארו לכך? התשובה היא פשוטה, כותב החיד"א. מפני ענוותנותו היתרה, ושלא כפה על אף אחד את דעותיו. והמבין יבין.
ג. הרב רצאבי ו/או תלמידיו, מפרסמים גילויי דעת (=כרוזים) שונים בבתי הכנסת, כשהם ריקים מתוכן מעשי. עליהם חתומים רבנים פיקטיביים כמו אברך צעיר שמשמש כדיין צעיר בבית דין לממונות, ועוד כמה רבני בתי כנסת, אחד שמשמש כמשגיח כשרות, ועוד על זה הדרך. האם אלו הם "רבני תימן"?
ד. בעיתון "המודיע" פורסמה כתבה שהכתירה את הרבנים הנ"ל כ"רבני תימן" ואת הרב רצאבי כעומד בראש רבני תימן. עיוות כזה של המציאות, הוא תוצאה של יחסי ציבור ממומנים ככל הנראה. האם אין לרב "חסידים" כמו שאתה טוען, שדואגים לכל הדברים הללו - על מנת להאדיר ולפרסם את שמו?
ה. כשמדברים על ספרי הרב רצאבי, מן הראוי להזכיר את ספריו של הרב קורח - שהוא באמת זקן רבני תימן, ורב ראשי בבני ברק. ספריו קדמו לרב קורח, וכמעין סקירה הסטורית, מזכירים אותו כמי שערך את השולחן ערוך התימני הראשון, ואחריו הגיע רצאבי שדאג לפרסם את ספריו בכל בית כנסת תימני (ועל כך הוא ראוי לשבח). אני לא רואה כאן מגמתיות כלשהיא.
ו. את ה"שקר הגדול", שהרב רצאבי מרבה במסירת שיעורים, כתב ככל הנראה אותו אחד שמופיע כאן בראש הדף, ומזדהה כמשמש בקודש (חסיד?) ומנהל הלשכה. הדבר מופיע בתוך הערך עוד לפני שעבר שינויים מתבקשים, ע"י אלה שנענו לבקשה לשכתב את הערך האינטרסנטי. שלמה בן עמי - שיחה 14:11, 26 במאי 2010 (IDT)
לאחד שמכיר את המציאות, ולא יכול להבין שהמציאות שונה
עריכהתשובה ראשית איני חסיד או חסידו, אני מאוד אוהב ומעריך את העדה שלי ואת רבניה, ואני מתרחק מכל אלו שמפרידים ומרבים שנאה. לעומת כל הערך הזה שכתוב בשנאה כלפי הרב רצאבי - ע"י אותם חסידים עלובים. אין אני רואה ברצוני שום אזכור להאדרת שמו של הרב רצאבי, יש ערך והערך אמור להתעסק בפועלו או בתפקידו של הרב בלבד מבלי להאדיר שמו, וכמובן מבלי להכפיש שמו או לבזותו ע"י אותם עלובים. ערך צריך להיות לשם ערך, פוליטיקה תשאיר לאתרים שמתעסקים בפוליטיקה.
באשר לטעינותיך: א. אין קשר להתנגדות לרב רצאבי, לבין ערך שנקרא "יצחק רצאבי"- זה רק בדיחה. אם אתה רוצה לכתוב על התנגדות תכתוב את זה בערך שנקרא "מסורות ביהדות תימן כאן בארץ ישראל". הערך אמור לעסוק בפעילותו של הרב גם אם היא לא נראית למתנגדיו.
ב. כל הגילוי דעת הזה רוב הרבנים שחתמו עליו לא נמסר להם הנוסח הבוטה הזה, והדברים ידועים עיין באתר של נריה עוזירי.
בידי אני מחזיק מכתב ברכה מהרב שלמה קורח שליט"א שכתוב בו מעין הסכמה לספר יום טוב, ועוד מכנה את הרב רצאבי "מהרי"ץ רצאבי". וכמו כן יעויין בהסכמות של הרב עזריה בסיס והרב פנחס קורח, וזוהי דעתם, אתה מוזמן להתקשר אליהם.
וכל הבדיחה שהרב מזלזל וכו', בספר נר יום טוב, זה ממש בדיחה, והוצאת שם רע למהדרין אין ולא בכהוא זה זלזול כלשהו כלפי הגר"ע אלא להיפך, וכדרכה של תורה שרואים מחלוקות אז חושבים זלזול. לשמחה שהרב רצאבי ענה על כל ההשגות של הרב עובדיה על העדה שלנו , וטוב שיש מי שיעמוד בפרץ וידאג שהעדה תמשיך בדרך שלה.
אבל העניין הכי חשוב זה שתחזור על סעיף א'!!! וזה העיקר, בלי שום קשר לגילו דעת.
כתבת : ידוע לך למה התקבלה הלכה לדורות כשולחן ערוך, ולמה זכה רבי יוסף קארו לכך? התשובה היא פשוטה, כותב החיד"א. מפני ענוותנותו היתרה, ושלא כפה על אף אחד את דעותיו. והמבין יבין. תשובה: הרב היחידי ביהדות תימן בדור ארץ ישראל שזכה לפרסם את ספריו בכל בתי הכנסת , וגם אצל החכמים- הוא הרב רצאבי בכלל ספריו ובפרט בספר שלחן ערוך המקוצר, ומעולם לא כפה את דעתו על אחרים. והמבין יבין- לפי שיטתך.
ג. מה אתה רוצה לומר בזה, נו מישהו כתב והחלטת שזה התלמידים של הרב רצאבי, נו לא רציני...
ד. טעות ביסודתך שהרב מחפש כבוד או שמשקיע בזמנו בשביל תקשורת אם היית מכיר את הרב היית מבין כמה שזה שטויות. כנ"ל לתלמידים שלו, שכולם יראי שמיים לפני חכמתם. ובאם ימצא חסיד שוטה, נו מה הקשר לרב רצאבי הרי לכל רב יש חסידים שוטים, ולא חסר דוגמאות.
ה. הרב שלמה קורח לא קשור בשום צורה לערך שנקרא "יצחק רצאבי" - כבודו במקום מונח ואכן הוא זקן רבני תימן, ושוב אין קשר לערך. אלא אם כן מנסים ורוצים לנגח את הרב רצאבי.
ו. הרב רצאבי מוסר שיעורי תורה בעיקר בשנתיים האחרונות, כל מוצ"ש - כל השנים שלפני כן לא היה נוהג למסור שיעורים בצורה כזאת. וזאת האמת ותו לא.
ולכן אני פונה שוב לויקיפד שנה את הערך היאה לרמה של ויקיפדיה.. עד עכשיו לא הוכחת את עצמך בזה שאתה מתעלם, פשוט בושה...
סילבר
עריכהנראה שאתה מצוי מאוד במחלוקת, אבל קורא הערך צריך לקבל מקורות מתאימים. האם כותב המאמר בהיידפארק הוא מ"רבני תימן"? האם בדיון שם יש התייחסות לשתי תבניות המקור? האם פורום הוא מקור סביר? אין למחוק את תבנית המקור ללא מקור מתאים.דרך - שיחה 18:40, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
- תמיהני עליך. בהפניה שהבאתי, מצביע תמיר רצון על עשרות מקורות בהם הרב רצאבי לא פסק כמהרי"ץ. מה זה משנה מי הוא תמיר רצון (ת"ח חשוב לכשעצמו), האם הפורום הוא מקור או לא, תוכל לבדוק בעצמך ולראות! אין באפשרותי להפנות את הקורא למקורות אחרים כי הביקורת של חכמי תימן כלפיו מתבטאת בעיקר בעל פה ולא בכתב. סילבר - שיחה 16:33, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
- אם תמיר רצון אינו מוכר כרב בולט בין רבני תימן הרי שבסופו של דבר הביקורת שנמתחה היא של אדם מהשורה (חשוב כשלעצמו ככל שיהיה) ולא של רבני תימן. לא לכל ביקורת בפורום, גם אם היא מוצדקת, יש מקום בערך אנציקלופדי. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תש"ע • 20:51, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
- אינך מבין את כוונתי. הביקורת הכתובה היא של תמיר רצון. זה מבטא את הביקורת הרווחת בין רבני תימן, כלפי הרב רצאבי. ביקורת זו אינה כתובה בשום מקום, לא ניתן לה ביטוי פומבי (חוץ מגילוי הדעת המפורסם) ולכן אי אפשר להביא לה מקור כלשהו. סילבר - שיחה 12:17, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
- אם תמיר רצון אינו מוכר כרב בולט בין רבני תימן הרי שבסופו של דבר הביקורת שנמתחה היא של אדם מהשורה (חשוב כשלעצמו ככל שיהיה) ולא של רבני תימן. לא לכל ביקורת בפורום, גם אם היא מוצדקת, יש מקום בערך אנציקלופדי. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תש"ע • 20:51, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
נשות השאלים
עריכההמקור - דרשה של יצחק רצאבי מתייחס במפורש למחלוקת האקטואלית על נשות השאלים
למה אני אומר את זה. בזמן האחרון יש ויכוח גדול בב"ב ובירושלם, ובבית שמש, בין רבנים, ת"ח, ובציבור עצמו, על ענין השאלים והרדידים. ויכוח עצום נהיה בנושא הזה. אבל הדברים כבר נעשים בצורה לא נורמלית. יש נשים צנועות שהחליטו ללכת עם שאלים, ויש כאלו שמתנגדים. רבנים, תלמידי חכמים. יש ממש מלחמה נגד זה. אפילו בבתי ספר יכול להיות שאם האמא הולכת עם שאל, לא יקבלו את הילדה. אני מדבר על בית ספר חרדי. לפי עניות דעתי זה בגדר מעכבים את הרבים לעשות מצווה, ואני אסביר את זה בע"ה. יתירה מכך, שמעתי על רבנית גדולה בירושלם, אינני מכיר, שהתלבש עליה היצר הרע, והתנאי להתקבל לשעורים שלה, לקהילה שלה, הוא להוריד את השאל. מי שלא מורידה את השאל לא מתקבלת לשיעור
. אין כאן עיון תאורטי על שאלים בכלל אלא התייחסות לאותה קבוצה שיש "ממש מלחמה" נגדה. יורם שורק - שיחה 12:50, 8 בדצמבר 2011 (IST)
- הוא אומר שיש ויכוח אקטואלי על השאלים, הוא לא מדבר על הקבוצה הספציפית של נשות השאלים. נשים חרדיות רבות לובשות שאלים בלי להשתייך לקבוצה המגובשת של נשות השאלים. נרו יאיר • שיחה • י"ב בכסלו ה'תשע"ב • 20:21, 8 בדצמבר 2011 (IST)
- הוא מתייחס בפרוש לכינוי "טליבניות" שמיוחד רק לקבוצה הזו ("נשות הטליבאן")
צועקים להן ברחוב ערביות, פלסטיניות, טאליבניות...אבל הם גם קוראים להן טאליבניות, הסברנו מה זה טאליבניות, מטליב זה מבקש, הן מבקשות רצון ה'. והיה כל מבקש ה'. כמו מראות הצובאות. נשים שהתחילו להיות פרושות וצדיקות לעשות את רצון ה'...בשביל זה קמו להילחם נגדם בכל הכח
וכמובן מזכיר את בית שמש כמוקד לויכוח. יורם שורק - שיחה 21:27, 8 בדצמבר 2011 (IST)
- אין ספק שהתופעה בולטת בירושלים ובבית שמש, זה לא קשור לנשות השאלים דווקא. הציטוט לגבי הטאליבן קצת יותר רלוונטי. עיקר דבריו עוסק בבגד עצמו, לא בקבוצה הספציפית של נשות השאלים, אבל כנראה הוא מגן גם על קבוצה זה - עדיין בהקשר של הבגד (לא טענות אחרות כלפיהן), ובכל זאת. אם זה קריטי לך אני מסיר את התנגדותי. נרו יאיר • שיחה • י"ג בכסלו ה'תשע"ב • 15:23, 9 בדצמבר 2011 (IST)
הכוב אינו מוסמך על הערך שכתב, וגם אינו משקף נאמנה
עריכהכל מה שכתוב כאן הינו שקר וכזב הכותב אינו מוסמך בענין ואינו בקי בשום דבר הכתוב כאן מחמת עיניני הזמן והשעה התאורים אינם במקומם בכל אורך הענין.84.228.32.147 21:42, 11 באוגוסט 2012 (IDT)
קישור שבור
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.ptz.co.il/files/AA11.99794674.pdf
- In יצחק רצאבי on 2013-05-05 05:18:17, 404 Not Found
- In יצחק רצאבי on 2013-05-15 02:56:43, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 05:57, 15 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=7030&cat_id=2
- In יצחק רצאבי on 2013-09-16 00:01:04, 404 Not Found
- In יצחק רצאבי on 2013-09-25 04:54:39, 404 Not Found
תורה לשמה של הרב מנחם מנדל כשר
עריכההאם הרב רצאבי השתתף בכרך על האותיות של "תורה שלמה"?
- אכן כן, כפי שמופיע ב"פתח דבר" של כרך כט: כתב התורה ואותיותיה מתוך ה"תורה שלמה", ערך הרב יצחק רצהבי (כך מאיית הרב כשר את שמו) ביאור מקיף על כל האותיות המשונות שבתורה, שנכלל בחלק שני של הכרך. שמו מופיע בשער החלק השני כיצחק בהרב נסים (נחום) שליט"א רצאבי. שבוע טוב, Nahum - שיחה 00:01, 11 ביוני 2017 (IDT)
- Nahum דומני שהשואל כבר שנים לא איתנו. אנא הבע דעתך על הדיון המתקיים בתחתית הדף אבי84 - שיחה 00:15, 11 ביוני 2017 (IDT)
- מה שלא מבטל את הצורך לענות לשאלה. דומני שהמאמר ראוי לאיזכור בערך עצמו. הכרך יצא לאור בשנת תשל"ח.
- לגבי הדיון המתקיים בתחתית הדף, אין לי כרגע מה להוסיף או לתרום.--Nahum - שיחה 00:17, 11 ביוני 2017 (IDT)
- אכן עבודה מקיפה של עלם צעיר אוסיף בהמשך, יש להוסיף גם את פעילותו הפוליטית שנעדרה לגמרי מהערך, הקמת פעולת צדיק פוליטיקה שס, ושאר ירקות. אבי84 - שיחה 00:37, 11 ביוני 2017 (IDT)
- Nahum דומני שהשואל כבר שנים לא איתנו. אנא הבע דעתך על הדיון המתקיים בתחתית הדף אבי84 - שיחה 00:15, 11 ביוני 2017 (IDT)
גילוי הדעת נגד רצאבי
עריכהנראה לי מוזר להביא בערך על אדם בן ימינו צילום של הודעת גינוי שהוציאו נגדו אנשים אחרים. ודאי שזה לא עומד בקנה אחד עם ההעדפה בוויקיפדיה העברית לכלול ביקורת על אישים בערך של המבקר ולא בערך על מושא הביקורת. אין לגילוי דעת הזה ערך מיוחד והוא חלק מהפן המלוכלך של מחלוקת ידועה ומוכרת. אני מציע להוריד את גילוי הדעת מהערך ולקשר אליו כקישור חיצוני. Ben tetuan - שיחה 16:14, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
- מדובר בגילוי דעת של 15 רבנים. לאיזה ערך אחר אפשר לשייך את זה? תסביר לי גם אין אין כאן "ערך מיוחד" שהרי מעטים הרבנים בני ימינו ש"זכו" לגילוי דעת שכזה. DGtal 16:26, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
- אני לא חושב שיש ערך שהתצלום הזה מתאים לו, אלא אם ייכתב הערך המחלוקת סביב משנתו של הרב עובדיה. זו הודעת גינוי ואין לתצלום שלה ערך אנציקלופדי. לעצם זה שיצאה הודעת גינוי יש חשיבות, ולכן אני לא מציע להסיר כל איזכור של גילוי הדעת בערך, אלא רק אומר שלתצלום מובלט של הודעת הגינוי אין מקום בערך על האישיות שגונתה. Ben tetuan - שיחה 16:40, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
- אני מסכים עם בן טטואן. הדבר לא מקובל ואני חושב שזאת ביקורת לא הוגנת. אפשר להוסיף קישור חיצוני לכתבה שמזכירה את גילוי הדעת. גילגמש • שיחה 08:21, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
- לאור העובדה שמדובר בעיקר בעניין פוליטי שלא שייך להרחיב עליו כאן, ולאור העובדה שהרב רצאבי כבר שנים הולך עם מי שהתנגדו אליו, נראה שגילוי הדעת הזה יעבור מן העולם יחד עם הפוליטיקה. מכל מקום, נראה שיש מי שמפעם לפעם מכניס כל מיני משפטים וניסוחים ללא מקור שמטרתם לפגוע בתדמיתו של הרב רצאבי. האם יש דרך להגן על הערך מפי שכאלה? Snfdfk - שיחה 03:03, 27 בינואר 2021 (IST)
- אני רואה שכבר עכשיו ה"גילוי דעת" עשה את דרכו לפח הזבל של ההיסטוריה. מה עושים לגבי זה? Snfdfk - שיחה 03:22, 27 בינואר 2021 (IST)
- לאור העובדה שמדובר בעיקר בעניין פוליטי שלא שייך להרחיב עליו כאן, ולאור העובדה שהרב רצאבי כבר שנים הולך עם מי שהתנגדו אליו, נראה שגילוי הדעת הזה יעבור מן העולם יחד עם הפוליטיקה. מכל מקום, נראה שיש מי שמפעם לפעם מכניס כל מיני משפטים וניסוחים ללא מקור שמטרתם לפגוע בתדמיתו של הרב רצאבי. האם יש דרך להגן על הערך מפי שכאלה? Snfdfk - שיחה 03:03, 27 בינואר 2021 (IST)
- אני מסכים עם בן טטואן. הדבר לא מקובל ואני חושב שזאת ביקורת לא הוגנת. אפשר להוסיף קישור חיצוני לכתבה שמזכירה את גילוי הדעת. גילגמש • שיחה 08:21, 9 באוקטובר 2014 (IDT)
- אני לא חושב שיש ערך שהתצלום הזה מתאים לו, אלא אם ייכתב הערך המחלוקת סביב משנתו של הרב עובדיה. זו הודעת גינוי ואין לתצלום שלה ערך אנציקלופדי. לעצם זה שיצאה הודעת גינוי יש חשיבות, ולכן אני לא מציע להסיר כל איזכור של גילוי הדעת בערך, אלא רק אומר שלתצלום מובלט של הודעת הגינוי אין מקום בערך על האישיות שגונתה. Ben tetuan - שיחה 16:40, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
שאלים ורעלות
עריכההרב כותב על רדיד, שהוא בד המכסה את הבגד (מטפחת כפולה בנוהג בתימן, או מין פונצ'ו באשכנז וביישוב הישן). למה הכנסתם כאן את הרעלות? אני לא זוכר איפה אבל ראיתי שמוזכר בשם כמה רבנים חילוק ברור בין שאללים לרעלות. על שאל רוב הגדולים לא יוצאים נגד, ועל רעלות כן שזה מנהג גויים וכו'. לא נגעתי בערך כי ראיתי שכל דף השיחה מלא מחלוקות. מוזמנים להרים את הכפפה ולהוריד את ההתייחסות לרעלות! :) Dafuki - שיחה 04:38, 20 בינואר 2016 (IST)
הרחבה על השפעת הרב על המרחב הציבורי של יהודי תימן
עריכהלא רוצה שוב להכנס פה למחלוקות, אם מישהו רוצה להרחיב ולנסח את ההשפעה אשמח לתרום את דעתי וידיעתי. כבן לעדה אני יכול להעיד שהרב רצאבי השפיע על גאוות היחידה של כל העדה התימנית. לא רק שהוא ענה לביקורות הקשות שהרב עובדיה יוסף (זכר צדיק לברכה) העביר על עדתנו, הוא גם פרסם מאוד את מסורת יהודי תימן. וספרו שו"ע המקוצר אפילו התקבל בכמעט כל בית תימני. לא רק זה, אפילו החולק(ים) עליו (כלומר, תמיר רצון עצמו) מודים ששו"ע המקוצר עולה על כל הקיצורים האחרים. לגילוי נאות, יש לי את קיצוריהם של הרב רצאבי וגם של הרב קורח. אפילו תמיר רצון מודה שהפעולה שעשה הרב רצאבי הייתה חשובה וגדולה במרחב התימני, אפשר למצוא את זה בהיידפארק בקלות בשרשור על קיצור שולחן ערוך "עריכת שולחן - ילקוט חיים" של הרב קורח, אני לא אטרח כי אין לי כוח לקרוא מחלוקות לפנות בוקר. אשמח אם מישהו יקח את המידע הזה וינסח אותו יפה יפה ויכניס אותו בעדינות לערך בלי לעורר את המתים :) Dafuki - שיחה 04:42, 20 בינואר 2016 (IST)
מקור לדרך פסיקתו
עריכהנרו יאיר האם מקור לדרך פסיקתו מקומו בהערת שוליים??? נשגב מבינתי???אבי84 - שיחה 12:43, 8 ביוני 2017 (IDT)
- זה לא מקור לדרך פסיקתו. הוא לא טוען שבגלל שהרב שלמה קרוואני אמר כולם חייבים לעשות, אלא שהרב קרוואני היה מי שהעמידו על העניין. זה הכול. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ז • 12:44, 8 ביוני 2017 (IDT)
- עדיין, "ועליהם בניתי את שיטתי". מה כל כך לא חשוב בזה?, שים לב, רבים רבים מבני תימן פוסקים לפי הרב רצאבי שבנה את שיטתו על קרוואניאבי84 - שיחה 12:47, 8 ביוני 2017 (IDT)
- אם היה מדובר ברב מפורסם יותר זה אכן היה הופך למקור; אבל בנסיבות אלו זה רק גורם מזמן. מה ש"כל כך לא חשוב" לא נכנס גם להערת שוליים. אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ז • 12:52, 8 ביוני 2017 (IDT)
- לא מסכים כלל, א. הוא כן מפורסם (אמנם סקטוריאלי) אינני מכיר בית מדרש (שאינו גזעני) שאין בו את ספריו, ב. מכיון שדרך פסיקתו היא בבחינת חידוש, יש חשיבות שמקור הדברים יופיעו בצידה .מתייג את בעלי הידע ביהדות . אבי84 - שיחה 13:34, 8 ביוני 2017 (IDT)
- לא הבנת, הרב רצאבי אכן מפורסם (אם כי אני חושש שלפי ההגדרה שלך רוב בתי המדרש החרדים גזעניים). הרב קרוואני לא. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ז •
- אני מתנצל אין גזענות. אפילו בערך גזענות בישראל אין איזכור לגזענות בציבור החרדי אז כנראה שאין. שוב סליחה. לענינינו, אם קבצן במירון היה מאיר את עיניו של הרב רצאבי גם לדעתי היה צריך לכתוב את זה בערך קל וחומר שמדובר בתלמיד חכם עצום כפי שמתואר שם בספר, שלא זכה להתפרסם.אבי84 - שיחה 14:00, 8 ביוני 2017 (IDT)
- שלום אבי, תיוגך את בעלי הידע ביהדות לא עשה את פעולתו משום שהתבנית הוצבה (כיאות) רק אחר חתימתך. להבא, אם אתה מתקן את התבנית מיד, חתום שוב.
- לענייננו, כאשר אני נקרא אל השתתפות בדיון על ידי הזמנה ממוקדת, אני מעדיף לקבל את השאלה לפני שאני רואה מי הצדדים. במקרה זה לא הגעתי אל השאלה עד לאחר דברי נרו הראשונים. בדבריך לא היה ברור כלל על מה הדברים אמורים (כעת הוספתי קישור). לפני שקראתי את המשך הדברים כאן ניגשתי לשקול את הדברים בדעתי, ומסקנתי הייתה שזה תלוי בחשיבותו ופרסומו של הרב קרוואני. אחר כך ראיתי שזה היה נימוקו של נרו, אז אני מצטרף אליו (אני מנצל את האשראי שנתת לי ;-)). מהי מידת פרסומו של הרב קרוואני, אין לי מושג. שמזן וראלף ודאי יוכלו לעזור בזה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 23:35, 10 ביוני 2017 (IDT)
- קובץ על יד איך אתה יכול לקבל את השאלה לפני שאתה רואה מי הצדדים?, אגב, כך מקובל בויקי, שכל אדם שלא מפורסם יורד ישר להערת שולים? לחלופין אם אדם זוכה בפרס נובל על מחקרו, שאדם חכם אך לא מפורסם עורר אותו לזה האם אין צריך לכתוב את זה בערך אבי84 - שיחה 00:12, 11 ביוני 2017 (IDT)
- א. שוב תייגת את קובץ לאחר שכבר שחתמת, ולכן סביר שלא יקבל את התיוג. ב. כמובן לא טענתי שיש איסור חמור להזכיר אלמונים בגוף הטקסט. אם נניח היה לומד שנים אצל הרב קרואני ומקבל ממנו את עיקר תורתו - הייתי תומך חד משמעית באזכור שמו בגוף הערך, גם אם היה אלמוני לחלוטין. כאן מדובר ככל שאני מבין בעניין מקרי, אם רב אחר היה אומר לו את המשפט הזה - היה מקבל ממנו. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ז • 00:14, 11 ביוני 2017 (IDT)
- כפי איך שאני התרשמתי ממה שקראתי שם, מדובר ברב שהיה משלב בין הפילוסופיא של הרמב"ם לבין הקבלה, דבר שהיה מקובל ביהדות תימן לפני 300 שנה (והופסק כמעט לחלוטין), הרב רצאבי כתב עליו מאמר שלם, ככל הידוע לי אפילו על אביו והרש"ז אויערבאך שעצבו את דמותו לא כתב מאמר כזה ארוך. כך שיש משקל לרב זה אף אם אינו מפורסם בציבור. ויש להכניסו לערך ואף לערוך עליו ערך בנפרד. האמת אגיד,שיחה אני עדיין חושב שיש כאן מחיקה חפוזה, עם כל הערכה הרבה שיש לי אליך בתרומתך המרובה. אבי84 - שיחה 00:28, 11 ביוני 2017 (IDT)
- א. עכשיו תייגת את דף השיחה שלי במקום אותי. אמנם אין צורך לתייג, הדף הזה ברשימת המעקב שלי. ב. תודה על השבחים, הוא לא כתב על אחרים, כי היו די והותר מי שיעשו זאת במקומו, מה שאין כאן לגבי הרב קרואני. על כל פנים, אקבל את עמדת הרוב. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ז • 00:39, 11 ביוני 2017 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: אבי, אם היית פונה אליי עם ציטוט הקטע בערך, ומציג את התוספת כשאלה היכן היא ראויה, הייתי מקבל את השאלה ללא שאני יודע מה הצד שלך ומה של נרו, שאת שניכם אני מחבב ומעריך מאוד! :) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 11 ביוני 2017 00:43 (IDT)
- התנגשות העריכה הביאה לאובדן עיקר התוכן שהעליתי - אני כותב אותו בקצרה שוב להלן, בהמשך השרשור. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 01:17, 11 ביוני 2017 (IDT)
- נרו, על אבא שלו אף אחד לא כתב.אבי84 - שיחה 00:46, 11 ביוני 2017 (IDT)
- אז אולי כן כתב עליו במקום אחר, או שחשב שעדיף שאחרים יכתבו על אביו. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ז • 00:51, 11 ביוני 2017 (IDT)
- הרב שלמה קרוואני היה דיין בבית דין של הקהילה התימנית בירושלים לצידו של הרב יחיא עבאהל ראה שם בדף השיחה, האם זה מוסיף משהו?אבי84 - שיחה 00:53, 11 ביוני 2017 (IDT)
- אז אולי כן כתב עליו במקום אחר, או שחשב שעדיף שאחרים יכתבו על אביו. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ז • 00:51, 11 ביוני 2017 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: אבי, אם היית פונה אליי עם ציטוט הקטע בערך, ומציג את התוספת כשאלה היכן היא ראויה, הייתי מקבל את השאלה ללא שאני יודע מה הצד שלך ומה של נרו, שאת שניכם אני מחבב ומעריך מאוד! :) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 11 ביוני 2017 00:43 (IDT)
- א. עכשיו תייגת את דף השיחה שלי במקום אותי. אמנם אין צורך לתייג, הדף הזה ברשימת המעקב שלי. ב. תודה על השבחים, הוא לא כתב על אחרים, כי היו די והותר מי שיעשו זאת במקומו, מה שאין כאן לגבי הרב קרואני. על כל פנים, אקבל את עמדת הרוב. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ז • 00:39, 11 ביוני 2017 (IDT)
- כפי איך שאני התרשמתי ממה שקראתי שם, מדובר ברב שהיה משלב בין הפילוסופיא של הרמב"ם לבין הקבלה, דבר שהיה מקובל ביהדות תימן לפני 300 שנה (והופסק כמעט לחלוטין), הרב רצאבי כתב עליו מאמר שלם, ככל הידוע לי אפילו על אביו והרש"ז אויערבאך שעצבו את דמותו לא כתב מאמר כזה ארוך. כך שיש משקל לרב זה אף אם אינו מפורסם בציבור. ויש להכניסו לערך ואף לערוך עליו ערך בנפרד. האמת אגיד,שיחה אני עדיין חושב שיש כאן מחיקה חפוזה, עם כל הערכה הרבה שיש לי אליך בתרומתך המרובה. אבי84 - שיחה 00:28, 11 ביוני 2017 (IDT)
- א. שוב תייגת את קובץ לאחר שכבר שחתמת, ולכן סביר שלא יקבל את התיוג. ב. כמובן לא טענתי שיש איסור חמור להזכיר אלמונים בגוף הטקסט. אם נניח היה לומד שנים אצל הרב קרואני ומקבל ממנו את עיקר תורתו - הייתי תומך חד משמעית באזכור שמו בגוף הערך, גם אם היה אלמוני לחלוטין. כאן מדובר ככל שאני מבין בעניין מקרי, אם רב אחר היה אומר לו את המשפט הזה - היה מקבל ממנו. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ז • 00:14, 11 ביוני 2017 (IDT)
- קובץ על יד איך אתה יכול לקבל את השאלה לפני שאתה רואה מי הצדדים?, אגב, כך מקובל בויקי, שכל אדם שלא מפורסם יורד ישר להערת שולים? לחלופין אם אדם זוכה בפרס נובל על מחקרו, שאדם חכם אך לא מפורסם עורר אותו לזה האם אין צריך לכתוב את זה בערך אבי84 - שיחה 00:12, 11 ביוני 2017 (IDT)
- אני מתנצל אין גזענות. אפילו בערך גזענות בישראל אין איזכור לגזענות בציבור החרדי אז כנראה שאין. שוב סליחה. לענינינו, אם קבצן במירון היה מאיר את עיניו של הרב רצאבי גם לדעתי היה צריך לכתוב את זה בערך קל וחומר שמדובר בתלמיד חכם עצום כפי שמתואר שם בספר, שלא זכה להתפרסם.אבי84 - שיחה 14:00, 8 ביוני 2017 (IDT)
- לא הבנת, הרב רצאבי אכן מפורסם (אם כי אני חושש שלפי ההגדרה שלך רוב בתי המדרש החרדים גזעניים). הרב קרוואני לא. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ז •
- לא מסכים כלל, א. הוא כן מפורסם (אמנם סקטוריאלי) אינני מכיר בית מדרש (שאינו גזעני) שאין בו את ספריו, ב. מכיון שדרך פסיקתו היא בבחינת חידוש, יש חשיבות שמקור הדברים יופיעו בצידה .מתייג את בעלי הידע ביהדות . אבי84 - שיחה 13:34, 8 ביוני 2017 (IDT)
- אם היה מדובר ברב מפורסם יותר זה אכן היה הופך למקור; אבל בנסיבות אלו זה רק גורם מזמן. מה ש"כל כך לא חשוב" לא נכנס גם להערת שוליים. אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ז • 12:52, 8 ביוני 2017 (IDT)
- עדיין, "ועליהם בניתי את שיטתי". מה כל כך לא חשוב בזה?, שים לב, רבים רבים מבני תימן פוסקים לפי הרב רצאבי שבנה את שיטתו על קרוואניאבי84 - שיחה 12:47, 8 ביוני 2017 (IDT)
- כפי שנראה, עיקר המחלוקת היא על חשיבותו של הרב קרוואני. אולי כדאי להמתין לשמזן וראלף שתויגו לעיל. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 01:19, 11 ביוני 2017 (IDT)
- האמת אהובה מהכל, יש שני שלמה קרוואני, א. ששימש כדיין עם יחיא עבאהל ראו :http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=362&ArticleID=1779 ושלמה קרוואני שעליו אנחנו מדברים, נולד ברצאבה חיבר חמישה ספרים בכתב יד, בעניני תכונה קידוש החודש, חשבון, תקופות ומזלות. וגם ספר על הלכות שחיטה. והוא שימש כדיין בעיר רצאבה. (אינ' לחכמי תימן- משה גברא) אבי84 - שיחה 01:27, 11 ביוני 2017 (IDT)
- שלום לכולם, היה רב בשם זה, והוא אכן מוזכר בספרו של משה גברא. כדרכו של גברא, בספר מוזכרים כל חכם שיש מידע על קיומו, ללא תלות במידת השפעתו, כך שקשה לדעת מהי השפעתו. מדובר באחד מרבים, והשפעתו אינה מכרעת. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 07:20, 11 ביוני 2017 (IDT)
- אז אתה מסכים להשארת הדברים בהערת השוליים? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 09:01, 11 ביוני 2017 (IDT)
- הוא מופיע גם באינ'"ארזי הלבנון" (ואנונו)אבי84 - שיחה 09:30, 11 ביוני 2017 (IDT)
- אציג שוב את עמדתי: אילו הרב רצאבי היה מושפע מהרב קרואני בגלל מעמדו הבכיר - הייתה חשיבות להזכיר אותו בגוף הערך. מאחר שלא כך, והשפעתו הייתה בגלל משפט שאמר - מדובר בגורם מזמן, ומספיק להזכירו בהערה. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ז • 10:46, 11 ביוני 2017 (IDT)
- ועמדתי: א. הוא יחסית רב חשוב, דיין ברצאבה, כתב ספרים, ושילב בין פילוסופיה לקבלה. ב. פרסום שיטת הרב רצאבי בהמון - מחייבת התחקות אחר המקור באם ישנו אף אם המקור זניח. בתודה אבי84 - שיחה 11:35, 11 ביוני 2017 (IDT)
- הערת שוליים מספיקה לאזכורו. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 13:46, 11 ביוני 2017 (IDT)
- ועמדתי: א. הוא יחסית רב חשוב, דיין ברצאבה, כתב ספרים, ושילב בין פילוסופיה לקבלה. ב. פרסום שיטת הרב רצאבי בהמון - מחייבת התחקות אחר המקור באם ישנו אף אם המקור זניח. בתודה אבי84 - שיחה 11:35, 11 ביוני 2017 (IDT)
- אציג שוב את עמדתי: אילו הרב רצאבי היה מושפע מהרב קרואני בגלל מעמדו הבכיר - הייתה חשיבות להזכיר אותו בגוף הערך. מאחר שלא כך, והשפעתו הייתה בגלל משפט שאמר - מדובר בגורם מזמן, ומספיק להזכירו בהערה. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ז • 10:46, 11 ביוני 2017 (IDT)
- הוא מופיע גם באינ'"ארזי הלבנון" (ואנונו)אבי84 - שיחה 09:30, 11 ביוני 2017 (IDT)
- אז אתה מסכים להשארת הדברים בהערת השוליים? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 09:01, 11 ביוני 2017 (IDT)
- שלום לכולם, היה רב בשם זה, והוא אכן מוזכר בספרו של משה גברא. כדרכו של גברא, בספר מוזכרים כל חכם שיש מידע על קיומו, ללא תלות במידת השפעתו, כך שקשה לדעת מהי השפעתו. מדובר באחד מרבים, והשפעתו אינה מכרעת. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 07:20, 11 ביוני 2017 (IDT)
- האמת אהובה מהכל, יש שני שלמה קרוואני, א. ששימש כדיין עם יחיא עבאהל ראו :http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=362&ArticleID=1779 ושלמה קרוואני שעליו אנחנו מדברים, נולד ברצאבה חיבר חמישה ספרים בכתב יד, בעניני תכונה קידוש החודש, חשבון, תקופות ומזלות. וגם ספר על הלכות שחיטה. והוא שימש כדיין בעיר רצאבה. (אינ' לחכמי תימן- משה גברא) אבי84 - שיחה 01:27, 11 ביוני 2017 (IDT)
ההתנגדות
עריכהזה ממש ממש פגיעה בכבוד ת"ח אתם גורמים לאנשים להפסיק להאמין ברבנים בושה וחרפה!2A01:6500:A044:8F28:506A:C7A4:B000:0 12:09, 10 ביולי 2018 (IDT)
.- אנחנו התנגדנו למישהו? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 13:39, 10 ביולי 2018 (IDT)
- לא רציתי לפתוח פסקה חדשה, אבל המשפט "כמובא בחיבוריו החדשים שלחן ערוך המקוצר" הוא לא מדוייק בתוך הערך. לא רציתי לגעת כי גם ככה אין מקור. בכל אופן, את הרב קאפח הוא לא מזכיר כלל בשו"ע המקוצר בכוונה. לגבי הרב יוסף צובירי, מעולם לא שמעתי שהזכיר אותו לגנאי. הוא בד"כ משבח אותו מאוד, אך אומר, בדומה לעוד כמה רבנים חשובים מהעדה, שהוא נטה לחדשנות שהתעקש לייחס למסורת. כידוע נגד הנטיה הזאת של הרב צובירי התחברו ספרים ייעודים על ידי כמה רבנים (אחד מהם בוודאי לא הרב רצאבי, השני כמדומני בעילום שם). Snfdfk - שיחה 03:33, 27 בינואר 2021 (IST)
רעלות
עריכהמחקתי את ההערה על הרעלות. ברור לכל שהרב דיבר על השאלים, שאת זה גם רואים בתמונות מכמעט כל העדות לפני כמאה שנה. על רעלות לא דובר, ובתימן לא לבשו רעלות בניגוד לערביות. הרדיד של עדת התימנים הוא פשוט כיסוי שני שיושב על המטפחת שעל הראש, דבר שדומה לשאלים. אם זכרוני אינו מטעני הרב יוצא נגד הרעלות של הישמעאלים במקום מסויים בספרו, אך אל נא יסמכו הקוראים על זכרוני שקראתי את זה לפני כעשור Snfdfk - שיחה 10:55, 13 במרץ 2020 (IST)
- עד שאתה קובע מה ברור ומה היה - פשוט קרא את המקור שכבר היה בערך. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 15:58, 13 במרץ 2020 (IST)
נר יום טוב
עריכהעשיתי סדר ב"פולמוס" הזה שאוזכר ברשלנות. מישהו עירב את כל הפעילות של הרב רצאבי בכך שנלחם ברב עובדיה יוסף על שימור מנהגי העדה, דבר שכל רבני העדה עשו בפועל, עם החוברת המסויימת שנקראת "נר יום טוב" שבה השתמש בלשונות חריפים כהגדרתם של הרבנים שפרסמו את ה"התנגדות" (חלקם השתמשו בלשונות... קצת יותר חריפים). זה יצר בלבול בין הפעילות המרכזית של הרב, שלא שנויה במחלוקת, לבין החוברת המסויימת שכנגדה יצאו אותם רבנים תימנים Snfdfk - שיחה 03:20, 27 בינואר 2021 (IST)