שיחה:פרשת בראשית
אני לא רוצה לערוך על דעת עצמי, אני לא משתמש קבוע.
(שורה 4): "הפרשה מתחילה בתיבות" ....
המונח הבלשני "תיבות", במיוחד עם הקישור שבו, מיותר ומעמיס שדה ידע שכלל לא רלוונטי לנושא הערך. בלי קשר לשאלה רבת המשקל בבלשנות "מהי בכלל מילה" ומה הדרך הנכונה ביותר לכנות את המבע המצוטט מתחילת ספר בראשית, אפשר לנסח את המשפט הנ"ל בערך "הפרשה מתחילה במילים", מבלי לגרוע מאומה ממשמעותו ודיוקו של הערך, רק עומס מיותר ולא רלוונטי.
- הערתך נכונה, ואתה מוזמן בהחלט לערוך בעצמך. טישיו - שיחה 03:09, 23 באוקטובר 2011 (IST)
התמונות בערך
עריכההערך מדבר על פרשה בתורה וכשאדם דתי ייראה את התמונות זה לא יהיה נעים. כנ"ל לגבי פרשת וישב ופרשת נח מור207 - שיחה 21:49, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
- אין לדבר סוף. ויקיפדיה העברית לא תצנזר את עצמה בכדי להמנע מפגיעה ברגשות של מגזרים שונים. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במקום מאד לא טוב אם נתחיל בכזה דבר. ואני כותב זאת כיהודי חרדי.--אדג - שיחה 14:02, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
תודה!!!!!!!
עריכהתודה על המידע שנתתם על פרשת בראשית זה עזר לי מאוד!!!!!! 5.29.38.131 10:03, 1 בדצמבר 2013 (IST)
מקראות גדולות הכתר
עריכההוספתי קישור לפרשת בראשית באתר 'מקראות גדולות הכתר', מדובר בטקסט המדויק ביותר עם קישורים לתרגום, למסורה ולפרשני ימי הביניים. מפנה לדיון בויקיטקסט על 'מקראות גדולות הכתר': https://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F#.27.D7.9E.D7.A7.D7.A8.D7.90.D7.95.D7.AA_.D7.92.D7.93.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.9B.D7.AA.D7.A8.27
- א. אתה ודאי יודע שיש החולקים עליכם וסוברים שזה אינו הטקסט המדויק ביותר. בכל מקרה כשמדובר בתורה ההבדלים זניחים. ב. לקח לי זמן להבין היכן הפרשנות באתר (תרגום לא מצאתי בכלל). היתרון שלכם על פני הקישורים הקיימים הוא רק בפרשנות. אם מקשרים זה רק ישירות לפרשנות, או לכל הפחות תוך הבהרה בגוף הקישור איך מגיעים לפרשנות. ג. הקישור שלך מוביל לבראשית פרק א', לא לפרשת בראשית. כאשר פרשה מתחילה באמצע פרק (ומדובר במקרים רבים) - פשוט קישרת לתחילת הפרק שבהמשכו מתחילה הפרשה. כך למשל פרשת תצוה מתחילה שני פסוקים לפני סוף הפרק. אם אתה מסוגל לקשר לפרשה כולה - אתמוך בקישור, בגלל הפרשנות. אם לא - מספיק קישור לכל אחד מהחומשים. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ו • 13:35, 2 באוקטובר 2016 (IDT)
- א. אין ספק שהטקסט של התורה הוא הקרוב ביותר ל"כתר ארם צובא" הן בטקסט, הן בניקוד והן בטעמים ובגעיות. יכול רק להיות ויכוח האם אנחנו רואים בכתר ארם צובא ככתב היד הטוב ביותר. בכל מקרה מדובר בטקסט שהוא יותר מדויק גם מבחינת המסורה וגם מבחינה מדעית מהטקסט שאליו מפנים כיום ב.כאשר אתה בוחר בדף, בעמודה של "ניקוד וטעמים" את "מקראות גדולות", אתה יכול לפתוח בצד ימין (תחת "בחר פירוש") את כל הפרשנים, את המסורה ואת התרגום. ג. הקישור מוביל תמיד לפסוק הראשון בפרשה, ואם הוא לא בראש הפרק (כמו פרשת תצוה) הוא מוביל לתחילת הפרשה ואף צובע את הפסוק הראשון בכחול. כך גם הקישור נרשם: www.mgketer.org/mikra/2/27/20. ושוב ברכת כתיבה וחתימה טובה. Emmanuel678 • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ו • 14:59, 2 באוקטובר 2016 (IDT)
- א. כאמור, יש על זה מחלוקת, אבל זה לא הנושא כאן. ב. כאמור, כבר מצאתי, אבל זה כלל לא פשוט למצוא את זה. ג. גם אם הפסוק הראשון נצבע בכחול - הפסוק הראשון הוא רק הפסוק הראשון. כתיבה וחתימה טובה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ו • 15:25, 2 באוקטובר 2016 (IDT)
- התחשבתי בהערה שלך על הקושי במציאת התרגום, המסורה והמפרשים, והכנסתי קישורים ישירים אליהם. (Emmanuel678 - שיחה 00:58, 5 באוקטובר 2016 (IDT))
- הבעיה של קישור לפרק או למספר פסוקים בערך שעוסק בכלל הפרשה לא מצאה פתרון. אני סבור שהמקום לקשר הוא בערכים של כל אחד מהחומשים. מבקש לשמוע את חוות דעתם של משתמש:ביקורת ומשתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ז • 10:44, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- (בלי להתייחס לעניין הדיוק של נוסח הכתר), הצפת כל הקישורים לאתר ההוא (מיני פירושים וכו') מאריכה ומסרבלת מאוד שלא לצורך. אם הייתה אפשרות לקשר לכל פרשה בנפרד זה לא היה משנה, אבל ניסיתי ואי-אפשר. ניתן רק לכל פרק ופרק. בהינתן זה אינני מבין את התועלת שבהצבת קישורים בערכי הפרשות. AddMore-III - שיחה 12:23, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- גם אני נגד הוספת הקישורים בצורה הנוכחית. הייעול צריך להיעשות באתר המקור, שיאפשר הצגה וקישור ישיר לפרשה שלמה וממנה למפרשים כשם שזה נעשה בפרויקט השו"ת של בר אילן, זה מכבר. כשזה ייעשה, אפשר יהיה לקשר בקישור אחד ישירות לדף הפרשה. ביקורת - שיחה 22:33, 15 באוקטובר 2016 (IDT)
- (בלי להתייחס לעניין הדיוק של נוסח הכתר), הצפת כל הקישורים לאתר ההוא (מיני פירושים וכו') מאריכה ומסרבלת מאוד שלא לצורך. אם הייתה אפשרות לקשר לכל פרשה בנפרד זה לא היה משנה, אבל ניסיתי ואי-אפשר. ניתן רק לכל פרק ופרק. בהינתן זה אינני מבין את התועלת שבהצבת קישורים בערכי הפרשות. AddMore-III - שיחה 12:23, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- הבעיה של קישור לפרק או למספר פסוקים בערך שעוסק בכלל הפרשה לא מצאה פתרון. אני סבור שהמקום לקשר הוא בערכים של כל אחד מהחומשים. מבקש לשמוע את חוות דעתם של משתמש:ביקורת ומשתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ז • 10:44, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
- התחשבתי בהערה שלך על הקושי במציאת התרגום, המסורה והמפרשים, והכנסתי קישורים ישירים אליהם. (Emmanuel678 - שיחה 00:58, 5 באוקטובר 2016 (IDT))
- א. כאמור, יש על זה מחלוקת, אבל זה לא הנושא כאן. ב. כאמור, כבר מצאתי, אבל זה כלל לא פשוט למצוא את זה. ג. גם אם הפסוק הראשון נצבע בכחול - הפסוק הראשון הוא רק הפסוק הראשון. כתיבה וחתימה טובה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ו • 15:25, 2 באוקטובר 2016 (IDT)
- א. אין ספק שהטקסט של התורה הוא הקרוב ביותר ל"כתר ארם צובא" הן בטקסט, הן בניקוד והן בטעמים ובגעיות. יכול רק להיות ויכוח האם אנחנו רואים בכתר ארם צובא ככתב היד הטוב ביותר. בכל מקרה מדובר בטקסט שהוא יותר מדויק גם מבחינת המסורה וגם מבחינה מדעית מהטקסט שאליו מפנים כיום ב.כאשר אתה בוחר בדף, בעמודה של "ניקוד וטעמים" את "מקראות גדולות", אתה יכול לפתוח בצד ימין (תחת "בחר פירוש") את כל הפרשנים, את המסורה ואת התרגום. ג. הקישור מוביל תמיד לפסוק הראשון בפרשה, ואם הוא לא בראש הפרק (כמו פרשת תצוה) הוא מוביל לתחילת הפרשה ואף צובע את הפסוק הראשון בכחול. כך גם הקישור נרשם: www.mgketer.org/mikra/2/27/20. ושוב ברכת כתיבה וחתימה טובה. Emmanuel678 • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ו • 14:59, 2 באוקטובר 2016 (IDT)
- מדוע לקשר כך אם אפשר לקשר כך: [1]? עדיף בהרבה. ראובן מ. - שיחה 01:10, 16 באוקטובר 2016 (IDT)
- טוב, אני רואה שבכל מקרה יש בעיות עם הממשק. ארחיב בהמשך. ראובן מ. - שיחה 01:13, 16 באוקטובר 2016 (IDT)
- אין ספק שראוי לקשר מערכים שונים בוויקיפדיה העברית למיזם מקראות גדולות הכתר, אם כי אני מסכים עם ההסתייגות לעיל מקישור בערכי פרשות. כדי לאפשר קישור קל יצרתי את תבנית:הכתר. בשלב ראשון שיבצתי אותה בערכים של ספרי התנ"ך.
- באשר לקושי להתמצא באתר: לאחר שיטוט של חמש דקות יש לי רושם שאני מכיר את כל כפתורי הניווט באתר - זו משימה פשוטה מאשר הבנת הפסוק ”וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת”. בכל אופן, טוב יעשו מפתחי האתר אם יוסיפו לו כפתור "עזרה", כמקובל. דוד שי - שיחה 11:12, 16 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה רבה, לא רק שנכניס כפתור עזרה אלא גם סרטוני הדרכה. כמו כן בקרוב יוכנסו לאתר אופציות חיפוש מתקדמות מאוד (דומה לתוכנת הכתר, רק ללא חיפוש טעמים), אופציות אלו יעבדו גם ב"טלפון חכם" (Emmanuel678 - שיחה 00:32, 18 באוקטובר 2016 (IDT))
- טוב, אני רואה שבכל מקרה יש בעיות עם הממשק. ארחיב בהמשך. ראובן מ. - שיחה 01:13, 16 באוקטובר 2016 (IDT)
יצרתי את תבנית:קישורי פרשה, שמאפשרת הצגה אחידה של קישורים לאתרי פרשת השבוע, כתחליף לקישורים המופיעים כעת בערכי פרשת השבוע. את הדיונים בשאלה למה ראוי לקשר נוכל לקיים בדף השיחה של התבנית. דוד שי - שיחה 15:50, 5 בנובמבר 2016 (IST)
דיווח על טעות
עריכהפרטי הדיווח
עריכהבדף כתוב: את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג שמחת תורה. העולה לקריאה זו מכונה "חתן בראשית". זוהי טעות כיון ש"חתן בראשית" נקרא העולה לקריאת תחילת בראשית בשמחת תורה, ולא בשבת פרשת בראשית. כך גם נאמר בקישור המצורף: https://he.wiki.x.io/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94#%D7%97%D7%AA%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 דווח על ידי: דורון 2A01:6500:A052:64DD:D348:66F5:156E:1877 19:13, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
- תודה, טופל. נתנאל • שיחה 20:11, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
משוב מ-3 באוקטובר 2021
עריכהכמה זמן שהו אדם וחווה בגן עדן עד שגורשו. והאם יכול להיות שבטרם החטא נולדו להם אותם בני האלוהים? יש מיש - שיחה 12:43, 3 באוקטובר 2021 (IDT) כֶּלֶא גַּן עֵדֶן עָרֹם או אֶל שְׁאוֹל יַרְכְּתֵי בוֹר עָרוּם.
הַמְּצִיאוּת בְּלֹא לְבוּשׁ הִיא קָלַבּוּשׁ וְכֶלֶא גַּן עֵדֶן לָאָדָם. וְהַבְּחִירָה בֵּין עָרֹם לְעָרוּם כֻּלָּהּ נְתוּנָה בִּידֵי הַמֵּגָלוֹמָן. כֶּלֶא גַּן עֵדֶן עִם ארבעה נְהָרוֹת / עֵץ דַּעַת וְנָחָשׁ, עֵץ חַיִּים וחירות. אוֹתוֹ יֵשׁ לַעֲבֹד עִם הַיָּפָה בְּנָשִׁים, בִּהְיוֹתָהּ עֶצֶם מֵעֳצָמֵךָ. וְעָלָיו יֵשׁ לִשְׁמֹר מִדַּעַת נָחָשׁ שֶׁסּוֹפָהּ עֶצֶם תְּקוּעָה בִּגְרוֹנֵךָ. חַד גַּדְיָא, מֻשְׁגָּח בְּקוֹל אֱלֹהִים הַמִּתְהַלֵּךְ לְרוּחַ הַיּוֹם בַּגַּן. וְעֶרֶב זְרוֹעַ כּוֹכָבִים וְסַהַר לִקְטֹף לָאֲהוּבָה בָּזֶה "בֵּית הַסֹּהַר". אוֹ שֶׁמָּא גֵּרוּשׁ מֵאוֹתָהּ חֵרוּת כִּי נַעֲרָתְךָ פָּתְחָה אֶת הַשַּׁעַר. גַּם נָע וְנָד בְּמֶרְחֲבֵי הַתִּסְכּוּל בְּפִקּוּחַ לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. וְסִיּוּרַי כְּרוּבִים כְּשַׁבָּ"ס הַמְּחַלֵּק רִיטָלִין לְמִי שֶׁבַּחַיִּים מָאַס.