שירטוקו
חצי האי שירטוקו (ביפנית 知床半島 - "שירטוקוהאנטו") הוא חצי אי בים אוחוצק בצידו הצפון-מזרחי של האי הוקאידו ביפן המשתרע על שטח של כ-450 קמ"ר. רובו של חצי האי מהווה את הפארק הלאומי שירטוקו ששטחו 386.33 קמ"ר וזה מוכרז כאתר מורשת עולמית מאז שנת 2005. משמעות שמו של חצי האי בשפת האיינו היא "סוף העולם".
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| נתונים גאוגרפיים | |||||||
| מיקום |
ים אוחוצק, מצר נמורו  | ||||||
| קואורדינטות | 44°03′N 145°06′E / 44.05°N 145.1°E | ||||||
| שטח | 1,230 קילומטר רבוע | ||||||
| אורך | 70 קילומטר | ||||||
| רוחב | 25 קילומטר | ||||||
| גובה מרבי | הר רואסו | ||||||
| נתונים מדיניים | |||||||
| מדינה |
יפן | ||||||
| אזור זמן | UTC +9 | ||||||
  | |||||||
גאוגרפיה
עריכה
אורכו של חצי האי שירטוקו הוא כ-70 ק"מ ורוחבו בבסיסו הוא 25 ק"מ. הוא הולך ונעשה צר ומסתיים בצפון בכף שירטוקו. חצי האי נוצר מפעילות געשית והוא שוכן בגבול סגירה בין הלוח הפסיפי שהרים את הלוח הצפון-אמריקאי. לאורך מרכזו של האי ניצבים מספר הרי געש בשורה, והם שירטוקו-דאקה (知床岳 הנישא לגובה של 1254 מטר), שירטוקו-יוזאן 知床硫黄山 שגובהו 1562 מטר), רואסו-דאקה (羅臼岳 בגובה של 1661 מטר), אוֹנבטסו-דאקה (遠音別岳 המגיע לגובה של 1331 מטר) ואוּנבטסו-דאקה (海別岳 שגובהו 1419 מטר).
משני צדדיו של חצי האי שוכנים שני היישובים העיקריים באזור - אוטורו בחוף המערבי וראוסו (羅臼) בחוף המזרחי. מצפון לאוטורו משתרעים צוקים שגובהם 60 עד 120 מטר, וצפונית להם שוכנים חמישה אגמים קטנים הידועים כ"חמשת אגמי שירטוקו". בשל הפעילות הגעשית באזור מצויים בו מספר מעיינות חמים.
החי
עריכהחצי האי ומימי הים שסביבו מצטיינים בעושר ביולוגי ומשלבים בין מינים האופייניים לאי סחלין מצפון ולאי הונשו מדרום. הטופוגרפיה המורכבת והבדלי מזג האוויר בין החוף המזרחי של חצי האי לחופו המערבי, הביאו להיווצרות בתי גידול שונים.
הדגה בחופיו של שירטוקו כוללת 223 מיני דגים, מהם עשרה מיני סלמונאים (Salmonidae). שבעה מיני לווייתנאים מאכלסים את חופי חצי האי, וביניהם לווייתן מינקי, ראשתן גדול-ראש, ופוקנת דאל (Phocoenoides dalli). נפוצים פחות הם הלווייתן הצפוני ולווייתני מקור קטנים.
על אוכלוסיית היונקים היבשתיים נימנים 28 מינים ובכלל זה אריה ים שטלר (Eumetopias jubatus) ודוב החום המאכלס את חצי האי בצפיפות גבוהה יחסית של עד 35 פרטים לכל 100 קמ"ר. שטח המחיה של כל פרט הוא כ-15 קמ"ר בממוצע, ושטח זה נחשב למצומצם במיוחד בקנה מידה עולמי.
264 מיני עופות מצויים בשירטוקו שהבולטים שבהם הם ינשוף הדגים בלקיסטון (שם מדעי Bubo blakistoni), עיטם לבן-זנב ועיטם שטלר (שם מדעי Haliaeetus pelagicus). המין האחרון מונה כ-5,000 פרטים בכל העולם וכמעט מחצית מהם חורפים בשירטוקו.
הצומח
עריכהחצי האי מיוער עד לגובה של 800 מטר שלאורכו משתרע קו גבול העצים, והצמחייה ערוכה בשלוש רצועות בהתאם לגובה הטופוגרפי. ברצועה התחתונה צמחייה האופיינית לאקלים ממוזג קר והיא כוללת עצי אלון, אדר וטיליה יפנית (Tilia japonica). ברצועה העלית נמצאת צמחייה סובארקטית שבה עצי אשוח, ועצים אורניים. הרצועה השלישית היא רצועת מעבר הכוללת מינים משתי הרצועות הנ"ל.
קישורים חיצוניים
עריכה
