שלמה לורינץ

שלמה לורינץ
לידה	5 במרץ 1918; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	19 באוקטובר 2009 (בגיל 91); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1939
מקום קבורה	הר המנוחות, ירושלים
מפלגה	אגודת ישראל
סיעה	אגודת ישראל, חזית דתית תורתית
	20 באוגוסט 1951 – 13 באוגוסט 1984; (33 שנים)
כנסות	2 - 10
	28 ביוני 1977 – 13 באוגוסט 1984; (7 שנים)
	→ ישראל קרגמן אברהם יוסף שפירא ←
	יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל;
	יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל;

שלמה זלמן לורינץ (כ"א באדר ה'תרע"ח, 5 במרץ 1918 - א' בחשוון ה'תש"ע, 19 באוקטובר 2009) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד בבודפשט שבהונגריה לרב יוסף אריה לורינץ, בן הרב יצחק לורינץ גאב"ד נאג'אורסי (אנ'). בין השנים 1933–1935 למד בישיבת פאפה שבהונגריה אצל הרב יעקב יחזקיה גרינוולד. בסוף 1935 נסע לפולין ללמוד בישיבת מיר. שב להונגריה ובשנים שלפני מלחמת העולם השנייה היה פעיל בארגון "עלייה ב'" מטעם אגודת ישראל בהונגריה.

עלה לארץ ישראל ב-1939 על גבי ה"רודניצ'אר" של ברוך קונפינו, ומונה לר"מ בישיבה ההונגרית "פליטת סופרים" שפעלה בישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב^[1]. בשנת 1949 היה ממקימי המושב השיתופי קוממיות שבחבל לכיש. היה ממייסדי כפרי הנוער "שדה חמד" במושב נחלת יהודה - כיום בתחום העיר ראשון לציון, ו'חזון יחזקאל' (אלומה), וכיהן בוועד אגודת החינוך העצמאי. במאי 1951 נעצר כחשוד בחברות ב"ברית הקנאים", לאחר שהנשק של ברית הקנאים נמצא במוסד של צעירי אגודת ישראל והוא הגיע למקום בעת הפשיטה של המשטרה. לורינץ הוחזק במעצר תשעה ימים אך לא הועמד לדין. לאחר שחרורו הפיץ את הטענות על המכות שספגו העצורים מידי השוטרים. זמן קצר לאחר מכן נבחר לכנסת^[2].

במאי 1954 ביקש היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן להעמיד את לורנץ לדין על שפדה צ'ק של 3,000 דולר שקיבל מתייר וחילק את הכסף למוסדות שונים. לורנץ טען שהבקשה נובעת מנקמנות על שהיה מאסירי ג'למי^[3]. לקראת הבקשה להסרת חסינותו הסכים היועץ המשפטי לבטל את האשמה שהצ'ק נפדה בשוק השחור^[4], לאור טענתו של לורנץ שהצ'ק נפדה בבנק דיסקונט. חברי הכנסת סירבו להסיר את חסינותו של לורנץ, מאחר שטענו שמשבוטלה האשמה העיקרית אין טעם בהעמדה לדין על האשמות שנותרו^[5].

לורינץ כיהן בכנסת ברציפות מהכנסת השנייה ועד הכנסת העשירית מטעם תנועת ציות והגשמה שעל יד צעירי אגודת ישראל, תנועה שהייתה סיעה פנימית במפלגת אגודת ישראל, ועמדה תחת פיקוחו הישיר של הרב שך עד שהשתלבה במסגרת דגל התורה. במהלך כהונתו בכנסת השלישית היה ממייסדי חברת שיכון ופיתוח של אגודת ישראל. לאורך כל שנות כהונתו פעל רבות לטובת העברת כספים לתלמידי ישיבות.

עם סיום כהונתו בכנסת מונה ליושב ראש המועצה המייעצת של בנק ישראל. ב-1989 היה שותף להקמת מפלגת הליטאים דגל התורה.

בבחירות לכנסת האחת עשרה הוצב במקום ה־99 והאחרון ברשימת יהדות התורה לכנסת.^[6]

לאחר פטירתו בשנת 2008 של יו"ר אגודת החינוך העצמאי, מאיר לוריא, היה לורינץ מעורב בסכסוך שליטה ארוך ומתוקשר על השליטה באגודה בין משפחת פרוש והליטאים לבין חסידות גור^[7].

בשנת 1961 עבר לגור בבני ברק מתוך כוונה להתמודד על ראשות העירייה^[8]. בשנותיו האחרונות התגורר בשכונת מטרסדורף בירושלים. הקדיש את עיקר זמנו ללימוד תורה, והוציא את ספר חידושי התורה "מילואי שלמה". כמו כן פרסם את הספר האוטוביוגרפי "במחיצתם של גדולי תורה" (שני כרכים).

מ-1987 ועד 2003 כיהן כיושב ראש המועצה המייעצת של בנק ישראל, ובתוקף תפקידו זה התנוססה חתימתו על השטרות שהנפיק הבנק בשנים אלה.

נפטר בשנת תש"ע, ונקבר בהר המנוחות.

משפחתו

בנו הרב יצחק - ר"מ לשעבר בישיבת קול תורה ומקים ארגון "בינת הלב". נשוי לבת הרב יהודה טרגר, נכדתו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
בנו הרב אריה יוסף - מחבר ספרי "האיר יוסף" וראש כולל בבני ברק
חתנו הרב חיים עוזר גורביץ - בנו של הרב אריה זאב גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד.
חתנו הרב אלעזר שולזינגר - פובליציסט חרדי, אחיהם של הרבנים שמואל שולזינגר ומשה מרדכי שולזינגר
חתנו הרב יהודה אריה שוורץ - רב שכונת נחלת סירוקה שבתחום שכונת קריית הרצוג בבני ברק
חתנו הרב משולם זושא צאהן - ר"מ בישיבת נחלת משה ירושלים, בנו של הרב שמאי צאהן, ראש ישיבת סונדרלנד