שם הוורד (סרט)

שם הוורד
*The Name of the Rose*
	כרזת הסרט
מבוסס על	"שם הוורד" מאת אומברטו אקו
בימוי	ז'אן-ז'אק אנו
הופק בידי	ברנד אייכינגר; פרנקו כריסטאלדי; אלכסנדר מנוצ'קין; ברנד שיפרס; הרמן וייגל
תסריט	אנדרו בירקין; ז'ראר בראך; הווארד פרנקלין; אלן גודארד
עריכה	ג'ין סיץ
שחקנים ראשיים	שון קונרי; פ. מארי אברהם
מוזיקה	ג'יימס הורנר
צילום	טורינו דלי קולי
מדינה	גרמניה המערבית; צרפת; איטליה
חברת הפקה	Constantin Film; France 3/Les Films De Ariane; Cristaldi Film/RAI
חברה מפיצה	‏ Constantin Film; ‏ Acteurs Auteurs Associés/France 3 Cinema; ‏ פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	24 בספטמבר 1986; 16 באוקטובר 1986; 17 באוקטובר 1986; 17 בדצמבר 1986
משך הקרנה	126 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פשע, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט אימה, סרט מתח, סרט בלשי, סרט תקופתי (ימי הביניים)
תקציב	$18,500,000‏
הכנסות	$77,153,487‏
הכנסות באתר מוג'ו	nameoftherose
פרסים	זוכה פרסי סזאר, באפט"א ועוד; מועמד לפרס אדגר ועוד
	דף הסרט ב־IMDb

שם הוורד (באנגלית: The Name of the Rose; בגרמנית: Der Name der Rose; בצרפתית: Le nom de la rose; באיטלקית: Il nome della rosa) הוא סרט קולנוע משנת 1986 בבימויו של ז'אן-ז'אק אנו, המבוסס על ספר באותו השם מאת אומברטו אקו^[3].

עלילת הסרט, המתרחשת בימי הביניים, מתארת את סיפורם של הנזיר הפרנציסקני ויליאם מבסקרוויל (שון קונרי) וחניכו אדסו ממלק (כריסטיאן סלייטר), המגיעים למנזר בצפון איטליה, כדי לקחת חלק בוויכוח תאולוגי עם נציגי האפיפיור, אך מוצאים עצמם, שלא בטובתם, מנסים לפתור את תעלומת מותם האלים של כמה נזירים במנזר^[3].

תקציר העלילה

עלילת הסרט מתרחשת באיטליה בשנת 1327, ועוסקת בסדרת רציחות מסתוריות המתרחשות במנזר, בו אמורים להתכנס נציגיהם של ראשי העולם הדתי והפוליטי באירופה באותה תקופה. הסיפור הבלשי והמציאות הפוליטית של אותה עת, מתנקזים למנזר, המצוי בצפון איטליה ובו מתרחשת רוב עלילת הרומן. הוויכוח התאולוגי והקרע בכנסייה הקתולית של אירופה במאה ה-14, בין האפיפיורות (אשר שכנה אז באביניון) ובין כמה מסדרי נזירות חזקים, מהווים רקע היסטורי אמיתי לסיפור המתח הבלשי. המספר הוא אדסו ממלק, נער המועמד לנזירות במסדר הבנדיקטיני אשר מלווה את מורו, האח הפרנציסקני ויליאם מבסקרוויל (דמות הנקראת על שם ויליאם איש אוקאם, וכן על שם הספר מסדרת שרלוק הולמס כלבם של בני בסקרוויל). אדסו וויליאם מנסים יחד לפתור את התעלומות האופפות את המנזר בו הם מתארחים. ככל שמתקדמת העלילה נרצחים כמה חברי מסדר נוספים. במקביל, מגלה ויליאם ספריה אשר למעשה היא מבוך ואשר יש חשד כי ספר אשר נמצא בה הוא הפתרון לעלילת הרצח, במקביל הוא מגלה את כוחו החתרני של הצחוק ואת שיוכו לפרשת הרצח. לבסוף, מגיע ויליאם, הנזיר החוקר להתמודדות פנים מול פנים עם האינקוויזיציה, בראשות הנזיר הדומיניקני ברנרדו גוּי, אך בעזרת דדוקציה מתוחכמת, מצליח לפתור את פרשת הרצח. לאורך הסיפור פוגש המספר בכוחות הפועלים באירופה של ימי הביניים, מגלה בתוכו את יצריו כנער מתבגר ולומד ממורו המשכיל שיעורים בתאולוגיה, פילוסופיה והיגיון בלשי פשוט.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

שחקנים ודמויות

שם השחקן/ית	שם הדמות
שון קונרי	ויליאם מבסקרוויל (אנ')
פ. מארי אברהם	ברנרדו גי
כריסטיאן סלייטר	אדסו ממלק
ויליאם היקי	אומברטינו די קסאלה
רון פרלמן	סלבטורה
פיודור צ'ליאפין השני	יורגה דה בורגוס
הלמוט קוולטינגר	רמיג'יו די וראג'ינה
לוסיין בודאר	החשמן ברטראן
לאופולדו טרייסטה	מיקלו די קסאנה

הפקה

הבמאי ז'אן-ז'אק אנו אמר לאומברטו אקו שהוא משוכנע שהספר נכתב רק לאדם אחד שיביים: הוא מצא עניין אישי רב בפרויקט זה, בשל התעניינותו רבת השנים בכנסיות מימי הביניים, וכן בשל ידיעתו את השפות יוונית ולטינית.

ז'אן-ז'אק אנו בילה ארבע שנים בהכנת הסרט, טייל ברחבי ארצות הברית ואירופה, בחיפוש אחר צוות השחקנים המושלם, עם פרצופים מעניינים ומובחנים. הוא התנגד תחילה להצעות ללהק את שון קונרי לתפקיד ויליאם מכיוון שלדעתו הדמות, שכבר הייתה שילוב של שרלוק הולמס וויליאם מאוקאם, ללא תתאים לכוכב סרטי ג'יימס בונד. מאוחר יותר, לאחר שלא הצליח למצוא שחקן אחר שמצא חן בעיניו עבור התפקיד, הוא החליט שקונרי כן יתאים, אך חברת הסרטים "קולומביה" פרשה מהפרויקט בגלל שהקריירה של קונרי הייתה אז בשפל.

כריסטיאן סלייטר לוהק דרך אודישן רחב היקף של נערים מתבגרים. עבור הסצנה חסרת המילים שבה הילדה מפתה את אדסו, ז'אן-ז'אק אנו אִפשר לוולנטינה ורגאס להוביל את הסצנה ללא בימויו. הוא לא הסביר לסלייטר מה היא תעשה כדי לעורר הופעה אותנטית יותר של השחקנים.

החלק החיצוני וחלק מהפנים של המנזר שנראה בסרט נבנו כהעתק, על ראש גבעה מחוץ לרומא, ובסופו של דבר היו הסט החיצוני הגדול ביותר שנבנה באירופה מאז הסרט "קלאופטרה" (1963). רבים מצילומי הפנים נעשו במנזר אברבך, גרמניה. רוב האביזרים, כולל כתבי יד, הופקו במיוחד עבור הסרט.

תגובות

הסרט נחל כישלון בקופות הכרטיסים ברחבי ארצות הברית, שם הוקרן רק ב-176 בתי קולנוע עם הכנסות של $7,200,000 בלבד, לעומת תקציב של $17,000,000.‏^[4] עם זאת, הסרט זכה לפופולריות בחלקים רבים של אירופה, עם הכנסות ברוטו של למעלה מ-$77,000,000 ברחבי העולם. הסרט זכה לביקורות חיוביות באופן כללי מצד מבקרי הקולנוע האמריקאים והאיטלקים, עם ציון של 76% באתר האינטרנט Rotten Tomatoes.‏^[5]

פרסים

הסרט זכה בפרס סזאר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר^[6].
הסרט זכה בשני פרסי באפט"א. שון קונרי זכה בפרס, בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר. כמו כן, הסרט זכה בפרס באפט"א על האיפור הטוב ביותר.