תלאווי

תלאווי
**თელავი**
סמל תלאווי סמל תלאווי	דגל תלאווי דגל תלאווי
	הכביש הראשי בתלאווי
מדינה	גאורגיה
מחוז	קאחתי
נפה	נפת תלאווי
חבל ארץ	קאחתי
תאריך ייסוד	תקופת הברונזה
גובה	490 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	19,509 (2022)
קואורדינטות	41°55′10″N 45°29′07″E / 41.91944°N 45.48528°E
אזור זמן	UTC +4
	https://telavi.gov.ge/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גאורגיה רגילה) טביליסי כותאיסי בתומי רוסתווי זוגדידי גורי פותי סוחומי חאשורי רוסיה אזרבייג'ן ארמניה טורקיה הים; השחור; תלאווי

תֵּלַאווִי (בגאורגית: თელავი) היא העיר הראשית של המחוז המזרחי ביותר של גאורגיה, קאחתי. העיר מהווה את בירת המחוז והמרכז המנהלתי של הנפה שנקראת על שמה, נפת תלאווי, ואוכלוסייתה מונה 19,629 איש נכון ל-2014. העיר ממוקמת לרגלי רכס הרים ציב-גומבורי בגובה 490 מטר מעל פני הים. תלאווי הוכרזה כעיר בשנת 1801.

קבוצת הכדורגל של העיר, קאחתי תלאווי, משחקת בליגת העל הגאורגית.

היסטוריה

הממצאים הארכאולוגיים הקדומים ביותר באתר הם מתקופת הברונזה. אחת מהתעודות המוקדמות ביותר לגבי תלאווי היא מהמאה ה-2, של הגאוגרף תלמי, שהזכיר את השם "טֶלֶדה" בהתייחסו לתלאווי. תלאווי הפכה לעיר גדולה וחשובה למדי מבחינה פוליטית ומרכז מנהלתי מהמאה ה-8. הגאוגרף הערבי, אל מוקאדיס, מהמאה ה-10, סיפק ידיעות מעניינות על תלאווי. הוא ציין אותה כאחת מהערים החשובות בקווקז, ברמה שווה לטביליסי, שמכור (כיום שמקיר Şəmkir), גנג'ה, שמאחה ושירוואן. כשהתייחס למספר תושבי תלאווי, ציין אל מוקאדיס כי ברובם הם נוצרים.

פסל המלך ארקלה השני בתלאווי. המלך נולד בעיר.

מהמאה ה-10 ועד למאה ה-12 שימשה תלאווי כבירת ממלכת קאחתי-הרתי. בתקופת הזהב של הממלכה הגאורגית המאוחדת, המאות ה-12 וה-13, הפכה תלאווי לאחת מהמרכזים הכלכליים והפוליטיים של הממלכה הגאורגית. לאחר התפרקות הממלכה הגאורגית המאוחדת במאה ה-15, החלה תלאווי לשקוע, והעיר הפכה בסופו של דבר לעיר מסחר רגילה. במאה ה-17 חזרה תלאווי והפכה לעיר חשובה מבחינה פוליטית. עד לשנת 1762, היא הפכה להיות הבירה השנייה לאחר טביליסי של הממלכה המזרח גאורגית המאוחדת, ממלכת כארתלי-קאחתי. תקופה שלטונו של המלך ארקלה השני הייתה עידן מיוחד בהיסטוריה של תלאווי. במהלך תקופה זו (1744-1798) צמחה תלאווי למרכז תרבותי ואסטרטגי. ארקלה קבע את תלאווי כבירה השנייה, לאחר טביליסי, של ממלכת כארתלי-קאחתי, וייסד סמינר דתי אקסיולוגית^[1] ותיאטרון. ארקלה השני נודע כמי שפעל בכיוון של עצמאות ואיחוד גאורגיה, ערך רפורמות שנגעו לכל מרכיבי החיים של התושבים הגאורגים, וגרם לשינויים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים, יסודיים בכארתלי קאחתי. בסופו של דבר גם של כל גאורגיה.

בשנת 1801, לאחר שממלכת כארתלי-קאחתי הפכה למדינת חסות של האימפריה הרוסית, איבדה תלאווי את מעמדה כעיר בירה. במאה ה-19 ניתן לעיר מעמד של מרכז מנהלתי בתת-מחוז גאוגרפי קטן בפלך טביליסי. במהלך אותה תקופה, כלכלת העיר הייתה מורכבת מתעשייה קלה (צביעת עורות, ייצור כלי חרס, עשיית יין ועוד), מסחר וחקלאות.

כיום מחוברת העיר לטביליסי בשני כבישים ראשיים.

אוכלוסיית העיר לפי שנים

שנה	אוכלוסייה
2014	19,629
2008	20,943
2005	20,593
2002	21,805
1989	27,848

גאוגרפיה

הנוף של תלאווי מספק תמונה ציורית של העיר וסביבותיה. מדרומה ודרום-מערבה, רכס הרי ציווי-גומבורי ומצפונה עמק נהר האלזני. את הרי הקווקז הגדול, שמתנשאים מצפון לנהר האלזני, ניתן לראות כמעט מרוב תלאווי.

בעקבות נופיה של תלאווי ואתריה ההיסטוריים, משופעת העיר בתיירות, ותושביה הם גאורגים מכניסי אורחים.

פסטיבלים

ב-7 בנובמבר מדי שנה חוגגים תושבי תלאווי את חגיגות "ארֶקלֶאוֹבָּה" (על שם ארקלה השני) ו"תֶלאווכּאלאכּוֹבָּה".

מורשת

סביבת תלאווי עשירה באתרים היסטוריים, ארכאולוגיים ומונומנטים טבעיים. בין יתר אתרי המורשת החשובים נכללים:

"דזבֶלי גַלַבאני" ("חומות ישנות") - מצודה של המלכים הקאחים הראשונים במאות ה-9 - ה-10;
"כנסיית מריה הקדושה" מהמאה ה-16;
"כנסיית השילוש הקדוש" מהמאה ה-6;
"מצודת בתוניס ציחה ("מצודת האדון") אשר נבנתה במאה ה-17 היא המצודה היחידה שנשתמרה בצורה טובה מהמבנים המלכותיים של גאורגיה מימי הביניים;
"קוֹרצ'יבּאשווילֶבּיס ציחה" - מצודת משפחת אצילים מקומית, קורצ'יבאשווילי, מהמאה ה-16 - ה-18;
"ואחוואחיסשווילֶבּיס ציחה" - מצודת משפחת אצילים מקומית ואחוואחיסשווילי, מהמאה ה-18;

מפורסמים שנולדו בעיר

טריוויה

הסרט הגאורגי המפורסם, מימינו, צולם בתלאווי. ישנו קטע בסרט בו מימינו מבקש מהטלפנית בשדה התעופה לחייג לתלאווי, ובטעות היא מחייגת לתל אביב, ועונה לו בחור ממוצא גאורגי. לאחר שמתבררת הטעות, מבקש ממנו התל אביבי לשיר לו שיר גאורגי כלשהו והשירה של מימינו בטלפון גורמת לו לבכי. בכך הסרט נותן ביטוי לכמיהה של העולים מגאורגיה באותם ימים, בהם מסך הברזל מנע מהם כל קשר עם ארץ מוצאם.