תל גמה

תל גַּמָּה (בערבית: תַל גַ'מַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני-מערבי, בגדתו הדרומית של נחל הבשור, סמוך לקיבוץ רעים, כ-10 ק"מ דרומית לעזה. ליד התל נערך בסוף 1516 קרב ח'אן יונס, שבמהלכו הביסו כוחות האימפריה העות'מאנית את חיל הפרשים הממלוכי במהלך המלחמה הממלוכית-עות'מאנית.

תל גמה

תל גמה
מידות
שטח	100 דונם
גובה מעל פני הים	50 מטר
היסטוריה
תרבויות	התרבות הכנענית
תקופות	התקופה הכלקוליתית תקופת הברונזה התיכונה II תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II
ננטש	התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג	תל
אתר ארכאולוגי
חפירות	1922 1926–1927 1970
ארכאולוגים	1922 ו"ג פיתיאן-אדמס 1926–1927 פלינדרס פיטרי
מצב	הרוס
גישה לציבור	כן
מיקום
מדינה
מיקום	סמוך לקיבוץ רעים
קואורדינטות	31°23′15″N 34°26′41″E
(למפת מערב הנגב מוגדלת)   תל גמה (למפת מערב הנגב רגילה)   תל גמה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל גמה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל גמה

חפירות בצידו הדרומי של תל ג'מה בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי

תל ג'מה מהמערב, בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי

שלט הסבר של קק"ל בתל גמה

זיהוי התל

הארכאולוג בנימין מזר הציע לזהות את תל גמה עם עיר המלוכה הכנענית יֻרְזָה הנזכרת ברשימותיו של תחותמס השלישי פרעה מצרים שעבר במקום בשנת 1498 לפני הספירה. ותיאר את העיר כדרומית מבין ערי כנען אשר מרדו במצרים. תיאור זה מתאים למיקום התל והוא הזיהוי המקובל היום.

בתקופת מכתבי אל-עמארנה שלט בעיר מושל כנעני בשם פו-בעלו שהתכתב עם אחנתון.

ירזה מוזכרת פעם נוספת בכתובתו של אסרחדון מלך אשור, בה היא מוזכרת בתור אחת הערים אשר מרדו בממלכת אשור וכתוצאה מכך נכבשה ומלכה הוגלה לנינווה.

תל גמה זוהה בתחילה כגרר המקראית על ידי ו"ג פיתיאן-אדמס. פלינדרס פיטרי אשר חפר במקום הסכים עם זיהוי זה.

ארכאולוגיה

החפירות באתר

התל נבדק לראשונה בשנת 1922 על ידי ו"ג פיתיאן-אדמס (Phythian-Adams) אשר ביצע באתר חתך בדיקה. בשנים 1926–1927 חפר בתל הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי, אשר חפר במשך שישה חודשים שטח גדול במערב האתר. זה היה התל הראשון שהוא חפר בסבב השני שלו בחפירות בארץ ישראל. בשנת 1970 החלה בחפירה משלחת מטעם המוזיאון הסמית'סוני בוושינגטון.

הממצאים

נחשפו מספר רב של שרידים המעידים על התיישבות כמעט רציפה במקום החל מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה ההלניסטית. תל גמה הוא האתר הראשון בארץ בו נמצאו קבורות חמור.

התקופה הכלקוליתית

מתקופה (אלף רביעי לפנה"ס) זו נמצאו באתר שורה של בורות על קרקע בתולה, השערת החוקרים שמדובר בבקתות או אסמים. כלי החרס שנמצאו שייכים לתרבות באר שבע. בסיום התקופה האתר ננטש.

תקופת הברונזה התיכונה II

התל נושב מחדש, (המאה ה-19 לפנה"ס – המאה ה-16 לפנה"ס). זו התקופה המקבילה בחלקה לתקופה החיקסוס במצרים העתיקה. הובחנו בחפירה שלושה שלבי בנייה. הממצאים כוללים כלי זואומורפי ממשפחת כלי תל אל-יהודיה בדמות ראש פר, נמצאו כלים קיפריים וכן חותם גליל קטן בכתב יתדות. בחפירה נמצאו שני קברי סוסיים (equids), האחד חמור על פי זיהוי השיניים והשני צעיר מדי כדי לזהותו לרמת המין.

תקופת הברונזה המאוחרת II

בתקופת הברונזה המאוחרת II האתר היה המיושב ביותר. אובחנו שמונה שלבי בנייה. נמצא מבנה גדול כנראה ארמון מהמאה ה-13 לפנה"ס. המבנה מורכב מחצר ומערכת חדרים צמודה. בחצר נתגלתה אמבטיה עם דפנות ורצפה מטוייחים. תעלת ניקוז הובילה לבור שפכים בחוץ. הממצאים כוללים כלי חרס מקומיים ושברי כלים מעוטרים באיילים ועופות. כן נתגלו שלוש חרפושיות של מלך העובד את האל פתח. למרגלות התל התגלה "בית המושל המצרי".

תקופת הברזל I

שכבה זו מייצגת את היישוב הפלשתי הקדום (המאה ה-12 לפנה"ס – המאה ה-11 לפנה"ס). נתגלו מכלולי חדרים פלישתיים, כבשן לצריפת כלי חרס גדול ומתוחכם מבחינה טכנולוגית. בתוך הכבשן נמצאו חרסים פלישתיים רבים.

תקופת ברזל II

נמצאה שכבה המתוארכת למאות העשירית והתשיעית לפנה"ס. נמצאו בתי ארבעת המרחבים. נמצא מבנה קמרונות אשורי, מבנה מרשים עם תקרות לבנים מקומרות. המבנה מורכב משישה חדרים לפחות, החדרים היו מרוצפים. באתר נתגלה מצבור של קרמיקת הארמון האשורית, אשר נגלתה לראשונה באתר זה וזוהתה על ידי פטרי כמשפחה קרמית. גודל המבנה ושפע החרסים האשוריים מצביעים אולי שהמבנה היה "בית מושל" – מקום מושבו של המושל האשורי. הממצאים כללו גם עגיל כסף עם שיבוץ שנהב.

התקופה הפרסית

הממצאים כוללים מבנה גדול וכן מצודה ענקית. זיהוי התקופה נעשה בעזרת החרסים המיובאים מיוון.

התקופה ההלניסטית

בתחילת התקופה ההלניסטית שלטו באזור בני בית תלמי ממצרים. תל גמה הפך למרכז גדול של אחסון תבואה, והתושבים עברו להתיישב בשטחים מסביב לתל. האתר ננטש סופית בתחילת המאה ה-2 לפנה"ס.

התקופה הביזנטית

דרומית ומזרחית לתל גמה נחשפו ממצאים כמו: שרידי מבנים, בור מים, טבון, קנקנים, קערות וקדרות, שתוארכו לתקופה הביזנטית.

לקריאה נוספת

• כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000
• ג'מה, תל, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, יוסף אבירם, עמודים 335–342
• פיטרי בתל גמה – שיטות חפירה וגישה מדעית, מאמר של דן גזית, ארכאולוגיה: ביטאון אגודת הארכאולוגים בישראל, 3: 40–43, 1992
• ברונזה תיכונה I (ברונזה ביניימית) בארץ ישראל, מאמר של משה כוכבי, קדמוניות, ב' [2] (תשכ"ט) 38–44
• האדריכלות של "בתי מושל" מצריים מתקופת הממלכה החדשה בארץ-ישראל", מאמר של אליעזר ארן, ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, י"ח: 183–199, תשמ"ה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל גמה בוויקישיתוף

• תל ג'מה, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
• ח' ג'מה, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
• תל גמה, באתר "עידן התנ"ך"
• זיו ריינשטיין‏, ילד בן 6 גילה בטיול לוחית נדירה, בת יותר מ-3,500 שנה, באתר וואלה, 25 במאי 2020
• סער גנור, ארכאולוג ברשות העתיקות, מציג לוחית נדירה בת יותר מ-3,500 שנה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:34)
• תל גמה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית