תמוז (להקה)

תמוז
מוקד פעילות	תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות	1974–1976 (כשנתיים)
סוגה	רוק, רוק פסיכדלי, רוק מתקדם
חברת תקליטים	NMC
חברים
	שלום חנוך; אריאל זילבר; מאיר ישראל; יהודה עדר; איתן גדרון

תמוז הייתה להקה ישראלית משפיעה שפעלה באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. חבריה היו שלום חנוך (שירה וגיטרה), אריאל זילבר (שירה וקלידים), מאיר ישראל (תופים), יהודה עדר (גיטרות) ואיתן גדרון (בס).

תמוז נחשבת לאחת הלהקות הישראליות החשובות ביותר, ואלבומה היחיד, "סוף עונת התפוזים", נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי.^[1]^[2]

הרקע להקמת הלהקה

תמוז החלה את דרכה בשנת 1974, כאשר מתי כספי תכנן להקים הרכב ישראלי ברוח "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג". הוא קישר בין דני ליטני, שלום חנוך ואריאל זילבר, אך לא נוצר קשר טוב מספיק ביניהם, והלהקה התפרקה בטרם הספיקו חבריה להקליט.^[3]

בין שלום חנוך לאריאל זילבר, לעומת זאת, נוצר קשר הדוק, שניהם חזרו לישראל זמן קצר קודם לכן לאחר ניסיונות כושלים להצליח בחו"ל - שלום חנוך באנגליה ואריאל זילבר בצרפת, והם החליטו להמשיך לעבוד יחד. הם צירפו אליהם את המתופף מאיר ישראל, שניגן קודם במספר להקות קצב, בין השאר ב"עוזי והסגנונות" ועוד שני צעירים שהשתחררו מלהקת הנח"ל, הגיטריסט יהודה עדר והבסיסט איתן גדרון. את שם הלהקה, תמוז, נתן להם אריק איינשטיין שגם לקח אותם כלהקת החימום שלו בסיבוב ההופעות "סע לאט".

סוף עונת התפוזים

ערך מורחב – סוף עונת התפוזים

הקלטת "סוף עונת התפוזים" החלה בשנת 1975 באולפני טריטון. מנהל הלהקה היה מנהל האולפנים מיכאל תפוח, הטכנאי היה טומי פרידמן, והמפיק המוזיקלי הצעיר - לואי להב בן ה-25, שהגיע מארצות הברית אחרי שעבד שם עם ברוס ספרינגסטין. מרבית משירי האלבום נכתבו על ידי שלום חנוך ומאיר אריאל, וכולם הולחנו על ידי חנוך ואריאל זילבר, שגם חילקו ביניהם את תפקידי השירה. האלבום השפיע רבות על הרוק הישראלי ורבים משיריו הפכו לקלאסיקות.

בעקבות הצלחת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות. כמו בהקלטת האלבום, גם בהופעות השקיעו טומי פרידמן ולואי להב, בעיקר בסאונד ובתאורה, כאשר ייבאו ציוד מחו"ל. בבימוי המופע סייע אורי זוהר.^[4] בנוסף לשירי האלבום, ביצעו חנוך וזילבר חלק משיריהם, כ"מאיה", "תפסתי ראש על הבאר", "בטי בם" ו"אגדה יפנית". בהפסקות ליוותה הלהקה את רמי פורטיס, שהיה אז חשמלאי המופע, כאשר שר את שירו "אינקובטור". סיבוב ההופעות נחל הצלחה, והלהקה הופיעה בכל רחבי הארץ.

סוף ימי הלהקה

באמצע שנת 1976 הציג זילבר בפני הלהקה את השיר "רוצי שמוליק", שכתב שמוליק צ'יזיק. בהצבעה בין חברי הלהקה הוחלט כי השיר אינו מתאים לקו המוזיקלי שלה, ומאיר ישראל טען כי הוא מתאים יותר לכוורת. זילבר הקליט את השיר בעצמו, והשיר הפך ללהיט ענק. בשלב זה החליט זילבר לפרוש מהלהקה לקריירה עצמאית, ולא חזר בו גם לאחר הבטחתם של אנשי חברת CBS כי באלבום הבא של הלהקה יינתן דגש רב יותר לשיריו. בהופעות האחרונות של "תמוז" עלה זילבר לבמה עם שקית על ראשו, כמחאה, כדי שלא יראו אותו^[^{דרוש מקור]}.

אף על פי שברדיו הרבו להשמיע את שירי הלהקה והתקליט "סוף עונת התפוזים" זכה להערכה אמנותית רבה להקת "תמוז" התקשתה לשרוד מבחינה כלכלית ^[^{דרוש מקור]}. הפקת המופע הייתה יקרה וגררה הפסדים כספיים. לאחר שהוחלט על פירוק הלהקה, התברר כי היא נמצאת בחובות גדולים, ושעליה להמשיך להופיע עוד כחודשיים על מנת לכסותם^[^{דרוש מקור]}. דווקא בהופעות הסיום בא קהל רב יותר והלהקה זכתה להצלחה גדולה, אך לחבריה היה ברור כי לא ניתן להמשיך יחד ולהקליט אלבום שני. ב-10 ביולי 1976 ערכה הלהקה את הופעתה האחרונה בקיבוץ איילת השחר.^[5] בסך הכל הופיעה הלהקה 200 פעמים ברחבי המדינה עד לפירוקה.^[6]

לאחר הפירוק

הלהקה תרמה רבות לקריירה המוזיקלית של כל חמשת חבריה. אריאל זילבר פתח בקריירה מצליחה, וכבר בסוף אותה שנה (1976) הוציא את אלבום הבכורה שלו, "רוצי שמוליק". שלום חנוך החל במקביל את הקלטות אלבום הסולו הראשון שלו בעברית - "אדם בתוך עצמו". מאיר ישראל הפך למתופף מבוקש, ולמתופף הקבוע של שלמה ארצי. יהודה עדר הפך לנגן ומעבד מפורסם, הצטרף ללהקת דודה והיה ממקימי בית הספר למוזיקה "רימון". איתן גדרון היה גם הוא לנגן מבוקש, וניגן בין היתר עם אלון אולארצ'יק, אסתר שמיר ועם מזי כהן.

להקת "תמוז" התאחדה בשנת 1983 לשלוש הופעות.^[7] בשנת 2000 השתתפה הלהקה במופע "עם הגב לים" לזכרו של מאיר אריאל, שבו שרו את שני השירים שכתב מאיר אריאל - "סוף עונת התפוזים" ו"הולך בטל". בשנת 2006 הופיעה הלהקה בבית הספר "רימון", וביצעה פעם נוספת את שני השירים האלו. בשנת 2009 התאחדה תמוז במופע מיוחד לציון 10 שנים למותו של מאיר אריאל שהתקיים בתיאטרון קיסריה.^[8] איחוד נוסף התרחש ב-28 במרץ 2016 במסגרת השקת האלבום "עולה ירח", של יהודה עדר.^[9] אירוע זה הוביל לאיחוד הלהקה גם בהופעת ההשקה של אלבומו של שלום חנוך "זום", ב-15 בספטמבר 2016, בלייב פארק ראשון לציון.^[10]^[11]

"סוף עונת התפוזים" הפך גם לשמה של הסדרה הדוקומנטרית על תולדות הרוק הישראלי, אשר שודרה בערוץ הראשון ב-1998 ואותה יצר יואב קוטנר. ביוני 2017 יצא לאור ספרו של בועז כהן "וכשאפתח את הדלת". הספר חוזר לישראל של אמצע שנות ה-70, להקמתה של להקת תמוז וליצירתו של האלבום "סוף עונת התפוזים", על רקע התקופה הסוערת הפוליטית והתרבותית שאחרי מלחמת יום הכיפורים.

לקריאה נוספת

בועז כהן, וכשאפתח את הדלת, תל אביב: מרום תרבות ישראלית, 2017

קישורים חיצוניים

תמוז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
תמוז, באתר Discogs (באנגלית)
תמוז, באתר Tab4u
תמוז, דף שער בספרייה הלאומית
תמוז, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
להקת תמוז בהופעה חיה בצוותא ת"א, 1975 - מה שיותר עמוק יותר כחול , הולך בטל, פנס הרחוב
עליזה ולך, סוף עונת התפוזים, דבר, 10 באוקטובר 1975
יוסי חרסונסקי | קולות קלים, עונה יפה ל"תמוז", מעריב, 15 בינואר 1976
יעקב העליון, צרור של תקליטים עבריים חדשים, מעריב, 28 במרץ 1976
יוסי חרסונסקי | קולות קלים, סוף עונת ה"תמוזים", מעריב, 8 ביולי 1976
מוטי רגב, סוף עונת התפוזים, מתוך "חמישים לארבעים ושמונה: מומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל" (עמ' 251-257), הוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999
יואב קוטנר, ‏הכי טובים בעולם (בעקבות ההוצאה המחודשת של "סוף עונת התפוזים"), באתר גלובס, 16 בפברואר 2006
שי להב, ‏הופעת האיחוד של להקת תמוז הייתה מצמררת והשאירה טעם של עוד, באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2016
שגיא בן נון‏, 40 שנים לפירוק תמוז: המסמך הנדיר בו שלום חנוך ואריאל זילבר סוגרים חשבון, באתר וואלה, 22 באפריל 2016
יואב קוטנר, אגדת "תמוז", בבלוג קוטנר רוק.נט, 22 באוגוסט 2016
יהודה נוריאל, רז שכניק, מבצע תמוז, באתר ynet, 26 באוגוסט 2016
יואב פרידמן, סוף-סוף עונת התפוזים: תמוז עמדה בציפיות, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2016
אלעד בן דוד, עכבר העיר, מה שיותר עמוק: תמוז סיפקו הופעה מושלמת, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016

הערות שוליים

^ סוף עונת התפוזים: המאבקים בדרך לאלבום הרוק הישראלי החשוב ביותר, באתר www.maariv.co.il, ‏2016-08-31
^ ככה רצינו אותם: איחוד תמוז הראה כמה גדולה היתה הלהקה - וואלה תרבות, באתר וואלה, ‏2016-09-16
^ ביוגרפיה של תמוז, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
^ יעקב העליון | מסך ומסכה, התחלות קטנות של דברים גדולים, מעריב, 11 בספטמבר 1975
^ מודעת פרסום להופעות האחרונות של הלהקה, מעריב, 8 ביולי 1976
^ "סוף עונת התפוזים", דבר, 7 ביולי 1976
^ יעקב בר-און | כוכבים ולילות, הלהקה ששברה את "הקיר הרביעי" חוזרת, דבר, 24 באוגוסט 1983
^ סוף עונת התפוזים. וזה הסוף, במגזין המושבות גפן, 07 באוגוסט 2009
^ עמי פרידמן, איחוד מרגש: צפו בלהקת תמוז על הבמה, באתר ynet, 28 במרץ 2016
^ רות פרל בהריר, תמוז מתאחדת: "אנחנו רגל אחת בקבר, צריך להתעורר", באתר הארץ, 14 ביולי 2016
^ בן שלו, החשמל נדלק, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016

[1] סוף עונת התפוזים: המאבקים בדרך לאלבום הרוק הישראלי החשוב ביותר, באתר www.maariv.co.il, ‏2016-08-31

[2] ככה רצינו אותם: איחוד תמוז הראה כמה גדולה היתה הלהקה - וואלה תרבות, באתר וואלה, ‏2016-09-16

[3] ביוגרפיה של תמוז, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)

[4] יעקב העליון | מסך ומסכה, התחלות קטנות של דברים גדולים, מעריב, 11 בספטמבר 1975

[5] מודעת פרסום להופעות האחרונות של הלהקה, מעריב, 8 ביולי 1976

[6] "סוף עונת התפוזים", דבר, 7 ביולי 1976

[7] יעקב בר-און | כוכבים ולילות, הלהקה ששברה את "הקיר הרביעי" חוזרת, דבר, 24 באוגוסט 1983

[8] סוף עונת התפוזים. וזה הסוף, במגזין המושבות גפן, 07 באוגוסט 2009

[9] עמי פרידמן, איחוד מרגש: צפו בלהקת תמוז על הבמה, באתר ynet, 28 במרץ 2016

[10] רות פרל בהריר, תמוז מתאחדת: "אנחנו רגל אחת בקבר, צריך להתעורר", באתר הארץ, 14 ביולי 2016

[11] בן שלו, החשמל נדלק, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]