תמים בן חמד אאל ת'אני
שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני (בערבית: الشيخ تميم بن حمد آل ثاني; נולד ב-3 ביוני 1980) הוא האמיר המכהן של קטר, בנו הרביעי של האמיר הקודם חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני. התמנה לאמיר קטר ב-25 ביוני 2013, לאחר התפטרותו של אביו. לפני מינויו לאמיר, שימש במגוון תפקידים ממשלתיים בקטר, ובין היתר קידם את אירועי הספורט הבינלאומיים במדינה.
אאל ת'אני, 2020 | |||||||||||
לידה |
3 ביוני 1980 (בן 44) דוחה, קטר | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | קטר | ||||||||||
השכלה |
| ||||||||||
בן או בת זוג |
ג'והר בנת חמד אאל ת'אני Al-Anoud bint Mana Al Hajri Noora bint Hathal Al Dosari | ||||||||||
שושלת בית ת'אני | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||
| |||||||||||
חתימה | |||||||||||
שנותיו הראשונות
עריכהתמים נולד בדוחה בירת קטר. הוא הבן הרביעי של שייח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, והבן השני לאימו, שייח'ה מוזה, שהיא האישה השנייה, אבל הדומיננטית ביותר, מבין שלוש הנשים של אביו. תמים קיבל את חינוכו באנגליה שם סיים בהצטיינות בשנת 1997. לאחר מכן עבר לאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, וסיים את לימודיו שם ב-1998. לאחר לימודיו הצטרף לצבא הקטרי בדרגת סגן משנה.
קריירה
עריכהשייח' תמים קודם לעמדת יורש העצר של קטר ב-5 באוגוסט 2003, לאחר שאחיו הבכור מאמו, שייח' ג'אסם, ויתר על זכות הבכורה. מאותו יום החלה הכשרתו לשלטון, תוך כדי הצבתו בתפקידי מפתח, במערכות הביטחון והכלכלה של המדינה. בתפקידיו הביטחוניים הרמים פעל לחיזוק הקשרים עם ערב הסעודית, שכנתה הגדולה של קטר. הוא נחשב כמי שמילא תפקיד מפתח בתמיכה הקטרית במורדים בלוב, מרידה שהסתיימה בהפלת משטרו של מועמר קדאפי. ב-2009 מונה תמים לראש המטה הכללי של צבא קטר.
קטר היא נסיכות קטנה ועשירה השוכנת באחד האזורים המתוחים ביותר בעולם מבחינה גאו-פוליטית. ועל כן היא עושה מאמצים רבים לקידום הפרופיל הבינלאומי שלה ועוצמתה המדינית. במסגרת הניסיון של קטר לשפר את תדמיתה בעולם, שיח' תמים פעל רבות בקידום אירועי ספורט במדינה, והשקעה בנכסי ספורט בעולם. ב-2005 הוא ייסד את "קטר השקעות ספורט" (qsi), קרן השקעות המוקדשת לעסקי הספורט. אחד מנכסיה החשובים של קרן זו הוא מועדון הפאר הצרפתי, קבוצת הכדורגל פריז סן-ז'רמן. בשנת 2006, עמד תמים בראש הוועדה המארגנת של משחקי אסיה, שהתקיימו בדוחה, בירת קטר. באותה שנה, העיתון המצרי אל-אהראם, בחר בתמים כ"אישיות החשובה ביותר בתחום הספורט בעולם הערבי". תחת הנהגתו, קטר זכתה לארח את אליפות העולם בשחייה לשנת 2014, וכן את אירוח משחקי מונדיאל 2022. תמים היה חבר בוועד האולימפי הבינלאומי, ויושב ראש הוועד האולימפי הלאומי. הוא יזם את ההצעה הקטרית לאירוח משחקי האולימפיאדה לשנת 2020.
תמים עמד בראש חבר המנהלים של רשות ההשקעות הקטרית. תחת הנהגתו, הקרן השקיעה מיליארדים בעסקים הגדולים ביותר בבריטניה, בין היתר היא מחזיקה נתחים גדולים בבנק ברקליס, רשת סיינסבורי, והרודס.
ב-25 ביוני 2013, בנאום טלוויזיוני, העביר אביו של תמים, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, את השלטון לבנו. העברת השלטון עברה בשלום, וזכתה לברכתם של בני משפחת השלטון. על פי הערכות, האמיר החדש לא צפוי לערוך שינויים דרמטיים בהרכב הממשלה. ניל פטריק, מומחה לענייני המפרץ, ציין כי "תמים כבר החזיק בתיקים רגישים מבחינה מדינית בעבר, ולכן לא צפוי שינוי בהתנהגותו עם עלייתו לשלטון".
מומחים מעריכים כי הוא צפוי להיות תחת לחץ מיידי להפחית את מעורבותה של קטר במלחמת האזרחים בסוריה. אחת המשימות הראשונות העומדות לפתחו תהיה שיפור התשתיות בקטר, פרויקט שיצא לדרך זמן קצר לפני עלייתו לשלטון. בעוד שתמים מזוהה כאדוק יותר מאביו מבחינה דתית, רוב המומחים מעריכים שהוא ידבק בפרגמטיזם הדתי של אביו – שימוש באסלאם לקידום יעדים חברתיים וכדומה, אך לא אכיפה של דקדוקי שריעה פרטניים.
תמים החזיק במספר משרות:
- ראש המועצה העליונה לסביבה ושמורות טבע
- יושב ראש המועצה העליונה לסביבה ומשאבי טבע
- יושב ראש המועצה העליונה לחינוך
- יושב ראש המועצה העליונה למידע וטכנולוגיית תקשורת
- יושב ראש חבר הנאמנים של אוניברסיטת קטר
- יושב ראש דירקטוריון של הרשות לעבודות ציבוריות, וכן התכנון העירוני והרשות לפיתוח
- סגן יושב ראש של מועצת בית המלוכה
- סגן הנשיא של המועצה העליונה ליחסים כלכליים והשקעות
- סגן יושב ראש של הוועדה העליונה לתיאום ומעקב
פילוסופיה פוליטית וסגנון ממשל
עריכהאאל ת'אני נחשב כמוסלמי אדוק ובנעוריו יצא למסעות דת באפריקה לצורך אסלום תושבי היבשת. על פי מקורות דיפלומטיים המקורבים למשפחת אאל ת'אני, לשיח' תמים יש "אישיות חזקה" המאפשרת לו "לבסס את מעמדו בתוך בית המלוכה", אף על פי שהוא לא היורש הטבעי. הוא מתואר בפי מכריו כמוסלמי אדוק, בטוח בעצמו, וכן זהיר ומחושב. הסמכות הרוחנית בעיניו היא השייח' יוסוף אל-קרדאווי.[1] אאל ת'אני ממשיך לקיים קשרים טובים עם המערב, כולל עם ארצות הברית וצרפת, קשרים שהחלו עוד בתקופת אביו שאפשרו לאמריקאים לבנות את הבסיס הגדול ביותר במזרח התיכון בתחומי המדינה. מאז שנבחר החליט לזנוח את מדיניות האיזונים שהנהיג אביו והגדיל את תמיכתה של קטר באחים המוסלמים ובחמאס.
בעידודו של אאל ת'אני תמכה קטר בעזרת אל ג'זירה בהפיכות האביב הערבי וקידמה הפלת מנהיגים חילוניים במדינות תוניסיה, מצרים, לוב וסוריה וחיזוק זרמים איסלאמיסטיים, בעיקר של האחים המוסלמים.[2]
ביוני 2017 החל המשבר הדיפלומטי הקטרי ובו הודיעו מספר מדינות ערביות על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם קטר בעקבות תמיכתה באיראן ובארגוני טרור. המדינות אשר הטילו את החרם על קטר גיבשו מסמך בן 13 סעיפים ובו נכללו דרישות מקטר על מנת שיופסק החרם כנגדה. המסמך הוצג על ידי כווית המתווכת בין הצדדים. חלק מהדרישות כללו את סגירת הבסיס הצבאי הטורקי שבקטר, ניתוק הקשרים עם חזבאללה, הפסקת פעילותה של רשת אל-ג'זירה ואף צמצום הקשרים הדיפלומטיים עם איראן. למרות זאת, קטר לא נענתה לדרישות ואף חיזקה את קשריה עם איראן.
לאחר יותר משלוש שנים, ב-5 בינואר 2021, תם החרם שהטילו סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין על קטר, בעקבות הסכם שחתמו נציגי המדינות המחרימות עם ת'אני בריאד.[3]
חיים אישיים
עריכהב-8 בינואר 2005, שייח' תמים נשא לאישה את שייח'ה ג'ואהר בנת חמד בן סחים אאל ת'אני, ולהם ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים.
ב-2009 הוא נשא אישה שנייה, ענוד בנת מאנע אלהאג'רי, ולהם חמישה ילדים, שלוש בנות ושני בנים.
ב-2015 נשא אישה שלישית, נורה בינת חאתאל אל דוסארי, ולהם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת אחת.
קישורים חיצוניים
עריכה- תמים בן חמד אאל ת'אני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- תמים בן חמד אאל ת'אני, ברשת החברתית אינסטגרם
- ליאור בן ארי, קורץ למערב, מארח את חמאס: האמיר שרוצה להיות "אחד מהחבר'ה" במפרץ, באתר ynet, 24 באוגוסט 2024
- תמים בן חמד אאל ת'אני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אלי אבידר, תשכחו מאיראן: קטר היא הסכנה האמיתית, שעומדת מאחורי חמאס, באתר מעריב השבוע, 22 ביולי 2014
- ^ אייל להמן ורועי קייס, קטאר, מסע למעצמה הקטנה בעולם, באתר ynet, 28 ביולי 2014
- ^ ערב הסעודית הסירה זה עתה את המצור שנמשך 43 חודשים של קטאר. איך הסתיים השבר הזה?, באתר וושינגטון פוסט, 8.01.2021