המשבר הדיפלומטי הקטרי
| יש לעדכן ערך זה. | |
המשבר הדיפלומטי הקטרי, הידוע גם כחרם הערבי על קטר, החל ביוני 2017 כשערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים ניתקו את יחסיהן עם קטר, בטענה לתמיכתה בטרור והפרת הסכמים אזוריים. החרם כלל ניתוק היחסים הדיפלומטיים ואיסורי סחר ונסיעות. המדינות המחרימות מתחו ביקורת על קשרי קטר עם איראן, על סיקור מוטה באל-ג'זירה וותמיכת קטר בארגוני טרור כמו האחים המוסלמים. קטר דחתה את ההאשמות וטענה כי היא תומכת רק בקבוצות אופוזיציה לגיטימיות וסייעה לארה"ב במלחמה בטרור נגד אל-קאעידה והמדינה האסלאמית[1][2].
 | ||||||
| קטר
מדינות אשר ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטר מדינות אשר צמצמו את יחסיהן הדיפלומטיים או החזירו שגריריהן מקטר אזור תחת שלטון צבא לוב וממשלת טוברוק, אשר ניתקה את יחסיה עם קטר (ראו: מלחמת האזרחים השנייה בלוב) | ||||||
| מערכה: סכסוך ומאבק כוח בין כמה מדינות הליגה הערבית בהובלת ערב הסעודית נגד קטר טורקיה ואיראן | ||||||
| תאריכים | 5 ביוני 2017 – 5 בינואר 2021 (3 שנים) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | המזרח התיכון | |||||
| ||||||
למרות ניסיונות תיווך, המשבר התמשך, ובשנת 2018 ערב הסעודית אף שקלה לנתק את קטר גיאוגרפית באמצעות חפירת תעלה סביב קטר[3]. בדצמבר 2020 החלו מגעים לחידוש היחסים בתיווך אמריקאי[4], ובינואר 2021 החרם הסתיים לאחר יותר משלוש שנים[5][6].
רקע
עריכהלקטר חילוקי דעות עם ממשלות ערביות אחרות במפרץ הפרסי במספר נושאים: היא משדרת את אל-ג'זירה, היא מואשמת בשמירה על יחסים טובים עם איראן ובעבר תמכה בתנועת האחים המוסלמים[7]. קטר היא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית, המארחת את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, בסיס אל-חודייד של חיל האוויר של ארצות הברית[8].
המדינות שניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם קטר מאשימות את קטר בתמיכה בטרור, בהתערבות בענייניהן הפנימיים[9] ובשימור היחסים עם איראן[10][11]. קטר מכחישה את הטענות כי היא תומכת בטרור, וציינה כי היא תרמה למאבק שהנהיגה ארצות הברית נגד המדינה האסלאמית[12].
המדינות הדגישו גם כי צעדיהן הם בתגובה לכך שהפרה קטר הסכם[13] משנת 2014, שלפיו לא תערער קטר את "האינטרסים, הביטחון והיציבות" של מדינות אחרות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ[14].
סוגיית המאבק במפרץ הפרסי
עריכהקטר מקיימת יחסים טובים יחסית עם איראן. בשנת 2006 הייתה קטר היחידה במועצת הביטחון של האו"ם אשר הצביעה נגד החלטה 1696 של מועצת הביטחון, שקראה לאיראן להפסיק את תוכנית העשרת הגרעין שלה. קטר ואיראן חולקות את הבעלות על שדה הגז הטבעי של דרום פארס / צפון דום[15], הנחשב כשדה הגז הטבעי הגדול בעולם, עם השפעה גיאוסטראטית משמעותית[16]. באפריל 2017, לאחר 12 שנות קיפאון, הטילה קטר איסור עצמי על פיתוח שדה הגז עם איראן[17], עד שתתחייב לשיתוף פעולה בין שתי המדינות. לדברי ג'ים קריין, עמית מחקר בתחום האנרגיה באוניברסיטת רייס, "קטר הייתה פעם סוג של מדינת וסאל סעודית, אבל היא השתמשה באוטונומיה שעושר הגז שלה יצר כדי ליצור לעצמה תפקיד עצמאי ... מעל הכל, הגז גרם לקטר לקדם מדיניות אזורית של שיוך עם איראן השיעית כדי להבטיח את מקור עושרה".
מאז עלה לשלטון ב-1995, האמין חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני שקטר תוכל למצוא ביטחון רק על ידי הפיכת עצמה מ"תוספת סעודית" ליריבה של ערב הסעודית[18]. ערב הסעודית החזירה את שגרירה בדוחה בין השנים 2002–2008 כדי לנסות ללחוץ על קטר לבלום את נטיותיה האִינְדִּיבִידוּאָלִיסְטִיות. גישה זו נכשלה[19].
המשבר הפך למלחמה באמצעות שליח בין השותפים לאויביה של איראן, ופוליטיקאים מאמריקה טוענים כי "קטר משקיעה מיליארדי דולרים בארצות הברית ובאירופה ולאחר מכן ממחזרת את הרווחים לתמיכה בחמאס, באחים המוסלמים ובקבוצות הקשורות לאל-קאעידה תוך שהיא מארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי שממנו מנהלת ארצות הברית את מלחמתה האזורית נגד הקיצוניות[20].
עם זאת, קטר גם שלחה את כוחותיה להילחם במיליציות הנתמכות באיראן במלחמת האזרחים בתימן הנוכחית, ותמכה במורדים הנלחמים בממשלת בשאר אל-אסד הפרו איראנית במלחמת האזרחים בסוריה.
ב-27 במאי 2017, שוחח נשיא איראן הנבחר, חסן רוחאני, עם אמיר תמים בן חמד אאל ת'אני[21]. רוחאני אמר לאמיר הקטרי ש"מדינות האזור צריכות יותר שיתוף פעולה והתייעצויות לפתרון המשבר, ואנו מוכנים לשתף פעולה בתחום זה".
ב-13 ביולי הצהיר בוב קורקר, סנאטור רפובליקני מטנסי ויושב ראש ועדת החוץ של הסנאט, כי "תמיכתה של ערב הסעודית בטרור מגמדת את מה שעושה קטר"[22].
מזכיר ההגנה של ארצות הברית ומנהל סוכנות הביון המרכזית לשעבר, רוברט גייטס, הצהיר במאי 2017 כי הוא אינו "מכיר מקרים בהם קטר גינתה בתוקפנות טרור של חמאס, טליבאן ואל-קאעידה"[23]. קטר מארחת את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, בסיס אל-חודייד, ששימש את ארצות הברית במלחמותיה בעיראק, בסוריה ובאפגניסטן[24]. על פי וול סטריט ג'ורנל, במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא ברק אובמה, כמה חברים במועצה לביטחון לאומי שלו פעלו להחזרת מטוס קרב אמריקני מאל-חודייד כמחאה על התמיכה הקטרית בקבוצות מיליטנטיות במזרח התיכון.
אל-ג'זירה הקטרית היא ארגון תקשורת בבעלות אמיר קטר. זוהי רשת הטלוויזיה הפופולרית ביותר במזרח התיכון, ורשת החדשות שלה מתחה ביקורת על ממשלות זרות המעורבות בסכסוך, והואשמה בתמיכה באינטרסים הקטריים. הקואליציה בראשות ערב הסעודית נגד קטר דרשה ממנה לסגור את אל-ג'זירה[25].
תקריות דיפלומטיות קודמות
עריכה
ערך מורחב – יחסי החוץ של קטר
ב-2002, ערב הסעודית החזירה את שגרירה מקטר בשל עמדתה הביקורתית לכאורה של אל-ג'זירה כלפי העם הסעודי. היחסים הדיפלומטיים כוננו מחדש ב-2008, לאחר שהובטח כי אל-ג'זירה תגביל את סיקור ערב הסעודית[26].
במרס 2014 הוציאו בחריין, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות את שגריריהן מקטר, בהסתמך על התערבותה בענייניהן הפנימיים, אך בסופו של דבר, מקרה זה דעך לאחר שקטר אילצה את חברי תנועת האחים המוסלמים לעזוב את הארץ שמונה חודשים מאוחר יותר[27].
בפברואר 2015 אירעה תקרית נוספת, כאשר מצרים התקיפה מעוז של המדינה האסלאמית בלוב, לאחר שנערפו ראשיהם של אזרחים מצרים-קופטים. משרד החוץ של קטר הביע הסתייגות מההתקפות. בתגובה האשים טארק עאדל, נציג מצרים בליגה הערבית, את קטר בתמיכה בטרור. בנוסף, השיקו אזרחים מצריים מסע פרסום אינטרנטי בגנות קטר. עם זאת, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ דחתה את ההאשמות המצריות. זמן קצר לאחר הפרשה, החזירה קטר את שגרירה ממצרים. בדצמבר 2016 החליטה מצרים עקרונית לנתק את יחסיה עם קטר אך השאירה את האפשרות לבקר בקטר ולסחור איתה. הניתוק המוחלט של יחסי מצרים-קטר התרחש ב-5 ביוני 2017, כאשר מצרים יחד עם בחריין, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות ניתקו את כל יחסיהן וקשריהן הכלכליים עם קטר.
אירועים שקדמו למשבר
עריכההסיבות המדויקות לניתוק היחסים הדיפלומטיים עם קטר מצד הקואליציה בראשות הסעודית אינן ברורות, אך הסיקור החדשותי העכשווי מייחס זאת בעיקר למספר אירועים בחודשים אפריל ומאי 2017.
משא ומתן על בני הערובה הקטרים
עריכהבאפריל 2017, קטר הייתה מעורבת בעסקה עם חמושים סונים ושיעים בעיראק ובסוריה. לעסקה היו שתי מטרות. המטרה המידית הייתה להבטיח את החזרתם של 26 בני ערובה קטרים (בהם בני מלוכה קטרים) שנחטפו על ידי חמושים שיעים בעת שערכו מסע ציד עם בזים בדרום עיראק והוחזקו בשבי למעלה מ-16 חודשים[28][29]. המטרה השנייה הייתה לגרום לסוריה ולשיעים שם לאפשר סיוע הומניטרי ופינוי בטוח של אזרחים. לפי ה"הניו יורק טיימס", עסקה זו אפשרה פינוי של לפחות 2,000 אזרחים מהכפר מדאיה לבדו. שעורר את חמתן של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות היה סכום הכסף ששילמה קטר כדי לקיים את העסקה. לפי "פייננשל טיימס" קטר שילמה 700 מיליון דולר למיליציות השיעיות הנתמכות בידי איראן בעיראק, בין 120 ל-140 מיליון דולר ל"תחריר א-שאם" ו-80 מיליון דולר ל"אחראר א-שאם".
פסגת ריאד 2017
עריכה- ערך מורחב – פסגת ריאד (2017)
כחלק מפסגת ריאד בסוף מאי 2017, רבים ממנהיגי העולם, כולל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ביקרו באזור[30]. טראמפ נתן תמיכה נמרצת למאמציה של ערב הסעודית במאבק נגד מדינות ובעלות הברית של איראן והאחים המוסלמים, מה שהוביל להסכם נשק עצום בין המדינות[31]. התמיכה של טראמפ בסעודים כנראה גרמה למדינות סוניות אחרות לנקוט עמדה נגד קטר יחד עם ערב הסעודית. תמיכתו הציבורית של טראמפ בערב הסעודית העצימה את הממלכה ושלחה מסר צונן למדינות המפרץ האחרות, בהן עומאן וכווית, לפיו כל מדינה שתעמוד נגד ערב הסעודית או איחוד האמירויות תוכל לעמוד בפני נידוי כמו של קטר. המהלך בראשות ערב הסעודית היה הזדמנות אחת לשותפי מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ ולמצרים להעניש את יריביהם בדוחה, לרצות את בעלי בריתן בוושינגטון הבירה ולהסיר את תשומת הלב מענייני הפנים שלהן.
פריצות לאתרי אינטרנט קטרים
עריכהאתר סוכנות הידיעות של קטר ופלטפורמות תקשורת ממשלתיות האחרות נפרצו במאי 2017. על פי אל-ג'זירה ולשכת החקירות הפדרלית, האקרים פרסמו ידיעות כוזבות מטעם סוכנות הידיעות הרשמית, של קטר, המיוחסות לאמיר קטר, שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, שכביכול הביע תמיכה באיראן, בחמאס, בחזבאללה ובישראל[32]. האמיר צוטט באומרו: "איראן מייצגת כוח אזורי ואסלאמי שאי אפשר להתעלם ממנו ואין זה נכון להתמודד אתו, היא מעצמה גדולה בייצוב האזור"[33]. קטר דיווחה כי ההצהרות הן שקר ולא ידוע על מוצאם. למרות זאת, הדברים פורסמו בהרחבה בכלי התקשורת הערביים השונים. ב-3 ביוני נפרץ חשבון הטוויטר של ח'אלד בין אחמד אל-ח'ליפה, שר החוץ של בחריין[34].
סוכנויות המודיעין האמריקאיות סבורות כי הפריצות נעשו על ידי איחוד האמירויות הערביות, כך על פי מאמר שפורסם על ידי הוושינגטון פוסט ב-16 ביולי[35]. פקידי המודיעין אמרו כי הפריצה נדונה בין פקידים באיחוד האמירויות ב-23 במאי, יום לפני גל הפריצות[36]. איחוד האמירויות הכחישה כל מעורבות בפריצה[37]. ב-26 באוגוסט הוכרז כי חמישה אנשים שהיו מעורבים לכאורה בפריצה נעצרו בטורקיה[38].
אל-ג'זירה
עריכהבמאי 2017 נפרץ חשבון הדואר האלקטרוני של שגריר איחוד האמירויות הערביות בארצות הברית, יוסף אל-עותייבה. האימיילים דווחו כ"מביכים"[39], מאחר שהם הראו קשרים בין איחוד האמירויות הערביות לבין הקרן להגנה על דמוקרטיות. מדינות ערב ראו את הסיקור התקשורתי על פריצה זו כפרובוקציה של קטר, ללא קשר לחוסר השייכות של קטר לפריצה[40] והעמיקו את הקרע בין שני הצדדים. ב-9 ביוני, אל-ג'זירה הייתה קורבן למתקפת סייבר על כל הפלטפורמות שלה[41].
תגובות מיידיות
עריכהבין 5 ל-6 ביוני, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, תימן, מצרים, המלדיביים ובחריין הודיעו כולן בנפרד על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם קטר. בחריין הייתה הראשונה שהודיעה על כך בבוקר ה-5 ביוני[42][43][44].
עם ניתוק היחסים נעשו פעולות דיפלומטיות מגוונות. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות הודיעו לנמלי הים ולסוכני המשלוח שלא לקבל ספינות או כלי שיט קטריים בבעלות חברות קטריות[45]. ערב הסעודית סגרה את הגבול עם קטר. היא גם הגבילה את המרחב האווירי שלה לקטר איירווייז. לאור זאת נאלצה קטר לנתב טיסות לאפריקה ולאירופה דרך המרחב האווירי של איראן[46]. הבנק המרכזי של ערב יעץ לבנקים אחרים שלא לסחור עם הבנקים הקטריים בריאל קטרי[47].
קטר מתחה ביקורת על ניתוק היחסים[48]. משרד החוץ של קטר מתח ביקורת על הניתוק החד-צדדי וטען כי הוא מערער את ריבונותה של קטר[49]. שר החוץ של קטר, מוחמד עבדולרחמן בן אאל ת'אני, אמר כי הצהרות ערב הסעודית בנוגע לקטר סותרות: מצד אחד, סעודיה טענה שקטר תומכת באיראן; לעומת זאת, היא טענה כי קטר מממנת קיצונים סונים הנלחמים באיראן[50]. שר האוצר של קטר עלי שריף אל-עמאדי ציין שכלכלת ארצו מספיק חזקה כדי להתמודד בהצלחה עם המשבר[51].
המהלך של ערב הסעודית התקבל בברכה על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ[52]. למרות נוכחות אמריקאית גדולה בבסיס חיל האוויר אל-חודייד, הגורם העיקרי לפעולות חיל האוויר של ארצות הברית מבסיס זה הוא נגד המדינה האסלאמית[53]. עם זאת, מזכיר המדינה רקס טילרסון ומזכיר ההגנה של ארצות הברית ג'יימס מאטיס עובדים על איחוי הקרע. טילרסון, כמנכ"ל אקסון מוביל, נועד עם האמירים הנוכחיים והקודמים של קטר כדי לדון במצב[54]. מספר מדינות באזור, בהן טורקיה, רוסיה ואיראן, קראו לפתור את המשבר בדרכי שלום באמצעות משא ומתן.
כל מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ שהשתתפו בהודעה הוציאו את אזרחיהן מקטר. שלוש מדינות המפרץ הפרסי (ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ובחריין) הקציבו למבקרים ולתושבים הקטריים שבועיים לעזוב את מדינתם. משרדי החוץ של בחריין ומצרים הקציבו לדיפלומטים קטרים 48 שעות לעזוב את ארצם[55]. קטר נודתה מהתערבות של סעודיה במלחמת האזרחים בתימן, וממשלת תימן עצמה ניתקה את הקשרים עמה. כווית ועומאן נותרו נייטרליות[56].
למתווכים כוויתים בריאד הוצגה רשימת דרישות סעודיות לקטר. אלה כללו את ניתוק הקשרים עם איראן וגירוש חברי חמאס והאחים המוסלמים, סגירת אל-ג'זירה, להפסיק "להתערב" בענייני מדינות זרות, ולהפסיק כל מימון או תמיכה בארגוני טרור[57].
פעילויות דיפלומטיות
עריכהנכון לספטמבר 2017, תשע ממשלות ריבוניות ניתקו את יחסיהם הדיפלומטיים עם קטר[58][59].
ממשלתו של עבדאללה א-ת'ני, שיושבת בטוברוק, טענה כי ניתקה את הקשרים הדיפלומטיים עם קטר, על אף שאין לה ייצוג דיפלומטי במדינה זו[66].
נכון ל-23 באוגוסט 2017, שלוש מדינות ציננו את הקשרים הדיפלומטיים עם קטר ללא ניתוק מלא של היחסים.
מדינות רבות, האיחוד האירופי[70][71] והאומות המאוחדות[72] קראו לפתרון המשבר הדיפלומטי באמצעות דיאלוג:
ב-15 ביולי דווח כי ערב הסעודית, תימן, מאוריטניה, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים פנו לפדרציה הבינלאומית לכדורגל בבקשה לבטל את מעמדה של קטר כמארחת הפוטנציאלית של מונדיאל 2022[92].
תגובות גלובליות
עריכהשר החוץ של גרמניה, זיגמר גבריאל, הביע תמיכה בקטר וביקר את ניתוק הקשרים[93]. הוא האשים את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בהתססת הסכסוך במזרח התיכון[94].
הודו טענה כי היא רואה במשבר עניין פנימי של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, ועיקר עניינה עם ההודים החיים באזור[95].
שר החוץ של אינדונזיה אמר כי הניתוק הדיפלומטי של מדינות ערב עם קטר הוא בעל השפעה רבה על מדינתו. ב-10 ביוני נשיא אינדונזיה ג'וקו וידודו קרא לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ולאמיר קטר למצוא דרך משותפת לפתרון הסכסוך בהתחשב בעובדה שאינדונזיה עצמה היא מדינה מוסלמית ושהסכסוך התרחש בחג הרמדאן[96].
שר הביטחון של מדינת ישראל, אביגדור ליברמן, תיאר את המצב כ"הזדמנות" לישראל, וציין כי "חלק מהאינטרסים (של מדינות ערב) חופפים את האינטרסים הישראליים, כולל העניין בנוגע לאל-ג'זירה". הוא המשיך לתאר את אל-ג'זירה כ"מכונת הסתה" ו"פרופגנדה טהורה"[97]. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, דרש מחברת אל-ג'זירה לסגור את משרדיה בישראל[98].
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצוניים
עריכה- עמוס ידלין, פיליפ גורדון וארי הייסטין, משבר קטאר: סיבות, השלכות, סיכונים והצורך בפשרה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, 13 ביוני 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ דרוש מקור
- ^ Sheikh Tamim denies Qatar has links to terrorism
- ^ תעלת פסולת גרעינית בגבול: כך מתכננת סעודיה להפוך את קטאר לאי, באתר וואלה, 10 באפריל 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, דיווח: קטאר וערב הסעודית צפויות לחדש את היחסים ביניהן, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2020
- ^ אחרי יותר מ-3 שנות חרם: מדינות המפרץ וקטאר חתמו על הסכם פיוס, באתר וואלה, 5 בינואר 2021
- ^
ד-פ-א, "דטאנט" במפרץ: אחרי שלוש שנות סכסוך, נחתם הסכם לסיום החרם הערבי על קטאר, באתר הארץ, 5 בינואר 2021
- ^ 5 Arab Nations Move to Isolate Qatar, Putting the U.S. in a Bind, באתר הניו יורק טיימס, 5 ביוני 2017
- ^ Qatar hosts largest US military base in Mideast, באתר CNN, 6 ביוני 2017
- ^ Saudi Arabia Accuses Qatar of Backing Terrorism, Cuts Ties, באתר NBC, 5 ביוני 2017
- ^ Gulf plunged into diplomatic crisis as countries cut ties with Qatar, באתר הגרדיאן, 5 ביוני 2017
- ^ Arab nations cut ties with Qatar in new Mideast crisis, באתר Associated Press, 5 ביוני 2017
- ^ The curious timing of the Qatar crisis
- ^ Qatar must stop changing the subject -- and start changing its behavior, באתר CNN, 20 ביוני 2017
- ^ Gulf states agree deal to end Qatar tensions
- ^ The Qatar-Iran Gas Field Behind the Diplomatic War in the Middle East, באתר הארץ, 7 ביוני 2017
- ^ Why the Arabs Don’t Want Us in Syria
- ^ Qatar restarts development of world's biggest gas field after 12-year freeze
- ^ How the Saudi-Qatar Rivalry, Now Combusting, Reshaped the Middle East, באתר הניו יורק טיימס, 13 ביוני 2017
- ^ Qatar row: What's caused the fall-out between Gulf neighbours?, באתר BBC, 5 ביוני 2017
- ^ Qatar Cannot Have It Both Ways, באתר וול סטריט ג'ורנל, 12 ביוני 2017
- ^ Trump's 'Arab NATO' Vision is a Desert Mirage
- ^ Bob Corker: Saudi terrorism support 'dwarfs' Qatar's
- ^ Exxon's LNG Ventures Could Be At Risk As Saudis Lead Sanctions Against Qatar, באתר פורבס, 5 ביוני 2017
- ^ For Qataris, a U.S. air base is best defense against Trump attacks, באתר וושינגטון פוסט, 7 ביוני 2017
- ^ Why Saudi Arabia Hates Al Jazeera So Much
- ^ A Dustup in the Gulf
- ^ GCC's 2014 Crisis: Causes, Issues and Solutions
- ^ אריקה סולומון, "פייננשל טיימס", מיליארד דולר במזוודה שחררו מהשבי בני מלוכה שיצאו לצוד, באתר כלכליסט, 7 ביוני 2017
- ^ Big Ransom and Syria Deals Win Release of Royal Qatari Hunters, באתר הניו יורק טיימס, 21 באפריל 2017
- ^ פסגת ריאד (בערבית: قمة الرياض) הייתה סדרה של שלוש פסגות שהתקיימו בין ה-20 ל-21 במאי 2017 לרגל ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בערב הסעודית, שהיה ביקורו הראשון מחוץ לארצות הברית כנשיא
- ^ nrg חדשות, עסקת הנשק של טראמפ עם הסעודים: הפרטים נחשפים, באתר nrg, 21 במאי 2017
- ^ Saudi Arabia, UAE, Egypt, Bahrain cut ties to Qatar, באתר אל-ג'זירה, 5 ביוני 2017
- ^ Hack, fake story expose real tensions between Qatar, Gulf, באתר פוקס ניוז, 24 במאי 2017
- ^ Bahrain minister briefly hacked after Qatar cyber attack
- ^ המאמר, באתר וושינגטון פוסט, 16 ביולי 2017
- ^ UAE arranged hacking of Qatari media: Washington Post, באתר אל-ג'זירה, 17 ביולי 2017
- ^ UAE denies Washington Post report it orchestrated Qatar hack, באתר CNN, 27 ביולי 2017
- ^ הידיעה, באתר רויטרס, 26 באוגוסט 2017
- ^ Someone Is Using These Leaked Emails To Embarrass Washington’s Most Powerful Ambassador, באתר הפינגטון פוסט, 6 ביוני 2017
- ^ UAE envoy’s hacked emails and Qatar’s escalating Gulf rift
- ^ Al Jazeera hit by ‘cyber attack on all systems’
- ^ סוכנויות הידיעות ואסף גבור, מדינות ערב הודיעו על ניתוק היחסים עם קטאר, באתר nrg, 5 ביוני 2017
- ^ רועי קייס, דרמה: מדינות ערביות מנתקות יחסים עם קטאר, באתר ynet, 5 ביוני 2017
- ^ ג'קי חורי ורויטרס, סעודיה, מצרים, איחוד הנסיכויות, בחריין ותימן ניתקו קשרים עם קטאר, באתר הארץ, 5 ביוני 2017
- ^ Qatar-Gulf crisis: All the latest updates
- ^ Saudi-led Rupture With Qatar Pushes Nation Into Iran's Embrace
- ^ Saudi central bank tells banks not to trade with Qatar banks in Qatari riyals: sources
- ^ קטאר מגיבה לניתוק היחסים: "מבוסס על טענות שקריות חסרות בסיס", באתר ynet, 5 ביוני 2017
- ^ Saudi, Egypt, UAE, Bahrain and Yemen isolate Qatar over 'terrorism' as rift deepens
- ^ Qatar: We're 'willing to talk' to resolve diplomatic crisis
- ^ https://money.cnn.com/2017/06/22/news/economy/qatar-economy-finance-minister/index.html
- ^ טראמפ תומך בחרם על קטאר: "מימון לקיצוניים", באתר ynet, 6 ביוני 2017
- ^ Trump's Qatar Curveball Makes Tillerson Improvise Policy Again
- ^ Saudi and UAE Stumble Over Tiny Qatar
- ^ Qatar: 'No justification' for cutting diplomatic ties
- ^ Kuwait and Oman: As they remain silent on the Qatar-Gulf rift, what does this mean for them?
- ^ האולטימטום לקטאר: להתנתק מטרור ומאיראן ולסגור את אל-ג'זירה, באתר ynet, 23 ביוני 2017
- ^ Arab states sever ties with Qatar, announce blockade
- ^ Qatar row: Saudi and Egypt among countries to cut Doha links, באתר BBC, 5 ביוני 2017
- ^ Senegal joins nations cutting ties with Qatar
- ^ Senegal restores its ambassador to Qatar
- ^ Gulf Crisis: Saudi-led bloc loses ally Senegal in boycott of Qatar
- ^ Chad severs diplomatic ties with Qatar
- ^ Chad to shutter Qatar embassy, expel diplomats
- ^ Comoros severs diplomatic relations with Qatar
- ^ Libya's eastern-based government cuts diplomatic ties with Qatar, באתר רויטרס, 5 ביוני 2017
- ^ צינון יחסי ג'יבוטי-קטר (בצרפתית)
- ^ Niger recalls ambassador to Qatar in solidarity with Arab states, באתר רויטרס, 10 ביוני 2017
- ^ Chad recalls ambassador from Qatar amid Gulf Arab row, באתר רויטרס, 8 ביוני 2017
- ^ EU urges talks to resolve Qatar crisis
- ^ EU's Mogherini urges direct talks to end Gulf crisis, באתר אל-ג'זירה, 23 ביולי 2017
- ^ הודעת האו"ם בנוגע למשבר, באתר הרשמי של האומות המאוחדות
- ^ Qatar to buy seven navy vessels from Italy for €5bn
- ^ Indonesia calls for dialogue over Qatar rift with Arab states
- ^ דניאל סיריוטי, איראן: "ניתוק היחסים עם קטאר יוביל לחוסר יציבות", באתר ישראל היום, 5 ביוני 2017
- ^ Algeria calls for dialogue to resolve Qatar row
- ^ Ethiopia Vows to Extend More Support for Sustainable Peace Between Qatar and the Gulf Region Countries
- ^ Germany urges diplomatic solution to Qatar crisis, באתר רויטרס, 9 ביוני 2017
- ^ Qatar crisis: India favours constructive dialogue
- ^ Turkey calls for dialogue over Qatar rift with Arab states
- ^ Kuwait: Qatar willing to hold dialogue on Gulf dispute, באתר אל-ג'זירה, 11 ביוני 2017
- ^ Neutral Malaysia hopes to mediate Qatar crisis
- ^ Morocco offers to mediate Qatar-GCC crisis
- ^ Sudan urges 'reconciliation' to end Gulf row with Qatar
- ^ Sudan appeals for calm between Qatar and Gulf
- ^ Somalia: Govt Breaks Silence Over the Qatar Crisis
- ^ Amid Qatar crisis, China tells Iran that Gulf stability is best, באתר רויטרס, 9 ביוני 2017
- ^ More Oman Air flights to Qatar, באתר טיימס אוף עומאן, 17 ביוני 2017
- ^ Middle East diplomatic crisis: lawmakers pass resolution in NA urging restraint
- ^ רוסיה על ניתוק היחסים עם קטאר: "מקווים שלא יפגע במלחמה נגד הטרור", באתר ynet, 5 ביוני 2017
- ^ Tunisia follows with concern diplomatic crisis in Gulf countries
- ^ Arab boycott nations demand Fifa strips Qatar of 2022 World Cup
- ^ Foreign Minister Supports Qatar, Bashes Trump
- ^ German foreign minister accuses US of stirring up Middle East conflict
- ^ Arab nations cut ties with Qatar over ‘terror links’, MEA worried about 6.5 lakh Indians living there, באתר טיימס אוף אינדיה, 6 ביוני 2017
- ^ Russia urges dialogue, Jokowi calls Erdogan in Qatar-Gulf dispute, באתר ג'קרטה פוסט, 12 ביוני 2017
- ^ Netanyahu demands al-Jazeera offices in Israel be shut down, באתר טיימס אוף ישראל, 27 ביולי 2017
- ^ איתמר אייכנר ואליאור לוי, נתניהו בוחן: סגירת משרדי אל-ג'זירה בישראל, באתר ynet, 13 ביוני 2017
