ויקיפדיה

תעשיית הקפטגון הסורית

תעשיית הקפטגון הסורית אחראית על כ-80% מייצור סם הקפטגון העולמי. סוריה מייצאת את הסם למדינות שונות, בעיקר באזור המזרח התיכון, בהן ירדן, עיראק, סעודיה מדינות המפרץ ומצרים, וכן ארגונים כמו חמאס. ייצוא הסם הוא אחת ההכנסות העיקריות של משטר אסד, ומסייע בידו לשקם את המדינה מהמשבר הכלכלי שפקד אותה בעקבות מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה.

127 שקיות של קפטגון שנתפסו בסוריה לפני שהושמדו במאי 2018.

רקע

עריכה

קפטגון[1](בשמותיו הנוספים: פיטון, ביוקפטון, פנטיניל) הוא סם סינתטי ממשפחת הממריצים (אמפתאמינים). הסם ידוע לשמצה בשל הקשר שלו לארגוני טרור הצורכים את הסם ומפיצים אותו למטרות רווח כלכלי במדינות ערב והמפרץ.

קפטגון סונתז לראשונה שנות ה-60 ושווק כתרופה להפרעות קשב, נרקולפסיה וטיפול תרופתי בדיכאון. עם זאת, השימוש יצא מהחוק בשנות ה-90 בשל הבנה כי קיים לחומר פוטנציאל גבוה להתמכרות ושימוש לרעה.[2]

עד לשנות ה-90 עם הוצאת הסם מהחוק, החומר היה מיוצר במדינות דרום אירופה (בולגריה, סלובניה, סרביה-מונטנגרו). משם הסם היה מוברח דרך טורקיה אל מדינות המפרץ.[2]

כיום, הרוב המכריע של כדורי קפטגון מיוצר בסוריה וחלק קטן בלבנון על ידי ארגון הטרור חזבאללה שגם מסייע בהברחת הסם.[3] לפי ההערכה, היקף הסחר בסם מגיע למיליארדי דולרים, המאפשרים לאסד להתמודד עם המשבר הכלכלי שפקד את המדינה מאז מלחמת האזרחים שפרצה בה ב-2011.[4]

מוניטין הסם

עריכה

שימוש בקפטגון שכיח בעיקר במדינות העולם הערבי ואינו נפוץ בקרב צורכי סמים בארצות הברית ומדינות אירופה למעט פליטי מלחמה וזרים. קפטגון נקרא גם " קוקאין או אקסטזי של עניים". נחשב לנפוץ בקרב אנשים במעגל הזנות, סטודנטים, פליטים, פועלים ועובדים בעבודות משמרות כמו נהגי משאית הצורכים את הסם כדי לעבוד משמרות ארוכות יותר.[5] בנוסף, הסם מתקשר לפעילות טרור והפצתו מהווה חלק נרחב מכלכלת חזבאללה, ג'יהאד איסלמי ולוחמי גרילה אחרים במדינות ערב והמפרץ. עלות הסם נחשבת לזולה ביותר ונעה בין 3$-12$ (בקירוב 15 שקלים ישראלים חדשים לכדור/ שניים תלוי במדינה) ועל כן נחשבת לאפשרות נגישה לכלל האנשים.

ייצור

עריכה

תהליך הייצור של קפטגון, נחשב לפשוט וקל בהשוואה לייצור חומרים ממריצים אחרים. ייצור כולל סינתזה של הפנטיניל באמצעות חומרים כימיים חוקיים הניתנים לרכישה.[6]

שלבי ייצור

עריכה

סינתזה ראשונית של החומר פנילאצטון הנקשר לאמפטמין ומסונתז בתגובה כימית של חמצון מולקולה פניל-2-פרופנול. בשלב השני, באמצעות יצירת תגובה כימית של פנילאצטון עם מתיל אמין ליצירת אמפטמין. האמפטמין שנוצר בשלב הקודם מוצמד לתיאופלין כאשר יחדיו הם יוצרים את הפנתילין - החומר הפעיל בקפטגון.[6]

אספקה

עריכה

באופן כללי קיימים שלושה סוגי אספקה בלתי חוקיים לסמים סינתטים כמו קפטגון. הראשון כולל הוצאתם מתוך חומרים פרמקולוגים כמו תרופות מרשם.[7] שנית באמצעות יבוא של חומרים מחו"ל וייצור בלתי חוקי מקומי המתאפשר בשל רכישת חומרים אלו בעיקר מהדארק-נט.[8] כחלק מפעילות מנע להפצת הסם, המשטר כמו כן ארגונים לדוגמת UNODC (משרד האומות המאוחדות למלחמה בסמים ופשע) מקשים על ארגוני הפשע להשיג את חומרי גלם הנחוצים לייצור קפטגון כמו פסאודואפדרין, אפדרין וחומצה פנילאצטית.[9]

השפעות הסם

עריכה

השפעות פיזיולוגיות

עריכה

קפטגון פועל כסם ממריץ. מגרה את מערכת העצבים המרכזית ומגביר פעילות דופמינרגית. צריכתו גורמת להשפעות קצרות טווח המתבטאות בתחושת ערנות מוגברת, רמות אנרגיה גבוהות, תחושת אופוריה ויכולת ריכוז גבוהה. משתמשים בסם מדווחים על תחושות של אופוריה, תיאבון מופחת וצורך חברתי מוגבר. תופעות לוואי נוספות שדווחו בעת שימוש בסם היו, עלייה בטמפרטורת הגוף, סחרחורות, עיכול מוגבר של מזון, ראייה מטושטשת, קשיי נשימה ויובש בפה. כמו כן, נקשר ל כאבי פרקים והתכווצויות שרירים.[10]

זאת ועוד, שימוש ממושך עלול לגרום להתמכרות, בעיות בקצב לב, העדר שינה, פרנויה ודילוזיות. בנוסף, צריכה ממושכת נקשרת להגברת הסיכון להתפרצות הפרעה פסיכוטית וסכיזופרניה.[11]

השפעות נוירולוגיות

עריכה

פנטילין היא מולקולה מסיסה מאוד בשומן ולכן עוברת את מחסום הדם מוח במהירות רבה יותר ממולקולת אמפטמין ונקשרת זמן רב יותר ברצפטורים הייעודיים, מה שהופך את הנזק הפוטנציאלי לרב יותר. נזק נוירולוגי משימוש מוגבר בקפטגון מתבטא בפגיעה קוגניטיבית הנקשרת לאובדן זיכרון טווח קצר ושינויים מבניים במוח. במחקר שנעשה בבע"ח הראה כי מתן תוך ורידי או תוך מוחי של החומר עורר לעיתים עוויתות ופרכוסים.[7]

תסמיני גמילה
עריכה

הפסקת שימוש ממושך בקפטגון כלולה בתסמיני גמילה הכוללים כאבי ראש חזקים, שלשולים או עצירויות, דיכאון ותחושות עייפות המתבטאות לעיתים גם בעילפון. בנוסף, הפסקת שימוש כרוני/ ממושך מתקשרת גם לרמות גבוהות של חרדה, עצבנות, תסכול התנהגות אגרסיבית ולעיתים התנהגויות ומחשבות שווא רודפניות.[7]

ייצוא הסם למדינות המזרח התיכון

עריכה

על פי הערכות מ-2023, כ-80% מהקפטגון מיוצר בסוריה, ומיוצא מנמל לטקיה בסיוע הממשל הסורי בפיקוד של מאהר אל-אסד.[12] ההערכות ששוק הסחר בקפטגון עומד על בין 5.7 מיליארד דולר ל-57 מיליארד דולר.[13][14] במשך השנים הוברחו מאות מיליוני כדורי קפטגון לירדן, עיראק, סעודיה ומדינות במפרץ. אחד מנתיבי ההברחה המרכזיים הוא דרך מחוז אנבאר הגובל בסוריה, ירדן וסעודיה. ב-2021 נתפסו יותר מ־250 מיליון כדורי קפטגון ברחבי העולם, פי 18 ממספר הכדורים שנתפסו ב־2017.[15] כמו כן, לפי פרסום באל-ג'זירה, בשנת 2022 ירדן תפסה 65 מיליון כדורי קפטגון בסוריה שהיו בדרך לשטחה.[16] ב-2015 פרסם מזכיר הוועדה הלאומית של סעודיה לטיפול בסמים, כי רוב צרכני הקפטגון הם בני 12 עד 22.[17]

במאי 2023 התקיימה בג'דה פסגה בה הגיעו מדינות הליגה הערבית להסכם נורמליזציה עם סוריה והסרת החרם עליה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, בתמורה לדיכוי הברחות הקפטגון ממנה לשאר מדינות האזור, שגורמות לצריכה מוגברת של הסם בקרב צעירים, אשר מובילה בתורה לנזקים קשים.[18][19]

תגובת ירדן להברחות הסם

עריכה

בעקבות הנורמליזציה איפשרה סוריה לירדן לתקוף בשטחה מספר פעמים מבריחי סמים שהבריחו את הסם לירדן. התקיפות התמקדו בעיקר במחוז א-סווידא, בדרום מערב סוריה. בחלק מהמקרים נהרגו גם בלתי מעורבים בתקיפות, דבר שעורר ביקורת מקומית על המשטר, שלא עושה די לעצור את תופעת ההברחות ומאלץ את ירדן לפעול שם צבאית.[16][4]

שימוש מחבלי דאעש וחמאס בסם

עריכה

מחבלי המדינה האיסלאמית (דאעש) השתמשו בסם במהלך הפיגועים בפריז ב-2015. כמו כן, במתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר התגלו על גופותיהם של מחבלי חמאס שחוסלו במהלך הקרבות כמויות גדולות של קפטגון.[20]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Rose C, Söderholm A, The Captagon Threat A Profile of Illicit Trade, Consumption, and Regional Realitie, Washington: New Lines Institute., 2022
  2. ^ 1 2 Ahmed Al-Imam, Ban A. AbdulMajeed, Captagon, Octodrine, and NBOMe: An Integrative Analysis of Trends Databases, the Deep Web, and the Darknet, Global Journal of Health Science 9, 2017-09-18, עמ' 114 doi: 10.5539/gjhs.v9n11p114
  3. ^ שחר קליימן, דיווח: כך חיזבאללה מבריח סמים מסוריה לירדן ולטורקיה, באתר ישראל היום, 31 במאי 2022
  4. ^ 1 2 AP, הנשק של אסד בפיוס עם העולם הערבי - "הקוקאין של העניים", באתר ynet, 11 ביוני 2023
  5. ^ Mayyada Wazaify, Yara M. Al-Khateeb, Baseem Musleh, Hamza Al-Smadi, Christina Steenkamp, Qualitative Exploration of the Experiences of People Who Use Captagon and Therapists in Jordan, Substance Use & Misuse 59, 2024-04-15, עמ' 816–824 doi: 10.1080/10826084.2024.2304012
  6. ^ 1 2 Nan Wu, Zhiwei Feng, Xibing He, William Kwon, Junmei Wang, Xiang-Qun Xie, Insight of Captagon Abuse by Chemogenomics Knowledgebase-guided Systems Pharmacology Target Mapping Analyses, Scientific Reports 9, 2019-02-19, עמ' 2268 doi: 10.1038/s41598-018-35449-6
  7. ^ 1 2 3 Maria Katselou, Ioannis Papoutsis, Panagiota Nikolaou, Samir Qammaz, Chara Spiliopoulou, Sotiris Athanaselis, Fenethylline (Captagon) Abuse – Local Problems from an Old Drug Become Universal, Basic & Clinical Pharmacology & Toxicology 119, 2016-08, עמ' 133–140 doi: 10.1111/bcpt.12584
  8. ^ Ahmed AL‐Imam, Rita Santacroce, Andres Roman‐Urrestarazu, Robert Chilcott, Giuseppe Bersani, Giovanni Martinotti, Ornella Corazza, Captagon: use and trade in the Middle East, Human Psychopharmacology: Clinical and Experimental 32, 2017-05 doi: 10.1002/hup.2548
  9. ^ United Nations Office on Drugs and Crime, United Nations : Office on Drugs and Crime (באנגלית)
  10. ^ Joseph Pergolizzi Jr, Jo Ann K. LeQuang, Eugene Vortsman, Peter Magnusson, Salah N. EL-Tallawy, Morgan Wagner, Rania Salah, Giustino Varrassi, Joseph Pergolizzi Jr, Jo Ann K. LeQuang, Eugene Vortsman, Peter Magnusson, Salah N. EL-Tallawy, Morgan Wagner, Rania S. Ahmed, Giustino Varrassi, The Emergence of the Old Drug Captagon as a New Illicit Drug: A Narrative Review, Cureus 16, 2024-02-27 doi: 10.7759/cureus.55053
  11. ^ Ahmed Al-Imam, Ban A. AbdulMajeed, Captagon, Octodrine, and NBOMe: An Integrative Analysis of Trends Databases, the Deep Web, and the Darknet, Global Journal of Health Science 9, 2017-09-18, עמ' p114 doi: 10.5539/gjhs.v9n11p114
  12. ^ Tackling the illicit drug trade fuelling Assad's war machine, GOV.UK (באנגלית)
  13. ^ Oleh Kachmar, The Captagon Threat: A Profile of Illicit Trade, Consumption, and Regional Realities, New Lines Institute, ‏2022-04-05 (באנגלית)
  14. ^ Why does the UK think Syria has a $57bn captagon industry?, Middle East Eye (באנגלית)
  15. ^   אסף גבור, ‏פשיעת הסמים: כך הפך הקפטגון למקור ההכנסה העיקרי של אסד וברוני הבקעא, בעיתון מקור ראשון, 24 בפברואר 2022
  16. ^ 1 2 ליאור בן ארי, ירדן מפציצה מבריחי סמים בסוריה, שם מוחים נגד המשטר: "הסוחר נמצא בארמון הנשיאות", באתר ynet, 18 בינואר 2024
  17. ^   מכון ון ליר, הפתוות מלמדות: הסם קפטגון הגיע לכל בית בעולם הערבי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2023
  18. ^ שחר קליימן, סם החיים של אסד: כך סלל חומר מסוכן את דרכו של הרודן הסורי לליגה הערבית, באתר ישראל היום, 18 במאי 2023
  19. ^ כרמית ולנסי, מחאות, סמים, אלימות ותקיפות ישראליות: סוריה בצל הנורמליזציה האזורית עם אסד, מבט על, גילון 1766, 19 בספטמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  20. ^ גלי וינרב, ‏מיוצר בסוריה ומסיר עכבות: זה הסם שנתפס אצל מחבלי חמאס, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2023
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=תעשיית_הקפטגון_הסורית&oldid=39258300"