ויקיפדיה

תפיסות של אלוהים

תפיסות של אלוהים במסורות תאיסטיות (אנ'), מונותיאיסטיות, פנתאיסטיות ופאנתיאיסטיות קלאסיות - או של האלוהות העליונה בדתות ההנותאיסטיות - יכולות להתרחב לרמות שונות של הפשטה:

העדויות הראשונות ששרדו מתפיסות מונותאיסטיות של אלוהים, שנובעות מההנותאיזם והמוניזם (בעיקר בדתות המזרח (אנ')), הן מהתקופה ההלניסטית. מבין החפצים והישויות הרבות שדתות ומערכות אמונה אחרות על פני העידנים תייגו כאלוהיים, הקריטריון היחיד שהם חולקים במשותף הוא ההכרה שלהם כאלוהיים על ידי קבוצה או קבוצות של בני אדם.

פילוסופיה ודת הלניסטית

עריכה

אריסטוטליזם

עריכה
  ערך מורחב – מניע ראשוני

במטאפיסיקה שלו, דן אריסטו במשמעות של "הוויה כהוויה". אריסטו סבר ש"הוויה" מתייחסת בעיקר למניע בלתי מונע, והקצה אחד כזה לכל תנועה בשמים. כל מניע ללא תנועה מתבונן ברציפות בהתבוננות משלו, וכל מה שמתאים למשמעות השנייה של "הוויה" בכך שמקור התנועה שלו בעצמו, כלומר נע כי הידע על המניע שלו גורם לו לחקות את המניע הזה (או צריך).

ההגדרה של אלוהים על-ידי אריסטו מייחסת שלמות להוויה זו, וכישות מושלמת, היא יכולה להרהר רק על שלמות ולא על חוסר שלמות; אחרת השלמות לא תהיה אחת מתכונותיו. אלוהים, על פי אריסטו, נמצא במצב של "קיפאון" שאינו נוגע משינוי וחוסר שלמות. "המניע הבלתי נע" דומה מאוד לתפיסת האל שברוב הדתות. הוא הושווה לאדם שמשחק דומינו ודוחף אחד מהם, כך שכל דומינו אחר בסט נדחף גם כן, מבלי שהישות תצטרך לעשות דבר בנידון. למרות שבמאה ה-18, המחנך הצרפתי אלאן קרדק הביא תפיסה דומה מאוד של אלוהים במהלך עבודתו בקודיפיקציה של הספיריטיזם (אנ'), השונה מהפרשנות של אלוהים ברוב הדתות, שבהן רואים שהוא מעורב באופן אישי ביצירתו.

הבלתי מובן

עריכה

בהרמטיקה (Hermetica) הפילוסופית היוונית העתיקה, המציאות האולטימטיבית נקראה בשמות רבים, כגון אלוהים, אדון, אבא, שכל (נואוס), הבורא, הכל, האחד וכו'.[1] עם זאת, הייחודי לתפיסה ההרמטית של האלוהות היא שהיא גם הכול (ביוונית: to pan) וגם הבורא של הכול: כל הנבראים קיימים מראש באלוהים,[2] ואלוהים הוא טבעו של הקוסמוס. (בהיותו גם החומר שממנו הוא יוצא וגם העיקרון השולט שמסדר אותו),[3] אולם הדברים עצמם והקוסמוס כולם נוצרו על ידי אלוהים. לפיכך, אלוהים בורא את עצמו,[4] והוא גם טרנסצנדנטי (כבורא הקוסמוס) ואימננטי (כיקום הנברא).[5] רעיונות אלו קשורים קשר הדוק להשקפות הקוסמו-תאולוגיות של הסטואים (אנ').[6]

דתות אברהמיות

עריכה

האל האברהמי במובן זה הוא תפיסת האל שנותרה תכונה משותפת לכל שלוש המסורות. אלוהים נתפס כנצחי, כל יכול, יודע כל וכבורא היקום. כמו כן, אלוהים נחשב כבעל תכונות של קדושה, צדק, טובת-כל (אנ') ונוכחות-כל (אנ'). המצדדים באמונות אברהם מאמינים שאלוהים הוא גם טרנסצנדנטי, כלומר הוא נמצא מחוץ למרחב ומחוץ לזמן ולכן אינו כפוף לשום דבר בתוך יצירתו (אנ'), אלא בה בעת אלוהים פרטי, מעורב, מקשיב לתפילה ומגיב למעשיו של היצורים שלו.

אמונה בהאית

עריכה

הדת הבהאית מאמינה באל יחיד, בר קיימא, בורא כל הדברים, כולל כל היצורים והכוחות ביקום.[7] באמונה הבהאית, אלוהים נמצא מעבר למרחב ולזמן, אך הוא מתואר גם כ"אל אישי, מעבר ליכולת ההבנה האנושית, בלתי גשמי, מקור כל ההתגלות, נצחי, יודע-כל, נוכח-כל ויכול-כל."[8] למרות שאינו נגיש באופן ישיר, אלוהים נראה בכל זאת. כמודע לבריאה, בעל שכל, רצון ותכלית. הבהאים מאמינים שאלוהים מבטא את הרצון הזה בכל עת ובמובנים רבים, כולל גילויים (אנ'), סדרה של "שליחים" או "מחנכים" אלוהיים.[9] בהבעת כוונתו של אלוהים רואים שביטויים אלו מבססים את הדת בעולם. התורה הבהאית קובעת שאלוהים גדול מכדי שבני האדם יבינו אותו במלואו, וגם לא יכולים ליצור תמונה שלמה ומדויקת.[10] בהאא אללה מתייחס לעיתים קרובות לאלוהים בתארים, כגון "הכל-יכול" או "אוהב הכל".

גנוסיס

עריכה

במערכות גנוסטיות רבות, אלוהים ידוע בתור המונאד (אנ'), או האחד.

נצרות

עריכה
  ערך מורחב – האל האב (נצרות)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

אסלאם

עריכה
  ערך מורחב – אללה

אללה, ללא ריבוי או מגדר, הוא שמו האלוהי של האל המוזכר בקוראן, בעוד ש"יללה" הוא המונח המשמש לאלוהות או לאל בכלל.[11][12][13]

התפיסה הבסיסית ביותר של האסלאם היא מונותאיזם קפדני הנקרא תאויד (Tawhid). אלוהים מתואר בסורה אל-אח'לאץ כך: "אמור: הוא אלוהים, האחד; אלוהים, הנצחי, המוחלט; הוא לא הוליד אף אחד, והוא גם לא הוולד; אין אף אחד שווה לו."[14][15] המוסלמים מכחישים את הדוקטרינה הנוצרית של השילוש והאלוהות של ישו, ומשווים אותה לפוליתאיזם. באסלאם, אלוהים הוא מעבר לכל הבנה או שוויון ואינו דומה לאף אחת מיצירותיו בשום צורה. לפיכך, המוסלמים אינם איקונודולים (Iconodulism) ואינם צפויים לחזות באלוהים. המסר של אלוהים מועבר על ידי מלאכים (אנ') ל-124,000 שליחים החל מאדם וכלה במוחמד. אלוהים מתואר ומוזכר בקוראן בשמות או תכונות מסוימות, הנפוץ ביותר הוא אל-רחמן (R-Ḥ-M), שפירושו "הרחמן ביותר" ואל-רחים, שפירושו "הרחמן ביותר" (ראה שמות אלוהים באסלאם (אנ')).[16]

המוסלמים מאמינים שבריאת כל דבר ביקום נוצרה על ידי ציוויו הטהור של אלוהים "'היה' וכך זה"[17][18] וכי מטרת הקיום היא לרצות את אלוהים, הן על ידי סגידה (אנ') והן על ידי מעשים טובים.[19][20] אין מתווכים, כמו אנשי דת, ליצור קשר עם אלוהים: "הוא קרוב יותר לבריאתו מאשר הווריד הצווארי (אנ')"[21]

יהדות

עריכה
  ערכים מורחבים – אלוהים (יהדות), מונותאיזם#המונותאיזם ביהדות

ביהדות, אלוהים נתפס במגוון דרכים.[22] באופן מסורתי, היהדות גורסת כי יהוה, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב והאל הלאומי (אנ') של בני ישראל, הציל את בני ישראל מעבדות במצרים, ונתן להם את תורת משה (אנ') בהר סיני המקראי כמתואר בתורה. על פי הזרם הרציונליסטי של היהדות שניסח הרמב"ם, שלימים הגיע לשלוט בחלק ניכר מהמחשבה היהודית המסורתית הרשמית, אלוהים מובן כישות המוחלטת, הבלתי ניתנת לחלוקה ובלתי ניתנת להשוואה, שהיא הסיבה הסופית לכל קיום. פרשנויות מסורתיות ליהדות מדגישות בדרך כלל שאלוהים הוא פרטי אך גם טרנסצנדנטי, בעוד שמספר פרשנויות מודרניות ליהדות מדגישות שאלוהים הוא כוח או אידיאל.[23]

המונותאיזם היהודי הוא המשך להנותאיזם העברי הקדום, הפולחן הבלעדי לאלוהי ישראל כפי שנקבע בתורה ונוהג במקדש ירושלים. מונותיאיזם קפדני מופיע ביהדות ההלניסטית וביהדות הרבנית. הגיית השם הראוי של אלוהי ישראל נאסרה בעידן ההלניסטי (יהדות בית שני (אנ')) ובמקום זאת יהודים מתייחסים לאלוהים בשם "השם". בתפילה ובקריאת הכתובים, הטטרגרמטון מוחלף ב"אדוני".

כמה הוגי דעות קבליים החזיקו באמונה שכל הקיום הוא בעצמו חלק מאלוהים, ושאנו כאנושות איננו מודעים לאלוהות הטבועה בעצמנו ומתקשים להשלים עם זה.[דרוש מקור] התפיסה בחסידות כיום היא שאין שום דבר קיים מחוץ לאלוהים - כל הוויה נמצאת בתוך אלוהים, ובכל זאת כל הקיום אינו יכול להכיל אותו.[דרוש מקור] בעניין זה, קבע שלמה בעת חנוכת בית המקדש, "אך האם אלוהים יגיע האמת לשכון עם האנושות על הארץ? הנה, השמים ושמי השמים אינם יכולים להכיל אותך."[24]

הוגים יהודים מודרניים בנו מגוון רחב של רעיונות אחרים על אלוהים. הרמן כהן האמין שיש לזהות את אלוהים עם "הארכיטיפ של המוסר", רעיון המזכיר את רעיון הטוב (אנ') של אפלטון.[25] מרדכי קפלן האמין שאלוהים הוא סך כל התהליכים הטבעיים המאפשרים לאדם להתממש בעצמו,[26] והיהדות ההומניסטית דוחה לחלוטין את הרעיון של קיומו של אלוהים.[27]

מנדאיזם

עריכה

במנדאיזם (Mandaeism), חיי רבי (Hayyi Rabbi) (מנדאית קלאסית: ࡄࡉࡉࡀ ࡓࡁࡉࡀ, רומאנית: Hiia Rbia, ליט. 'החיים הגדולים'), או 'האל החי הגדול'[28] הוא האל העליון שממנו נובעים (אנ') כל הדברים. הוא מכונה גם 'החיים הראשונים', שכן במהלך בריאת העולם החומרי, יצא יושמין (Yushamin) מחיי רבי כ"החיים השניים".[29] לפי קאיס אלסעדי, "עקרונות הדוקטרינה המנדאית: אמונתו של האל הגדול היחיד, חיי רבי, שכל הנכסים האבסולוטיים שלו: הוא יצר את כל העולמות, יצר את הנשמה באמצעות כוחו, והכניס אותה באמצעות מלאכים לגוף האדם, אדם וחוה האיש והאישה הראשונים."[30] המנדאים מכירים באלוהים כעל הנצחי, הבורא של הכל, האחד והיחיד בשליטה שאין שני לו.[31]

דתות דהרמיות

עריכה

בודהיזם

עריכה

אי הדבקות[32] ברעיון של אלוהים עליון או מניע ראשוני נתפסת כהבחנה מרכזית בין בודהיזם להשקפות דתיות אחרות. בבודהיזם, המטרה היחידה של התרגול הרוחני היא הקלה מוחלטת של הייסורים (דוקהה) בסמסרה (samsara),[33][34] המכונה נירוואנה. הבודהה אינו מכחיש ואינו מקבל בורא,[35] מכחיש את תמיכת כל ההשקפות על הבריאה[36] וקובע ששאלות על מקור העולם חסרות ערך[37][38] חלק מהמורים מרצים לתלמידים המתחילים מדיטציה בודהיסטית שמושג האלוהות אינו תואם את הבודהיזם,[39] אך אמונות דוגמטיות בבורא פרטי עליון נחשבות למכשול להשגת הנירוונה,[40] המטרה הגבוהה ביותר של התרגול הבודהיסטי.[41]

למרות גילוי אי-תיאיזם זה, הבודהיסטים מעריכים ישויות ביראת כבוד[42] וחשיבות רבה[43] למרות ששתי האסכולות העיקריות של הבודהיזם נבדלות במקצת בעמדות הכבוד שלהן. בעוד שבודהיסטי טהרוואדה רואים בבודהה בן אנוש שהשיג נירוונה או אראנטיות באמצעות מאמצים אנושיים,[44] בודהיסטי מהאיאנה רואים בו התגלמות של הדהרמקאיה (Dharmakāya) הקוסמית (רעיון של אלוהות טרנסצנדנטית), שנולד לטובת אחרים ולא רק כבן אדם.[45] בנוסף, מספר בודהיסטים מהאיאנה סוגדים לבודהיסטווה הראשי, אוולוקיטשוורה,[46] Avalokiteshvara ומקווים לגלם אותו.[47]

בודהיסטים מקבלים את קיומם של יצורים הידועים כדווים (אנ') במחוזות גבוהים יותר (אנ'), אך אומרים שהם, כמו בני אדם, סובלים בסמסרה,[48] ולא בהכרח חכמים מאיתנו. למעשה, הבודהה מוצג לעיתים קרובות כמורה של האלים,[49] ועדיף עליהם.[50] למרות זאת, מאמינים שיש דאוות מוארות בנתיב הבודההוד.

בבודהיזם, רעיון המוחלט המטפיזי מפורק באותו אופן כמו הרעיון של "עצמי" מתמשך, אך הוא לא בהכרח מוכחש. המציאות נחשבת כדינמית, אינטראקטיבית ולא מהותית, מה שמרמז על דחייה של ברהמן או של מצע אלוהי. עיקרון קוסמי יכול להתגלם במושגים כמו הדהרמקאיה. למרות שיש בודהה קדמון (או, בוג'ריאנה, האדי-בודהא, ייצוג של הארה (אנ') אימננטית בטבע), ייצוגו כיוצר הוא סמל לנוכחות של יצירה מחזורית אוניברסלית ופירוק הקוסמוס ולא של ישות אישית ממשית. אולם בסיס אינטליגנטי, מטפיזי, אינו נשלל על ידי הבודהיזם, אם כי בודהיסטים בדרך כלל מקפידים מאוד להבחין בין רעיון זה לזה של אלוהים בורא עצמאי.[51]

הינדואיזם

עריכה

בהינדואיזם, מושג האל מורכב ותלוי במסורת המסוימת. המושג משתרע על פני תפיסות ממוניזם מוחלט ועד להנותאיזם, מונותאיזם ופוליתאיזם. בתקופה הוודית מושג האל המונותאיסטי הגיע לשיאו בצורה חצי-מופשטת חצי-אישית של נפש יצירתית השוכנת בכל האל כמו וישוואקרמה (Vishvakarma), פורושה ופראג'פאטי (Prajapati). ברוב מסורות הווישנויזם, הוא וישנו, והטקסט מזהה את הישות הזו כקרישנה, המכונה לפעמים סוויאם בהגוואן (Svayam Bhagavan). המונח isvara - מהשורש הוא, להיות בעל כוח יוצא דופן. חלק ממערכות הסנקיה (אנ') המסורתיות מנוגדות בין פורושה (אלוהית, או נשמות) לפרקריטי (Prakṛti) (טבע או אנרגיה), אולם המונח לאל ריבוני, אישווארה מוזכר שש פעמים באתרבה-וודה (Atharvaveda), והוא מרכזי במסורות רבות.[52] לפי אסכולת אדוויטה ודנטה (Advaita Vedanta) לפילוסופיה ההינדית, הרעיון של ברהמן (העיקרון האוניברסלי הגבוה ביותר) דומה לזה של אלוהים; אלא שבניגוד לרוב הפילוסופיות האחרות אדוויטה משווה את ברהמן לאטמן (האני האמיתי של הפרט). עבור ההינדים הסינדיים (Sindhis), המושפעים עמוקות מהסיקיזם, אלוהים נתפס כטיפוח הכל-יכול של כל האלים והאלות ההינדיים. בקיצור, פרמטמת (Paramatman) הנשמה של כל האלים והאלות הם הברהמן הנוכח בכל מקום והם יצורים מוארים.

ברהמן

עריכה

ברהמן הוא המציאות הנצחית, הבלתי משתנה, האינסופית, האימננטית והטרנסצנדנטית שהיא הקרקע האלוהית של כל החומר, האנרגיה, הזמן, החלל, ההוויה וכל מה שמעבר ביקום הזה.[53][54] טבעו של ברהמן מתואר כטרנס-פרסונלי, אישי ובלתי אישי על ידי אסכולות פילוסופיות שונות. המילה ברהמן נגזרת מהפועל brh (סנסקריט: לגדול), והיא מרמזת לגדולה ולאינסוף.

מדברים על ברהמן בשתי רמות (אפארה ופארה). הוא ראש המזרקה של כל המושגים, אבל הוא עצמו אינו יכול להיתפס. הוא ההגה האוניברסלי, המושג האוניברסלי וכל אמצעי המושג. אפארה-ברהמן הוא אותו פארה ברהמה (Para Brahman), אך לפי הבנת האדם הוא מוח אוניברסלי המצטיין באינטלקט אוניברסלי שממנו כל בני האדם שואבים טיפה כמו שכלם, אינטלקט וכו'.[דרוש מקור]

אישווארה

עריכה

אישווארה הוא מושג פילוסופי בהינדואיזם, כלומר בקר או השולט העליון (כלומר אלוהים) במונותיאיסטית או בהוויה העליונה או כאישתא-דווה של מחשבה מוניסטית. אישווארה היא ישות טרנסצנדנטית ואימננטית המתוארת בצורה הטובה ביותר בפרק האחרון של שוקלה יאג'ור וודה סמהיטה, הידועה בשם אישאוואסיה אופנישאד (Isha Upanishad). הצהרתו "ישוואסיאם אידאם סרוואם" ("ishavasyam idam sarvam") שפירושו שכל מה שיש בעולם הזה מכוסה ומלא באשווארה. אישווארה לא רק בורא את העולם, אלא גם נכנס לכל מה שיש. במסורות השיוויזם, המונח משמש כחלק מהתרכובת "מהשווארה" ("אדון גדול") מאוחר יותר כשם שיווה.

בהאגוואן

עריכה

בהאגוואן (Bhagavan) פירושו המילולי "בעל הון, מבורך, משגשג" (משם העצם bhaga, שפירושו "הון, עושר"), ומכאן "מפורסם, אלוהי, מכובד, קדוש" וכו'. בחלק מהמסורות של ההינדואיזם הוא משמש לציון הישות העליונה או האמת המוחלטת, אך בהתייחסות ספציפית לאותה ישות עליונה כבעלת אישיות (אל פרטי).[דרוש מקור] תכונה אישית זו, המצוינת בבהאגוואן, מבדילה את השימוש בה ממונחים דומים אחרים כגון בתור ברהמן, "הרוח העליונה" או "הרוח", ולפיכך, בשימוש זה, בהגוואן מקביל במובנים רבים לתפיסה הנוצרית והאסלאמית הכללית של אלוהים.

ג'ייניזם

עריכה

הג'יניזם אינו תומך באמונה באל בורא. על פי דוקטרינת הג'יין, היקום ומרכיביו - נשמה, חומר, מרחב, זמן ועקרונות התנועה - היו קיימים תמיד. כל המרכיבים והפעולות נשלטים על ידי חוקי טבע אוניברסליים. לא ניתן ליצור חומר יש מאין ולכן סך החומר ביקום נשאר זהה (בדומה לחוק שימור החומר). טקסט ג'יין טוען שהיקום מורכב מג'יווה (אנ') (כוח חיים או נשמות) ואג'יבה (חפצים חסרי חיים). באופן דומה, נשמתו של כל יצור חי היא ייחודית ולא נוצרה והיא קיימת מאז ומתמיד.[55]

תאוריית הסיבתיות של הג'יין גורסת שהגורם והשפעתה זהים תמיד בטבעם ומכאן שישות מודעת ובלתי חומרית כמו אלוהים אינה יכולה ליצור ישות חומרית כמו היקום. יתר על כן, על פי תפיסת האלוהות הג'יינית, כל נשמה שהורסת את הקארמות והרצונות שלה, משיגה שחרור או נירוונה לנשמה שהורסת את כל יצריה ורצונותיה להתערב בפעולת היקום. תגמולים וסבלים מוסריים אינם עבודתה של ישות אלוהית, אלא תוצאה של סדר מוסרי מולד בקוסמוס; מנגנון ויסות עצמי לפיו הפרט קוצר את הפירות של פעולותיו שלו באמצעות פעולת הקרמה.

לאורך הדורות, פילוסופים של הג'יין דחו בתוקף את הרעיון של בורא ואלוהים כל יכול והתנגדו לו. זה הביא לכך שהג'יניזם תויג כאסטיקה ונאסטיקה (Āstika and nāstika) (פילוסופיה אתאיסטית) על ידי פילוסופיות דתיות יריבות. הנושא של אי-בריאתנות והיעדר אלוהים כל יכול וחסד אלוהי פועל חזק בכל הממדים הפילוסופיים של הג'ייניזם, כולל הקוסמולוגיה שלו, מושגי קארמה ומוקה וקוד ההתנהגות המוסרי שלו. הג'יניזם טוען שחיים דתיים וטובים אפשריים ללא הרעיון של אל בורא.[56]

סיקיזם

עריכה

המונח לאלוהים בסיקיזם הוא "וואהגורו" (Waheguru). גורו נאנאק מתאר את אלוהים כנירנקאר (nirankar) (מסנסקריט nirākārā, כלומר "חסר צורה"), akal (משמעו "נצחי") ו-alakh (מסנסקריט alakśya, כלומר "בלתי נראה" או "בלתי נצפה"). הכתוב העיקרי של הסיקיזם, הגורו גרנת' סאהיב (Guru Granth Sahib), מתחיל בדמות "1", המסמל את אחדות האל. הפרשנות של ננק לאלוהים היא של יוצר יחיד, פרטי וטרנסצנדנטי, שעמו על החסיד לפתח אמונה ויחסים אינטימיים ביותר כדי להשיג גאולה. הסיקיזם דוגל באמונה באל אחד שנמצא בכל מקום (sarav vi'āpak), שתכונותיו אינסופיות ושהוא ללא מגדר, טבע המיוצג (במיוחד בגורו גרנת' סאהיב) על ידי המונח Ik Onkar.

עוד מדגיש נאנאק כי הבנה מלאה של אלוהים היא מעבר לבני אדם, אך גם אלוהים לא לגמרי בלתי ניתן להבנה. אלוהים נחשב בכל מקום בכל הבריאה וגלוי בכל מקום למתעוררים רוחנית. נאנאק מדגיש שבני אדם חייבים לראות את אלוהים מ"העין הפנימית" או "הלב" וכי מדיטציה חייבת להתקיים פנימה כדי להשיג הארה זו בהדרגה; היישום הקפדני שלו הוא המאפשר תקשורת בין אלוהים לבני אדם.

סיקים מאמינים באל יחיד שהיה קיים מאז ומתמיד וישרוד לנצח. אלוהים הוא חסר מגדר, חסר פחד, חסר צורה, בלתי משתנה, בלתי ניתן לתיאור, עצמאי, כל יכול ואינו נתון למעגל הלידה והמוות.

אלוהים בסיקיזם מתואר בשלושה היבטים ברורים: אלוהים כאל; אלוהים ביחס לבריאה; ואלוהים ביחס לאדם. במהלך שיח עם סידהות (Siddha) (חסידים הינדים נודדים), נאנאק נשאל היכן היה "האל הטרנסצנדנטי" לפני הבריאה. תשובתו הייתה: "לחשוב על האדון הטרנסצנדנטי במצב הזה זה להיכנס לתחום הפליאה. אפילו באותו שלב של שמש, הוא חלחל לכל הריק הזה" (GG, 940).

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Festugière, André-Jean (1944–1954). La Révélation d'Hermès Trismégiste. Vol. I–IV. Paris: Gabalda. ISBN 9782251326740. vol. II, pp. 68-71; Bull, Christian H. (2018). The Tradition of Hermes Trismegistus: The Egyptian Priestly Figure as a Teacher of Hellenized Wisdom. Leiden: Brill. ISBN 978-9004370845. p. 303.
  2. ^ Copenhaver, Brian P. (1992). Hermetica: The Greek Corpus Hermeticum and the Latin Asclepius in a New English Translation, with Notes and Introduction. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0-521-42543-3. p. 216.
  3. ^ Festugière 1944–1954, vol. II, p. 68.
  4. ^ Bull 2018, p. 303
  5. ^ Copenhaver 1992, p. 216.
  6. ^ Festugière 1944–1954, vol. II, p. 70.
  7. ^ "The Baháʼí Faith". Britannica Book of the Year. Chicago: Encyclopædia Britannica. 1988. ISBN 0-85229-486-7.
  8. ^ Effendi, Shoghi (1944). God Passes By. Wilmette, Illinois: Baháʼí Publishing Trust. p. 139. ISBN 0-87743-020-9.
  9. ^ Hutter, Manfred (2005). "Bahā'īs". In Lindsay Jones (ed.). Encyclopedia of Religion. Vol. 2 (2nd ed.). Detroit: Macmillan Reference USA. pp. 737–740. ISBN 0-02-865733-0.
  10. ^ Cole, Juan (1982). "The Concept of Manifestation in the Baháʼí Writings". Études Baháʼí Studies. monograph 9: 1–38 – via Bahá'í Library Online.
  11. ^ "God". Islam: Empire of Faith. PBS. Retrieved 2010-12-18.
  12. ^ "Islam and Christianity", Encyclopedia of Christianity (2001): Arabic-speaking Christians and Jews also refer to God as Allāh.
  13. ^ L. Gardet. "Allah". Encyclopaedia of Islam Online.
  14. ^ Quran 112:1–4
  15. ^ D. Gimaret. "Allah, Tawhid". Encyclopædia Britannica Online.
  16. ^ Bentley, David (September 1999). The 99 Beautiful Names for God for All the People of the Book. William Carey Library. ISBN 0-87808-299-9.
  17. ^ "Islām". Encyclopædia Britannica Online. Retrieved 2010-08-25.
  18. ^ Quran 2:117
  19. ^ "Human Nature and the Purpose of Existence". Patheos.com. Retrieved 2011-01-29.
  20. ^ Quran 51:56
  21. ^ Quran 50:16
  22. ^ James Kugel, "The God of Old, Inside the Lost World of the Bible" (New York: Simon & Schuster, 2003)
  23. ^ "Modern Jewish Views of God".
  24. ^ Divrei HaYamim Bet, pereq Vav (second Chronicles chapter six)
  25. ^ Reason and Hope: Selections from the Jewish Writings of Hermann Cohen, ed. and trans. Eva Jospe (New York: Norton, 1971), p. 57–58.
  26. ^ Sonsino, Rifat. The Many Faces of God: A Reader of Modern Jewish Theologies. 2004, page 22–23
  27. ^ "Home". shj.org.
  28. ^ Nashmi, Yuhana (24 April 2013), "Contemporary Issues for the Mandaean Faith", Mandaean Associations Union, retrieved 8 October 2021
  29. ^ Buckley, Jorunn Jacobsen (2002). The Mandaeans: ancient texts and modern people. New York: Oxford University Press. ISBN 0-19-515385-5. OCLC 65198443.
  30. ^ Al-Saadi, Qais (27 September 2014), "Ginza Rabba "The Great Treasure" The Holy Book of the Mandaeans in English", Mandaean Associations Union, retrieved 8 October 2021
  31. ^ Hanish, Shak (2019). The Mandaeans In Iraq. In Rowe, Paul S. (2019). Routledge Handbook of Minorities in the Middle East. London and New York: Routledge. p. 163. ISBN 9781317233794.
  32. ^ Thanissaro Bhikkhu (1997). Tittha Sutta: Sectarians; Anguttara Nikaya, 3.61. Then in that case, a person is a killer of living beings because of a supreme being's act of creation... When one falls back on lack of cause and lack of condition as being essential, monks, there is no desire, no effort [at the thought], 'This should be done. This shouldn't be done.' When one can't pin down as a truth or reality what should & shouldn't be done, one dwells bewildered & unprotected. One cannot righteously refer to oneself as a contemplative.
  33. ^ Thanissaro Bhikkhu (2004). "Alagaddupama Sutta: The Water-Snake Simile". Access To Insight. Both formerly and now, monks, I declare only stress and the cessation of distress.
  34. ^ Thanissaro Bhikkhu (2004). "Anuradha Sutta: To Anuradha". Access To Insight. Both formerly & now, it is only distress that I describe, and the cessation of distress.
  35. ^ Nyanaponika Thera. "Buddhism and the God-idea". The Vision of the Dhamma. Kandy, Sri Lanka: Buddhist Publication Society. In Buddhist literature, the belief in a creator god (issara-nimmana-vada) is frequently mentioned and rejected, along with other causes wrongly adduced to explain the origin of the world; as, for instance, world-soul, time, nature, etc. God-belief, however, is placed in the same category as those morally destructive wrong views which deny the kammic results of action, assume a fortuitous origin of man and nature, or teach absolute determinism. These views are said to be altogether pernicious, having definite bad results due to their effect on ethical conduct.
  36. ^ Bhikku Bodhi (2007). "III.1, III.2, III.5". In Access To Insight (ed.). The All Embracing Net of Views: Brahmajala Sutta. Kandy, Sri Lanka: Buddhist Publication Society.
  37. ^ Thanissaro Bhikku (1997). "Acintita Sutta: Unconjecturable". AN 4.77. Access To Insight. Conjecture about [the origin, etc., of] the world is an unconjecturable that is not to be conjectured about, that would bring madness & vexation to anyone who conjectured about it.
  38. ^ Thanissaro Bhikku (1998). "Cula-Malunkyovada Sutta: The Shorter Instructions to Malunkya". Access To Insight. It's just as if a man were wounded with an arrow thickly smeared with poison. His friends & companions, kinsmen & relatives would provide him with a surgeon, and the man would say, 'I won't have this arrow removed until I know whether the man who wounded me was a noble warrior, a priest, a merchant, or a worker.' He would say, 'I won't have this arrow removed until I know the given name & clan name of the man who wounded me... until I know whether he was tall, medium, or short... The man would die and those things would still remain unknown to him. In the same way, if anyone were to say, 'I won't live the holy life under the Blessed One as long as he does not declare to me that 'The cosmos is eternal,'... or that 'After death a Tathagata neither exists nor does not exist,' the man would die and those things would still remain undeclared by the Tathagata.
  39. ^ Dorothy Figen (1988). "Is Buddhism a Religion?". Beginning Insight Meditation and other essays. Kandy, Sri Lanka: Buddhist Publication Society. pp. Bodhi Leaves. So to these young Christians I can say, "Believe in Christ if you wish, but remember, Jesus never claimed divinity either." Yes, believe in a unitary God, too, if you wish, but cease your imploring, pleading for personal dispensations, health, wealth, relief from suffering. Study the Eightfold Path. Seek the insights and enlightenment that come through meditative learnings. And find out how to achieve for yourself what prayer and solicitation of forces beyond you are unable to accomplish.
  40. ^ Nyanaponika Thera (1994). Buddhism and the God-idea. Kandy, Sri Lanka: Buddhist Publication Society. Although belief in God does not exclude a favorable rebirth, it is a variety of eternalism, a false affirmation of permanence rooted in the craving for existence, and as such an obstacle to final deliverance.
  41. ^ Mahasi Sayadaw, Thoughts on the Dhamma, The Wheel Publication No. 298/300, Kandy BPS, 1983, "...when Buddha-dhamma is being disseminated, there should be only one basis of teaching relating to the Middle Way or the Eightfold Path: the practice of morality, concentration, and acquisition of profound knowledge, and the Four Noble Truths."
  42. ^ Buddhists consider an enlightened person, the Dhamma and the community of monks as noble. See Three Jewels.
  43. ^ Thera, Nyanaponika (1994). Devotion in Buddhism. Buddhist Publication Society, Kandy, Sri Lanka. It would be a mistake, however, to conclude that the Buddha disparaged a reverential and devotional attitude of mind when it is the natural outflow of a true understanding and a deep admiration of what is great and noble.
  44. ^ Bhikku, Thanissaro. "The Meaning of the Buddha's Awakening". Access to Insight. Retrieved June 5, 2010.
  45. ^ Donald K. Swearer (2004). Becoming the Buddha: The Ritual of Image Consecration in Thailand. Princeton University Press. ISBN 978-0-691-11435-4.
  46. ^ Hong, Xiong (1997). Hymn to Bodhisattva Avalokiteshvara. Taipei: Vastplain. ISBN 978-957-9460-89-7.
  47. ^ Lama Thubten Yeshe; Geshe Lhundub Sopa (June 2003). Robina Courtin (ed.). Becoming the Compassion Buddha: Tantric Mahamudra for Everyday Life. Wisdom Publications. pp. 89–110. ISBN 978-0-86171-343-1.
  48. ^ John T Bullitt (2005). "The Thirty-one planes of Existence". Access To Insight. Retrieved May 26, 2010. The suttas describe thirty-one distinct "planes" or "realms" of existence into which beings can be reborn during this long wandering through samsara. These range from the extraordinarily dark, grim, and painful hell realms all the way up to the most sublime, refined, and exquisitely blissful heaven realms. Existence in every realm is impermanent; in Buddhist cosmology, there is no eternal heaven or hell. Beings are born into a particular realm according to both their past kamma and their kamma at the moment of death. When the kammic force that propelled them to that realm is finally exhausted, they pass away, taking rebirth once again elsewhere according to their kamma. And so the wearisome cycle continues.
  49. ^ Susan Elbaum Jootla (1997). "II. The Buddha Teaches Deities". In Access To Insight (ed.). Teacher of the Devas. Kandy, Sri Lanka: Buddhist Publication Society. Archived from the original on 2013-02-04. Many people worship Maha Brahma as the supreme and eternal creator God, but for the Buddha, he is merely a powerful deity still caught within the cycle of repeated existence. In point of fact, "Maha Brahma" is a role or office filled by different individuals at different periods.", "His proof included the fact that "many thousands of deities have gone for refuge for life to the recluse Gotama" (MN 95.9). Devas, like humans, develop faith in the Buddha by practicing his teachings.", "A second deva concerned with liberation spoke a verse which is partly praise of the Buddha and partly a request for teaching. Using various similes from the animal world, this god showed his admiration and reverence for the Exalted One.", "A discourse called Sakka's Questions (DN 21) took place after he had been a serious disciple of the Buddha for some time. The sutta records a long audience he had with the Blessed One which culminated in his attainment of stream-entry. Their conversation is an excellent example of the Buddha as "teacher of devas," and shows all beings how to work for Nibbana.
  50. ^ Thanissaro Bhikkhu (1997). Kevaddha Sutta; Digha Nikaya, 11. Access To Insight. Archived from the original on 2010-12-22. Retrieved 2010-08-16. When this was said, the Great Brahma said to the monk, 'I, monk, am Brahma, the Great Brahma, the Conqueror, the Unconquered, the All-Seeing, All-Powerful, the Sovereign Lord, the Maker, Creator, Chief, Appointer and Ruler, Father of All That Have Been and Shall Be... That is why I did not say in their presence that I, too, don't know where the four great elements... cease without remainder. So you have acted wrongly, acted incorrectly, in bypassing the Blessed One in search of an answer to this question elsewhere. Go right back to the Blessed One and, on arrival, ask him this question. However he answers it, you should take it to heart.
  51. ^ "Dalai Lama Answers Questions on Various Topics". hhdl.dharmakara.net.
  52. ^ Bryant, Edwin H. (2003). Krishna: the beautiful legend of God; Śrīmad Bhāgavata Purāṇa, book X with chapters 1, 6 and 29-31 from book XI. Harmondsworth [Eng.]: Penguin. ISBN 0-14-044799-7.
  53. ^ Brodd, Jeffrey (2003). World Religions. Winona, MN: Saint Mary's Press. ISBN 978-0-88489-725-5.
  54. ^ Koenig, Harold; King, Dana; Carson, Verna B. Handbook of Religion and Health. p. 590.
  55. ^ Nayanar (2005b), p.190, Gāthā 10.310
  56. ^ Soni, Jayandra (1998). E. Craig (ed.). "Jain Philosophy". Routledge Encyclopedia of Philosophy. London: Routledge. Archived from the original on 2008-07-05. Retrieved 2008-06-27.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תפיסות של אלוהים בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=תפיסות_של_אלוהים&oldid=38965974"