Kh-29

Kh-29 (ברוסית X-29, לפי קוד דיווח נאט"ו AS-14) הוא טיל אוויר-קרקע סובייטי בעל טווח של 10-30 קילומטרים. הוא בעל ראש קרב במשקל 320 קילוגרמים וניתן להנחותו למטרה באמצעות לייזר, אור אינפרא אדום, מכ"ם אקטיבי או הנחיית טלוויזיה. הטיל מוצב לרוב על מטוסים מדגם סוחוי Su-24, סוחוי Su-30, מיג 29K וכן מטוסי סוחוי Su-25 מהדגמים T ו-TM.

ייעודו העיקרי של הטיל הוא השמדת עצמים גדולים בשדה הקרב כגון מפעלים, מחסנים וגשרים, אך ניתן להטילו גם על ספינות עד למשקל 10,000 טונות, האנגרים משוריינים למטוסים וכן מסלולי המראה מבטון.

פיתוח

תכנון ופיתוח הטיל החל בשנות השבעים על ידי קבוצת מולניה מאוקראינה, והוביל לתחמושת היחידה מסוג טיל אוויר-קרקע שהקבוצה יצרה. משרד התכנון מולניה הוקצה לטובת המירוץ לחלל וחברת וימפל המשיכה את פיתוח הטיל Kh-29. השיגור הראשון של הטיל התרחש בשנת 1976, ולאחר שיגורי מבחן ומבדקים נוספים רבים הוא הוכנס לשירות בשנת 1980.

עיצוב

צורתו האירודינמית של הטיל Kh-29 מזכירה את צורתו של הטיל R-60 (קוד נאט"ו 'AA-8 'Aphid), שכן משרד התכנון מולינה התמקצע בייצור טילי אוויר-אוויר. יכולת הנחיית הלייזר של הטיל נלקחה מהטיל שקדם לו Kh-25 (נאט"ו AS-10) ויכולת ההנחיה מטלוויזיה מהטיל Kh-59 (נאט"ו AS-13).

הטיל הושווה למקבילו האמריקאי AGM-65 מאבריק, אם כי טיל המאבריק קטן בהרבה לעומת ה-Kh-29 ושוקל פחות ממחצית ממקבילו הרוסי.

היסטוריה מבצעית

הטיל מדגם Kh-29 נכנס לשירות בחיל האוויר הסובייטי בשנת 1980 ומאז יוצא למדינות רבות.

בטילים מהדגם Kh-29L נעשה שימוש במעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2015, טילים אלו הותקנו על מטוסים מדגם סוחוי Su-34 וסוחוי Su-24.

כמו כן נעשה שימוש בטיל במלחמת האזרחים השנייה בלוב. כוחותיו של מועמר קדאפי השתמשו בטיל בגרסתו הלא-מונחית. הטילים שוגרו ממשאיות שיגור והוסרו מהם הכנפיים והמאזנות כדי להשיג יכולת לשיגור מרוחק יותר.

אזורי פעילות

אזורי פעילות מבצעית, בעבר באדום ובהווה בכחול

בשירות כיום

בשירות בעבר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Kh-29 בוויקישיתוף