חיל האוויר של צבא השחרור העממי
חיל האוויר של צבא השחרור העממי (בסינית מופשטת: 中国人民解放军空军, באנגלית: People's Liberation Army Airforce, או בראשי תיבות: PLAAF) מכונה גם כ"חיל האוויר השחרור העממי" (בסינית: 人民空军), על גבי מטוסי החיל לעיתים כתוב "חיל האוויר הסיני" (בסינית: 中国空军) הוא זרוע האוויר של צבא השחרור העממי של סין.
    | |
| סמל, דגל ורונדל של חיל האוויר של צבא השחרור העממי | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
| שיוך | צבא השחרור העממי |
| סוג | זרוע אוויר |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1949–הווה (כ־75 שנים)  |
| מלחמות |
מלחמת קוריאה, משבר מצרי טאיוואן השני, משבר מצרי טאיוואן הראשון, מלחמת סין-וייטנאם |
  | |
כוחו האווירי הכולל של צבא השחרור העממי הוא השלישי בגודלו בעולם וכולל כ-2,300 כלי טיס, שמתוכם כ-1,700 בחיל האוויר.[1] שאר כלי הטיס משתייכים לכוח הקרקעי של צבא השחרור העממי – המפעיל בעיקר מטוסי תובלה, מסוקי סער וקרב, ולחיל הים של צבא השחרור העממי – המפעיל כלי טיס מגוונים למשימות ימיות, בהם גם כלי טיס קרביים.
החיל הוקם בשנת 1949 במטרה להגן על שמי הרפובליקה העממית של סין ובשביל להשתתף בפלישה המתוכננת לטאיוואן. החיל השתתף במלחמת קוריאה בה השיג את מרבית ניסיונו המבצעי.
הארגון והמשימות של חיל האוויר של צבא השחרור העממי היה הגנתי בעיקרו במשך מרבית שנות קיומו, אך מתחילת המאה ה-21 החיל עבר מספר רפורמות בארגון, בתורות הלחימה והן בהכשרה ויועדו הפך ליותר התקפי, מודרני ואסרטיבי. שבעת האזורים הצבאיים אורגנו מחדש לחמישה פיקודי זירות עיקריים, כאשר כל פיקוד אחראי על התמודדות עם מדינות שכנות באזור המוגדר לו. חיל האוויר הסיני הוא שותף פעיל ומשמעותי בכל הסכסוכים הטריטוריאליים שהרפובליקה העממית של סין מתמודדת עימם ומשמש רבות כאמצעי להפגנת כוח.
היסטוריה
עריכה| מפקדי החיל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם | השם באנגלית | תאריכים | הערות | ||
| ליו יאלו | Liu Yalou | 1949-1965 | חבר בוועדה הצבאית המרכזית | ||
| וו פאקסיאן | Wu Faxian | 1965-1971 | טוהר לאחר ניסיון הפיכה כושל | ||
| --(אין)-- | ----- | 1971-1973 | |||
| מה נינג | Ma Ning | 1973-1977 | |||
| ז'אנג טינגפה | Zhang Tingfa | 1977-1985 | חבר בוועדה הצבאית המרכזית | ||
| וואנג האי | Wang Hai | 1985-1992 | |||
| צאו שואנגמינג | Cao Shuangming | 1992-1994 | |||
| יו ז'נגוו | Yu Zhengwu | 1994-1996 | |||
| ליו שאניאו | Liu Shunyao | 1996-2002 | |||
| קיאו קינגשן | Qiao Qingchen | 2002-2007 | חבר בוועדה הצבאית המרכזית | ||
| סו קיליאנג | Xu Qiliang | 2007-2012 | חבר בוועדה הצבאית המרכזית | ||
| מה סיאוטיאן | Ma Xiaotian | 2012- | חבר בוועדה הצבאית המרכזית | ||
שנות ההקמה 1924-1953
עריכה
|
_%E2%80%93_People%27s_Liberation_Army.svg){kind=small}
_%E2%80%93_People%27s_Liberation_Army.svg)
_%E2%80%93_Red_Army.svg)
בשנת 1924 המפלגה הקומוניסטית תוך ניסיון ליצור כוח צבאי משמעותי החליטו על בנין כוח אווירי לוחם, לשם כך נשלחו צעירי המפלגה לקורסי טיס בברית המועצות. עם זאת לקח לכוחות הקומוניסטיים עד שנת 1949 לבסס את הכוח ולבנות חיל אוויר. בשנים הללו הכוחות הקומוניסטים נשענו על מטוסי שלל מייצור יפני או אמריקאי וצוותי אוויר בעלי הכשרה מינימלית או טייסים שערקו משירותם של מנהיגים צבאיים אחרים. הסינים אימצו את שיטת ההכשרה הסובייטית שהייתה איטית אבל מקיפה והתאימה לחניכים בעלי השכלה נמוכה, שהיו זמינים למפלגה הקומוניסטית.
תחילת השותפות עם ברית המועצות
עריכהבשנת 1949 לאחר סיום מלחמת סין–יפן השנייה ולאחר בריחת הכוחות הלאומנים לפורמוסה המפלגה החליטה להקים חיל אוויר, הן בשביל לסייע בפלישה לפורמוסה והן בשביל להגן על שמי המדינה מהכוחות הלאומנים שנהנו מחופש כמעט מוחלט בשמי סין. הסינים סיכמו עם ברית המועצות שותפות ביטחונית במסגרתה יוקם חיל עם מטוסים מייצור סובייטי ובהכשרת אנשי חיל האוויר הסובייטי. לשם כך הוקצו מאות כלי טיס ונפתחו 6 בתי ספר לטיסה ברחבי סין. כמו כן הוקצו מספר דיוויזיות להגנה זמנית על שמי סין.
בפועל בתקופה זאת אנשי חיל האוויר הסובייטי שלטו על ההכשרה, על הבקרה והמבצעים בחיל האוויר הטרי והיוו את עמוד השדרה שלו.
מלחמת קוריאה
עריכה
ערך מורחב – לוחמה אווירית במלחמת קוריאה
לקראת מלחמת קוריאה ובחודשים הראשונים במהלכה, לפני הצטרפותה של סין למלחמה, הסינים עסקו בתפקידו של חיל האוויר שלהם והסיוע הצבאי של רוסיה. לאחר דין ודברים סוכם שקורפוס של חיל האוויר הרוסי יסייע בהגנה על שטח אווירי מוגבל בצפון קוריאה על גדת נהר יאלו, וכוחות של חיל האוויר של צבא השחרור העממי במסגרת חיל המתנדבים הסיני יספקו סיוע אווירי לכוחותיהם.
אף על פי שהרוסים טסו בשמי קוריאה ימים ספורים לאחר הצטרפותה של סין למלחמה באוקטובר 1950 טייסים סינים טסו לראשונה בשמי המערכה החל מנובמבר. בפרוץ המלחמה סופקו לחיל האוויר הסיני מטוסי מיג-15 שטסו לראשונה מעל קוריאה ב-1 בנובמבר 1950, באותו החודש חילות האוויר של סין וקוראיה הצפונית יצרו מטה פיקוד משותף תחת חיל המתנדבים הסיני ובפיקודם של קצינים סינים. רוב הקורפוסים של מטוסי הקרב בקוריאה הפעילו את מטוסי ה-יאק-9 וה-Mig-9. ארבע מתוך היחידות הוסבו תוך חודשים ספורים למטוסי מיג-15. במתקפה של נובמבר 1951 הכוחות האלה לא הצליחו להתמודד עם כוחות האוויר של האו"ם והסובייטים ציידו את הסינים בעוד מטוסי מיג-15 שהוטסו על ידי 10 דיוויזיות. במהלך הלחימה כ-800 טייסים סינים טסו בשמי קוריאה על מטוסים מדגמים ה-מיג-15, Tu-2, יאק-9, La-9, La-11 ו-Po-2 בתמיכה קרקעית של כ-59,700 אנשים.
במקביל בתקופה זאת חיל האוויר של צבא השחרור העממי התעסק בארגון והתעצמות. עד שנת 1953 למשל חיל האוויר הקים 13 בתי ספר לטיסה שהכשירו 5,945 אנשי צוות אוויר ולמעלה מ-24,000 אנשי צוות קרקע. בסוף המלחמה החיל כלל 28 דיוויזיות אוויר ו-3,000 כלי טיס. כמו כן בשנת 1950 הוקם כוח הצנחנים של חיל האוויר שהפך בשנת 1960 לקורפוס בפני עצמו.[2]
ההתעצמות 1954-1966
עריכהבתקופה זאת חיל האוויר עבר שינויים רבים עקב הניסיון במלחמת קוריאה. חיל ההגנה האווירית אוחד עם חיל האוויר, הוקם מערך סוללות הטילים נגד מטוסים, והושלמו הקמת מפקדות אזוריות לפי החלוקה לאזורים הצבאיים של חיל האוויר. כמות בתי הספר גדלה ל-29 והחלה הכשרה על פי תוכניות שנבנו על ידי הסינים מניסיונם במלחמת קוריאה.[2]
ההאטה - המהפכה התרבותית 1966-1976
עריכה
מבחינת חיל האוויר המהפכה התרבותית הייתה תקופה של גידול במספרים אבל האטה משמעותית בהתפתחות ובמוכנות החיל. זאת בשל ניסיון ההפיכה הכושל של שר ההגנה לין ביאו. לין ניסה להימלט מהמדינה במטוס של חיל האוויר שהתרסק בהרי ההימלאיה. מאו דזה דונג האשים את מפקד חיל האוויר וו פאקסיאן בהשתתפות בניסיון הפיכה ועל כן הוא הודח בשנת 1971 ונשפט ל-17 שנים בכלא. עד שנת 1973 חיל האוויר היה ללא מפקד. בתקופה זאת גם החל הקרע בין ברית המועצות לרפובליקה העממית של סין במהלכה נותקו היחסים הביטחוניים.
חיל האוויר מנה בשנת 1970 760,000 אנשים בכ-50 דיוויזיות שהיווה את השיא ההיסטורי של החיל בכמות כוח האדם. עם זאת, שעות הטיסה השנתיות לאיש צוות אוויר נפל מ-123 שעות טיסה לכדי פחות מ-80 בשל חוסר בהוראות מהמטה, מחסור בחלקי חילוף, מחסור דלק, בעיות אחזקה, ובשל החשדנות כלפי החיל.[3]
מודרניזציה - 1976 והלאה
עריכה
בשנת 1976 בוצעו צמצומים בכוח אדם מ-760,000 ל-570,000 אנשים.
החל משנת 1977 החל תהליך של שינוי ההכשרה, הרגולציה, המשמעת, אחזקה, לוגיסטיקה וכדומה. בשנת 1982 מוסדות החינוך וההכשרה של חיל האוויר שהציעו בעבר תוארי טכנאי והנדסאי בלבד החלו להציע תארים ראשונים. ב-1988 ו-1990 חיל האוויר החל להציע תואר שני ודוקטורט בהתאמה. באותה תקופה החיל רכש את רוב מטוסיו מתעשיית המטוסים המקומית, כאשר מרביתם היו העתקים של דגמים קיימים.
בתחילת שנות ה-90 עם פתיחת הכלכלה הסינית לעולם החל גם שינוי הדרגתי בתפיסת הביטחון של המפלגה. סין רכשה כלי טיס מודרניים מרוסיה, וכן רכשה טכנולוגיה ממדינות שונות שמצאו את דרכן לדגמים שיוצרו במדינה.
מלחמת המפרץ הראשונה יצרה הדים בחיל האוויר מכיוון שהכוח האווירי של בעלות הברית הצליח לשתק את הצבא העיראקי במהירות על ידי שימוש בכלי נשק מתוחכמים. עקב מלחמה זאת החלה תקופת מחקר שלאחריה, בתחילת שנות ה-2000 השתנתה תורת הלחימה של חיל האוויר של צבא השחרור העממי והחל תהליך רפורמות מעמיקות שנמשכות עד היום.[4]
מטוסי הקרב של החיל
עריכההטבלה הבאה מתארת את משכי השירות של מטוסי חיל האוויר של צבא השחרור העממי בשנים 1949 עד 2019. ניתן לראות משכי שירות ארוכים במיוחד למטוסי דור שני מדגמים J-6 (גרסה מקומית של המיג 19) ו-J-7 (גרסה מקומית של המיג 21).
נשים בחיל
עריכהלמרות שחוק השירות של שנת 1984 גורס שניתן לגייס לשירות חובה נשים וגברים כאחד, אף אישה לא גויסה לשירות חובה אלא בהתנדבות.[5]
נשים משרתות במגוון תפקידים בחיל האוויר של צבא השחרור העממי. מרבית הנשים המשרתות בחיל עושות זאת בתפקידי מפעילות מערכות תקשורת, ובמקצועות הרפואה.[6] נשים הוכשרו לתפקידי צוות אוויר ב-13 קבוצות (מחזורים) החל משנת 1951 עם כ-360 (נכון לשנת 2021) נשים שהוכשרו לתפקידי טייסות ונווטות. מרבית הטייסות משרתות כטייסות תובלה, אם כי טייסות הוכשרו גם במספרים מצומצמים לתפקידי טייסות מסוקים, טייסות קרב, טייסות קרב-הפצצה, ואף טייסות ניסוי. שתי נשים מהחיל טסו לחלל כטייקונאוטיות בתוכנית החלל הסינית הצבאית בעיקרה.[7]
לרוב, ובמשך מרבית ההיסטוריה של החיל, נשים שירתו ביחידות המורכבות מנשים בלבד עם שדרת פיקוד וקומיסרים נשים, יש מיעוט יחידות טיסה מעורבבות בין שני המגדרים אם כי כמות היחידות המעורבבות גודלת.[6] כמו כן, נראה שיש תקרת זכוכית לנשים בתפקידי צוותי אוויר. נכון ל-2021, 5 נשים בלבד קודמו לדרגת מייג'ור ג'נרל (הראשונה קודמה לדרגה זו ב-2001) ואף אישה לא קודמה ללוטננט ג'נרל או ג'נרל ולא נראה שיש אפשרות לקידום נשים לתפקידים אלו בעתיד הנראה לעין. מיעוט נשים טייסות שירתו בתפקידי פיקוד ברמת הרגימנט. רק שתי נשים שירתו כסגניות מפקדי הקולג' הפיקודי של חיל האוויר בבייג'ינג.[8]
מבנה ארגוני
עריכה| המבנה הארגוני של חיל האוויר של צבא השחרור העממי[9] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ה-PLAAF כולל ארבע מפקדות כלליות המקבילות במבנה למפקדות העליונות של הצבא:
- מפקדת המטה - מרכזת את כל הפיקוד המבצעי של החיל ושולטת על פריסת הכוחות, מודיעין, תקשורת, שליטה ובקרה אווירית, שירותי מזג אוויר, מחקר, הדרכה ובטיחות. כמו כן המפקדה אחראית על ארגון היחידות המבצעיות, ניהול כוח האדם ניהול רישום והתיעוד על אנשי החיל וכדומה.
- המפקדה הפוליטית - אחראית על רישום ומסמכי קצינים פוליטיים, על מוסדות המפלגה בחיל, תעמולה, ביטחון מידע, משמעת וביקורת, שיפוט, פעילות חברתית, וניהול היחסים בין הגופים האזרחיים לצבאיים. לכל היחידות בצבא השחרור העממי יש קצין פוליטי (קומיסר) מקביל בדרגתו למפקד היחידה, זה כולל את חיל האוויר עד לרמת הטייסת.
- מפקדה לוגיסטית - אחראית על הובלה ושינוע, תקציבים, חומרים ואספקה ושירותי רפואה בחיל.
- מפקדת ציוד - אחראית על אחזקת כלל מערכות הנשק של החיל וכן על ניהול אורך חיי המערכות והביקורות שלהם.
ה-PLAAF מאורגן סביב יחידת הדיוויזיות האוויריות. כאשר מבחינת יחידות הטיסה כל דיוויזיה כוללת לרוב שלושה רגימנטים שהן בתורן כוללות שתיים עד שלושה גפי מטוסים כאשר כל גף כולל בממוצע בין 8–10 כלי טיס (שהן 2–5 טייסות), הגפים כוללים את הטייסות שהן היחידות הבסיסיות ביותר וכוללות בין 2–4 כלי טיס. כל רגימנט כולל גפי תמיכה טכנית המפעילים בתורם את טייסות התחזוקה והמוסכים שמתחזקים את כלי הטיס בבסיסים שלהם. כל דיוויזיה כוללת מפקדות יחידות שדה ברמת הרגימנט האחראיות על הבסיסים המופקדים על הדיוויזיה והן כוללות מחלקות תמיכה לוגיסטית לשאר יחידות הדיוויזיה. מרבית בסיסי ה-PLAAF כוללים רגימנט אחד אך ישנם בסיסים הכוללים שני רגימנטים.[10]
נכון ל-2010 חיל האוויר של צבא השחרור העממי כלל 29 דיוויזיות אוויר מתוכן 20 דיוויזיות מטוסי קרב, 3 דיוויזיות מטוסי תקיפה, 3 דיוויזיות מטוסי הפצצה ו-3 דיוויזיות מטוסי תובלה. כאשר מרבית הדיוויזיות הללו כוללות 2 רגימנטים, חלקן הקטן כולל 3 רגימנטים. הדיוויזיות יכולות לכלול מטוסים מדגמים שונים, אבל הרגימנטים כוללים דגם מטוס אחד בשביל לפשט את הדרישות ההדרכה, האחזקה והלוגיסטיקה.
כמו כן ה-PLAAF מפעיל קורפוס צנחנים הכפופים למפקדה הראשית של חיל האוויר. אנשי הקורפוס עוברים הכשרה מיוחדת והיא וכוללת שרשרת פיקוד נפרדת משאר יחידות החיל.
פרט לקורפוס הצנחנים, חיל האוויר ביטל את הקורפוסים האוויריים שהיו נהוגים עד שנת 2004. עם זאת, החל מ-2010 החיל התנסה בהקמת חטיבות אוויר הכוללות מספר גפי אוויר כאשר מפקדיהם הם בדרגת מפקדי גדוד. היחידות הללו אמורות לכלול דגמי מטוסים שונים בכל גף ככה שכל חטיבה היא רב-משימתית.[11] לרוב חטיבת אוויר כוללת בין -24–28 כלי טיס.[12]
הדיוויזיות האוויריות כפופות למטה האווירי של פיקודי הזירות השונות או ישירות למפקדה של חיל האוויר.
מערך הגנה אווירית - ארטילריה ראשונה ושנייה
עריכהבנוסף לארגון המוטס החיל מחזיק במערך הגנה אווירית (防空). החשיבות של המערך הטס היא הראשונה בסדר, אחריה מערך סוללות הטילים (המכונה "ארטילריה שנייה" 二炮 - מושג זה מייצר בלבול מכיוון שטילים בליסטיים מכונים גם כן ארטילריה שנייה), ולבסוף מערך תותחי נ"מ (המכונה "ארטילריה ראשונה" 一炮). כוחות הנ"מ מאורגנים בחטיבות המפעילות גדודים, ברגימנטים המפעילים גדודים. הרגימנטים יכולים להיות כפופים לדיוויזיה בעוד חטיבות לעולם לא יוכפפו לדיוויזיה. כוחות תותחי הנ"מ לא מחזיקים בדיוויזיות, עם זאת קיימת נכון לעכשיו דיוויזיית נ"מ משולבת אחת (רגימנטים של סוללות טילים ורגימנטים של תותחי נ"מ).
כוחות הנ"מ של חיל האוויר של צבא השחרור העממי כלל נכון לשנת 2008 682 משגרים מסוגים שונים מתוכם כ-120 משגרים של סוללות S-300 מדגמים שונים. [13]
הרפורמות בחיל
עריכה
| כמות מטוסי קרב בחיל האוויר של צבא השחרור העממי בחלוקה על פי דורות בשנים 2000–2014 | |||||
|---|---|---|---|---|---|
|
| |||||
| טבלה זאת מציגה את סדר הכוחות של מטוסי הקרב של חיל האוויר של צבא השחרור העממי ב-14 השנים הראשונות למאה ה-21. בעוד ניכרת הירידה החדה בכמות כלי הטיס (מכ-2,500 לכ-1,300), ניתן לזהות גם ירידה חדה בכמות מטוסי קרב מהדור השני, אשר מנו בתחילת המאה כ-2,300 כלי טיס מדגמי J-6, J-7 ו-J-8 (בדגמיו המוקדמים). כמו כן ניתן לראות את ההצטיידות המסיבית במטוסי דור 4.5 מ-0 בשנת 2000 ועד למעלה מ-400 בשנת 2014. שינוי זה מדגים את שינוי התפיסה בשיטת ההפעלה של חיל האוויר שמכוח הגנתי שנלחם בעזרת התשה, הפך לכוח התקפי המשתמש במיטב הטכנולוגיה המודרנית. | |||||
החל משנת 1999 החלו שינויים בהגדרת האחריות של הכוחות המזוינים של סין. מהתמקדות בהגנה על גבולות המדינה בצורה בלעדית משימת הצבא עברה להגנה על הגבולות, על מוסדות המפלגה, ועל האינטרסים הסינים מחוץ לגבולות המדינה. השטח של הרפובליקה העממית של סין שבעבר חולק לאזורים צבאיים, אורגן מחדש. מספר האזורים ירד מ-7 ל-5 והם מכונים כעת פיקודי זירות בשביל לשקף את השינוי בתפיסת הביטחון של צבא השחרור העממי. כמו כן השתנתה הדומיננטיות של הצבא היבשה בכל הקשור למדיניות הביטחון. בעבר חיל האוויר היה משועבד לצורכי הצבא ולכן הוא כלל שיטות הפעלה טקטיות ואופרטיביות בלבד, ללא התחשבות בתוכניות הפעלה אסטרטגית כלל. כמו כן אנשי צבא היבשה שלטו בכל התפקידים בוועדה הצבאית המרכזית (פרט ליושב ראש הוועדה שהוא המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין ונשיא הרפובליקה העממית של סין) ואף בצמרת הפיקוד בחיל האוויר כאשר מייסודו של החיל מרבית מפקדיו היו משורות הצבא וללא שום ניסיון בטיסה. כעת הוועדה הצבאית המרכזית כוללת מקום שמור למפקד חיל האוויר ומחלקת בדרך קבע תפקידים בכירים נוספים לקצינים מחיל הים והאוויר. עם זאת, מרבית היחידות המבצעיות של חיל האוויר מוצבות בפיקודי הזירות תחת הפיקוד של הצבא והם אחראיים על ההפעלה המבצעית של כלי הטיס שלהם במהלך לחימה. אבל השינוי המהותי אפשר לחיל האוויר לא רק להשיג עצמאות מסוימת אלא גם לפתח משמעות ושיטות הפעלה אסטרטגיות המשפיעות על מדיניות הביטחון של המפלגה הקומוניסטית בסין.
במקביל, שיטת הלחימה של חיל האוויר של צבא השחרור העממי עברה שינוי מהותי מאוד הן בגלל השינוי בתפיסת הביטחון והן בגלל הלקחים שהופקו על הלוחמה האווירית המודרנית מדוגמאות של צבאות מערביים, בעיקר במלחמת המפרץ הראשונה. בעבר החיל התמקד בלוחמה כוללת, הגנתית בעיקרה; בעיני מפקדיה השגת עליונות אווירית הייתה משימה משנית שתפקידה היה לאפשר ביצוע המשימה העיקרית שהיא תמיכה טקטית בכוחות הקרקע. שיטת הלחימה העיקרית הייתה הבסת האויב על ידי תקיפה והתשה על ידי שימוש במספרים גדולים של מטוסים זולים. עתה החיל עובר תהליך מתמשך ליישום יכולות שימוש בכלי טיס מתקדמים וחימוש מתוחכם ויקר תוך התמקדות בלוחמה במערכות קצרות ובעלות עצימות גבוהה וכן בייצור הרתעה והפגנת כוח יעילה בזירות האחריות השונות.[14]
בשל דרישות התעצמות טכנולוגית החלו מספר תוכניות פיתוח לכלי טיס מתקדמים מדור 5 דוגמת ה-J-20 וכן למטוסי אימון מתקדמים דוגמת ה-L-15.
עם האורבניזציה והתיעוש של הכלכלה והחברה הסינית, נדרשו שינויים מעמיקים באופן ניהול והכשרת כוח אדם בחיל. כיום ישנם שני מסלולי הכשרה לצוות אוויר, לחניכים שמתגייסים היישר מבתי הספר העל יסודיים, ולחניכים שמתגייסים לאחר קבלת תואר ראשון מאוניברסיטה או מכללה. אלה הראשונים עוברים מסלול הכשרה של 5 שנים, ואלה האחרונים עוברים תהליך של שלוש שנים. לאחר קורס הטיס הטייסים הטריים עוברים קורס אימון ממבצעי ביחידותיהם המבצעיות או בבתי ספר ייעודיים האורך בין שנה לשנתיים. כמו כן החל משנת 2005 חיל האוויר של צבא השחרור העממי החל להכשיר נשים לתפקידי טייסות קרב, כאשר לפני כן הטייסות הטיסו מטוסי תובלה בלבד.[15]
סדרי כוחות
עריכהפיקודי הזירות
עריכה
פיקודי הזירות הן פיקודים של צבא השחרור העממי להם הציבו מספר דיוויזיות וחטיבות אוויר שכפופות להם ישירות, הסמכות הזאת נכונה בעיקר במהלך לחימה. כמו כן, מפקדת חיל האוויר מחזיקה תחת פיקודה הישיר מספר יחידות המוצבות בשטחי פיקודי הזירות אך לא כפופות להם.
פיקודי הזירות של צבא השחרור העממי הם:
- פיקוד הזירה הצפונית (北部战区) - האחראי על הגבולות עם רוסיה מונגוליה וצפון קוריאה, כמו כן אחראי להתמודדות עם קוריאה הדרומית, יפן ובעלות בריתה. הגבולות הקרקעיים עם מונגוליה, רוסיה וצפון קוריאה הם שקטים וללא סכסוכי גבולות, על כן חיל האוויר לא מחזיק יחידות בקרבתם. למעלה מזאת, ישנו שיתוף פעולה ותיאום ביטחוני בין מונגוליה, רוסיה וסין. סין ורוסיה עורכות אימונים משותפים החל משנת 2005 המדמות התערבות במדינות מעורערות פוליטית.
| סדר כוחות של פיקוד הזירה הצפונית[16][17] | |||
|---|---|---|---|
| שם היחידה | תתי יחידות | בסיס (אנגלית) | סוג מטוס |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-1 (מטה ב-Anshan) |
רגימנט האוויר ה-1 | Anshan | J-11B/BS |
| רגימנט האוויר ה-2 | Chifeng | J-10A/AS | |
| רגימנט האוויר ה-3 | Anshan | J-8F,JJ-7A | |
| דיוויזיית מטוסי התקיפה ה-5 (מטה ב-Weifang-Weixian) |
רגימנט האוויר ה-13 | Weifang-Weixian | Q-5L/J |
| רגימנט האוויר ה-14 | Zhucheng | Q-5C/L | |
| רגימנט האוויר ה-15 | Weifang-Weixian | JH-7A | |
| דיוויזיית מטוסי התקיפה ה-11 (מטה ב-Siping) |
רגימנט האוויר ה-31 | Siping | JH-7A |
| רגימנט האוויר ה-32 | Dailan Sanshilipu | Q-5C/L | |
| רגימנט האוויר ה-33 | Gonzhuling Huaide | Q-5,Q-5J | |
| דיוויזיית מטוסי משימות מיוחדות ה-16 (מטה ב-Shenyang Dongta) |
רגימנט האוויר ה-46 | Shenyang Yu Hung Tun | JH-7A |
| רגימנט האוויר ה-47 | Shenyang Yu Hung Tun | Q-5C/L | |
| רגימנט האוויר ה-48 | Shenyang Dongta | Y-7-100 | |
| Tongxian | Y-5,Y-7,Z-9W | ||
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-19 (מטה ב-Jining) |
רגימנט האוויר ה-55 | Jining | J-11, Su-27SK/UBK |
| רגימנט האוויר ה-56 | Zhenzhou | J-7B, JJ-7 | |
| רגימנט האוויר ה-57 | Shangqui | J-7H, JJ-7 | |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-21 (מטה ב-Qiqihar) |
רגימנט האוויר ה-55 | Yanji | J-7E, JJ-7A |
| רגימנט האוויר ה-56 | Qiqihar | J-8DH/H/F, JJ-7A | |
| רגימנט האוויר ה-57 | Mudailang-Hailang | J-7H, JJ-7A | |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-32 (מטה ב-Lianyungang, Baitabu) |
רגימנט האוויר ה-94 | Xuzhou/Daguozhuang | J-7B, JJ-7A |
| רגימנט האוויר ה-95 | Lianyungang, Baitabu | J-11B/BS | |
| רגימנט האוויר ה-96 | Xintai | Y-5,Y-7,Z-9B | |
| בסיס דיילאן (מטה Dandong) |
חטיבת האוויר ה-88 | Dandong/Langtou | J-7E |
| חטיבת האוויר ה-89 | Pilandian | J-11B/BS | |
| חטיבת האוויר ה-90 | Wafangduian | Q-5B, JJ-6 | |
| חטיבת האוויר ה-91 | Lihue | J-7H | |
- פיקוד הזירה המרכזית (中部战区)- אחראי על הגנת המרכזים הממשלתיים והתעשייתיים של סין אחראי בשיתוף עם פיקוד הזירה הצפונית על חצי האי קוריאה ויפן. באזור בייג'ינג ולאנגזו כוללים בעיקר מטוסי קרב להגנה נקודתית פרט לדיוויזיה אחת הכוללת את מפציצי ה-H-6H האסטרטגיים.
| סדר כוחות של פיקוד הזירה המרכזית[16][18] | |||
|---|---|---|---|
| שם היחידה | תתי יחידות | בסיס (אנגלית) | סוג מטוס |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-7 (מטה ב-Zhangjakou) |
רגימנט האוויר ה-19 | Zhangjakou | J-11, J-11BS, Su-27SK/UBK |
| רגימנט האוויר ה-20 | Tangshan | J-7B, JJ-7A | |
| רגימנט האוויר ה-21 | Yanging/Yonging | J-7B, JJ-7A | |
| דיוויזיית מטוסי תקיפה ה-15 (מטה ב-Datong-Huairen) |
רגימנט האוויר ה-43 | Datong-Huairen | J10A/AS |
| רגימנט האוויר ה-44 | Hohhot-Bikeqi | J-7G, JJ-7A | |
| רגימנט האוויר ה-45 | qizhou-Dinxian | Q-5B/C/L/J | |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-24 (מטה ב-Tanjin Yangchun) |
רגימנט האוויר ה-70 | Zunhua | J-10A/AS |
| רגימנט האוויר ה-72 | Tanjin Yangchun | J-10AY | |
| הצוות האווירובטי Ba Yi | Tanjin Yangchun | J-10SY | |
| דיוויזיית מטוסי ההפצצה ה-36 (מטה ב-Lintong) |
רגימנט מטוסי הביון ה-106[19] | Hanzhong-Chengu | Y-8H, An-30, Y-12IV |
| רגימנט האוויר ה-107[19] | Lintong | H-6H | |
| רגימנט האוויר ה-108 | Wugong | H-6H/M | |
| יחידות הכפופות למטה חיל האוויר | |||
| שם היחידה | תתי יחידות | בסיס (אנגלית) | סוג מטוס |
| דיוויזיית מטוסי התובלה ה-34 (מטה ב-Beijing-Nanyan) |
רגימנט האוויר ה-100 | Beijing-Xijao | CRJ-200BLR, CRJ-700, A319-115 ACJ, 737-300, 737-700, 737-800 |
| Beijing-Shahezhen | EC225, AS322L-1 | ||
| רגימנט האוויר ה-101 | Xingtai-Shahe | Y-7, Y-7G | |
| רגימנט האוויר ה-102 | Beijing-Nanyan | Tu-154M/D, 737-3QB, Learjet 35A/36A | |
| רגימנט האוויר ה-203 | Beijing-Shahezhen | Z-9B, Y-5, Y-7 | |
| כוח אסטרטגי של
מטוסי ביון בלתי מאוישים |
שם היחידה לא ידוע | Shahe | CJ-6, BZK-005, BZK-009 |
- פיקוד הזירה המזרחית (东部战区) - אחראי על הגבול הימי המזרחי של סין ועל הסכסוכים הטרטוריאליים עם טאיוואן ויפן בים סין המזרחי. אחת המטרות המרכזיות בשינוי תפיסת הלחימה וההתחמשות בתחילת המאה העשרים היא עליונות מול טאיוואן במקרה של סכסוך צבאי. למרות התהדקות מסוימת ביחסים הכלכליים והתרבותיים בין המדינות, חיל האוויר של צבא השחרור העממי מחזיק בכמויות נכבדות של מטוסי קרב והפצצה בזירה במטרה להרוות את ההגנה האווירית הטאיוואנית במטוסי קרב עדיפים. אם בעבר מטוסים טאיוואנים נהנו מחופש ויכולת פטרול על לאמצע מצר טאיוואן, הרי שהיום מטוסי קרב סינים ננעלים על המטוסים הטאייואנים בעודם מטפסים מבסיסי האם שלהם, מה שמקשה על הכוחות הטאיוואניים מלשמור על שיטות האימון והלוחמה שלהם בסוד וממטוסי הביון שלהם מלהשיג את המינימום של המודיעין הדרוש.[20]
| סדר כוחות של פיקוד הזירה המזרחית[16][21] | |||
|---|---|---|---|
| שם היחידה | תתי יחידות | בסיס (אנגלית) | סוג מטוס |
| דיוויזיית מטוסי הפצצה ה ה-10 (מטה ב-Anqing North) |
רגימנט האוויר ה-28 | Anqing North | H-6K |
| רגימנט האוויר ה-29 | Luhe/Ma'an | H-6H, Y-8T | |
| רגימנט האוויר ה-30 | Luhe/Ma'an | H-6M | |
| בפיקוד בסיס Fuzhou | חטיבת האוויר ה-40 | Nanchang-Xiantang | J-11A, Su-27UBK |
| חטיבת האוויר ה-41 | Wuyishan | J-11A, Su-27UBK | |
| רגימנט האוויר ה-42 | Zhangshu | J-7E | |
| חטיבת האוויר ה-85 | Quzhou | Su-30MKK | |
| חטיבת מטוסי תקיפה בלתי מאוישים ה-180 | - | - | |
| דיוויזיית משימות מיוחדות ה-26 (מטה ב-Wuxi-Shuofang) |
רגימנט האוויר ה-76 | Wuxi-Shuofang | KJ-200, KJ-500, Y-8T/C |
| רגימנט האוויר ה-77 | Nanjing-Daiiaochang | KJ-2000, KJ200A, Y-8T | |
| Nanjing | Y-7-100, Y-7G | ||
| סוג ומספר יחידה לא ידוע | Jujiang/Lushang | Y-9 | |
| בפיקודבסיס שנגחאי (מטה ב-Quzhou) | חטיבת האוויר ה-7 | Wuhu | J-16 |
| חטיבת האוויר ה-8 | Chanching | J-10A/AS | |
| חטיבת האוויר ה-8 | Shanghai
Chinming Island |
J-8DF
JJ-7A | |
| חטיבת האוויר ה-83 | Hanghzou-Jianqiao | JH-7A | |
| רגימנט האוויר ה-84 | Jianxing | JH-7A | |
| חטיבה 86 | Rugao | J-7E, JJ-7A | |
| חטיבה 93 | Suzhou | JZ-8F, JJ-7A | |
| חטיבה 95 | Lianyungang, Baitabu | J-11B/BS | |
| בריגדת מטוסי תקיפה בלתי מאוישים ה-180 (מטה במיקום לא ידוע) |
קבוצת הטיסה ה-1 | Liancheng Longyan Gunazhi | J-6W/B-6 |
| קבוצת הטיסה ה-2 | Yangtang Li | J-6W/B-6 | |
| קבוצת הטיסה ה-3 | Wuyishan | J-6W/B-6 | |
| קבוצת הטיסה ה-4 | Ji-an/Taihe Liancheng | J-6W/B-6 | |
| קבוצת הטיסה ה-5 | Fuzhou | J-6W/B-6 | |
| גדוד מטוסי ביון בלתי מאוישים (מטה במיקום לא ידוע) |
רגימנט מטוסים בלתי מאוישים ה-1 | Nigbo/Zhuangqiao | BZK-005, BZK-006 |
| רגימנט מטוסים בלתי מאוישים ה-2 | Daishan | BZK-005, BZK-007 | |
| יחידות הכפופות למפקדה של
פיקוד הזירה המזרחית |
חטיבת תובלה אווירית של הפיקוד המזרחי | Nanjing / Lukou | Mi-171-5, Y-5C, Y-7, Z-8K, Z-9B |
| יחידות הכפופות למטה חיל האוויר[18] | |||
| שם היחידה | תתי יחידות | בסיס (אנגלית) | סוג מטוס |
| ארמיית הצנחנים ה-15
(מטה ב-Xiaogan) |
דיוויזיית הצנחנים ה-43 | Kaifeng | Y-8C |
| רגימנט מטוסי התובלה ה-6 | Yingshan/North Guangshui | Y-5, Y-7, Y-8, Y-12IV | |
| Xiaogan | Y-5, Y-7, Y-8 | ||
| גדוד מסוקים עצמאי | Huangpi | Z-8KA, Z-9WE/WZ, Z-10 | |
- פיקוד הזירה הדרומית (南部战区) - אחראי על הגבול הדרומי של סין עם וייטנאם, לאוס ובורמה, כמו כן אחראי על כל המים שסין תובעת עליהם בעלות בים סין הדרומי (ראה סכסוכים טריטוריאליים בים סין הדרומי). את מרבית תפקידי הפטרול והפגנת הכוח באזור ים סין הדרומי מבצע כוח האוויר של חיל הים של צבא השחרור העממי שלא מופיע בערך זה.[22] על פי הערכת מומחים נכון ל-2014, חיל האוויר הסיני לא יכול להחזיק כוח אווירי באזור ים סין הדרומי בצורה מתמשכת במהלך לחימה, זאת לאור המחסור במטוסי תדלוק ומטוסי קרב בעלי טווח ארוך. ההשערה היא שמטוסי חיל האוויר יפעלו בצורה מרוכזת ובעצימות גבוהה יחד עם השימוש בטילים בליסטיים של חיל הטילים של צבא השחרור העממי (מה שמכונה ארטילריה שנייה).[23]
| סדר כוחות של פיקוד הזירה הדרומית[16][24] | |||
|---|---|---|---|
| שם היחידה | תתי יחידות | בסיס (אנגלית) | סוג מטוס |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-2 (מטה ב-Suixi) |
רגימנט האוויר ה-4 | Foshan | J-8DF, JJ-7A |
| רגימנט האוויר ה-5 | Guilin | J-10B | |
| רגימנט האוויר ה-6 | Suixi | Su-27SK/UBK, J-11A | |
| דיוויזיית מטוסי הפצצה ה-8 (מטה ב-Leiyang) |
רגימנט האוויר ה-22 | Shaodong | H-6K |
| רגימנט האוויר ה-23 | Leiyang | HU-6 | |
| רגימנט האוויר ה-24 | Leiyang[25] | H-6K | |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-9 (מטה ב-Shantou Northeast) |
רגימנט האוויר ה-25 | Shantou Northeast | J-7E |
| רגימנט האוויר ה-26 | Huizhou-Huiyang | J-10A/AS | |
| רגימנט האוויר ה-27 | Shantou Northeast | J-7D, JJ-7 | |
| דיוויזיית מטוסי התובלה ה-13 (מטה ב-Wuhan-Pozhuan) |
רגימנט האוויר ה-37 | Kaifeng | Y-8C |
| רגימנט האוויר ה-38 | Wuhan-Pozhuan | Il-76MD/TD, Il-78 | |
| רגימנט האוויר ה-39 | Dangyang | Il-76MD/TD | |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-18 (מטה ב-Changsha) |
רגימנט האוויר ה-52 | Wuhan-Shanpo | J-7B |
| רגימנט האוויר ה-53 | Changsha | Su-30MKK | |
| רגימנט האוויר ה-54 | Wudangshan | J-7B, JJ-7A | |
| דיוויזיית משימות מיוחדות ה-20 (מטה ב-Guiyang-Leizhuang) |
רגימנט האוויר ה-58 | Guiyang-Leizhuang | Y-8CB/G |
| רגימנט האוויר ה-59 | Luzhou-Lantian | Y-7, Y-8G | |
| רגימנט האוויר ה-60 | Guiyang-Leizhuang | Y-8XZ, JZ-8F, JJ-7A | |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-44 (מטה ב-Mengzi) |
רגימנט האוויר ה-130 | Mengzi | J-7H |
| רגימנט האוויר ה-131 | Luliang | J-10H | |
| רגימנט האוויר ה-132 | Luliang | J-7H, JJ-7A | |
| בסיס נאנינג | חטיבת האוויר ה-124 | Bose/Tianyang | J-10A/AS |
| חטיבת האוויר ה-125 | Nanning-Wuxu | J-7H, JJ-7A | |
| חטיבת האוויר ה-126 | Luizhou/Bailian | J-7H, JJ-7A | |
| חיל המצב בהונג-קונג | רגימנט מסוקים עצמאי | Hong Kong/Shek Kong | Z-8KH, Z-9ZH/WH |
| צוות טיסה של מפקדת הזירה
(מסוקים המשמשים לקישור) |
-אין מידע- | Guangzhou/East | Mi-17,Y-7, Z-9 |
- פיקוד הזירה המערבית (西部战区) - אחראי על הגבולות עם מונגוליה, רוסיה (מקטע קטן), קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, פקיסטן, הודו, נפאל ובנגלדש. מרבית הגבולות הללו נחשבים לשקטים פרט לגבול עם הודו שבעזרת כוח האוויר הנייד והמודרני שלה מסוגלת לאיים על סין. למרות זאת, ובשל השטח ההררי הקשה של האזור האוטונומי של טיבט חיל האוויר לא מחזיק יחידות בקרבת הגבול. על פי מקורות זרים ישנם כ-14 שדות אוויריים בטיבט שהוכנו על ידי הרשויות לטובת שימוש אפשרי למטוסי קרב.[26]
| סדר כוחות של פיקוד הזירה המערבית[16][27] | |||
|---|---|---|---|
| שם היחידה | תתי יחידות | בסיס (אנגלית) | סוג מטוס |
| דיוויזיית מטוסי התובלה ה-4
(מטה ב-Chengdu-Qionglai) |
רגימנט האוויר ה-10 | Chengdu-Qionglai | Y-8C, Y-9 |
| רגימנט האוויר ה-11 | Chengdu-Qionglai | Y-7 | |
| רגימנט האוויר ה-2 | Chengdu-Qionglai | Mi-17V-5, Y-7, An-26 | |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-6 (מטה ב-Yinchuan) |
רגימנט האוויר ה-16 | Yinchuan West | Su-27SK/UBK, J-11 |
| רגימנט האוויר ה-17 | Juiquan Quingshui | J-7B, JJ-7A | |
| רגימנט האוויר ה-18 | Lintao | J-7H, JJ-7A | |
| דיוויזיית מטוסי הקרב ה-33 (מטה ב-Chongqing-Shashiyi) |
רגימנט האוויר ה-97 | Dazu | J-7B, JJ-7A |
| רגימנט האוויר ה-98 | Chongqing-Shashiyi | Su-27UBK, J-11 | |
| רגימנט האוויר ה-99 | Zunyi-Xizhou[28] | J-7BH | |
| בסיס Urumqi |
חטיבה 109 | Changji | J-8F/G/H, JJ-7A |
| חטיבה 110 | Urumqi South | JH-7A | |
| חטיבה 111 | Korla-Xinhiang | J-11B/BS | |
| חטיבה 112 | Malan/Uxxaktal | J-7B, JJ-7A | |
מטוסי החיל
עריכה
|
| מטוסי החיל האוויר של צבא השחרור העממי (נכון ל-2018) | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מטוסי קרב[29] | |||||||
| דגם | תמונה | ארץ ייצור | דור | תתי-דגמים | סוג | שנת כניסה
לשירות |
כמות (מוערכת) |
| שנגדו J-7 | .jpg)
|
סין | שלישי | J-7B/BH | מטוס קרב | 1980/1986 | 288/96 |
| J-7C/D | 1988/1955 | ייתכן שהוצאו משירות | |||||
| J-7E/L | 1993/201X | 120-144/24 | |||||
| J-7G | 2004 | 72-82 | |||||
| שנגיאנג J-8 | 
|
סין | שלישי | J-8III | מטוס יירוט | 1992~ | ייתכן שהוצא משירות |
| J-8B/D | 1996 | 12, מוסבים | |||||
| J8H/BH/DH | 2002 | 48~ סך הכל | |||||
| J-8F-HF | 2003 | 48~ סך הכל | |||||
| JZ-8F | מטוס ביון טקטי | 2006 | 24-30 | ||||
| צ'נגדו J-10 | 
|
סין | רביעי | J-10A/J-10 | קרב רב משימתי | 2006 | עד 240 |
| J-10AS | קרב משימתי/אימון | 2010 | - | ||||
| J-10B | קרב רב משימתי | 2014 | 56 | ||||
| J-10C | 2016 | 80~ | |||||
| שניאנג J-11 |
|
סין | רביעי | J-11/J-11A | עליונות אווירית | 2010 | 100~ |
| J-11B | 2010 | 120-180 | |||||
| J-11BS | עליונות אווירית/אימון | 2010 | 90 | ||||
| שניאנג J-16 | 
|
סין | רביעי | - | תקיפה רב משימתי | 2014 | 80-90[30] |
| סוחוי Su-27 | .jpg)
|
רוסיה | רביעי | Su-27SK | עליונות אווירית | 1992 | 20~ ייתכן והוצא משירות |
| Su-27UBK | עליונות אווירית/אימון | 1996 | 16 | ||||
| סוחוי Su-30 | .jpg)
|
רוסיה | רביעי | Su-30MKK | תקיפה רב משימתי | 2004 | 74 |
| סוחוי Su-35 | 
|
רוסיה | רביעי | - | קרב רב משימתי | 2016 | 24[31] |
| צ'נגדו J-20 | 
|
סין | חמישי | - | קרב רב משימתי | 2016 | מעל 20[32][30] |
| מטוסי תקיפה והפצצה[33] | |||||||
| דגם | תמונה | ארץ ייצור | תתי-דגמים | סוג | שנת כניסה
לשירות |
כמות (מוערכת) | |
| נאנצ'אנג Q-5 | 
|
סין | Q-5B/L | מטוס תקיפה | 1983 | ייתכן והוצא משירות | |
| Q-5L | 2000 המוקדמות | ייתכן והוצא משירות | |||||
| שיאן H-6 |
|
סין | H-6H | מפציץ אסטרטגי | 2002 | 48 | |
| H-6M | 2006/07 | 28 | |||||
| H-6K | 2011 | 78~[30] | |||||
| שיאן JH-7 |
|
סין | JH-7A | מטוס תקיפה | 2004 | 132-144 | |
| מטוסי אימון[34] | |||||||
| דגם | תמונה | ארץ ייצור | תתי-דגמים | סוג | שנת כניסה
לשירות |
כמות (מוערכת) | |
| נאנצ'אנג CJ-6 | 
|
סין | CJ-6A | אימון ראשוני | שנות ה-60 | 180-190 | |
| שנגדו JJ-7 |
|
סין | JJ-7/JJ-7A | אימון מוביל | 1989-אמצע שנות ה-60 | 100 | |
| הונגדו JL-8 |
|
סין | - | אימון עיקרי | 1996 | 170 | |
| גוויז'או JL-9 | 
|
סין | - | אימון מוביל | 2011 | 50[30] | |
| הונגדו JL-10 | 
|
סין | - | אימון מתקדם | 2017-2018 | 20[30] | |
| שיאן H-6 | 
|
סין | H-6A | אימון הפצצה | אמצע שנות ה-70 | 12~ | |
| שיאן Y-7 | 
|
סין | HYJ-7/Y-7LH | אימון מטילנים ונווטים | שנות ה-90 המאוחרות | 48~ | |
| תמיכה, תובלה וקישור[35] | |||||||
| דגם | תמונה | ארץ ייצור | דגמים | סוג | שנת כניסה
לשירות |
כמות (מוערכת) | |
| אנטונוב An-24/An-26 | 
|
רוסיה | - | תובלה טקטית | 1977 | לא ידוע | |
| אנטונוב An-30 | 
|
רוסיה | - | מיפוי וסיקור | 1978 | 4-6 | |
| איירבוס A319 | 
|
סין | A319-115 | תובלת אח"מים | 2013 | 3 | |
| בואינג 737 | .jpg)
|
ארצות הברית | 737-300 | תובלת אח"מים | 1988 | 6 | |
| 737-700 | תובלת אח"מים | 2004 | 2 | ||||
| 737-800 | תובלת אח"מים | 2010 | 4 | ||||
| בומברדייה CRJ200 | .jpg)
|
קנדה | - | תובלת אח"מים | 2001/2 | 5 | |
| בומברדייה CRJ700 | 
|
קנדה | - | תובלת אח"מים | 2014 | 14 | |
| שיאן H-6 |
|
סין | HU-6 | תדלוק | אמצע שנות ה-90 | 12 | |
| איליושין Il-76 |
|
רוסיה | Il-76MD/TD | תובלה אסטרטגית כבדה | 1991 | 24 | |
| איליושין Il-78 | .jpeg)
|
רוסיה | - | מטוס תדלוק | 2014 | 3-4 | |
| טופולב Tu-154 |
|
רוסיה | Tu-154M | תובלת אח"מים | אמצע שנות ה-80 | 4 | |
| נאנצ'אנג/הרבין/שינג'יאנז'ואנג Y-5 | .jpg)
|
סין | Y-5C | קישור ותובלה קלה | שנות ה-60 | 200~ | |
| שיאן Y-7 |
|
סין | Y-7 | תובלה טקטית | 1984 | 60~ | |
| Y-7C | 1992 | 80~ | |||||
| Y-7G | תובלת אח"מים | 2014 | 6 | ||||
| שאנשי Y-8 |
|
סין | Y-8C | תובלה טקטית | אמצע שנות ה-90 | 84~ | |
| Y-8H | מיפוי וסיקור | 2-4 | |||||
| שאנשי Y-9 |
|
סין | - | תובלה טקטית | 2012 | [30]30 | |
| הרבין Y-12 | 
|
סין | Y-12D | מיפוי וסיקור | 2015 | 30 | |
| שיאן Y-20 | 
|
סין | Y-20A | תובלה אסטרטגית | 2016 | 10~[30] | |
| מטוסי משימה מיוחדת[36] | |||||||
| דגם | תמונה | ארץ ייצור | דגמים | סוג | שנת כניסה לשירות | כמות (מוערכת) | |
| בואינג 737 |
|
ארצות הברית | 737-300CP | מוצב פיקוד אווירי בעל
יכולת מעקב אחרי טילים בליסטיים. |
2000 | 2 | |
| לירג'ט 35/36 | .jpg)
|
ארצות הברית | - | מודיעין אלקטרוני | 2003~ | 6 | |
| טופולב Tu-154 | 
|
רוסיה | Tu-154M/D | מודיעין אלקטרוני/ל"א | 1992 | 9 | |
| שאנשי Y-8 | 
|
סין | Y-8CB | מודיעין אלקטרוני | 2003~ | 5 | |
| Y-8G | מודיעין אלקטרוני/ל"א | 2005~ | 7 | ||||
| Y-8T | מוצב פיקוד אווירי | 2005~ | 5-6 | ||||
| Y-8W (KJ-200) | בקרה אווירית | 2007~ | 5 | ||||
| Y-8XZ | לוחמה פסיכולוגית | 2008/9 | 2-4 | ||||
| שאנשי Y-9 | 
|
סין | Y-9XZ | מודיעין אלקטרוני | 2014 | 4~ | |
| Y-9W (KJ-500) | בקרה אווירית | 2015 | 8~[30] | ||||
| Y-9G | מודיעין אלקטרוני/ל"א | 2017 | 2-4 | ||||
| Y-9X | מודיעין אלקטרוני/ל"א | 2019 | 2~ | ||||
| איליושין Il-76 | 
|
KJ-2000 | בקרה אווירית | 2010 | 1-4[37] | ||
| מסוקים[38] | |||||||
| דגם | תמונה | ארץ ייצור | דגמים | סוג | שנת כניסה לשירות | כמות (מוערכת) | |
| AS-332 סופר פומה | .jpg)
|
צרפת | AS332L1/EC225LP | תובלת אח"מים | 1993/2011 | 3/6 | |
| מיל מי-8 | 
|
רוסיה | - | סער/אימון | לא ידוע | ייתכן והוצא משירות | |
| מיל מי-17 | 
|
רוסיה | Mi-17/Mi-171 | מסוק סער כבד | 1991/1995 | 60~ | |
| צ'אנהה Z-8 |
|
סין | Z-8K/KA/KH | מסוק סער | 2007/2009/2010 | 24/12/4 | |
| הרבין Z-9 |
|
סין | Z-9/Z-9A | מסוק סער | שנות 2000 המוקדמות | 60 | |
| Z-9WA/WZ | מסוק קרב | 2007 | 12/48 | ||||
| CAIC Z-10 | 
|
סין | Z-10K | מסוק קרב | 2016 | 16 | |
| מטוסים ללא-טייס[39] | |||||||
| דגם | תמונה | ארץ ייצור | דגמים | סוג | שנת כניסה לשירות | כמות (מוערכת) | |
| BZK-005 Giant Eagle | 
|
סין | - | מודיעין גובה ושהות גבוהים | שנות 2000 המוקדמות | 84~ | |
| BZK-006 | - | סין | ASN-206/207/209
- WZ-6 |
מודיעין טקטי | שנות ה-90 המאוחרות | 15~ | |
| BZK-007 Sunshine | - | סין | - | מודיעין גובה ושהות בינוניים | שנות 2000 המאוחרות | 28~ | |
| BZK-009 | - | סין | - | מודיעין גובה ושהות גבוהים | שנות 2000 המאוחרות | 12~ | |
| Soaring Dragon, EA-03
סימון BZK לא ידוע |
|
סין | - | מודיעין אלקטרוני
גובה ושהות גבוהים |
2015-2016 | 8~[30] | |
| WD-1K Wing Loong | .jpg)
|
סין | GJ-1 | מודיעין גובה ושהות בינוניים | לא ידוע | ~60 | |
| WJ-1 | תקיפה גובה ושהות בינוני | לא ידוע | לא ידוע | ||||
| J-6W | - | סין | - | תקיפה | שנות 2000 המוקדמות | 100~ | |
ראו גם
עריכהחילות מקבילים
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Andreas Rupprecht, Flashpoint China, Chinese air power and regional security, 2016. ISBN 978-0985455484
- Andreas Rupprecht, Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, 2018. ISBN 978-09973092-6-3
- Roger Cliff, John Fei, Jeff Hagen, Elizabeth Hague, Eric Heginbotham, John Stillion, Shaking the heavens and splitting the earth : Chinese air force employment concepts in the 21st century, 2011
- Xiaoming Zhang, Red wings over the Yalu : China, the Soviet Union, and the air war in Korea, 2002.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של חיל האוויר של צבא השחרור העממי (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של חיל האוויר של צבא השחרור העממי (בסינית מפושטת)
- אתר האינטרנט הרשמי של חיל האוויר של צבא השחרור העממי (בסינית מסורתית)
- נועם אופיר, Made In China, באתר חיל האוויר הישראלי
- Flightglobal's World Air Forces - 2015
- Flightglobal's World Air Forces - 2019
- GlobalSecurity.com
- PEOPLES LIBERATION ARMY AIR FORCE 2010
- Broad Trends in Chinese Air Force and Missile Modernization
- ChinaBrief Volume XV • Issue 19 • October 2, 2015 - מתוך אתר http://www.jamestown.org.
- China’s Air Force Enters the 21st Century - באתר RAND.COM.
- “Brigadization” of the PLA Air Force.
- The PLA Air Forces Four Key Training Brands.
- In Line or Out of Order? The PLAAF approach to ADIZ in theory and practice.
- PLAAF Operations Over Water, Maintaining Relevance in China's Changing Security Environment.
- The Chinese Air Force's First Steps Toward Becoming an Expeditionary Air Force.
- PLA Aerospace Power: A Primer on Trends in China’s Military Air, Space, and Missile Forces
- World Airforces - Chinas Airforce Listing
הערות שוליים
עריכה- ^ Flightglobal's World Air Forces - 2015, עמודים 5-13.
- ^ 1 2 Broad Trends in Chinese Air Force and Missile Modernization , עמוד 13.
- ^ Broad Trends in Chinese Air Force and Missile Modernization , עמודים 13-14.
- ^ Broad Trends in Chinese Air Force and Missile Modernization , עמוד 15.
- ^ Kenneth W. Allen, Overview of Females in the PLA Air Force, China Aerospace Studies Institute, 2021, ISBN 9798763374353 עמוד 10.
- ^ 1 2 Kenneth W. Allen, Overview of Females in the PLA Air Force, China Aerospace Studies Institute, 2021, ISBN 9798763374353 עמוד 4.
- ^ Kenneth W. Allen, Overview of Females in the PLA Air Force, China Aerospace Studies Institute, 2021, ISBN 9798763374353 עמודים 18-27.
- ^ Kenneth W. Allen, Overview of Females in the PLA Air Force, China Aerospace Studies Institute, 2021, ISBN 9798763374353 עמודים 6-8.
- ^ PLAAF 2010, עמוד 75.
- ^ PLAAF 2010, עמוד 75-76.
- ^ PLAAF 2010, עמוד 75-79.
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמוד 144.
- ^ Broad Trends in Chinese Air Force and Missile Modernization , עמודים 89-94.
- ^ PLAAF 2010, עמוד 1-5.
- ^ Broad Trends in Chinese Air Force and Missile Modernization , עמוד 79-81.
- ^ 1 2 3 4 5 נכון ל-2018.
- ^ Flashpoint China, Chinese air power and regional security, עמודים 27-28.
- ^ 1 2 Flashpoint China, Chinese air power and regional security, עמוד 29.
- ^ 1 2 סטטוס הרגימנט לא ודאי
- ^ Flashpoint China, Chinese air power and regional security, עמודים 32-36.
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמוד 158.
- ^ Flashpoint China, Chinese air power and regional security, עמודים 53-54.
- ^ Broad Trends in Chinese Air Force and Missile Modernization , עמוד3.
- ^ Flashpoint China, Chinese air power and regional security, עמוד 56.
- ^ ייתכן והיחידה עברה ל-Yangtang Li
- ^ Flashpoint China, Chinese air power and regional security, עמודים 67-68.
- ^ Flashpoint China, Chinese air power and regional security, עמודים 69.
- ^ ייתכן ומוצב ב-Chongping-Yangshiyi
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמודים 45-46.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 נוספים בתהליכי ייצור
- ^ נכון לדצמבר 2018.
- ^ מתוך אתר Sina (במנדרינית), נכון ל-2017.
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמוד 60.
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמוד 67.
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמוד 80.
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמוד 92.
- ^ מצב כלי הטיס לא וודאי, ישנן עדויות שחלק מהמטוסים הוסבו לניסוי מנועים.
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמוד 98.
- ^ Modern Chinese Warplanes, Chinese Air Force - Aircraft and Units, עמוד 106.
