Atom Heart Mother

Atom Heart Mother (בעברית: אמא לב אטוֹם) הוא אלבום רוק מתקדם משנת 1970 מאת להקת פינק פלויד. אלבום זה הוא אלבום האולפן החמישי של להקת פינק פלויד. האלבום אשר הוקלט באולפני אבי רוד שבלונדון, הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי ולמקום ה-55 במצעד האמריקאי. תקליטור של האלבום, שהוקלט מהסלילים המקוריים (Remastered), יצא לאור ב-1994.

Atom Heart Mother

אלבום אולפן מאת פינק פלויד
יצא לאור	2 באוקטובר 1970
הוקלט	מרץ-אוגוסט, 1970
מקום הקלטה	אולפני אבי רוד
סוגה	רוק מתקדם, רוק סימפוני, רוק פסיכדלי
שפה	אנגלית
אורך	52:44
חברת תקליטים	Harvest Records
הפקה	פינק פלויד, נורמן סמית'
כרונולוגיית אלבומים של פינק פלויד Ummagumma (1969) Atom Heart Mother (1970) Relics (1971)

הקלטה

פינק פלויד החלו לעבוד על האלבום לאחר שסיימו את תרומתם לפסקול של הסרט נקודת זבריצקי ברומא. הם חזרו ללונדון בתחילת 1970 לחזרות. מספר מפגשים מחוץ לרומא שימשו להרכבת חומר חדש במהלך החזרות, אם כי חלק מאלו, כגון "The Violent Sequence", שיהפוך מאוחר יותר ל"Us and Them", לא שומשו במשך זמן מה.

שם ועטיפת האלבום

שמו של האלבום ניתן לו במקרה. לפני שהתארחו בתוכנית רדיו ב-BBC, נשאלו חברי הלהקה על ידי מפיק התוכנית לפשר שמו של האלבום החדש. המוזיקאי והמלחין הבריטי רון גיסין, אשר השתתף בהפקת האלבום, הציע ללהקה לעיין בעותק של עיתון לונדוני ולחפש בו השראה. בסופו של דבר נגזר שם האלבום מכותרת של כתבה שרוג'ר ווטרס מצא באותו עיתון על אישה בהיריון וקוצב לב הפועל בכוח גרעיני.

תמונת הטבע של עטיפת האלבום המקורית, המציגה פרה העומדת בשדה מרעה ללא כל כיתוב נלווה על העטיפה - לא של שם האלבום או אפילו שמה של הלהקה המבצעת - אינה מסגירה את תוכן המוזיקה הפרוגרסיבית שבו. יש המשערים כי התמונה רומזת לנושא האימהות מההיבט הטבעי שבו באמצעות התייחסות לפרה ולחלב, וכי באופן זה תמונת האלבום כמו גם המוזיקה מרמזים לשאלת הקשר בין מהות לאימהות.

אך את התמונה המפורסמת של הפרה הצלם סטורם ת’ורגרסון, שהיה חלק מקבוצת העיצוב Hipgnosis, צילם את התמונה בכוונה ליצור עטיפה פשוטה, מנותקת מהאלבום עצמו, כדי לעורר סקרנות ולשבור את הקונבנציות של עטיפות אלבומים בזמנו.

התמונה צולמה בשדה באזור הרטפורדשייר, אנגליה, בקרבת אולפני EMI שבהם עבדה הלהקה באותה תקופה. ת’ורגרסון יצא לכפר עם מצלמה, מצא פרה בשם לולובל III (Lulubelle III), וצילם אותה תוך שימוש באור טבעי ורקע כחול פתוח .

בחירת התמונה נעשתה מתוך גישה מינימליסטית ואבסורדית, עם רצון ליצור משהו שאין לו קשר ישיר למוזיקה עצמה, אך ייצור רושם בלתי נשכח. ת’ורגרסון ציין מאוחר יותר כי הייתה זו אחת העטיפות הפשוטות ביותר שעיצב .

מקורות והשפעה

שתי הרצועות הארוכות ביותר באלבום הן התפתחות מוזיקלית מהיצירות האינסטרומנטליות הקודמות של פינק פלויד, שהעיקרית שבהן A Saucerful of Secrets; הראשונה (הוא גם רצועת הנושא של האלבום) מחולקת לשישה חלקים וחלקים ממנה מלווים בתזמורת שלמה. השנייה היא אינסטרומנטליות ב-3 חלקים, כאשר שיחה משמשת כמפרידה בין החלקים. הרכב שירי האלבום, דומה לזה של Ummagumma וכמו האלבום הזה, כל חבר להקה כותב בעצמו שיר למעט הקטע הראשון.

רשימת רצועות

ב-Atom Heart Mother ישנן 5 רצועות, שתיים ארוכות יחסית ו-3 קצרות יחסית. בתקליט הויניל, הרצועה הראשונה תפסה צד שלם בתקליט בגלל אורכה.

מס'	שם	משך
1.	Atom Heart Mother	23:41
2.	If	4:30
3.	Summer '68	5:28
4.	Fat Old Sun	5:23
5.	Alan's Psychedelic Breakfast	12:58
משך כולל:		52:00

צד א'

1. Atom Heart Mother Suite ‏(23:39)

Atom Heart Mother, היא סוויטה בת 6 חלקים, הולחן על ידי כל חברי הלהקה ורון גיסין. בתקליט הויניל המקורי, היצירה תפסה את כל הצד הראשון בשל אורכה. זוהי אחת מהיצירות הלא פרודות של פינק פלויד. זוהי גם אחת היצירות הארוכות ביותר של הלהקה יחד עם Echoes מ-Meddle, ו-Shine On You Crazy Diamond מ-Wish You Were Here. פינק פלויד ביצעה יצירה זו מ-1970–1972. בהופעות של 1970–1971, היו כמה קטעים של כלי נשיפה.

• Father's Shout ‏ (0:00.00 - 5:25.66)

חלק זה מתחיל בפייד אין עם תזמורת כלי נשיפה הכוללת כלים כמו חצוצרה, טרומבון, טובה ועוד. התזמורת מתחזקת בהדרגה ומגיעה למנגינת הנושא של היצירה, בה מעורבים תזמורת כלי הנשיפה, והלהקה עצמה.

• Breast Milky ‏ (5:25.66 - 10:12.33)

חלק זה מתחיל עם קלידים ומקהלה, אשר מנגנים בצורה מינימלית ביותר. מעט אחר כך נכנס הבס. המקהלה הופכת אט אט ליצור יותר ויותר דיסוננסים בשירתם. אז נכנסים קולות של גברים למקהלה, ומעט אחר כך נכנסים התופים והופכים את החלק ביצירה ממינימלי לפתוח יותר.

• Mother Fore ‏ (10:12.33 - 15:32.08)

חלק זה מתחיל עם גיטרה בס, כינור ואורגן חשמלי שקטים בלבד. מעט אחר כך נכנסים תופים ואז מפסיק הכינור. הגיטרה נכנסת בשלב זה באופן רגוע, ולאט לאט היא הופכת רועמת יותר עם כניסת כלי הנשיפה. חלק זה מתחיל עם אורגן מיד כאשר המקהלה מפסיקה לשיר. אז הבס מבצע ליין בסריגים הגבוהים, והתופים שומרים על קצב רוק קבוע.

• Funky Dung ‏ (15:32.08 - 17:43.29)

חלק זה מתחיל בצלילי אורגן חשמלי. האורגן חוזר על שני אקורדים, והגיטרה מתחילה סולו בסולם פנטטוני אשר נותן את האופי הבלוזי לחלק זה של היצירה. בשלב זה נכנס סינטיסייזר שמחקה כינורות, והקטע עובר למתכונת אחרת. הגיטרה נעלמת וקצב התופים משתנה, ואיתו גם ליין הבס, אך שומרים על אותה הרמוניה. בקטע זה נכנס פסנתר ואיתו קולות ששרים הברות ללא כל משמעות. ואז הקטע משתנה יותר ויותר ונכנס לתוך מנגינת הנושא של היצירה, אך במקום שמנגינת הנושא תוביל ל-Breast Milky, היא מובילה לקטע חדש.

• Mind Your Throats, Please ‏ (17:43.29 - 19:49.69)

החלק מורכב משני קטעים. הראשון מאוד פסיכדלי ואוונגרדי הוא כולל אורגן חשמלי עם קולות חליל, קולות אלקטרוניים, דיבורים, שירה מוזרה ללא מילים ולבסוף נשמע קול של רכבת שמסיים את הקטע בדרמטיות. פתיחת הקטע השני היא קטע פסיכדלי ללא כלי נגינה אמיתיים, אלא רק עם אפקטים אלקטרוניים. אך בכל זאת ניתן להרגיש את התבנית עליה חוזר כל חלק ביצירה- מינימליות מועברת בהדרגה על פתיחות שמתנפצת לחלק חדש. רק שחלק זה מתנפץ אל תוך ההתחלה של Father's Shout עם חיבור של חלקים מסוימים מהיצירה, וגם של צלילים ומקצבים שלא נשמעו ביצירה. החיבור הזה תורם לדרמטיות של הכניסה למנגינת הנושא אך את מנגינת הנושא הם משנים בחלק זה ושומרים רק על ההרמוניה שלה. החלק ביצירה נגמר כאשר מנגינת הנושא נגמרת.

• Remergence ‏ (19:49.69 - 23:43.00)

הרצועה מתחילה בדיוק כמו Breast Milky, רק שתפקיד הגיטרה משתנה. תפקיד הגיטרה של חלק זה הוא בעל שני קולות. ההתפתחות של חלק זה שונה מזאת של Breast Milky. כאשר מגיעה מנגינת הנושא שומעים לא רק שתפקידי כלי הנשיפה שוב השתנו, אלא שגם נכנסה מקהלה. ואחרי מנגינת הנושא היצירה נגמרת בדרמטיות הראויה ליצירה מורכבת זו.

צד ב'

1. If (אם) ‏(4:30)

   נכתב על ידי רוג'ר ווטרס שגם ביצע את השירה המובילה. שיר זה מדבר על ניתוח עצמי. כמו השיר Grantchester Meadows שיצא באלבום קודם, if הוא בעל אווירה פסטורלית וגם סגנון פולק קל^{[דרוש מקור]}. יש מעריצים שאומרים^{[דרוש מקור]} ששיר זה נכתב לסיד בארט, בהשראת רגשות האשמה של שאר חברי הלהקה, שפיטרו אותו מהלהקה בשל הידרדרות במצבו הנפשי. השיר בוצע לראשונה בסשן של ג'ון פיל, ב-16 ביולי 1970 ב-BBC.

   את השיר ביצעו: רוג'ר ווטרס - שירה, גיטרה אקוסטית, גיטרת בס, דייוויד גילמור - גיטרת סלייד, גיטרה חשמלית, ריצ'רד רייט - פסנתר, אורגן חשמלי, ניק מייסון - תופים.

2. Summer '68 (קיץ 68) ‏(5:28)

   שיר מלודי עם נגיעות של רוק מתקדם. השיר נכתב על ידי ריצ'רד רייט שהיה גם הזמר המוביל בשיר. השיר מדבר על בילוי מיני מזדמן של לילה אחד עם צעירה ועל הרצון מצד אחד לחזור לחיי השגרה ומצד שני לדעת מה אותה צעירה מרגישה. השיר מכיל מילים (לא אינסטרומנטלי).

   את השיר ביצעו: ריצ'רד רייט - שירה, פסנתר, אורגן חשמלי, רוג'ר ווטרס - גיטרת בס, דייוויד גילמור - גיטרה אקוסטית, קולות וניק מייסון - תופים. את השיר לוותה התזמורת של אולפני אבי רוד בכלי נשיפה.

3. Fat Old Sun (שמש גדולה ושמנה) (5:23)

   השיר נכתב על ידי דייוויד גילמור ובוצע בהופעות לפני ואחרי שהאלבום יצא לאור, לפעמים השיר בהופעה היה נמשך 14 דקות. השיר בוצע בהופעות של הלהקה מ-1970–1971. השיר בהופעות הפך מבלדת פולק, לג'אם עם סולו גיטרה בסגנון בלוז השיר מאוחר יותר בוצע בהופעות לקידום האלבום של גילמור On An Island. השיר בוצע גם ברויאל אלברט הול שהביצוע, מופיע ב-DVD שנקרא, Remember That Night. השיר גם בוצע באלבום ההופעה, Live in Gdańsk. השיר היה אמור להיכלל באלבום האוסף של הלהקה, Echoes: The Best of Pink Floyd אך רעיון זה לא יצא לפועל. זהו אחד השירים של הלהקה שיש לו אווירה פסטורלית שנמצאת בבלדת פולק. השיר באולפן בוצע על ידי גילמור שלקח תפקידים על רוב כללי הנגינה וריצ'רד רייט על הקלידים.

   את השיר ביצעו: דייוויד גילמור - שירה, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, גיטרת בס, תופים, ריצ'רד רייט - קלידים

1. Alan's Psychedelic Breakfast ‏(13:00)
   • Rise and Shine
   • Sunny Side Up
   • Morning Glory

מבצעים

• רוג'ר ווטרס - שירה וגיטרה בס
• דייוויד גילמור - שירה, גיטרה אקוסטית וגיטרה חשמלית / (בס ותופים בשיר Fat Old Sun)
• ריצ'רד רייט - שירה ב-"Summer 68", פסנתר וקלידים
• ניק מייסון - תופים
• מקהלת ג'ון אלדיס - שירה

בעלי תפקידים אחרים:

• אלן פרסונס ופיטר בוון - הפקה מוזיקלית והנדסת קול
• רון גיסין - תזמור, ניצוח ועזרה בקומפוזיציית יצירת הנושא.

ביקורת וקבלת האלבום

האלבום זכה להצלחה בבריטניה עם יציאתו והגיע למקום הראשון במצעד. נראה שגם חברי הלהקה היו מרוצים ממנו ומרצועת הנושא שלו. במסע ההופעות שלהם בתחילת שנות ה-70 הם הופיעו עם תזמורת כלי נשיפה נרחבת כדי לתמוך בביצוע מלא של רצועת הנושא. עלות הרצת מסע ההופעות עם תזמורת כלי הנשיפה הייתה גבוהה מאוד וכמעט שגרמה להתמוטטות כלכלית של הלהקה. בניגוד לשביעות הרצון עם יציאתו, בשנות ה-80 וה-90 נהגו חברי הלהקה לזלזל במיוחד באלבום זה. בנושא זה בולטים הציטוטים של ווטרס וגילמור:

Atom Heart Mother הוא מקרה טוב, אני חושב, לאלבום שצריך להיזרק לפח האשפה, ושאסור שאף אחד יקשיב לו אי פעם! [...] הוא היה די יהיר, ולא עסק באמת באיזשהו נושא

— רוג'ר ווטרס - תחנת הרדיו Rock Over London‏ - 15 במרץ 1985

כמה מהם, כמו Atom Heart Mother, נראים לי עכשיו כזבל מוחלט, אבל אני כבר לא רוצה או צריך לנגן חומר שאני לא נהנה ממנו

— דייוויד גילמור, נובמבר 1994

קישורים חיצוניים

• מידע על האלבום Atom Heart Mother באתר MusicBrainz
• מידע על האלבום Atom Heart Mother באתר AllMusic
• האלבום Atom Heart Mother באתר Discogs
• האלבום Atom Heart Mother באתר ספוטיפיי
• האלבום Atom Heart Mother באתר דיזר
• האלבום Atom Heart Mother באתר יוטיוב
• מילות השירים וטריוויה
• ביקורת על Atom Heart Mother, באתר השרת העיוור (עותק שמור)