Celebration Day
Celebration Day הוא אלבום וסרט ההופעה של להקת הרוק הבריטית לד זפלין שיצא לאור בשנת 2012. ההופעה נערכה ב-02 ארנה שבלונדון בדצמבר 2007, לזכרו של אהמט ארטגון מנהל חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס הנערץ עליהם.
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | דיק קרות'רס |
|---|---|
| הופק בידי | דיק קרות'רס וג'ים פרסונס |
| עריכה |
דיק קרות'רס  |
| שחקנים ראשיים | Led Zeppelin |
| מוזיקה | Led Zeppelin |
| מדינה | בריטניה |
| חברת הפקה | Three P Films Limited |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, ישירות לווידיאו |
| הקרנת בכורה | 17 באוקטובר 2012 |
| משך הקרנה | 124:00 |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
רוק, סרט תיעודי, סרט מוזיקלי |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 ledzeppelin |
| סרט קודם |
Mothership |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
 | |||||
| אלבום הופעה מאת לד זפלין | |||||
| יצא לאור | 19 בנובמבר 2012 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 2007 | ||||
| סוגה | רוק כבד, הבי מטאל | ||||
| שפה |
אנגלית | ||||
| אורך | 124:00 דקות | ||||
| חברת תקליטים | אטלנטיק רקורדס וSwan Song Records | ||||
| הפקה | ג'ימי פייג' | ||||
| |||||
| | |||||
האלבום זכה להצלחה אדירה הן מסחרית והן ביקורתית, ונחשב לאחד מאלבומי ההופעות המבוקשים והמצליחים בהיסטוריה.[1]
היסטוריה
עריכהבעקבות מותו הטרגי של מתופף הלהקה ג'ון בונהם, התפרקה הלהקה ועתידה היה לוט בערפל. בשנת 1985 התאחדה הלהקה למופע הלייב אייד באצטדיון JFK בפילדלפיה, ההופעה שהייתה קצרה למדי הייתה מלאה בפגמים טכניים, ונקטלה על ידי מבקרי המוזיקה. חברי הלהקה סירבו שהופעתם תיכלל בפורמט ה-DVD של המופע, משום שלטעמם המופע לא עמד בסטנדרטים שלהם. ניסיון נוסף של הלהקה להתאחד היה בשנת 1986, אך נגנז בשל תאונת דרכים שבה היה מעורב המתופף המיועד, טוני תומפסון. הלהקה ניסתה לערוך שתי הופעות נוספות, אך גם אלו לא צלחו כראוי אם בגלל סיבות טכניות ואם בגלל מתיחות הולכת וגוברת בין חברי הלהקה.
בעקבות כישלונות אלו, היחסים בין רוברט פלאנט וג'ון פול ג'ונס הלכו ונעשו מתוחים, אך בשנת 2002 דיווחה העיתונות הבריטית על פיוס הנרקם בין פלאנט וג'ונס, ושמועות בנוגע להופעת איחוד החלו לצוץ, בעוד אמרגנם מכחישים את השמועות בנוגע לאיחוד. במאי 2003 יצא לאור אלבום הופעה משולש של הלהקה שהוקלט בשנת 1972 וזכה להצלחה רבה.
ב-12 בספטמבר, לאחר חרושת שמועות על הופעת האיחוד המתוכננת, אישר אמרגן הלהקה הארווי גולדסמית', כי שלושת חברי הלהקה יתאחדו למופע, כשג'ייסון בונהם ישמש כמתופף. כרטיסים נמכרו באינטרנט בעלות של 250$,[2] כשכל ההכנסות הולכות למוסד הצדקה של אהמט ארטגון. הביקוש לכרטיסים היה עצום ונחשב למופע החי המבוקש ביותר בהיסטוריה[3]
ההופעה
עריכה
ב-10 בדצמבר 2007 התאחדו חברי הלהקה להופעה בלונדון מול קהל של כ-20,000 מעריצים. את מתופף הלהקה, ג'ון בונהם, החליף בנו ג'ייסון. בנוסף לכתבים, אנשי רדיו וטלוויזיה, בהופעה נכחו ידוענים ומוזיקאים רבים, ביניהם: דייוויד גילמור, בריאן מיי, פול מקרטני, ג'ף בק, מיק ג'אגר, דייב מאסטיין, קייט מוס, ג'ולייט לואיס, צ'אד סמית, דייב גרוהל, פרדריק, נסיך דנמרק, דייוויד בוריאנז, נעמי קמפבל ועוד רבים אחרים.
בהופעה בוצעו שירים מכל שבעת אלבומיהם הראשונים (לא בוצעו שירים מתוך In Through the Out Door ומתוך CODA), ושניים מהשירים בוצעו בידיהם לראשונה על במה: "For Your Life" ו-"Ramble On".
חברי הלהקה היו בתחילה סקפטיים לגבי שחרור צילום ההופעה, שצולמה על ידי 16 מצלמות,[4] וכשנשאל ג'ימי פייג' בעניין, ענה כי הוא לא סבור שייצא סרט בעתיד הנראה לעין. אולם בסופו של דבר התקבלה ההחלטה לשחרר את הסרט.
ב-17 באוקטובר 2012, לאחר הדלפות ועקובים רבים שוחרר סרט ההופעה. הסרט הוקרן בבתי הקולנוע וגרף הצלחה עצומה.[5]
ב-19 בנובמבר יצא הסרט בפורמט DVD וBlu-ray, והפסקול של האלבום בפורמט CD, והגיע למקום התשיעי במצעד בילבורד 200
ביקורות
עריכה| דירוגים מקצועיים | |
|---|---|
| ציוני ביקורות | |
| מקור | ציון |
| Allmusic |   [6]
|
| mako | [7]
|
| Sputnikmusic |  [8]
|
| Ultimate Guitar Archive | [9]
|
| IMDb | [10]
|
| Uncut | [11]
|
| טלגרף | [12]
|
| PopMatters | [13]
|
| הגרדיאן | [14]
|
ההופעה, האלבום והסרט זכו לביקורות נלהבות מכל עבר, כשכולם מציינים לטובה את האנרגטיות החיובית, הכימיה הטובה בין חבריה והביצועים המוצלחים שהציגה הלהקה. מבקר המוזיקה של הניו יורקר סאשה ג'ונס כתב: "הלהקה יכולה להיות גאה בכך שהיטיבה להחליף את כישלונות ההופעות של שנות ה-80 וה-90 בהצלחה, עם הופעה אנרגטית שכזו".[15] במגזין המוזיקה הבריטי NME נכתב: "חברי הלהקה מוכיחים שהם עדיין יכולים להופיע באותה הרמה שהביאה להם את המוניטין האגדי מלכתחילה..."[16] עיתון הדיילי טלגרף העניק לאלבום חמישה כוכבים מתוך חמישה, בציינו ש"'יום החגיגה' הוא חגיגה של רוקנרול מרגש, קסום ונפלא".[17] מבקר המוזיקה הרנן מ. קמפבל (Hernan M. Campbell) מאתר Sputnikmusic הרעיף תשבחות על האלבום והילל את נגינתם של חברי הלהקה, והגדיר את ההופעה כ"מהפנטת" ושיבח במיוחד את ג'ייסון בונהם שהיטיב להיכנס לנעליו של אביו, ולסיכום כתב: "לד זפלין מאחדים את כל תכונותיהם על מנת להזכיר לנו שהם עדיין השם הכי גדול בהיסטוריה של הרוק"[18] מבקר המוזיקה הישראלי, גל אוחובסקי, כתב: "... אבל הדבר הכי חשוב הוא שלמרות כל השנים שעברו, לד זפלין נשמעים רלוונטיים, עכשוויים, אנרגטיים, כאילו היו בני 23. גם אם באותה נשימה אתה שומע בקולו של רוברט פלאנט את השנים, הניסיון, והרגש נצבר. האמת היא שאין לתאר את היופי והחשיבות של ההופעה החיה הזאת... הופעה שלהם היא ממש מדרגות לגן עדן. אלבום חובה בכל בית".[19]
אתר המוזיקה Metacritic, המשקלל עשרות טורי ביקורת ממבקרים שונים, העניק לאלבום ציון ממוצע של 85% ביקורות טובות.[20] אתר דומה בשם Rotten Tomatoes, העניק לאלבום 98 אחוזי טריות.[21]
רשימת השירים
עריכה- Good Times Bad Times (ג'ון בונהם\ג'ון פול ג'ונס\ג'ימי פייג') - 3:12
- Ramble On (פייג'\רוברט פלאנט) - 5:45
- Black Dog (ג'ונס\פייג'\פלאנט) - 5:53
- In My Time of Dying (בונהם\ג'ונס\פייג\פלאנט) - 11:11
- For Your Life (פייג\פלאנט) - 6:40
- Trampled Under Foot (ג'ונס\פייג'\פלאנט) - 6:20
- Nobody's Fault but Mine (פייג'\פלאנט) - 6:44
- No Quarter (ג'ונס\פייג'\פלאנט) - 9:22
- Since I've Been Loving You (ג'ונס\פייג'\פלאנט) - 7:52
- Dazed and Confused (פייג' בהשראת ג'ייק הולמס) - 11:44
- Stairway to Heaven (פייג'\פלאנט) - 8:49
- The Song Remains the Same (פייג'\פלאנט) - 5:47
- Misty Mountain Hop (ג'ונס\פייג'\פלאנט) - 5:08
- Kashmir (בונהם\פייג'\פלאנט) - 9:07
- Whole Lotta Love (בונהם \וילי דיקסון\ג'ונס\פייג'\פלאנט) - 7:26
- Rock and Roll (בונהם\ג'ונס\פייג'\פלאנט) - 4:35
קרדיטים
עריכהלד זפלין
- ג'ימי פייג' - גיטרה, הפקה מוזיקלית
- רוברט פלאנט - שירה, מפוחית פה, תוף מרים
- ג'ון פול ג'ונס - גיטרה בס, קלידים
- ג'ייסון בונהם - תופים, כלי הקשה, קולות רקע ב"Good Times Bad Times" וב"Misty Mountain Hop"
כוח אדם נוסף
- דיק קרות'רס - בימוי
- ג'ון דייוויס - מאסטרינג
- ויקטור ריבה - אפקטים מיוחדים
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של Celebration Day
"Celebration Day", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Celebration Day", באתר AllMovie (באנגלית)
"Celebration Day", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"Celebration Day", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מידע על האלבום Celebration Day באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Celebration Day באתר AllMusic
האלבום Celebration Day באתר Discogs- שרון מולדאבי, לד זפלין: Celebration Day טעם גן עדן, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2012
- אור ברנע, לד זפלין: "הצעד הראשון היה לבעוט ביחד", באתר ynet, 2 בדצמבר 2012
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Guinness 2010 entertainment winners, באתר "one news"
- ^ פרטים על ההופעה, באתר הBillboard
- ^ "הביקוש גרם לקריסת האתר", באתר NME
- ^ "Jimmy Page on Another Led Zeppelin Reunion: 'I Don't See It'", באתר הרולינג סטון
- ^ "סרט ההופעה גרף שני מיליון דולר ביום אחד", באתר SPIN
- ^ ביקורת וסיקור על האלבום, באתר Allmusic
- ^ גל אוחובסקי, קולדפליי ויתרו על הרוקנ'רול, לד זפלין חיים אותו לנצח, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2012
- ^ ביקורת על האלבום, באתר Sputnikmusic
- ^ שקלול ציונים ביקורת על האלבום, באתר Ultimate Guitar Archive
- ^ דף הסרט, באתר IMDb
- ^ ביקורת על האלבום, באתר מגזין "Uncut"
- ^
Marc Lee, Celebration Day, review, The Telegraph, 23 September 2012
- ^ ביקורת על האלבום, באתר "PopMatters"
- ^ ביקורת על האלבום, באתר הגרדיאן
- ^ "Stairway To Here", סאשה ג'ונס באתר הניו יורקר
- ^ "Led Zeppelin reunion: the review", ביקורת על האלבום באתר NME
- ^ Marc Lee, Celebration Day, review, The Telegraph, 23 September 2012
- ^ ביקורת על האלבום, באתר Sputnikmusic
- ^ גל אוחובסקי, קולדפליי ויתרו על הרוקנ'רול, לד זפלין חיים אותו לנצח, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2012
- ^ ציון משוקלל של האלבום, באתר Metacritic
- ^ נתונים על האלבום, באתר Rotten Tomatoes
