T-60
T-60 הוא טנק קל מתוצרת ברית המועצות שפותח ויוצר בתחילת מלחמת העולם השנייה. תפקידו היה בעיקר סיור וסיוע ליחידות רגלים, מאחר שהשריון הדק והתותח חלש שלו לא היה מתאימים ללוחמת שריון. כ-6,022 טנקי T-60 נבנו בין השנים 1943-1941, אז הם הוחלפו בהדרגה על ידי ה-T-70.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
דגם רכב קרבי  |
| מדינה מייצרת |
 ברית המועצות |
| יצרן |
גא"ז |
| שנת ייצור | 1941 |
| תקופת השימוש |
1941–1945 (כ־4 שנים) |
| דגם קודם | T-40 |
| דגם עוקב | T-70 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| יחידות שיוצרו |
6,292 |
| מידע טכני | |
| אורך | 4.1 מטר |
| רוחב | 2.3 מטר |
| גובה | 1.74 מטר |
| משקל | 5.8 טון |
| מהירות | 44 קמ"ש |
| טווח פעולה | 615-300 ק"מ |
| מנוע | גא"ז-202 70 כ"ס |
| שריון | 20-7 מ"מ |
| צוות | 2 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח 20 מ"מ |
| חימוש משני | מקלע DT בקוטר 7.62 מ"מ |
| הערות | הנתונים מתייחסים לדגם הראשון של ה-T-60. |
  | |
פיתוח
עריכהבעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941 והאבדות האדירות של טנקים סובייטים, עלה בצבא האדום הצורך לייצר כמות גדולה של טנקים מהר ככל האפשר. בעוד שהטנק האמפיבי ה-T-40 נכנס לייצור בתחילת המלחמה, המפתחים במפעל מספר 37 במוסקבה החלו לתכנן גרסה חדשה לא אמפיבית של ה-T-40. בפיתוח הטנק החדש המהנדסים השתמשו בחלקים של הT-40, ביניהם השלדה, המתלים והמנוע. גוף הטנק הוקטן והיה בעל צללית נמוכה יותר, והשריון בחזית עובה ל-20 מ"מ. העיצוב הכללי של הטנק הושלם בזמן קצר ביותר של 15 ימים בלבד בחודש אוגוסט 1941.
במכתב ששלחו המפתח הראשי של הטנק, ניקולס אסטרוב, יחד עם לוטננט קולונל ו.פ. אוקונייב לסטלין, הדגישו את היתרון בייצור ההמוני של הטנק שלהם על פני ה-T-50 (טנק קל שנכנס לייצור בחודש מאי 1941) שהיה מורכב יותר לייצור ויקר יותר. בעקבות המכתב הגיע אחד השרים הבכירים לבדוק את הטנק החדש. הוא הציע להחליף את מקלע ה-12.7 מ"מ בתותח אוטומטי 20 מ"מ, שאמנם היה שדרוג לעומת טנקים קלים אחרים, אך עדיין לא היה מסוגל לחדור את טנקי הפנצר 3 והפנצר 4 הגרמניים שמולם היה צפוי להתמודד. הטנק אושר לייצור תחת השם T-60, וכ-10,000 יחידות הוזמנו. מספר מקורות טוענים כי ההתעניינות של סטלין ב-T-60 הייתה כל כך גדולה עד כי הוא נכח בעצמו במבחנים הסופיים של הטנק[1].
ייצורו של ה-T-60 החל ביולי 1941 במפעל במוסקבה וחלק ממרכיבים של הטנק היו מיוצרים במפעל בעיר קולומנה ליד מוסקבה. הייצור נתקל בקשיים בעקבות העברתם של המפעלים הסובייטים מזרחה עם התקדמות הגרמנים. בספטמבר אותה שנה הוחלט להפסיק את ייצורו של ה-T-40 לטובת ה-T-60. עד תום 1941 נבנו כ-1,818 יחידות.
T-60A מודל 1942
עריכה
ב-1942 החלו המהנדסים בחברת גא"ז, שהפכה להיות היצרנית היחידה של ה-T-60, להכניס שיפורים בטנק. השריון בשלדה עובה ל-35 מ"מ בחזית ול-25 בצדדים, ו-35 מ"מ בחזית בצריח. השיפור במיגון הוסיף למשקלו של הטנק, וגרם לו להיות איטי מדי, כשהוא אפילו לא מצליח להגיע למהירות של ה-T-34 בדרכים כפריות.
מספר ניסיונות לשדרג את כוח האש של ה-T-60 נעשו, ביניהם התקנת תותח 37 מ"מ ZiS-19, ותותח 45 מ"מ ZiS-19BM, אולם אלו נכשלו בגלל הצריח הקטן של הטנק. פיתוח של צריח חדש שיוכל להכיל את תותח ה-45 מ"מ עבר בהצלחה את שלבי הניסוי, אך עד אז כבר הוחלט להפסיק את ייצורו של ה-T-60 לטובת הטנק הקל ה-T-70 החדש.
ניסיון בקרב
עריכהמרבית ה-T-60 שירתו ביחידות סיור ויחידות חי"ר, וחלקם בגדודי שריון עצמאיים. מספר רב של T-60 מילאו חלק חשוב בקרב על מוסקבה (1942-1941), מאחר שייצור הטנקים הסובייטים באותה תקופה היה נמוך בעקבות העתקתם של מפעלים רבים מזרחה. כמו כן השתתפו בשבירת המצור על לנינגרד (1943), ובקרבות בחזית הדרומית ביניהם ההגנה על סטלינגרד ובקרבות בחרקוב[2].
השילוב של כוח אש נחות ושריון דק ב-T-60 היו רחוקים מלהיות מספקים. בפגישה בין מייג'ור גנרל מ.א. קטוקוב לבין סטלין בסתיו 1942, אמר לו קטוקוב כי צוותי השריון שלו אינם מחבבים את הטנק: "יש לו רק תותח 20 מ"מ. בקרבות נגד שריון אויב הוא פשוט לא מספק... לתקוף עמו בשלג או בבוץ זה פשוט לא אפשרי. בקרבות סביב מוסקבה, נאלצנו לגרור אותם כל הזמן." אומנם צוותי השריון באמת לא אהבו את הT-60 וכינו אותו BM-2 (קיצור של Bratskaya Mogila na Doviokh ברוסית), כלומר 'קבר אחים לשניים'[3].
רק"מ מבוסס על ה-T-60
עריכה
A-40T, נודע גם בשם Krylia Tank ('טנק מכונף') - ב-1942 ביקש חיל האוויר הסובייטי מהמהנדס הרוסי אולג אנטונוב לתכנן דאון שישא טנקים לשדה הקרב. אנטונוב לעומת זאת, העדיף להשתמש בטנק בתור הדאון; הוא השתמש בשלדה של ה-T-60, שאליה חוברו כנפיים באורך של 18 מטרים. בטיסת מבחן שנערכה, ה-A-40T הוסע על ידי המפציץ טופולוב TB-3, אך הניסוי נכשל ונזנח במהרה.
T-60 נ"מ - הניסיון הסובייטי הרציני הראשון לפתח כלי משוריין המיועד להגנה אווירית התרחש ב-1942 על בסיס ה-T-60. חברת גא"ז פיתחה צריח חדש, עליו הורכבו צמד מקלעי DShK בקוטר 12.7 מ"מ. המשך הפיתוח הופסק עם כניסתו של ה-T-70 לשירות.
תותח מתנייע קל OSU-76 - ב-1942 החלו המהנדסים במפעל מספר 38 בקירוב לעבוד על תותח מתנייע קל המבוסס על שלדת ה-T-60. תותח 76.2 מ"מ ZiS-3 הותקן בחלקו האחורי של הטנק שהיה פתוח. מספר אבטיפוסים נבנו, אך גם הפרויקט הזה הופסק לטובת ה-T-70.
BM-8-24 - משגר רקטות הותקן על השלדה של ה-T-60. היה בעל 24 רקטות בקוטר 82 מ"מ.
ביבליוגרפיה
עריכה- Bean, Tim; Fowler, Will. Russian Tanks of World War II: Stalin's Armoured Might. Ian Allan Publishing
- Zloga, Steven J. Soviet Tanks and Combat Vehicles of World War Two. Weidenfeld & Nicholson military (1984)
- Bishop, Chris. The Encyclopedia of Weapons of World War 2: The Comprehensive Guide to over 1,500 Weapons System, Including Tanks, Small Arms, Warplanes, Artillery, Ships, and Submarines. Orbis Publishing, 1998.
- The Russian Battlefield
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Bean & Fowler, pp.52
- ^ The Russian Battlefield: T-60 Light tank
- ^ Bean & Fowler, pp.56-57