מכון ליאו בק
מכון ליאו בק הוא מכון מחקר עם מרכזים בירושלים, בניו יורק ובלונדון, ומטרתו לקדם ולעודד את המחקר ההיסטורי והתרבותי של יהדות גרמניה. המכון נוסד בשנת 1955 בעקבות החלטת "הוועד של יהודי גרמניה" בכנס עולמי של יוצאי גרמניה שהתקיים בירושלים בין 25 ל-31 במאי 1955. שמו המקורי היה "מכון היהודים מגרמניה ע"ש ליאו בק". המכון נקרא על שמו של ליאו בק, רב ומלומד יהודי גרמני, שהנהיג את הקהילה היהודית הליברלית (רפורמית) בגרמניה לפני השואה ובמהלכה, ולאחר הקמת המכון היה נשיאו הראשון.
 סמלילים של המכונים בירושלים, בניו יורק ובלונדון | |
 | |
| מבנה המרכז להיסטוריה יהודית בו שוכן מכון ליאו בק בניו יורק | |
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| מטה הארגון |
ניו יורק |
| תקופת הפעילות |
1955–הווה (כ־69 שנים) |
|
www | |
  | |
המכון בירושלים
עריכה
ערך מורחב – מכון ליאו בק ירושלים
המכון בירושלים הוקם בשנת 1955 על ידי מספר אינטלקטואלים יהודים בולטים ובהם: מרטין בובר, גרשום שלום, ארנסט סימון והוגו ברגמן. יחד איתו הוקמו המרכזים הנוספים שכולם פועלים באופן עצמאי ומשתפים פעולה בעזרת תיאום עם הנהלה בינלאומית. ממוקם ברחוב בוסתנאי 33. מנוהל כיום (2020) על ידי פרופ' גלילי שחר.
מטרת המכון לקדם ולעודד את המחקר ההיסטורי והתרבותי של יהדות גרמניה ומרכז אירופה. פרסומי המכון מתמקדים באישים יהודים בולטים ופועלם ובהתפתחות ההיסטורית של החברה היהודית, על תהליכיה החברתיים, התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים, היחס עם הסביבה הלא יהודית ועם קהילות יהודיות נוספות ובחינת נושא המגדר ביהדות.
המכון מוציא לאור פרסומים של חוקרים מובילים וצעירים בתחום. מעודד מחקר באמצעות סמינרים וימי עיון ומעניק מדי שנה מלגות לחוקרים מצטיינים בראשית דרכם.
המכון מקיים אירועי תרבות, ומקרין סרטים המלווים בהרצאות ומפגשים עם יוצרים וחוקרים.
בספריית המכון אוסף ספרים ומסמכים נדירים בתחומי ההיסטוריה והתרבות של היהודים דוברי גרמנית.
המכון בניו יורק
עריכההמכון בניו יורק ממוקם במנהטן וכולל ספריה, ארכיון, מרכז תערוכה וסניף של המוזיאון היהודי בברלין. משרדיו ואוספיו נמצאים במרכז להיסטוריה יהודית בניו יורק.
מרבית הארכיון מורכב ממסמכים אישיים של יהודים דוברי גרמנית ובנוסף ישנם כ-80,000 ספרים הכוללים את המהדורות הראשונות של ספרי משה מנדלסון והיינריך היינה, כתבים מראשית המאה ה-16, הכוללים את מרטין לותר, תומאס מור וארסמוס מרוטרדם. וכן אוסף מקיף של כתבי עת שפורסמו מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20, ומהדורות מוגבלות של תיקי אמנים מהמאה ה-20. בנוסף, באוסף הספרים הנדירים ישנם מספר ספרים מאוירים מהמאה ה-18 ובהם מנהגים יהודיים. הארכיון עובר תהליך דיגיטציה.
מדי שנה המכון מעניק את מדליית ליאו בק לאנשים שעבודתם ההומניטרית מקדמת סובלנות, צדק חברתי ופיוס היחסים בין גרמניה ליהדות גרמניה. בחודש נובמבר 2010 הוענקה המדליה למנצח הגרמני קורט מאזור. עם מקבלי המדליה בעבר נמנים: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ג'יימס וולפנזון, רות וסטהיימר, ג'ורג' מוסה, אדגר ברונפמן, דניאל ליבסקינד, יושקה פישר ויוהאנס ראו.
שלוחה של המכון הניו יורקי נמצאת במוזיאון היהודי בברלין.
המכון בלונדון
עריכההמכון בלונדון מוציא את השנתון של מכוני ליאו בק, זאת כל שנה החל משנת 1956. הספר עוסק בהיסטוריה התרבותית, הכלכלית, הפוליטית, החברתית והדתית, כמו גם השפעת האנטישמיות ותגובתם של היהודים אליה. בנוסף, ספר השנה מכיל כרכים סימפוזיונים ומאמרים, והמכון מסייע לפרסם את Wissenschaftlicher Schriftenreihe Abhandlungen (סדרת מסות מדעיות), שכיום מונה 74 כרכים.
המכון הלונדוני מארגן מגוון רחב של אירועים, הרצאות וכנסים בינלאומיים ומעניק מלגות וקרנות. המכון חוקר את תפקידם של היהודים דוברי גרמנית באקדמיה במאות ה-19 וה-20.
ראו גם
עריכהפרנץ רוזנצווייג מבחר קטעי הגות
- אתר מכון ליאו בק בירושלים
- אתר מכון ליאו בק בניו יורק
- אתר מכון ליאו בק בלונדון
- יוקם מכון ע"ש ליאו בק, דבר, 6 ביוני 1955
זה עתה הופיע השנתון הראשון של מכון היהודים מגרמניה ע"ש ליאו בק, דבר, 28 בפברואר 1957
- ג. קרסל, יהדות גרמניה חוקרת עברה, מעריב, 29 בדצמבר 1961
- ג. קרסל, פרסומי מכון ליאו בק, דבר, 22 ביוני 1962
- ג. קרסל, "דו־שיח" – שלא היה קיים: עשר שנות פעולתו של מכון ליאו בק, מעריב, 3 בספטמבר 1965
- ג. קרסל, מהאמנציפציה עד אושוויץ (לדרכה של יהדות גרמניה, לאור הכרך הראשון של ספר מונומנטאלי), דבר, 9 באוקטובר 1970
- Guy Meron, From Memorial Community to Research Center: The Leo Baeck Institute in Jerusalem, in: Preserving the Legacy of German Jewry: A History of the Leo Baeck Institute, 1955-2005, Tübingen, 2005 pp. 101-134
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מכון ליאו בק (באנגלית)
מכון ליאו בק, ברשת החברתית פייסבוק
מכון ליאו בק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מכון ליאו בק, ברשת החברתית אינסטגרם
מכון ליאו בק, סרטונים בערוץ היוטיוב
