אולריך זיידל
אוּלריך מריה זיידל (בגרמנית: Ulrich Maria Seidl; נולד ב-24 בנובמבר 1952 בעיר וינה)[1] הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק אוסטרי. ב-2005 ישב בחבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-27 במוסקבה.
.jpg) | |
| לידה |
24 בנובמבר 1952 (בן 71) וינה, אזורי הכיבוש באוסטריה  |
|---|---|
| מדינה |
אוסטריה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.ulrichseidl.at/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סרטו "ימי כלב" צולם במשך יותר משלוש שנים בתקופת הקיץ הלוהטת ביותר.[2] סרט זה זכה, בין השאר, בפרס הגדול המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה 2001.
סרטו של אולריך זיידל "גן עדן: אהבה" היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ב-2012.[3][4] סרט ההמשך, "גן עדן: אמונה", זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-69 בוונציה.[5] החלק האחרון של הטרילוגיה, "גן עדן: תקווה", הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-63 בברלין.[6][7]
זיידל היה אמור להשתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים בשנת 2014, לצד השחקנית מריה הופשטטר שכיכבה בסרטיו המוקדמים, אך ביטל את הביקור עקב המצב הביטחוני.[8]
ביוגרפיה
עריכהאולריך זיידל גדל במשפחה קתולית. למרות שבשלב מסוים רצה להיות כומר, הוא למד עיתונאות ודרמה באוניברסיטת וינה.[9] אחר כך, למד קולנוע באקדמיה לקולנוע של וינה, שבה יצר בשנת 1980 את סרטו הקצר הראשון One-Forty. שנתיים אחר כך הפיק את הסרט הראשון שלו באורך מלא, "Der Ball" (הנשף).
סגנון
עריכהאולריך זיידל אינו רואה את עצמו כקולנוען דוקומנטרי, וסרטים אחדים שלו משלבים לעיתים קרובות מציאות ובדיון.[10] אחדים מסרטיו צולמו במולדתו, אוסטריה.[9]
סרטיו
עריכה- 1980 (One Forty) Einsvierzig (short)
- 1982 (The Prom) Der Ball (short)
- 1990 Good News
- 1992 Losses to Be Expected) Mit Verlust ist zu rechnen)
- 1994 (The Last Men) Die letzten Männer (TV)
- 1995 Animal Love) Tierische Liebe)
- 1996 (Pictures at an Exhibition) Bilder einer Ausstellung (TV)
- 1997 (The Bosom Friend) Der Busenfreund (TV)
- 1998 (Fun without Limits) Spass ohne Grenzen (TV)
- 1999 Models
- 2001 Dog Days) Hundstage)
- 2002 State of the Nation) Zur Lage)
- 2003 Jesus, You Know) Jesus, Du weisst)
- 2004 (Our Father) Vater unser (filmed stage play)
- 2006 (Brothers, Let Us Be Merry) Brüder, laßt uns lustig sein (short)
- 2007 Import/Export
- 2012 הטרילוגיה: גן עדן
- גן עדן: אהבה
גן עדן: אמונה
גן עדן: תקווה
- גן עדן: אהבה
- 2014 במרתפים
- 2022: רימיני
פרסים
עריכה- IDF Amsterdam Special Jury Prize - 1993 Loss Is to Be Expected
- Sarajevo Audience Award - 1999 Models
- Gijón Grand Prix Asturias - 2001 Dog Days
- Venice Silver Lion - 2001 Dog Days
- Karlovy Vary Best Feature Documentary - 2003 Jesus, You Know
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אולריך זיידל (באנגלית ובגרמנית)
אולריך זיידל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אולריך זיידל, באתר AllMovie (באנגלית)
אולריך זיידל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אולריך זיידל, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Hans-Michael Bock and Tim Bergfelder. The Concise Cinegraph: An Encyclopedia of German Cinema. Berghahn Books. p. 440. ISBN 978-0-85745-565-9.
- ^ Roger Ebert (1 בנובמבר 2005). Roger Ebert's Movie Yearbook 2006. Andrews McMeel Publishing. p. 173. ISBN 978-0-7407-5538-5.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "2012 Official Selection". Cannes. נבדק ב-2012-04-19.
- ^ "Cannes Film Festival 2012 line-up announced". timeout. נבדק ב-2012-04-19.
- ^ "Official Awards of the 69th Venice Film Festival". labiennale. אורכב מ-המקור ב-2012-09-12. נבדק ב-2012-09-09.
- ^ "First Films for the Competition and Berlinale Special". berlinale. נבדק ב-2013-01-02.
- ^ Simon Mraz (Austrian Cultural Forum Moscow). Program Austrian Cultural Season in Russia 2013/14. AustrianCulturalForum Moscow. p. 310. GGKEY:XE8SU7JWWQU.
- ^ Mitchell, Wendy. "Seidl and other filmmakers cancel Jerusalem trips". Screen Daily. נבדק ב-29 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hans-Michael Bock and Tim Bergfelder. The Concise Cinegraph: An Encyclopedia of German Cinema. Berghahn Books. p. 440. ISBN 978-0-85745-565-9.
- ^ Robert von Dassanowsky; Oliver C. Speck (15 באפריל 2011). New Austrian Film. Berghahn Books. p. 189. ISBN 978-0-85745-232-0.
{{cite book}}: (עזרה)