איוואן בונין

סופר

איוואן אלכסייביץ' בוניןרוסית: Ива́н Алексе́евич Бу́нин‏; 22 באוקטובר[1] 1870, וורונז' - 8 בנובמבר 1953, צרפת), סופר ומשורר רוסי, זוכה פרס נובל לספרות.

איוואן בונין
Иван Алексеевич Бунин
לידה 22 באוקטובר 1870
וורונז', האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 1953 (בגיל 83)
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הרוסי סן-ז'נביאב-דה-בואה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הכפר, חיי ארסנייב, שדרות אפלות, האדון מסן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1887–1953 (כ־66 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Anna Tsakni (ספטמבר 1898ערך בלתי־ידוע)
  • Vera Muromtseva-Bunin (1922–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בונין נולד למשפחת אצולה רוסית בעלת נכסים, שכבר קנתה לה מוניטין בפוליטיקה, במדע ובאומנות. במשפחתו כבר היו שני סופרים, אנה בונין וואסילי ז'וקובסקי. את ילדותו ונעוריו בילה בונין באחוזות אביו. לאחר מות אחותו, נכנס בונין לתקופת דיכאון עם נטיות דתיות. נטיותיו לאומנות באו לידי ביטוי בציור, שגם השפיע על כתיבתו הספרותית. כבר בגיל צעיר ראה יצירות משלו שהופיעו בדפוס, קובצי שירה וגם יצירות בפרוזה. הוא גם תרגם מהספרות האנגלית לרוסית.

זכה לפרסים ספרותיים רבים ובהם "פרס פושקין" של האקדמיה הרוסית. בשנת 1909 התקבל בעצמו לאקדמיה. בונין הרבה במסעות וסייר ברחבי רוסיה, איטליה, טורקיה, יוון, סוריה, ארץ ישראל, מצרים, אלג'יריה, תוניסיה ועוד.

במאי 1918, אחרי המהפכה הבולשביקית, עזב בונין, שהעריץ את הצאר ואת בית המלוכה ותעב את הקומוניזם, את מוסקבה ופרש לאחוזתו בכפר. בפברואר 1920 עזב בונין את ברית המועצות והיגר לפריז.

בשנת 1947 הזמינה אותו הממשלה הסובייטית, באמצעות המשורר קונסטנטין סימונוב, לשוב למולדתו. בונין מנע הוצאה מחודשת של ספריו בברית המועצות בהתנגדו לכך שיצונזרו, אך בשנת 1953, לאחר מותו, "סיפחו" אותו מחדש לספרות הרוסית.

יצירתו

עריכה

בשנת 1901 יצא לאור הרומן שלו הכפר. אחרי הכפר כתב יצירות נוספות באותו סגנון, המתאר את אנשי הכפר ללא אידיאליזציה. ספריו בנוים סביב נושאים כמו: תופעות טבע אקלימיות, חיי השיגרה בכפר, תענוגות בעלי האחוזות ועוד. לבונין סגנון אופייני המכביד מאוד על תרגומו לשפות אחרות.

בשנת 1908 ביקר בונין בארץ ישראל ובעקבות הביקור כתב סיפור בשם בארץ יהודה שיצא לאור יחד עם סיפורים אחרים בניו יורק.

בשנת 1933 הוענק לו פרס נובל לספרות "על סגולותיו האומנותיות והספרותיות שהכשירוהו לתת תיאור נאמן לטיפוסים האופייניים של העם הרוסי".

מספריו

עריכה

בבית הספרים הלאומי נמצא גם כרך מסיפורי בונין, בתרגום ליידיש.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא איוואן בונין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תאריך הלידה המובא הוא על־פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו. על־פי הלוח היוליאני, שהיה נהוג ברוסיה בתקופת הולדתו של בונין, תאריך לידתו הוא 10 באוקטובר 1870.