אלכס וייס

אלכס וייס
	אלכס וייס, תחילת שנות ה-60 לערך
	אלכס וייס, תחילת שנות ה-60 לערך
לידה	19 בינואר 1929; בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	10 בספטמבר 2001 (בגיל 72)
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
מוקד פעילות	ישראל

אלכס וייס (19 בינואר 1929 – 10 בספטמבר 2001) היה מעבד מוזיקלי ישראלי שפעל בתחום הזמר העברי והבידור הקל משנותיה הראשונות של ישראל עד תחילת שנות ה-80.

ביוגרפיה

וייס נולד ב-19 בינואר^[1] 1929 בבודפשט שבהונגריה. בילדותו ניגן בפסנתר שהיה בביתו ובגיל תשע החל גם לנגן באקורדיון.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח אביו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. הוא ואמו נשלחו לצעדת מוות לאוסטריה. הוא נפרד מאמו, הצליח להימלט ושב לבדו לבודפשט, שם הסתתר במרתף עד תום המלחמה בפברואר 1945. אחרי המלחמה עבר וייס בין מחנות עקורים והגיע לבסוף עם האקורדיון שלו לעיר קרמונה שבאיטליה. שם התחיל לעבוד בתחום המוזיקה: הוא ניגן בפסנתר ובקונטרבס, וגם הצליח ללמוד מעט בקונסרבטוריון. באיטליה החליט שברצונו להתפרנס מעיבודים מוזיקליים ומכתיבה ללהקות ותזמורות.

בשנת 1949 עלה לישראל, בגיל 20. בישראל הכיר את רעייתו, גאיה, ילידת הארץ, בתה של חינה רוזובסקה. הוא התיישב תחילה בנהריה, שם התפרנס מנגינה בבתי קפה ומלונות. מאוחר יותר עבר לתל אביב. ב-1952 התגייס לצה"ל ושירת בתזמורת חיל האוויר, אז בניהולו של אריך טייך. בתזמורת ניגן וייס בפסנתר וכתב עיבודים לתזמורת.

הוא נמנה עם המעטים מבין המוזיקאים הישראלים בדורו שעסקו בעיבוד מוזיקלי בלבד, וכמעט שלא בהלחנה. שירו הידוע ביותר כמלחין הוא "הדודה מחדרה" בביצוע אריק לביא. וייס היה שותף להפקות מוזיקליות רבות וכן להצגות ומופעים בימתיים של רבים מהזמרים והשחקנים הישראלים, במיוחד בשנות ה-60 וה-70, במעמדו כמנצח תזמורת ההקלטות של אולפני CBS. וייס שימש למעשה כ"מעבד הבית" של החברה. בשנים אלו עבד עם זמרים ולהקות כמו התרנגולים, אריק איינשטיין ושלום חנוך (האלבום "מזל גדי" כולו בעיבודו^[2]), שלישיית התאומים, שלישיית גשר הירקון, הצ'רצ'ילים, זהר השביעי, חוה אלברשטיין ("משירי ארץ אהבתי", "את חרותי", "שיר סיום", ועוד), אושיק לוי, צביקה פיק, שלישיית הטוב, הרע והנערה, יוסי בנאי, רבקה מיכאלי, יהורם גאון, אריק לביא, נורית גלרון, רבים משירי פסטיבלי הזמר ועוד.

ב-1967 השתתף בסרט "האם תל אביב בוערת?" כנגן אקורדיון.

ב-1969 הלחין את הפסקול לחלק "אביב" בסרט "לפני מחר" בצורת אלתורים על יצירות של אנטוניו ויולדי.

ב"פסטיבל הזמר והפזמון 1971" היה אחראי על עיבוד של השיר "רק הירח" שזכה במקום הראשון, השיר נכתב על ידי שמרית אור, הולחן על ידי דן עמיהוד ובוצע על ידי אילנית. ב"פסטיבל הזמר והפזמון 1972" היה אחראי על עיבוד של השיר "טוב לי לשיר" שזכה במקום הראשון, השיר נכתב על ידי אהוד מנור, הולחן על ידי שמוליק קראוס ובוצע על ידי "הטוב הרע והנערה".

אלכס וייס, ביחד עם מתי כספי, שלמה גרוניך, סטו הכהן, גיל אלדמע ופולדי שצמן, היו המעבדים של המופע של "חבורת בימות" (1972–1973).^[3]

בשלהי שנות ה-70, עם שינוי תהליך ההפקה המוזיקלית והמעורבות הגוברת של זמרים-יוצרים בתהליכי ההפקה והעיבוד, נדחק וייס החוצה, השפעתו דעכה, ולבסוף, בתחילת שנות ה-80, פרש לחלוטין מעיסוקו כמעבד.

וייס נפטר ב-10 בספטמבר 2001 לאחר מחלה, בגיל 72. נקבר בבית העלמין ירקון.^[1] הותיר אחריו בן ובת.

סגנונו

אחד המאפיינים הבולטים בעבודתו של וייס התבטא בתוספות המוזיקליות המקוריות לשירים כמו "אבשלום" של הזמר מוטי פליישר, "המשתה" של צמד דרום, "בוא הביתה" של שולה חן, "מה שהיה היה" בביצוע אריק איינשטיין, ואחרים. כבעל השכלה מוזיקלית קלאסית, הרבה לשלב בעיבודיו אלמנטים השייכים למוזיקה קלאסית. דוגמה לכך הוא השיר "חוזה לך ברח" של יעקב רוטבליט ושלום חנוך, בביצועו של אושיק לוי. העיבוד לשיר דומה לתהליך פיתוח ביצירה קלאסית: פתיחה חרישית של פסנתר, אליו מצטרפים בהדרגה גיטרה בס, חצוצרות, וכינורות המלווים את המבצע אל שיאו של השיר ואט אט נעלמים לפי סדר כניסתם. הלהקה הבריטית מטאפיקס סימפלה את פתיחת השיר באחד מלהיטיה הגדולים בשנת 2006. לעיתים תיבל וייס את עיבודיו בקטעים קלאסיים מוכרים כגון בעיבוד לשירו של אריק איינשטיין "שבת המלכה", לו הוסיף קטע שלם מפוגה של יוהאן סבסטיאן באך. כך גם קטע הכינורות הקלאסי בעיבוד ל"על כפיו יביא" של רבקה זהר כולל ציטוט מוזיקלי מתוך "איזבל" של שארל אזנבור. בעבודתו עם להקת הצ'רצ'ילים עיבד בסגנון פופ קצבי את ה"כוראל לאוהבים צעירים" המבוסס על כוראל של באך, ואת ה"קונצ'רטו הכפול", גם הוא עיבוד ליצירה של באך.^[4]