אל-ערוב
מחנה אל-עַרּ֫וּבּ (בערבית: مخيّم العروب – תעתיק מנוקד: מֻחַ֫'יַּם אל-עַרּ֫וּבּ) הוא מחנה פליטים פלסטינים, מדרום ליישוב אפרת ובסמוך לכפר בית פג'אר, בשטח הרשות הפלסטינית. אוכלוסיית המחנה מונה כ-10,400 נפש (2016)[1]. הכפר קרוי על שם ואדי אל-ערוב הסמוך. ממזרח למחנה הפליטים שוכן כפר קטן בעל אותו השם, על גבי חורבות קדומות.
.jpg) | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| תאריך ייסוד |
1949  |
| שטח | 0.4 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחנה הפליטים | 10,400[1] (2016) |
| קואורדינטות | 31°37′23″N 35°08′12″E / 31.62310556°N 35.13671944°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
_%D7%9C%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%A8%D7%94_btm705.jpeg)
היסטוריה
עריכההגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי שסייר באזור במאה השלוש עשרה ציין כפר בשם אל-ערוב שהתקיים במקום[2].
בשנות ה-30 של המאה ה-20, תחת שלטון המנדט הבריטי, הוקמה במקום תחנת משטרת אל-ערוב[3] ותחנת ניסיונות חקלאית[4].
מחנה הפליטים הוקם בשנת 1949 על ידי אונר"א. תושבי המחנה הגיעו מכפרים שנחרבו בזמן מלחמת העצמאות, ביניהם: עיראק אל-מנשייה (שעל חורבותיו קם פארק התעשייה קריית גת), זכריא (היום מושב זכריה) וקסטינה (היום קריית מלאכי)[5].
צמידות המחנה לכביש 60 הביאה בימי האינתיפאדה הראשונה לתקריות רבות של יידוי אבנים על כלי רכב חולפים[6]. לאחר הסכמי אוסלו, המחנה הוגדר כשטח B. בזמן האינתיפאדה השנייה הוקמה עמדת פילבוקס בכניסה למחנה. כבר בדצמבר 1998, פרסם מע"צ מכרז לסלילת כביש עוקף שירחיק את כביש 60 מהמחנה[7], אך הכביש לא נסלל, עקב הצורך בהפקעות של אדמות פרטיות רבות מבית אומר וחלחול לצורך סלילתו. באוקטובר 2017, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את סלילת הכביש העוקף[8] ובאפריל 2019 חתם ראש המנהל האזרחי על צו הפקעה ל-401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת הכביש[9]. ביולי 2023 נפתח הכביש העוקף, שהרחיק את כביש 60 כ-150 מטר מערבה ממחנה אל-ערוב.
גאוגרפיה ואתרים
עריכהשטח מחנה הפליטים כ-350 דונם (0.4 קילומטר רבוע) כך שצפיפות האוכלוסין במחנה היא כ-26,000 איש לקמ"ר[10].
32 אמות מים נחצבו ונבנו בארץ ישראל בין תקופת בית ראשון והתלמוד. גולת הכותרת בהן הייתה האמה שנמשכה מעיינות ערוב ובה הובלו המים להר הבית, לאורך 68 קילומטר. על פי יוספוס[11], מפעל חשמונאי זה הזרים 60 מ"ק מים בשעה, ומימיו שימשו למטרות פולחן, טהרה והיגיינה בבית המקדש בירושלים עבור כמיליון עולי רגל שעלו להקריב כ-255,550 קורבנות במקדש בכל אחד משלושת הרגלים. המים וההפרשה של הקורבנות זרמו לנחל קדרון, השקו ודישנו את גן המלך, בו גידלו הכוהנים צמחי קטורת ובשמים עבור בית המקדש[12].
בקצה המזרחי של מחנה הפליטים נובעים עינות ערוב, המזרימים את מימיהם לתוך "בריכת הערוב" הסמוכה, שהיוותה חלק ממערכת אספקת המים לירושלים בתקופה הרומית. את הבריכה הזינה בנוסף אמת הערוב, שמקורה במעיינות כוזיבה, כ-2 קילומטרים דרומית לאל ערוב, וקצה בבריכות שלמה שעל יד בית לחם.
גבולו המערבי של המחנה צמוד לכביש 60, בנקודה בה יש עיקול חד המכונה "צומת אל-ערוב". מצידה השני של הצומת שוכנת "מכללת אל-ערוב", מכללה חקלאית פלסטינית שהוקמה כתחנת ניסיונות חקלאית בשנות השלושים תחת שלטון המנדט הבריטי. תחת שלטון ירדן נבנה לצידה בית ספר חקלאי בשנות ה-60 של המאה ה-20, שהפך לתיכון הפעיל בימינו, בו לומדים נערי אל ערוב.
ממערב לאל ערוב, בין הכפר ובין בית אומר, שוכן יער אל-קרן. היער נשמר והורחב בשנות השלושים על ידי השלטון המנדטורי, שהכריז עליו כשמורת טבע. בלב היער שוכנת חורבת אל-קרן, ובה שרידי מצד רומאי[13].
כ-400 מטר מצפון לאל ערוב נמצא בית הברכה (במקור בערבית: בית אל-ברכּה), מתחם בן כארבעים דונם שנבנה החל מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים על ידי תומאס למבי, מיסיונר נוצרי אמריקאי. ב-2015 פורסם כי פעיל הימין אריה קינג רכש את המתחם[14]. המתחם יסופח למועצה אזורית גוש עציון[15].
קריית ערביה
עריכה
ערך מורחב – קריית ערביה
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, התגלתה בסמוך לכפר אלערוב מערכת מסתור גדולה. באתר חפרו יעקב משורר ויורם צפריר. במערכת המסתור נמצאו ממצאים מימי מרד בר כוכבא כולל מטבעות בר כוכבא. בעקבות מציאת מערכת המסתור בכפר אלערוב הוצע לזהות את המקום עם קריית ערביה. ליד הכפר מצויים כמה מעיינות, ולפיכך גדלו שם כנראה ערבות והדסים בשפע[16]. פרט זה תואם את אזכורה של קריית ערביה ב"איגרת ארבעת המינים" של בר כוכבא, בה מתבקשים אנשי עין גדי להביא מקריית ערביה ארבעת המינים כדי לחוג את חג הסוכות.
בספטמבר ואוקטובר 2015 הרסו פלסטינים בכלים כבדים את אתר העתיקות של מערכות המסתור באלערוב[17].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ אל-ערוב - אתר מפה, באתר wap.mapa.co.il (ארכיון)
- ^ נסגרה תחנת המשטרה, דבר, 6 בפברואר 1938
- ^ מביקור הנציב, דבר, 5 באפריל 1936
- ^ Al 'Arrub Refugee Camp Profile
- ^ אבינועם בר יוסף, מתנחלים מתאמנים בהתחמקות מהתקפת אבנים בעזרת כדורי טניס, מעריב, 26 באוגוסט 1988
ברוך מאירי, תושבת קריית־ארבע נאשמת בידוי אבנים במכונית ערבית, מעריב, 1 באוגוסט 1988 - ^ אפי לנדאו, החברות אחים שחר ואסם זכו במיכרזים לסלילת שני כבישים עוקפים בגדה, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1998
- ^
יותם ברגר, נתניהו התחייב בפני ראשי המתנחלים להשקיע מאות מיליוני שקלים בפיתוח תשתיות בגדה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2017
- ^ צו ההפקעה
- ^ 'Localities in Hebron Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016 ,' Palestinian Central Bureau of Statistics, 2016.
- ^ מלחמות היהודים פרק ו',ט;ב
- ^ מנשה הראל ,קדמוניות נופי ארץ-ישראל : הביוגרפיה של העם על פי הגאוגרפיה של הארץ,עמוד:64
- ^ שמורת יער אל קרן – iNature, באתר www.inature.info
- ^ חיים לוינסון, אנשי ימין מקימים בחשאי התנחלות אסטרטגית שתחזק את השליטה בין גוש עציון לחברון, באתר הארץ, 22 במאי 2015
- ^ ענבל תמיר, בלעדי: יעלון הורה לספח התנחלות חדשה לשטח גוש עציון, באתר גלי צה"ל, 1 באוקטובר 2015
- ^ י' צפריר, מערה מימי בר כוכבא ליד עין ערוב, קדמוניות ח', תשל"ה, עמ' 24-27; Y. Tsafrir, B. Zissu, A hiding complex of the Second Temple period and the time of the Bar-Kohkba revolt at ‛Ain-‛Arrub in the Hebron hills, The Roman and Byzantine Near East 3, ed. J. H. Humphrey (Journal of Roman Archaeology. Supplementary Series 49), (Portsmouth, Rhode Island, 2002), pp. 7–36.
- ^ אפרת פורשר, גוש עציון: פלשתינים הרסו אתר מתקופת מרד בר כוכבא, באתר ישראל היום, 2 באוקטובר 2015.
