אמטוס לוזיטנוס
אמטוס לוזיטנוס (Amatus Lusitanus/Amato Lusitano; 1511–1568), אחד מגדולי הרופאים היהודים במאה ה-16. יליד פורטוגל, התחנך בספרד וחי רוב שנותיו בארצות השפלה ובאיטליה, ואחר כך בדלמטיה ובסלוניקי במקדוניה, תחת השלטון העות'מאני, שם נפטר. התפרסם בזכות כתביו (7 הצנטוריות) הכתובים בלטינית והיוו פנורמה רחבה של הידע הרפואי הקליני והטיפולי בזמנו, ובדיעבד על ידי תגלית המסתמים בוורידים, שהובילה לגילוי מחזור הדם.
 | |
| פסלו של אמטוס לוזיטנוס בככר המרכזית בעיר הולדתו קשטלו-ברנקו, פורטוגל | |
| לידה |
1511 קשטלו ברנקו, פורטוגל  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1568 (בגיל 57 בערך) סלוניקי, יוון |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת סלמנקה, אוניברסיטת פרארה |
| תפקידים |
רופא, בוטנאי, אנטומיסט |
  | |
קורות חייו
עריכהאמטוס לוזיטנוס נולד בפורטוגל בעיר קשטלו-ברנקו, למשפחת אנוסים, בשם ז'ואו רודריגש דה קשטלו-ברנקו (João Rodrigues de Castelo-Branco). אין יודעים אם משפחתו הייתה יהודית-פורטוגלית או שהגיעה לפורטוגל בזמן גירוש ספרד בשנת 1492. אבותיו כנראה המירו את דתם בהמרה הגדולה בפורטוגל של שנת 1497. השם 'אמטוס' הוא תרגום מקובל לשם המשפחה היהודי 'חביב', שהיה נפוץ בדרום ספרד.
_-_Veloso_Salgado.png)
אמטוס למד רפואה ובוטניקה באוניברסיטת סלמנקה את תואר הרופא קיבל בשנת 1530 לערך. הוא עבד זמן קצר בספרד, חזר לעבוד בפורטוגל, ואז נאלץ לעקור משם מפחד האינקוויזיציה הפורטוגלית והתנכרות השלטונות לאנוסים (בספרדית: Marranos). מאז לא שהה זמן רב במקום אחד. למרות הכבוד שרחשו האנשים לאומנותו היה נתון לאיומים ולסחיטה ונאלץ להמשיך בנדודיו. מפורטוגל עבר אמטוס לאנטוורפן בשנת 1533 ועבד כבוטניקאי, שם רכש ידע מעמיק בצמחי מרפא ומוניטין כרופא מומחה. ידוע שהוא טיפל בדונה גרציה מנדס, מעשירות העולם, בקונסול הפורטוגלי ובראש העירייה. שם הוא פרסם את ספרו הראשון, Index Dioscoridis בנושא הבוטניקה הרפואית, שהוא פירוש לכתבי פדניוס דיוסקורידס, רופא ובוטניקאי יווני שחי במאה ה-1 לספירה. אמטוס עבר לאיטליה והרצה באוניברסיטת פרארה. באוניברסיטה זו, תחת חסותו של ארקולה השני ד'אסטה, דוכס פרארה, שרר חופש דת וחופש מחקר. כאן שינה כנראה את שמו לאמטוס, ואימץ את כינויו - לוזיטנוס (הפורטוגלי).
בהיותו בפרארה, אמטוס קבל הזמנה מזיגיסמונד השני, מלך פולין, לשרת כרופא החצר, אולם דחה זאת. לעומת זאת נעתר להזמנת הרפובליקה החופשית של רגוזה (דוברובניק כיום) לשרת כרופא העיר. בשנת 1547 עבר לאנקונה באופן זמני, כשהוא ממתין לאישור לעבור לרגוזה. בזמן זה טיפל באחותו של האפיפיור יוליוס השלישי, יאקובה דל מונטה (Jacoba del Monte). מאנקונה עבר לרגוזה ולאחר מכן עבר לסלוניקי וחזר בגלוי ליהדות. בשנת 1568 מת שם במגפת הדבר. מקום קבורתו לא נודע.
תגלית המסתמים בוורידים
עריכהבזמן שהותו בפרארה ביצע את ניסויו המפורסם: לפני קומץ מלומדים הדגים אמטוס על ידי ניפוח אוויר בווריד, כיצד זורם האוויר רק בכיוון מסוים – מהגפיים ללב. בצורה כזו הוא הוכיח את תפקידם של המסתמים (valves) בוורידים, שאת דבר קיומם כבר גילה אמטוס מקודם. היקש המסקנות היה מהפכני מנקודת המבט של הדוגמה הכנסייתית: קיום מסתמים בוורידים אינו שונה מקיום המסתמים בחדר הימני בלב, כפי שהראה כבר גלנוס ולכן גילויים אינו מהווה שערורייה. לעומת זאת, הטענה, שהדם זורם בוורידים מהגפיים לכיוון הלב, עומדת בסתירה לתורתו של גלנוס והיא כבר מהווה כפירה. משמעות התגלית: הדם זורם בעורקים מהלב לכיוון הגפיים בקצב הנקבע לפי פעימות הלב (כפי שניתן לראות בפציעה של אחד העורקים הראשיים) ואילו בוורידים הדם זורם מהגפיים אל הלב בקצב אחיד. כלומר, דם אינו מתכלה (נספג ברקמות) ונוצר מחדש אלא אותו הדם, שנשאב מהוורידים ייזרק לעורקים בהתכווצות שריר הלבו ויחזור בסופו-של-דבר ללב. במילים אחרות: נוצר מחזור סגור של דם. אשר על כן, לאמטוס לוזיטנוס תרומה מכרעת בתגליתו של ויליאם הארווי ובגילוי מחזור הדם.
אמטוס ציפה כנראה שאחד הנוכחים ירהיב עוז ויפרסם את מה שהוא, כנוצרי חדש, לא העז לפרסם. לאכזבתו אף אחד מהנוכחים לא 'הרים את הכפפה' ותגלית המסתמים פורסמה כמות שהיא, ללא המסקנות הנובעות ממנה, ונלמדה כך בפקולטות לרפואה.
בין הנוכחים בניסוי היה גם ג'ובאני קאנאנו, שבטעות יוחסה לו תגלית המסתמים בוורידים.
כתביו
עריכהאמטוס לוזיטנוס פרסם ספר בוטניקה רפואית בשם Index Dioscoridis בהיותו באנטוורפן, ו-7 צנטוריות (Curationum medicinalium centuriae septem) שבכל אחת מהן 100 חקרי מקרים רפואיים שונים, כולל שם המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, והטיפול שניתן או הטיפול המומלץ. בין המקרים הרפואיים הוא שיבץ הרהורים רפואיים או מוסריים וכן את שבועת הרופאים. כתביו התפרסמו בעשרות מהדורות והיו מוצגים בכל ספרייה רפואית.
Amati Lusitani, medici physici praestantissimi, Curationum medicinalium
In Dioscoridis De medica materia libros quinque enarrationes Amati Lusitaniהערכה לאמטוס לוזיטנוס
עריכהאמטוס זוכה עד היום לכבוד רב בארץ הולדתו, פורטוגל. כתביו מתורגמים מלטינית לפורטוגזית ומנסים לאבחן במדויק צמחים שתיאר את השפעתם הרפואית. בקרב הקהילה הרפואית היהודית ידוע אמטוס בעיקר בזכות שבועת הרופאים שחיבר – שבועה, הדומה בחשיבותה לשבועה המיוחסת לרמב"ם. שבועת הרופא, המופיעה בצנטוריות השישית והשביעית של אמטוס, נכתבה כשכבר היה יהודי מוצהר.
שבועת הרופא לפי אמטוס לוזיטנוס
עריכהאני נשבע בשמו של אלוהים הנצחי הכל-יכול ובעשרת הדיברות הקדושות שנתנו על הר סיני למשה המחוקק
שלעולם, בעת שליחותי הרפואית, לא חרגתי ממה שנמסר באמונה טובה לנו ולזרענו;
שמעולם לא עסקתי במעשי תעתועים, לעולם לא שיניתי או הפרזתי בהערכה למען רווח כספי, שתמיד התאמצתי שלקחי עבודתי יעמדו לטובת המין האנושי,
לא שיבחתי אף אחד ולא השמצתי אחר למען ענייני הפרטיים, אלא רק כאשר האמת דרשה זאת.
אם דיברתי דברי כזב יכלו אותי אלוהים והמלאך רפאל בזעמם הנצחי ומעתה והלאה לא ייתן אדם אמונו בי.
לא הייתי להוט אחר פיצוי עבור טיפול רפואי, ואכן טיפלתי ברבים ללא קבלת כל תשלום, ולמרות זאת – במסירות.
לעיתים קרובות סירבתי, בתקיפות וללא אנוכיות, לפיצוי שהוצע
והעדפתי על ידי טיפול שקדני לשקם את בריאותו של המטופל מאשר להתעשר מנדיבות ליבו
(הענקתי את שירותיי במידה שווה לכל, לעברים, נוצרים ומוסלמים)
רוממות מעמדות לעולם לא השפיעה עלי והענקתי טיפול זהה לעני ולדל כמו לבני המעלה.
מעולם לא עסקתי ביצירת מחלות. מעולם לא הפליתי רוקח לטובה, אלא אם טיפח אחרים מצטיינים באומנותו ובאופיו.
במרשם תרופות התנהגתי במתינות, מודרך על ידי התנאים הפיזיים של הנכה.
מעולם לא חשפתי סודות שנמסרו לי בנאמנות.
מעולם לא מזגתי כמות קטלנית.
אף אישה לא הפילה עוברה מעולם, בעזרתי.
בקצרה, לא עשיתי כל מעשה שלא ייעשה על ידי רופא מהוגן ונכבד.
חוויתי את היפוקרטס וגלנוס לעיניי תמיד, כמופת הראוי לחיקוי, ולא שמתי ללעג עבודותיהם המוסריות של מומחים אחרים ומצטיינים באומנותנו.
אני חוויתי אובדן הון עצמי, נאלצתי לנסוע תדירות בדרכים מסוכנות ואפילו יצאתי לגלות, אולם סבלתי זאת בשקט ובאומץ כיאה לפילוסוף.
לסטודנטים הרבים שבאו לשמוע אותי התייחסתי כאילו היו בניי. השתמשתי במיטב מאמצי להדריך אותם ודחקתי בהם להתנהגות טובה.
פרסמתי את מחקריי הרפואיים, לא למען מלא שאיפותיי, אלא למען אוכל, במידה מסוימת, לתרום לקידום בריאותו של המין האנושי.
אני מותיר לאחרים לשפוט אם הצלחתי בכך;
למזער, הייתה זו תמיד מטרתי ולעולם היא תפסה מקום עיקרי בתפילותי.
— שבועת הרופא לפי אמטוס לוזיטנוס
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יהושע ליבוביץ (יהו.ל.), "אמטוס לוזיטנוס", האנציקלופדיה העברית (כרך ג, עמ' 948-949), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ו.
- נחום סלוטש, האנוסים בפורטוגל, הוצאת דביר, 1932
- בצלאל ססיל רות, תולדות האנוסים, מאנגלית גילאי ש., דעת/עם עובד, 1952
- שמואל שוורץ, הנוצרים-החדשים בפורטוגל במאה העשרים, ההדיר: דב סטוצ'ינסקי, מרכז דינור ומרכז זלמן שזר, 2005
- שלומית שחר, קבוצות שוליים בימי-הביניים, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, 1995
- יהושע ליבוביץ, דפים רפואיים, כרך ג', חוב' א', אדר ב', תש"ך
- ישראל ארליך, רופאים יהודים בתקופת הרנסאנס, במחניים, קכ"ב, צה"ל – הרבנות הצבאית, 1970.
- 1901,Max Salomon, Amatos Lusitanus und seine Zeit: ein Beitrag zur Geschichter der Medicin im 16 Jahrhundeerlin, Berlin: A. Hirschwald
(עותק מצוי בספריה הלאומית, אוסף אדלשטיין.)
- Harry Friedenwald: Amatus Lusitanus. In: Bulletin of the Institute of the History of Medicine, The Johns Hopkins University, vol. 5, no. 7, July 1937, p. 603-653
קישורים חיצוניים
עריכה
- שבועות הרופאים האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג
- תפילות ושבועות של חולים ורופאים ספר אסיא א'
- שבועת אמטוס לוזיטנוס תלמידי אהל-שם, רמת-גן
אמטוס לוזיטנוס (1511-1568), דף שער בספרייה הלאומית
- Amatus Lusitanus discovered valves in veins and arteries; by David Hashavit, citation: "There's a reasonable basis to assume that it was Dr. Amatus who first discovered the "Blood circulation" phenomena."
- יהושע ליבוביץ, לתולדות הרופאים היהודים בשאלוניקי, ספונות,1971,11, עמ' שמא-שנא
- אמטוס לוזיטנוס באתר גוגל סקולר