אסתר קרייטמן

הינדה אסתר זינגר קרֶייטמן (בפולנית: Ester Kreitman; ביידיש: קרייטמאַן; 31 במרץ 1891 – 13 ביוני 1954) הייתה סופרת יידיש, אחותם הבכורה של הסופרים יצחק בשביס-זינגר (חתן פרס נובל לספרות) וישראל יהושע זינגר.

אסתר קרייטמן
Ester Kreitman

לידה	31 במרץ 1891 בילגוריי, רפובליקת פולין
פטירה	13 ביוני 1954 (בגיל 63) לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	הינדע אסתּר זינגער
מדינה	פולין, הממלכה המאוחדת

קורות חייה

קרייטמן נולדה לרב פינחס מנחם זינגר בבילגוריי שבפולין, בת בכורה מבין ארבעה אחים. בנה מספר כי בינקותה נמסרה למינקת שטיפלה בה ללא חום ואהבה במהלך שלוש השנים הראשונות לחייה. אמה, אשר ביקרה אותה פעם בשבוע, לא נגעה בה. בילדותה לא זכתה להשכלה מקפת כאחיה הצעירים, איש לא עודד אותה לפנות לכתיבה והיא הופנתה למלאכות אחזקת הבית. ברומן הראשון של קרייטמן מופיעות תמונות רבות המתארות את תשוקות הדמות הנשית העיקרית להשכלה, דוגמת הציפייה להגעת מוכר הספרים לעיירה, חלומות על הפיכה למלומדת והסתרת ספר לימוד ברוסית מגברי המשפחה, על מנת שלא ידעו שהיא לומדת בסתר. על אף שהחוקרים את בשביס-זינגר מתייחסים לספרה זה כמקור לאפיזודות בתולדות המשפחה, קרייטמן עצמה כתבה את הספר כרומן בדיוני ומעולם לא הצהירה כי הוא אוטוביוגרפי. בשנת 1910 עברה המשפחה לוורשה שם השלימה קרייטמן את השכלתה העצמית בשיעורי ערב חופשיים. בוורשה גם השתייכה לזמן מה לחוג הבית הסוציאליסטי "krayz".

בשנת 1912 הסכימה אסתר לנישואין בשידוך לאברהם קרייטמן, מלטש יהלומים, ועברה להתגורר איתו באנטוורפן שבבלגיה. האירועים הסובבים את החתונה מתוארים ברומן השני שפרסמה, וכן באוסף האוטוביוגרפי "בית הדין של אבא" של אחיה הצעיר, יצחק בשביס-זינגר. באנטוורפן ילדה את בנה היחיד, העיתונאי מוריס קרייטמן (שנודע מאוחר יותר בשם העט מוריס קאר (Maurice Carr), ובשם העט הספרותי שלו מרטין לאה (Martin Lea)). במהלך מלחמת העולם הראשונה ברחה עם משפחתה ללונדון, שם חייה את שארית חייה, להוציא שתי נסיעות ארוכות לפולין. נישואיה של קרייטמן לא היו מאושרים ביותר, והיא ובעלה היו שניהם קשי יום. בעבור הכנסה נוספת תרגמה קרייטמן יצירות קלאסיות באנגלית ליידיש. קרייטמן נפטרה בלונדון בשנת 1954.

יצירתה

על אף שהייתה הראשונה במשפחתה לכתוב, פרסמה קרייטמן בשלב מאוחר יחסית בחייה. הרומן הראשון שלה, דער שדים־טאנץ (מחול השדים), ראה אור בוורשה בשנת 1936, עת קרייטמן הייתה בת 45, ותורגם בשנת 1946 לאנגלית בידי בנה תחת הכותרת "דבורה" (Deborah). הרומן השני שלה, בריליאנטן (יהלומים), ראה אור בלונדון בשנת 1944, ואוסף סיפורים קצרים שלה התפרסם בשנת 1949. רבות מיצירותיה עוסקות במעמד האישה, במיוחד זו המשכילה, בקרב יהדות אשכנז. יצירות אחרות עוסקות ביחסים בין-מעמדיים ואחדים מסיפוריה הקצרים מתרחשים בלונדון תחת הבליץ, במהלך מלחמת העולם השנייה, אותה חוותה. בנוסף פרסמה מספר סיפורים קצרים נוספים, שלא נאספו בספר.

ספריה לא זכו לחשיפה גדולה ובמידה מסוימת היא נשכחה עד להדפסה מחודשת של ספרה "דבורה" באנגלית בשנת 1983 (הספר זכה להדפסות נוספות בהוצאות שונות בשנים 1983 ו-2004). כתוצאה מהתעניינות מחודשת זו תורגם גם אוסף הסיפורים שלה בשנת 2004 תחת הכותרת "Blitz and Other Stories", והרומן הראשון שלה עתיד אף הוא להתפרסם בתרגום לאנגלית במהלך שנת 2007. בנוסף תורגמו יצירותיה לצרפתית, גרמנית, הולנדית וספרדית.

בין תרגומיה מאנגלית ליידיש ניתן למנות את "מזמור לחג המולד מאת צ'ארלס דיקנס ואת המדריך לסוציאליזם וקפיטליזם לאישה האינטליגנטית (The Intelligent Woman's Guide to Socialism and Capitalism) מאת ג'ורג' ברנרד שו.

יצירתה די נײַע וועלט (העולם החדש) תורגמה לעברית על ידי דורי פרנס בשנת 2022

יחסיה עם אחיה

יחסיה עם אחיה היו מורכבים. בנה מספר כי קרייטמן נהגה לדבר אודות אחיה לעיתים קרובות עד שביקרה את משפחתה בפולין בשנת 1936 וחשה דחויה, מאז חדלה לדבר עליהם. בשנת 1947, לאחר מלחמת העולם השנייה סירב אחיה יצחק לסייע לה להגר לארצות הברית. הוא גם לא ענה למכתביה ולא סייע לה כלכלית, על אף שמצבו היה טוב יחסית ואילו היא נזקקה לסיוע. כפי הנראה לא זכתה קרייטמן לעידוד או סיוע מצד אחיה בכתיבתה. כך, למשל, אף לא אחד מספריה זכה להיסקר בעיתון האמריקאי היידישאי הנפוץ "פארווערטס", בו עבדו שני אחיה.

עם זאת, השפעתה של קרייטמן על שני אחיה ניכרת ביצירותיהם שלהם. בספרו של ישראל יהושע "יושע עגל" (1932) מופיעה דמותה של אישה מפתה בלתי מאושרת ובלתי יציבה, אשר נראה כי היא מבוססת על דמותה של קרייטמן. בספרו של בשביס-זינגר "השטן בגוריי" מופיעה נערה תמימה שכורעת תחת הנסיבות, אשר נושאת את מאפייניה וייחודה של קרייטמן, אשר סבלה מאפילפסיה, או ממצב נפשי או פיסי אחר עם סימפטומים דומים, ואשר אובחנה מאוחר יותר בחייה כפרנואידית. בספרו "בית הדין של אבא" מוקדש סיפור שלם לאחותו, שנקרא בשם 'אחותי'. בסיפור, האחות מוצגים פרטים ביוגרפיים רבים על האחות, וכן רשמים סובייקטיביים של אחחה אודותיה, דוגמת דימויה לבתולה מלודמיר והתייחסויות למצבה הנפשי ולנישואיה. בשביס-זינגר כותב בסיפור זה שמכתביה של אחותו לחתנה המיועד: "היו הניצוץ הספרותי הראשון שהאיר במשפחתנו" ושבאופנים שונים הציתו את היצירה אצל אחיו ומאוחר יותר אצלו. בשביס-זינגר עצמו הצהיר כי אחותו הייתה המודל לדמות הבדיונית "ינטל", אישה בעלת רקע מסורתי המבקשת ללמוד יהדות. הוא גם החשיב את אחותו כ"סופרת היידישאית הטובה ביותר" אותה הכיר, אך גם כמישהי שקשה להסתדר איתה, ושאל: "מי יכול לחיות עם הר-געש?". בשביס-זינגר אף הקדיש אחד מספריו "לזכרה של אחותי האהובה".

ספריה

• דער שדים-טאנץ (מחול השדים), ורשה, 1936
• בריליאנטן, לונדון, 1944
• יחוס, לונדון, 1950

מספריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית.

הנצחה

• ספרו של בנה מוריס קאר, “The Forgotten Singer: The Exiled Sister of I.J. and Isaac Bashevis Singer”, בהוצאת הספרים האמריקאית White Goat Press ממרכז ספרי יידיש מאמהרסט, מסצ'וסטס, יצא לאור במהלך 2023 לאחר כ-20 שנה מפטירתו של בנה
• פרסום ספור חייה ויצירתה במסגרת סדרת נשים פורצות דרך של אנו - מוזיאון העם היהודי ובשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה.

לקריאה נוספת

• "Kreitman, Esther", in Joan Comay, Who's Who in Jewish History: After the Period of the Old Testament, Routledge, London nd New York, Second Edition, 1995 (1975), pp. 221-2.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אסתר קרייטמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• Ilan Stavans, "The other Singer(הקישור אינו פעיל)", The New Republic, 5 במאי 2004.
• Faith Jones, "An Ester Kreytman Bibliography", The Mendele Review: Yiddish Literature and Language, No. 148, September, 2004.
• Rachel Rubinstein, "Deborah, by Esther Kreitman", The Jewish Reader, February 2006.
• Michelene Wandor, "Anguished aspirations", The Jewish Quarterly, No. 195, Autumn 2004 (Book Review)
• פיית ג'ונס, אסתר קרייטמן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• רשימת מאמרים על אסתר קרייטמן באתר רמב"י
• משה גרוסמן, זכרון לסופרים: אסתר קרייטמן, דבר, 10 בדצמבר 1954
• בריליאנטן - יהלומים - קישור לספרה של קרייטמן באתר המרכז לספרי יידיש
• יהושבע סמט-שינברג, סיפורם של שלושה אחים סופרים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019
• אסתר קרייטמאן (1891-1954), דף שער בספרייה הלאומית