אקרוטירי ודקליה

בסיסי צבא של בריטניה בקפריסין

אקרוטיריאנגלית: Akrotiri; ביוונית: Ακρωτήρι; בטורקית: Agrotur) ודקליה (באנגלית: Dhekelia; ביוונית: Δεκέλεια; בטורקית: Dikelya) הם שני בסיסים של הצבא הבריטי בקפריסין, במעמד של שטח בסיס ריבוני של הממלכה המאוחדת.

אזורי הבסיס הריבוניים של אקרוטירי ודקליה
Sovereign Base Areas of Akrotiri and Dhekelia
דגלסמל
המנון לאומי אלוהים נצור את המלך
המנון
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה מלך
מלך צ'ארלס השלישי
שפה רשמית אנגלית, יוונית
עיר בירה אפיסקופי קנטונמנט 34°40′0″N 32°51′0″E / 34.66667°N 32.85000°E / 34.66667; 32.85000
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירואסיה
שטח יבשתי[1] 253.80 קמ"ר (217 בעולם)
היסטוריה
הקמה  
הסכמי לונדון וציריך 16 באוגוסט 1960
כלכלה
מטבע אירו‏ (EUR)
שונות
קידומת בין־לאומית 357
www.sba.mod.uk
מפת אקרוטירי (השטח המערבי)
מפת דקליה (השטח המזרחי)

הבסיסים, המצויים באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לחופי הים התיכון, נותרו שטח בריטי אוטונומי בעת שהפכה קפריסין ממושבה בריטית למדינה עצמאית באוגוסט 1960.

היסטוריה

עריכה

באמצע שנות ה-50, אל מול התרופפות האחיזה של הממלכה המאוחדת באזור תעלת סואץ, הוחל בהקמת מספר מחנות צבא בקפריסין. אלו כללו את דקליה ואת בסיס אקרוטירי[3], שהיה שדה התעופה הגדול ביותר במזרח התיכון בשנות ה-50[4]. הבסיסים היו ממוקמים באתרים בעלי חשיבות אסטרטגית - במזרח הים התיכון, בקרבת תעלת סואץ.

בחוזה האחריות (Treaty of Guarantee) משנת 1960, שנקבע בעת מתן העצמאות למושבה הבריטית קפריסין הבריטית, נקבעו אזור הבסיסים כבסיסים בריטיים ריבוניים[5], לאור חשיבותם האסטרטגית.

בשנים שבין 1960 - 1964 שילמו הבריטים דמי חכירה בגין השימוש בשטח, אולם בשל המחלוקת הקפריסאית של שנת 1964 הפסיקו הבריטים לשלם את דמי החכירה, וממשלת קפריסין ממשיכה לטעון שהם מגיעים לה. באוקטובר 1964 קיימו קפריסאים יוונים מהשמאל הפגנות נגד קיום הבסיסים באי[6]. בשנת 1968 השתתפו מטוסים מאקרוטירי בחיפוש אחרי הצוללת אח"י דקר[7]. הבסיס גם שימש את מטוסי ארצות הברית במעקב אחר המצב בתעלת סואץ[8] ובסיני[9].

ביולי 1974 קיבל מקאריוס השלישי, הנשיא שהודח בהפיכה, מקלט מדיני בשטח הבסיסים[10]. בלחימה שפרצה לאחר מכן, מצאו אזרחים שברחו מהקרבות מפלט בבסיסים[11] ומהם הועברו לבריטניה במטוסים של חיל האוויר הבריטי[12].

פלישת טורקיה לקפריסין בשנת 1974 לא השפיעה על מעמדם של הבסיסים מאחר שבריטניה לא השתתפה בלחימה, והטורקים לא נכנסו לאזורים הבריטיים מחשש למלחמה עם בריטניה (בזכות זה נותרה איה נאפה בשליטה יוונית, מאחר שהבסיס ניצב בינה לבין הכוחות הטורקיים). בסוף 1974 צמצמה בריטניה את כוחותיה בבסיסים באי, אך הותירה במקום נשק גרעיני[13].

פוליטיקה

עריכה
 
CH-53 סי סטאליון של חיל הנחתים של ארצות הברית בבסיס חיל האוויר המלכותי אקרוטירי.
 
תחנת משטרה באקרוטירי

שטח הבסיסים מנוהל על ידי "המנהלן של שטחי הבסיסים הריבוניים" (the Administrator of the Sovereign Base Areas) שהוא מפקד הכוחות הבריטיים בקפריסין. המנהלן ממונה על ידי המונרך הבריטי בעצת שר ההגנה הבריטי. הוא מהווה הן את הרשות המחוקקת והן את הרשות המבצעת, ומשמש למעשה כמושל השטח.

משפט

עריכה

בבסיסים פועלת מערכת משפטית עצמאית הנפרדת מזו הקפריסאית וחלים בה חוקי מושבת קפריסין נכון לאוגוסט 1960 (בשינויים הנדרשים). בשטחים מצויה הן מערכת בתי משפט אזרחיים והן מערכת בתי משפט צבאיים.

גאוגרפיה

עריכה
 
הכפר אקרוטירי

אקרוטירי ודקליה מהווים 3% משטחי היבשה של קפריסין (254 קמ"ר) מהם 122 קמ"ר באקרוטירי ו-132 קמ"ר בדקליה. 60% מהשטחים מצויים בבעלות פרטית (בין של אזרחים קפריסאים ובין של אזרחים בריטיים) ויתרת השטח מהווה שטח צבאי המצוי בחזקת הכתר הבריטי.

אקרוטירי ממוקמת בדרום מערב האי, בקרבת העיר לימסול. דקליה ממוקמת בדרום מזרח האי, בקרבת לרנקה. אקרוטירי גובלת בשטחי רפובליקת קפריסין ודקליה גובלת הן בשטחי רפובליקת קפריסין והן בשטחי האו"ם המפרידים בין רפובליקת קפריסין לבין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

הכפרים קסילוטימוו ואורמידליה הם מובלעות קפריסאיות בשטח בסיס דקליה, גם תחנת הכוח בדקליה וישוב הפליטים שנמצא בבעלותה מהווים מובלעות בשטח הבסיס דקליה.

דמוגרפיה וכלכלה

עריכה

בעת שהוקם השטח העצמאי של הבסיסים נקבעו גבולות השטחים במטרה שמספר מועט של אזרחים יהיו בשטח. כיום כ-14,000 תושבים מתגוררים בשטחים מהם כ-7,000 אזרחי קפריסין וכ-7,000 חיילים ובני משפחותיהם. כל אזרח קפריסאי המתגורר בשטח זכאי לקבל אזרחות של מושבה בריטית (British Overseas Territories citizenship), אולם קפריסאים אלו אינם זכאים לאזרחות בריטית מלאה.

כלכלתם של התושבים המקומיים מתבססת על סיפוק צורכי הבסיסים הצבאיים ועל חקלאות.

תחבורה ותקשורת

עריכה

הכבישים הקפריסאים עוברים בשני האזורים. אין נמל תעופה ציבורי בתוך השטחים, אבל בסיס האוויר אקרוטירי של חיל האוויר המלכותי, אשר נמצא שם, ושיש לו מסלול מתאים לטיסות למרחקים ארוכים, אינו משמש לטיסות מסחריות.

אזורי הבסיס מהווים חלק מקידומת הטלפון של רפובליקת קפריסין, תוך שימוש בקידומת הבינלאומית 357+. מספרים קוויים נמצאים באותו פורמט בן 8 ספרות, כאשר ארבע הספרות האחרונות הן מספרי ההרחבה. המספרים בדקליה מתחילים עם הספרות 2474, ואילו אלה באקרוטירי מתחילים עם הספרות 2527. שירותי הדואר מסופקים על ידי משרד הדואר של הצבא הבריטי. הדואר אל אקרוטירי מופנה אל BFPO 57, בעת שהדואר אל דקליה ואל אייקוס ניקולאוס מופנה אל BFPO 58.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אקרוטירי ודקליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  3. ^ תולדות הסכם סואץ, חרות, 21 באוקטובר 1954
    ג'ראלד פיי, יציאה מאזור התעלה - כניסה לקפריסין, על המשמר, 26 באוגוסט 1955
  4. ^ ת. לויטה, מטוס ארקיע נחת באונס, מעריב, 10 ביולי 1957
  5. ^ הוגשה הצעת חוק על הכרזת עצמאות קפריסין, חרות, 8 ביולי 1960
  6. ^ היוונים בקפריסין הפגינו נגד נאט"ו ולמען רוסיה, חרות, 12 באוקטובר 1964
  7. ^ אין מקום לפסימיות קיצונית, דבר, 28 בינואר 1968
    הכתם שלא נבדק, דבר, 2 במאי 1969
  8. ^ ארה"ב ממשיכה לצלם התעלה באמצעות לוויני התצפית, מעריב, 2 בדצמבר 1970
  9. ^ המראות הביון של ארה"ב מעל כוחות הערבים וישראל - מקפריסין, דבר, 28 בפברואר 1975
  10. ^ תורכיה מרכזת כוחות גדולים, מעריב, 17 ביולי 1974
  11. ^ השיירה הישראלית הקטנה נורתה בדרך מלימסול, מעריב, 23 ביולי 1974
  12. ^ אבישי אמיר, בבטן נושאת המסוקים הבריטית ציפו לפליטים ארוחה חמה ושתייה, מעריב, 25 ביולי 1974
  13. ^ נשק גרעיני בריטי יישאר בקפריסין, דבר, 6 בדצמבר 1974