אריה קלינשטוב-נווה
אריה קלַיְנְשְטוּבּ-נוה (בעבר: ביתן[1]; נולד ב-26 בינואר 1933) הוא אתלט עבר ישראלי ובכיר בהוראת החינוך הגופני. אלוף ישראל, שיאן ישראל (קבע 5 שיאים ישראליים) ואלוף שתי מכביות (הרביעית, 1953 והחמישית, 1957) בקפיצה לגובה. ייצג את ישראל באולימפיאדה (הלסינקי 1952).
 | |||||||||||||||||
| אריה נוה במכביה החמישית, 16 בספטמבר 1957 | |||||||||||||||||
| לידה |
26 בינואר 1933 (בן 91) תל אביב, פלשתינה (א"י) | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | |||||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||||||
| גובה | 1.82 מטר | ||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||
| מועדון | מכבי צפון תל אביב | ||||||||||||||||
| הישגים | |||||||||||||||||
| שיאים אישיים | גובה: 1.88 מטר (1953) שיא ישראלי בעבר | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
ביוגרפיה
עריכהקלינשטוב-נוה נולד ב-1933 בתל אביב, בשכונת נחלת יצחק,[2] ובה גדל. סיים את לימודיו במדרשה למורים לחינוך גופני במכון וינגייט ושימש כמורה.[3] בצה"ל שירת כקצין אימון גופני בבה"ד 4. עבד כמורה 25 שנה, ו-20 שנה כמפקח על החינוך הגופני במחוז תל אביב, וכיום הוא משמש כמזכיר ארגון המורים לחינוך גופני ורכז השתלמויות המורים לחינוך גופני.[4]
נוה נישא בשנת 1954.[5] מתגורר בכפר שמריהו.[6]
בשנת 2010 זכה בעיטור כבוד על מפעל חיים באתלטיקה וחינוך גופני מטעם הכנסת.[7]
קריירה כספורטאי
עריכהמנעוריו התאמן בקבוצת מכבי צפון תל אביב בהדרכת טוביה מיורצ'יק. בין היתר התאמן בהדרכת אירווינג מונדשיין. בתחרות שנערכה בירושלים באוקטובר 1950 זכה במדליית זהב בקפיצה לגובה בשיא אישי חדש של 1.80 מטר.[8]
אולימפיאדה
עריכהבאולימפיאדת הלסינקי (1952) סיים במקום 35 בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.70 מטר.
אלוף המכביות
עריכהבמכביה הרביעית (1953) זכה קלינשטוב-נוה במדליית זהב בקפיצה לגובה בשיא מכביה חדש של 1.82 מטר. בספטמבר אותה שנה, בתחרות שנערכה ברחובות הוא קבע בקפיצה לגובה שיא ישראלי חדש של 1.88 מטר.[9] שיא זה נשבר לאחר 7 שנים על ידי משה אנגל (1.90 מטר).[10]
באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בתל אביב ביוני 1955 זכה קלינשטוב-נוה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.86 מטר ובריצת 110 מטר משוכות (18.8 שניות). מדליית כסף, בקפיצה משולשת (12.39 מטר), אחרי דוד קושניר (13.75 מטר).[11][12]
במכביה החמישית (1957) זכה לכבוד להדליק את הלפיד בטקס הפתיחה,[13] ולאחר מכן זכה במדליית זהב והגן על תוארו לאחר ששיפר את שיא המכביה שלו וקפץ לגובה של 1.85 מטר, לפני רוברט ריטנברג מארצות הברית (1.80 מטר) ואריק איינשטיין מישראל (1.75 מטר).[14]
שיאים אישיים
עריכה- קפיצה לגובה: 1.88 מטר (1953) – שיא ישראלי בעבר[15]
קישורים חיצוניים
עריכה- אריה קלינשטוב-נווה, באתר olympedia.org
- אריה קליינשטוב, דבר, 23 באפריל 1954
הערות שוליים
עריכה- ^ השם "ביתן", כמו "נוה" אחריו, הוא עִברות של השם "קליינשטוב", שפירושו "בית קטן".
- ^ משפחת פרידגוט מאת גרשון לינדמן, כפי שסופר לגלעד כספי, באתר "האנציקלופדיה המהלכת של נחלת-יצחק" של יוסי רנרט.
- ^ אליעזר רואי, מחרתיים – בשעה 13:00, דבר, טור 2, 18 ביולי 1952.
- ^ סדר היום: תוכניות לימודים לחינוך גופני, פרוטוקול מס' 332 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת השמונה-עשרה, י"ד בטבת תשע"א, 21 בדצמבר 2010.
- ^ מאחורי הרשת | ירח-דבש של ספורטאי, מעריב, 26 בדצמבר 1954.
- ^ שרגא מילשטיין, מסע חיים, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"ו 2006, עמ' 151.
- ^ אורי גורן, הכנסת העניקה עיטורי כבוד לוותיקי הספורט, באתר מאקו, 6 ביולי 2010.
- ^ דבר הספורט - אתלטיקה קלה, דבר, 8 באוקטובר 1950.
- ^ ספורט - אתלטיקה קלה, על המשמר, 6 בספטמבר 1953.
- ^ משה לרר, 2 שיאים ישראליים חדשים ביום הראשון לתחרויות בקפריסין, מעריב, 24 באפריל 1960.
- ^ אליפות ישראל באתלטיקה קלה ריכזה משתתפים מעטים קושניר קפץ לרוחק - 7.04 מ', על המשמר, 19 ביוני 1955
- ^ באליפות ישראל שנערכה ביום ו' ואתמול בת"א, דבר, 19 ביוני 1955
- ^ רבבות צפו בפתיחת ה"מכביה", דבר, טור 2, 16 בספטמבר 1957 (בטור 1 תצלומו נושא את הלפיד); אורי דן, קיבוץ גלויות ספורטיבי באיצטדיון, מעריב, טור 4, 16 בספטמבר 1957.
- ^ זה התחיל ב-1932, מעריב, 27 ביולי 1969; טבלאות ושיאים של השגי 6 המכביות ושל ישראל, מעריב, 22 באוגוסט 1965.
- ^ אתלטיקה קלה - אושרו 7 שיאים ארציים, על המשמר, 12 בפברואר 1954