באן קי-מון

בַּאן קִי-מוּן (בקוריאנית: 반기문, נהגה כ"פַּאן גִי-מוּן"; ‏נולד ב־13 ביוני 1944) הוא פוליטיקאי ומדינאי דרום קוריאני שכיהן מ-1 בינואר 2007 ועד 31 בדצמבר 2016 כמזכ"ל האומות המאוחדות השמיני במספר.

באן קי-מון
반기문

באן קי-מון
לידה	13 ביוני 1944 (בן 80) Eumseong County, הכיבוש היפני בקוריאה
מדינה	קוריאה הדרומית
השכלה	האוניברסיטה הלאומית של סיאול תיכון צ'ונגג'ו בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת הרווארד
מפלגה	פוליטיקאי עצמאי
מזכ"ל האו"ם ה־8 1 בינואר 2007 – 31 בדצמבר 2016 (10 שנים) אירועים בתקופתו מלחמת האזרחים בסוריה מלחמת אזרחים בדרום סודאן. מלחמת אזרחים בעיראק. המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014) הסכם ז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית המתיחות בחצי האי קרים (2014) וסיפוח חצי האי קרים לרוסיה. → קופי אנאן אנטוניו גוטרש ←
פרסים והוקרה
מדליית הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (14 ביוני 2011) Medal of Honor of the Congress of the Republic of Peru (2014) Distinguished SNU Members (2013) פרס הומניטרי של השנה (2014) מסדר הזהב האולימפי (2012) פרס ג'יימס ואן פליט (2004) אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית (2001) עיטור המופת האזרחי (2 בדצמבר 2016) עיטור הידידות (רוסיה) (8 ביוני 2016) מסדר דוסטיק, דרגה 1 (2010) הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2016) המסדר הלאומי של מדגסקר מסדר החירות מסדר אגאתה הקדושה מסדר המופת האזרחי אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מסדר השמש של פרו אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית מסדר האריה של הולנד מסדר ההצטיינות הלאומי האלג'ירי Emblem of Unity מסדר ריו ברנקו מסדר חוזה מטיאס דלגדו מסדר שארל הקדוש קצין גבוה בלגיון הכבוד צלב גדול של לגיון הכבוד מסדר האיחוד אביר הצלב הגדול של השמש של פרו מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין עיטור פור לה מריט על שירות למופת המסדר הלאומי של חוף השנהב הצלב הגדול של מסדר החירות מסדר סיקטונה מסדר איסמעיל סמאני המסדר הלאומי של בורקינה פסו
חתימה

ביוגרפיה

באן קי-מון נולד במחוז צפון-צ'וּנגצ'וֹנג במרכז קוריאה הדרומית תחת הכיבוש היפני. כתלמיד בחטיבת ביניים היה חבר בתנועת הצופים המקומית אשר השפיעה רבות על עתידו בעבודה הבין-לאומית. באן נישא ליוּ סוּן-טֶק, אותה פגש בבית הספר התיכון בשנת 1962, ולזוג שלושה ילדים, בן אחד ושתי בנות.

לבאן תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים מטעם האוניברסיטה הלאומית של סיאול (1970), ותואר שני בניהול ציבורי מטעם בית הספר לממשל ע"ש ג'ון קנדי באוניברסיטת הרווארד (1985). פרט לקוריאנית, הוא דובר אנגלית, צרפתית, יפנית וגרמנית.

קריירה

כתלמיד תיכון בשנות ה-60 המוקדמות, הגיע באן לארצות הברית כפרס על זכייה בתחרות אנגלית שאורגנה על ידי הצלב האדום. בשהותו בוושינגטון פגש את נשיא ארצות הברית דאז ג'ון פיצג'רלד קנדי. לדבריו, פגישה זו הייתה הגורם העיקרי להחלטתו להפוך לדיפלומט. באן הצטרף לשירות החוץ הקוראני בשנת 1970. הוא שירת בתפקידים רבים הן במערכת הדיפלומטית הדרום קוריאנית והן במסגרת האומות המאוחדות.

שליחותו הדיפלומטית הראשונה הייתה בניו דלהי, בירת הודו. לאחר מכן עבד פרק זמן מסוים כחבר במשלחת המשקיפים של קוריאה הדרומית במטה האו"ם בניו יורק (דרום-קוריאה קיבלה מעמד של חבר מלא בעצרת הכללית של האו"ם רק ב-17 בספטמבר 1991). ב-1990 הוא חזר לקוריאה הדרומית לתקופה קצרה שבה כיהן כממונה הממשלתי לעניינים אמריקניים. ב-1992 יצא שוב לארצות הברית וכיהן כשגריר קוריאה הדרומית בוושינגטון במשך שתי קדנציות. הוא כיהן גם כשגריר ארצו בווינה, אוסטריה.

ב-1995 שימש כסגן השר לתכנון מדיניות בממשלת קוריאה הדרומית וב-1996 מונה ליועץ מיוחד לנשיא בענייני ביטחון לאומי. ב-2000 שב לכהן כסגן שר. באן קי-מון עסק בענייני תכנון מדיניות החוץ של קוריאה ושימש כיועץ לנשיא קוריאה הדרומית רו מו היון גם בתחום זה.

בשנים 2004–2006 כיהן כשר החוץ והמסחר של קוריאה הדרומית מטעם מפלגת "אורי" (Uri; מקוריאנית: 열린우리당).

הוא פעל רבות לקידום היחסים בין ארצו לבין קוריאה הצפונית בעיקר בתחום פירוק הנשק הגרעיני בחצי האי הקוריאני. הוא מילא תפקיד מרכזי במאמצים לפתור את בעיית הגרעין בקוריאה הצפונית בסיבוב הרביעי של השיחות הרב-צדדיות (Six-Party Talks) שהתקיימו בספטמבר 2005 בבייג'ינג, בירת סין, בין שש המדינות: ארצות הברית, רוסיה, סין, יפן, קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית.

מזכ"ל האו"ם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר מידע על התבטאויותיו בנושאים כמו רצח העם בסוריה, מלחמות אזרחים שונות וסיפוח חצי האי קרים לרוסיה.

בפברואר 2006 היה באן קי-מון לדיפלומט הקוריאני הראשון שהגיש מועמדות לתפקיד המזכיר הכללי של האו"ם.

הוא הצהיר כי הוא שואף להחזיר למוסד האו"ם את האמון שאיבד בתקופה שקדמה לכהונתו ולהפוך אותו ליעיל, מקצועי ורלוונטי לתחומים נוספים (מלבד ביטחון). עם כניסתו לתפקיד הכריז על ביצוע רפורמות משמעותיות, שמטרתן, לדבריו, להפוך את האו"ם לארגון רלוונטי בעידן הגלובליזציה.^{[דרושה הבהרה]}

באוקטובר 2006 החליטה העצרת הכללית של האו"ם על מינויו למזכ"ל האו"ם מראשית שנת 2007. בהשבעתו לתפקיד, שנערכה ב-13 בדצמבר 2006, התבטא באן קי-מון בחריפות נגד התבטאויותיו של נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד, בדבר השמדת ישראל והכחשת השואה.

ביוני 2011 נבחר פה אחד לכהונה נוספת. בינואר 2016 התייחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון ואמר: "הכיבוש מוביל לכעס ולייאוש, שמובילים לקיצוניות ולאלימות. טבע האדם הוא להתנגד לכיבוש".

ב-31 בדצמבר 2016 סיים את תפקידו כמזכ"ל האו"ם, לאחר עשר שנות כהונה.

אותות כבוד

באן קי-מון זכה פעמיים באות הכבוד של השירות מטעם ממשלת קוריאה הדרומית בשנים 1975 ו-1986. בנוסף, בזכות הישגיו המרשימים כשליח ציבור באוסטריה, קיבל ב-2001 אות כבוד מטעם הממשלה האוסטרית. ב-2002 הוענק לו פרס "הצלב הגדול של ריו ברנקו" מטעם ממשלת ברזיל, ובספטמבר 2005 קיבל את פרס "ואן פליט" מטעם הקהילה הקוריאנית בניו יורק על תרומתו יוצאת הדופן ליחסי הידידות בין ארצות הברית לקוריאה הדרומית.

קישורים חיצוניים

• באן קי-מון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• האתר הרשמי של מזכ"ל האו"ם (באנגלית)
• שלמה שמיר, מזכ"ל האו"ם באן קי-מון: לא מנהיג. רכרוכי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009
• באן קי-מון בטקס קבלת מדליית ג'ורג' וייז לשיתוף-פעולה אקדמי בין-לאומי, אוניברסיטת תל אביב, 27 ביוני 2016
• באן קי-מון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)