בוריס כריסטוף
בוריס כריסטוף (בבולגרית: Борис Христов, באנגלית: Boris Christoff; 18 במאי 1914, פלובדיב, בולגריה - 28 ביוני 1993, רומא, איטליה) היה זמר אופרה בולגרי, אחד מזמרי הבס הגדולים במאה ה-20.
 | |
| צילום במוסקבה בשנת 1970 | |
| לידה |
18 במאי 1914 פלובדיב, ממלכת בולגריה  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1993 (בגיל 79) רומא, איטליה |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי של סופיה |
| מוקד פעילות |
בולגריה |
| תקופת הפעילות |
מ-1940 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת סופיה |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
בס-בריטון, בס |
| שפה מועדפת |
בולגרית |
| פרסים והוקרה |
פרס לאוני סונינג למוזיקה (1969) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייו
עריכהלימודים
עריכהכריסטוף הפגין בגיל צעיר את כישרון השירה שלו. הוא שר כנער במקהלה של קתדרלת אלכסנדר נבסקי בסופיה. בסוף שנות ה-30 סיים את לימודי המשפטים והחל בקריירה של שופט שלום. עם זאת המשיך לשיר בזמנו הפנוי במקהלת גוזלה בסופיה ונחל הצלחה עצומה כסולן המקהלה בשנת 1940. הודות למלגה ממשלתית, יצא במאי 1942 לאיטליה, שם השתלם במשך שנתיים ברפרטואר הליבה האיטלקי לקול בס אצל הבריטון בן הדור הקודם, ריקרדו סטראצ'יארי.
קריירה
עריכהאחרי מספר הופעות אורח וריסטלים באוסטריה בשנים 1944 ו-1945, חזר כריסטוף לאיטליה בדצמבר 1945. הופעתו האופראית הראשונה, בתפקיד קולין ב"לה בוהם" ברג'ו קלבריה ב-12 במרץ 1946. בשנים הבאות הופיע כריסטוף במספר תפקידים בלה סקאלה במילאנו, בלה פניצ'ה בוונציה, באופרה של רומא, בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון, בתיאטראות אופרה בנאפולי, ברצלונה, ליסבון, ריו דה ז'אנירו ועוד.
בשנת 1950 הוזמן כריסטוף לשיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק אבל לא הורשה להיכנס לארצות הברית בגלל חוק ההגירה של מקקאראן, שאסר על כניסתם של אזרחים ממדינות הגוש הסובייטי. במקומו מילא את התפקיד הבס האיטלקי הצעיר, צ'זארה סייפי. אחרי שההגבלות התרופפו, שר כריסטוף לראשונה באופרה בארצות הברית ב-1956, באופרה של סן פרנסיסקו. הוא דחה כל הזמנה נוספת למטרופוליטן ומעולם לא הופיע שם. אחרי היעדרות קצרה מבימת האופרה בגלל ניתוח גידול במוח בשנת 1964, חזר כריסטוף להופיע בשנת 1965, אם כי בקצב איטי בהרבה. ב-1967 הורשה לחזור לבולגריה לראשונה מאז 1945, להלוויית אמו.
שנותיו האחרונות
עריכהבשנות ה-70 היו הופעותיו של כריסטוף על הבימה מעטות ורחוקות זו מזו. הוא סיים את הקריירה בקונצרט חתימה ב"אקדמיה די בולגריה" ברומא ב-22 ביוני 1986. הוא מת ברומא ב-1993, אבל גופתו הוחזרה לקתדרלה אלכסנדר נבסקי בסופיה ונקברה שם בטקס ממלכתי.
קולו
עריכההכלי הווקאלי של כריסטוף הצטיין באיכותו ובצליל ייחודי, שנחרט בזיכרון. אם כי לא ניחן בקול כביר, לא היה לו כל קושי להרשים את מאזיניו באולמות גדולים, כמו זה של המטרופוליטן. הודות לנוכחותו הבימתית, שלא היו לה מתחרים, ולעוצמת מזגו הדרמטי, נתפס כיורש ראוי למסורת הגדולה של בסים סלביים, כדוגמת פיודור סטרווינסקי (אביו של המלחין איגור סטרווינסקי), לב סיביריאקוב, ולדימיר קסטורסקי, פיודור שאליאפין, אלכסנדר קיפניס ומארק רייזן, בין השאר. הוא שר בעיקר באופרות של ורדי וברפרטואר רוסי, אם כי התגלה גם כמבצע מלוטש של מוזיקה קאמרית ווקאלית. בין המפורסמים בתפקידיו צאר בוריס ("בוריס גודונוב", מוסורגסקי, פיליפ השני ("דון קרלוס", ורדי), מפיסטופלס ("פאוסט" של גונו ו"מפיסטופלה" של בויטו), איוואן סוסאנין ("החיים למען הצאר", גלינקה), זכריה ("נבוקו", ורדי), צאר איוואן ("המשרתת מפסקוב", ניקולאי רימסקי-קורסקוב), דוסיפיי ("חובנשצ'ינה", מוסורגסקי), גומז דה סילבה ("ארנאני", ורדי), פייסקו ("סימון בוקאנגרה", ורדי), אטילה ("אטילה", ורדי), האב גוארדיאנו ("כוחו של גורל", ורדי), גחימקי וקונצ'אק ("הנסיך איגור", בורודין) ועוד.
כריסטוף הציב אמות מידה מודרניות ברוב התפקידים ששר על בימת האופרה. הדיסקוגרפיה שלו עצומה - הקלטות אולפן של שמונה אופרות ("דון קרלוס" ו"בוריס גודונוב" פעמיים כל אחת) ואין-ספור הקלטות חיות (מביצועי רדיו או בימה). הוא זכה לשבחים רבים כזמר שירים והקליט יותר מ-200 שירים רוסיים מאת מוסורגסקי (כל 63 שיריו - איש לא עשה זאת לפניו), צ'ייקובסקי, רימסקי-קורסקוב, גלינקה, בורודין, קואי ובאלאקירב וכן שירים מסורתיים. לרוב השירים האלה יש ליווי פסנתר והם בין המעולים ביותר בתקליטיו.
כריסטוף, שחקן מצטיין בהופעותיו על הבימה, התקשה ביצירת קשרים מחוץ לבימה עם זמרים אחרים ועם מפיקים, עד כדי שערוריות ציבוריות, לפעמים. בשנת 1955 הסתכסך עם מריה קאלאס בשעת הצגה של "מדיאה" באופרה של רומא ובשנת 1961 נקטע החוזה שלו עם לה סקאלה אחרי מריבה גלויה עם בן ארצו ניקולאי גיאורוב, שכריסטוף האשימו בשיתוף פעולה עם המשטר הקומוניסטי בבולגריה.
פרסים
עריכה- פרס ליאוני סונינג, דנמרק לשנת 1969
קישורים חיצוניים
עריכה
בוריס כריסטוף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בוריס כריסטוף, באתר AllMusic (באנגלית)
בוריס כריסטוף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בוריס כריסטוף, באתר Yandex.Music (ברוסית)
בוריס כריסטוף, באתר Discogs (באנגלית)
- Information for Boris Christoff
- Borischristoff.dir.bg (אורכב 02.03.2007 בארכיון Wayback Machine)