בייגלה
בייגלה או שְׁלוֹבִית[1] הוא חטיף אפוי, אשר משוזר לתוך צורה של לולאה. הבייגלה עשוי מקמח חיטה ומשמרים, לרוב בתוספת מלח או שומשום.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
kringle, מגדנאות, lye roll, Gebildbrot, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה  |
| על שם |
זרוע |
| מוצא |
גרמניה, גרמניה הדרומית |
| תאריך יצירה |
610 |
| אופן הגשה |
פושר |
| מרכיבים עיקריים |
קמח, מלח שולחן, זרעי כמון |
| גבינות | |
| צורה |
קשר פרפר |
  | |
.JPG)
היסטוריה
עריכהלפי מקורות רבים, מקור הבייגלה בדרום גרמניה (שם הוא נקרא "בְּרֶצֶל"), אחרים טוענים שהוא מגיע מחבל אלזס שבגבול בין צרפת וגרמניה. יש הטוענים שמקורו בימי הביניים, אחרים - בתקופת רומא העתיקה או אפילו הקלטים. לפי הספר "היסטוריה של מדע וטכנולוגיה" המציא את הבייגלה נזיר איטלקי בשנת 610 לספירה, כפרס לילדים שלומדים תפילות. הוא קרא לרצועות הבצק האפוי, שמקופלות בצורה של ידיים שמחזיקות את החזה, פרסטיולה ("פרס קטן").
ישנם מספר סיפורים אודות מקור צורתו של הבייגלה. לפי אגדה אחת, אופה שהורשע בגנבה קיבל את ההזדמנות לבטל את גזר הדין אם יוכל ליצור לחם שדרכו ניתן לראות את השמש שלוש פעמים; האופה הפך את הבצק לבייגלה לפני האפייה. לפי סיפור אחר, הצורה מסמלת את מיקום הידיים של נזיר בתפילה, ושלושת החורים מייצגים את השילוש הקדוש בנצרות. סמל עם שלוש טבעות היה גם סמל ישן לסמן מאפייה בגרמניה, אך לא ניתן לדעת אם הסמל הופיע לאחר המצאת הבייגלה או לפניו.
במאה ה-18 מהגרים מדרום גרמניה הכירו את הבייגלה לצפון אמריקה, ובעיקר לאזור פנסילבניה. מאפיות רבות קמו בפנסילבניה ומכרו בייגלים בתוצרת בית, והפופולריות של המאפה הלכה וגדלה. בשנת 2003 מושל פנסילבניה, אד רנדל, הכריז כי 26 באפריל יהיה "יום הפרעצל הלאומי", כדי להוקיר את חשיבות הבייגלה להיסטוריית המדינה והכלכלה.
ראו גם
עריכה- כעך ("בייגל")
- בייגל בייגל
- כעכ
קישורים חיצוניים
עריכה
- ג'וליה מוסקין, איך מכינים פרעצל אמיתי?, באתר הארץ, 8 ביוני 2010
אפרת ליכטנשטט, חוכמת הבייגלה: המאפה הפריך מגיע הביתה, בעיתון מקור ראשון, 22 באוקטובר 2018- בייגלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
