בן ציון קוק

פוסק הלכה, ראש בית הוראה בירושלים, רב קהילה בפתח תקווה, מחבר ספרי הלכה, תלמיד מובהק של הרב יוסף שלום אלישיב

הרב בן ציון הכהן קוק (נולד בשנת תשכ"א, 22 בדצמבר 1960) הוא פוסק הלכה, ראש בית הוראה בירושלים, רב קהילה בפתח תקווה, מחבר ספרי הלכה, תלמיד מובהק של הרב יוסף שלום אלישיב.

הרב בן ציון קוק
לידה 22 בדצמבר 1960 (בן 63)
ג' בטבת תשכ"א
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת באר יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק ראש בית הוראה
תפקידים נוספים רב קהילת אבי עזרי בפתח תקווה
רבותיו הרב יוסף שלום אלישיב
חיבוריו שיעורי מרן הרב אלישיב ועוד
אב שלמה קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
אם יהודית קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שלמה קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בטבריה, בנם של הרב הראשי של רחובות, הרב שלמה, ויהודית קוק. אמו היא בתו של הרב דב כ"ץ ונכדתו של הרב זאב גולד. הוא דור 11 לבעל שם טוב[1]. כשהיה בן 11 נהרגו הוריו ושניים מאחיו בתאונת דרכים.

למד בישיבת באר יעקב אצל ראש הישיבה הרב משה שמואל שפירא והמשגיח הרב שלמה וולבה, ששידך אותו לאחייניתו, בת הרב יצחק גרודזינסקי. לאחר נישואיו עבר לירושלים, למד בכולל של ישיבת לייקווד ושימש כראש ישיבת 'אור יצחק'. באמצע שנות ה-80 החל להשתתף בשיעורו היומי של הרב אלישיב, והנהיג בו את האפשרות לשאול שאלות.

היה הראשון שהוציא ספר ובו פסקי הלכה ושיעורים של הרב אלישיב. בסדרת ספריו, בגינה זכה בשנת תשע"ב בפרס לספרות תורנית על שם הרב מאיר שפירא, מובאים פסקים ושיעורים ששמע מהרב אלישיב ולצידם הערות "ציוני הלכה". הספרים זכו למכתבי הסכמה מהרב אלישיב. בהסכמת חתני הרב אלישיב, הרב חיים קניבסקי והרב עזריאל אוירבך הם מציינים את מאמציו לדייק בדברי הרב אלישיב ובהארת הפנים המיוחדת של הרב אלישיב כלפיו.

פסקי דין הלכתיים שלו פורסמו בסדרת 'גלאט' היוצאת על ידי בד"ץ שארית ישראל.

מוסר שיחה שבועית בישיבת 'מאורות החיים', ב'בית המוסר' שהקים הרב וולבה ושיעורים נוספים בהלכה ובתלמוד.

לקראת ראש השנה תשע"ו הוקם בירושלים בית הוראה רב-מגזרי בנשיאותו של רב העיר, הרב אריה שטרן, והרב קוק מונה לעמוד בראש בית ההוראה[2]. במסגרת זו הוא גם מכשיר רבנים ומורי הוראה העושים אצלו 'שימוש' בהלכה.

הרב קוק הוא נשיא ארגון "ממלכת כהנים" העוסק בהפצת ההלכות הנוגעות לכהנים ולעבודת בית המקדש. הוא חבר בוועדת רבני רשת החינוך "שובו"[3], חבר בוועדת הרבנים של תחרות חיבורים תורניים של מפעל הפיס למגזר החרדי ובוועדת ההלכה של ארגון 'בוני עולם'[4].

תשובותיו ההלכתיות ושיחותיו מתפרסמות מדי שבוע בעלון שמוציאים תלמידיו תחת השם 'שואלין ודורשין' וכן באתר האינטרנט של בית הוראה הכללי.

בחודש אב תשע"ט מונה לרבה של קהילת 'אבי עזרי' בפתח תקווה[5].

גר בשכונת מנחת יצחק בירושלים. אחד מבניו הוא העיתונאי שלמה קוק.

עץ משפחת קוּק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
 
 
 
 
 
 
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
רייזא רבקה
 
אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
 
אלטה בת שבע
 
דב בער קוּק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה
 
שלום נתן רענן
 
בתיה מרים
 
צבי יהודה הכהן קוק
 
פרידה חנה
 
ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי (גורדין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר שפירא
 
 
 
 
 
צפורה
 
מרדכי פרום
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוּק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה קוק
 
לאה קוּק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביטל
 
אברהם ישראל סילבצקי
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוּק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוּק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 
 
 

פסקי הלכה

עריכה

הרב קוק פוסק כי חיילים בשטח יכולים להדליק נרות חנוכה באמצעות פנס חשמלי[6]. הקל לזוגות שכתובת הנישואין שלהם נשרפה או נגנבה, כי יוכלו להמשיך להתגורר ביחד עד להסדרת כתובה חדשה, בניגוד לפוסקים אחרים שהחמירו[7]. בערב פסח בתקופת מגפת הקורונה פסק לגברים להימנע מטבילה במקווה[8]. בנוסף, בשל סגירת מקוואות הכלים, הורה להפקיר את הכלים החדשים הטעונים טבילה בפני שלושה אנשים וכי דרך זו עדיפה מאשר מכירת הכלים לגוי עם החמץ[9]. פסק כי עדיף להימנע מנישוק ספר תורה גם בעת שגרה[10]. התיר לאדם המתגלח בתער לשמש עד קידושין בחופה, משום שרבים אינם מקפידים על כך[11]. בפסק הלכה תקדימי, התיר לחייל שנפצע קשה להשתמש בקנאביס רפואי בשבת אם משככי כאבים אחרים לא משפיעים עליו[12].

ספרים שכתב וערך

עריכה
  • "פניני חיים" - משא ומתן בהלכה ובאגדה עם רבי חיים קרייזווירט, גאב"ד אנטוורפן, תשס"ג
  • "פניני שבע ברכות" - חידושים ופסקי הלכה מהרב אלישיב, תשס"ז
  • "פניני תפילה - חידושים ופסקי הלכה מהרב אלישיב, תשס"ט
  • "פניני חנוכה" - חידושים ופסקי הלכה מהרב אלישיב, מהדורה ראשונה תשס"ח
  • "שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב - ברכות", תשע"א
  • "מחשבת שלמה" – מתוך כתבי אביו, הרב שלמה קוק, על פרשת השבוע ומועדי ישראל, תשע"ב
  • "ציוני הלכה - נישואין" - מדריך מקיף להלכות חופה וקידושין, שבע ברכות ושידוכים מפסקי הרב אלישיב, תשע"ח
  • "ציוני הלכה - אבלות" - מדריך מקיף להלכות אבלות מפסקי הרב אלישיב, תשע"ו
  • "ציוני הלכה - ברכת כהנים" - מדריך מקיף להלכות נשיאת כפיים מפסקי הרב אלישיב, תשע"ח
  • "ציוני הראי"ה" - שיעורים בכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת בית הוראה הכללי ירושלים, תשע"ו[דרוש מקור]
  • שיחות לימים הנוראים - שיחות שאמר בבית המוסר בירושלים ונערכו על ידי תלמידיו, תשע"ז
  • שיחות לחג הפסח - שיחות שאמר בבית המוסר בירושלים ונערכו על ידי תלמידיו, תשע"ח

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה