שלמה קוק
הרב שלמה זלמן הכהן קוק (כ"ז באייר תרפ"ט, 6 ביוני 1929 - כ"ח בכסלו תשל"ב, 15-6 בדצמבר 1971) היה רבה של רחובות. נהרג בתאונת דרכים עם אשתו יהודית ושניים מילדיהם.
 | |
| לידה |
1929 ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
1971 (בגיל 42 בערך) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1971 |
| השתייכות |
חרדים ליטאים |
| בן או בת זוג |
יהודית קוק |
| אב |
רפאל קוק |
| צאצאים |
בן ציון קוק |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בבית מנדלבאום שבירושלים לרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבוים, ולרב רפאל קוק (בן אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק), שכיהן לימים כרבה של טבריה. למד בבית הספר הירושלמי "גאולה" ובישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר מכן בשנים תש"ו-תשט"ו בישיבת חברון בירושלים[1]. בגיל שש עשרה הצטרף להגנה, ובעודו תלמיד בן שמונה עשרה היה בין ראשוני המגינים במלחמת העצמאות, והתנדב למבצעים נועזים, שזיכוהו באותות הצטיינות.
בשנת תשי"ד שימש זמנית כר"מ בישיבת עץ חיים במונטרה בשווייץ. בתום לימודיו בישיבת חברון נסמך לרבנות בידי הרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג, צבי פסח פרנק, יעקב חי זריהן, שלמה יוסף זוין ויחזקאל סרנא.
בשנת תשט"ו נישא ליהודית, בתו של הרב דב כ"ץ, מחבר סדרת "תנועת המוסר". לאחר נישואיו שהה במשך שלוש שנים בעיר רמסגייט שבאנגליה, וכיהן בה כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים. בשנים תשי"ח-תשי"ט למד בכולל האברכים של ישיבת חברון. במקביל נתמנה לרב צבאי של מחוז ירושלים ושימש בתפקיד במשך שבע שנים. במלחמת ששת הימים היה בקבוצת הרבנים הצבאיים שהתלוותה אל חטיבת הצנחנים בכיבוש הכותל המערבי[דרושה הבהרה].
למד דיינות, ובשנת תשכ"ה (1965) נתמנה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב[2]. באותו זמן התגורר בקריית ישמח משה, וייסד שיעורים בסביון הסמוכה. בשנת תשכ"ח (נובמבר 1967) התמנה כרב הראשי ואב"ד רחובות, שם חיזק את מוסדות התורה והעביר שיעורים לכל שכבות הציבור[3].
בחנוכה תשל"ב (1971) שב עם אשתו, שלושה מילדיהם ונוסע נוסף במכוניתם מירושלים לרחובות. במעבר המסילה בכביש 411, סמוך לקיבוץ חולדה, התנגשה מכוניתם ברכבת[4]. ההורים, שני הילדים הבוגרים ונוסע נוסף נהרגו והניצולה היחידה הייתה בתם הקטנה יוכבד, שהייתה אז בת עשר[5]. לפני ההלוויה נערכו דיונים היכן לקבור את ההרוגים - במקום מגוריהם רחובות או בסמוך לקבר אביו בטבריה. לבסוף הוחלט, על פי בקשת חותנו הרב דב כ"ץ, לקוברם בירושלים, עיר מגוריו. הזוג ובניהם מנחם-דן ונחמן-נתן נקברו בקבר משותף בחלקת הנביאים שבהר הזיתים, בסמיכות לרבים מבני משפחתם. לימים התגלתה צוואתו ובה נכתב שהוא מבקש לקוברו בהר הזיתים: "כן יזכנו ה' בתוך כל ישראל לקום לתחייה ולקפץ להר המוריה לעבודת בית המקדש אשר בה נשמח כולנו כהנים בעבודתם". לאחר מותם יצא לזכרם ספר הזיכרון "ראיתי בני עלייה".
בעצת הרב שך, עברה אמו, הרבנית רחל קוק, להתגורר בבית המשפחה ברחובות ולגדל את ארבעת היתומים[6]. כעבור זמן התמנה אחיו הצעיר, הרב שמחה הכהן קוק, לרבה של רחובות[7]. ביתו שברחובות שימש משכנה הראשון של ישיבת מאור התלמוד, וכיום שוכנת בו הישיבה לצעירים חכמת שלמה, הקרויה על שמו[8], בראשות הרב יעקב אליעזר ליזרוביץ', חתן הרב שמחה הכהן קוק.
בניו ממשיכים את מורשתו בשדה הרבנות והחינוך: בנו הרב בן ציון קוק מכהן כראש בית הוראה הכללי - ירושלים, מחבר ספרי הלכה והיה נחשב למקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב. בנו הרב אוריאל קוק הוא איש חינוך שהקים רשת תלמודי-תורה ברחבי ישראל ועומד בראש 'בית ועד למחנכים' - ארגון להכשרת מחנכים ומורים במגזר החרדי.
חתניו הם הרב אליאב מאיר, רבו לשעבר של היישוב גמזו, והרב דוד וילמן, המכהן כר"מ בישיבה בירושלים. נכדיו הם העיתונאים ידידיה מאיר ושלמה קוק, והזמר יצחק מאיר.
אחיו הם: הרב שמחה קוק, הרב אברהם יצחק קוק והרב נחום קוק.
חלק מכתביו על פרשת השבוע ונושאים נוספים קובצו על ידי בנו הרב בן ציון בספר מחשבת שלמה[9]
| עץ משפחת קוק |
|---|
קישורים חיצוניים
עריכה
ראיון מצולם בתוכנית 'פנים אל פנים' עם הרב שלמה קוק, ערוץ 1, סרטון באתר יוטיוב- כתביו של הרב שלמה קוק זצ"ל על היוזמה לצמצום מספר הרבנים - נחשפים במאמר שכתב נכדו, העיתונאי שלמה קוק.
- רבקי גולדפינגר, מאירה פנים, באתר ערוץ 7, 26 באוגוסט 2010 באתר ערוץ שבע.
- אהרן פלורנקו, הרב הראשי של רחובות - בוגר קורס הקצינים בצה"ל, מעריב, 22 בנובמבר 1967
- כרטיס הקבר של שלמה קוק, באתר הר הזיתים
- הרב שלמה הכהן קוק, באתר המועצה הדתית רחובות
- חנוכת כיכר הישיבה ברחובות על שם הרב שלמה קוק
שלמה זלמן בן רפאל קוק (1929-1971), דף שער בספרייה הלאומית
ממאמריו
עריכה- הרב שלמה קוק על שירות נערים דתיים בצה"ל, אתר דעת
- ספר מחשבת שלמה, אתר היברו בוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו איגרת המלצה משנת תשט"ו שכתב עבורו ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא.
- ^ ראו: תיק הרב שלמה הכהן קוק באתר ארכיון המדינה
- ^ הרב שלמה הכהן קוק נבחר כרבה של רחובות, הצופה, 20 בנובמבר 1967
- ^ נהרגו הרב קוק מרחובות רעייתו, שני בניהם וקרובם, מעריב, 16 בדצמבר 1971
- ^ ידידיה מאיר, אסון הרכבת של משפחתנו, באתר כיכר השבת, 12 באוגוסט 2010
- ^ כשעלתה ההתלבטות לנוכח גילה המבוגר (מעל 70), השיב הרב שך: "מי שחי עם צעירים נשאר צעיר".
- ^ הרב שמחה קוק נבחר לרב ראשי ברחובות, דבר, 11 באוקטובר 1972
- ^ ישיבה ע"ש הרב קוק ז"ל תוקם ברחובות, מעריב, 14 בינואר 1972
- ^ בּן ציון הכהן קוק, מחשבת שלמה, ירושׁלים תשעב, באתר היברובוקס
- ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
- ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.