דב בער הכהן קוק
הרב דב בער הכהן קוק (9 בדצמבר 1871 – 6 במרץ 1950[1]) היה רבה הראשון של עפולה וראש מכון הרי פישל, אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל. מצאצאיו הם הרב דב איסר הכהן קוק המקובל מטבריה, והרמטכ"ל ה-23 של צה"ל הרצי הלוי.
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1871 גריבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 1950 (בגיל 78) ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה |
| תקופת הפעילות |
? – 6 במרץ 1950 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בעיירה גריבה (לטב') שבמחוז דווינסק בלטביה בכ"ו בכסלו תרל"ב לפרל זלטא (לבית פלמן) ולרבי שלמה זלמן קוק. היה תלמידם של הרב ראובן הלוי מדננבורג, הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק והרב יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר). כיהן ברבנות ברוסיה בערים קרוק ויליסבטגרד.[1] בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל והתמנה לרב המועצה המקומית עפולה.
יזם את בניית בית הכנסת הגדול בעפולה, שהיה מהגדולים שבבתי הכנסת בארץ ישראל.[2]
נפטר בירושלים בי"ח באדר, תש"י ונקבר בבית העלמין סנהדריה.[3]
מכון הארי פישל
עריכהעל פי בקשת אחיו, עיבד תוכנית להקמת בית מדרש לתלמוד, יצא בשליחות אחיו בעניין זה לארצות הברית שם נפגש עם הנדיב הארי פישל שהסכים לממן את ההוצאות הכרוכות במפעל זה. בסוף שנת 1932 נוסד בשכונת הבוכרים "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". הרב דב קוק ניהל את המכון והיה אחראי על הוצאת פרסומי המכון לאור.
עוד בחייו של אחיו, הרב אברהם יצחק, קיבץ יחד איתו קבוצת תלמידי חכמים במכון הארי פישל, וחיברו בירור הלכה למסכת ביצה, ואולם לאחר מכן פסקה הכתיבה ולא יצאו עוד מסכתות מפרי עטם.
פעילות ציבורית
עריכהבמאי 1926 הוקמה בעפולה מועצה מקומית, במקום הוועד הזמני שהיה קודם לכן. לפני הבחירות למועצה המקומית הייתה מחלוקת לגבי זכות הבחירה. התושבים בעלי הבתים רצו להתנות את זכות הבחירה בבעלות על קרקע. הפועלים שלא היו בעלי בתים משלהם טענו שזכותם לבחור גם הם. באותה תקופה נשלח מטעם המזרחי הרב דב קוק לכהן כרב המועצה המקומית החדשה. בהכרעתו ניתנה לפועלים זכות בחירה.[4]
בשנת תרפ"ח הוקמה חברה בשם "עזרה" שמטרתה לחלק כספי תרומות לעולים החדשים. הוועד פרסם כרוז הקורא לציבור לתרום וברשימת חברי הוועד בכרוז מופיע הרב דב קוק בראש הרשימה.[5]
משפחתו
עריכההרב דוב קוק נישא לרבקה (נפטרה בשנת ה'תשי"ג).[6] ילדיהם:
- הרב רפאל קוק, רבה של טבריה
- מבניו: הרב שלמה קוק והרב שמחה הכהן קוק (רבני העיר רחובות); הרב אברהם יצחק קוק, ראש ישיבת מאור התלמוד, הרב נחום קוק (אביו של המקובל הטבריאני הרב דב איסר הכהן קוק)
- הלל קוק, מראשי האצ"ל, חבר הכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות
- ד"ר סוניה מאירי
- ד"ר נחום קוק - מנתח ראשי בבית החולים האוניברסיטאי הדסה בירושלים
- בתיה כלאב, אשת הרב יעקב כלאב, ואמו של הרב אברהם יצחק כלאב
- נחמה, נישאה לרב בנימין ליפשיץ מדרום אפריקה[7]
- ד"ר הרצל הכהן קוק
- צילה הלוי - נישאה לד"ר חיים שלום הלוי. נכדם הוא רב-אלוף הרצי הלוי, הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל.
אילן יוחסין
עריכה| עץ משפחת קוק |
|---|
לקריאה נוספת
עריכה- הרב משה צבי נריה, 'אחי הרב, הרב דב הכהן קוק', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 252–255.
קישורים חיצוניים
עריכה- 'קוק, ר' דב ב"ר שלמה־זלמן הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 83 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1281).
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 נפטר הרב דב הכהן קוק זצ"ל, ידיעה בעיתון חירות, 7 במרץ 1950
- ^ בית הכנסת הגדול בעפולה, הצופה, 14 באוגוסט 1939
- ^ דב בער הכהן קוק באתר GRAVEZ
- ^ ד"ר דן גלעדי, עפולה - 'עיר העמק' או עיר מול העמק?, באתר מטח
- ^ צילום הכרוז נמצא בספר מלאכים כבני אדם עמ' 299
- ^ הרבנית רבקה קוק ז"ל, חרות, 16 במאי 1953, עמ' 8
- ^ תעודת הנישואין של בני הזוג באתר ארכיון המדינה
- ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
- ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.