ויקיפדיה

ברוך צ'מרינסקי

במאי, שחקן, דרמטורג ומתרגם ישראלי

ברוך צֶ'מֶרינסקי (ז' באלול תרמ"ט, 3 בספטמבר 1889 – י' בניסן תש"ו, 11 באפריל 1946) היה במאי, שחקן, דרמטורג ומתרגם לתיאטרון. בשנות השלושים והארבעים היה, לצד צבי פרידלנד, אחד משני הבמאים העיקריים של תיאטרון הבימה.

ברוך צ'מרינסקי
ברוך צ'מרינסקי (מרכז) ביחד עם צבי פרידלנד (שמאל) ומקס ברוד (ימין), 2 באפריל 1942
ברוך צ'מרינסקי (מרכז) ביחד עם צבי פרידלנד (שמאל) ומקס ברוד (ימין), 2 באפריל 1942
לידה 3 בספטמבר 1889
מוראפה, פודוליה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באפריל 1946 (בגיל 56)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

צ'מרינסקי נולד בשנת 1889 במוראפה (אוק') שבפודוליה, בדרום-מערב רוסיה (אוקראינה). למד ציור בבית ספר באודסה. עבד בתור מורה בגימנסיה העברית בעיר ויניצה (1917–1919) והעלה ביחד עם תלמידיו הצגות בשפה העברית. באותה עת שיחק וביים בלהקות חובבים ביידיש והופיע איתן ברחבי פודוליה; חלק מההצגות היו עיבודים שעשה לסיפורים של שלום עליכם. כיהן כיושב ראש אגודת השחקנים היהודיים בעיירה ויניצה (1918–1920).

הוא התקבל להבימה במוסקבה וב-1920 צורף לקולקטיב. נבחר לגלם את דמותו של מאיר, שמש בית המדרש בהצגה "הדיבוק". מכיוון שהיה בקיא בתנועת החסידות, נבחר לשמש כעוזרם של הבמאים אלכסיי דיקי (אנ') בהצגה "האוצר" ובוריס וורושילוב בהצגה "הגולם". ביוני 1927 כשהתגלע הפילוג בהבימה, הנהיג את קבוצת הרוב בתיאטרון ביחד עם אהרן מסקין וחנה רובינא, שעברה לברלין, מתוך כוונה להשתקע בארץ ישראל. בשנת 1928 עלה עם הלהקה לארץ ישראל.

במחצית השנייה של שנות העשרים כתב בעיתונים ביידיש שראו אור בקובנה, בוורשה ובריגה.

ההצגה הראשונה שביים הייתה "כבלים", פרי עטו של ה. לייוויק. המחזה הועלה לראשונה בשנת 1930 בתיאטרון היידי האמנותי בניו יורק, בניהולו של מוריס שווארץ, שגם ביים את ההצגה. ההצגה רצה 126 פעמים וזכתה לאהדת הביקורת. צבי פרידלנד וברוך צ'מרינסקי העלו במשותף בשנת 1933 את המחזה "עמך" על-פי יצירתו של שלום עליכם "דאס גרויסע געווינס" ('הזכייה הגדולה'), בעיבודו של עליכם ובתרגומו של י"ד ברקוביץ'. ההצגה זכתה להצלחה קופתית ורצה 135 פעמים. חיים נחמן ביאליק שיבח מאוד את ההצגה, מכיוון שהיא שימרה את אוצר היידיש בלשון העברית.[1] לעומת זאת מבקר התיאטרון י"ס ביקר את ההצגה, על שהיא משמרת את הגלות, שהאידאולוגיה הציונית ניסתה להשתחרר ממנה (רעיון "שלילת הגלות").[2]

עד קום המדינה רוב המחזות שנכללו ברפרטואר של הבימה נכתבו במקור ביידיש ועסקו בהווי השטעטל. ב-1943 עלתה ההצגה "טוביה החולב" בבימויו של צ'מרינסקי, היא רצה 260 פעמים ובכך הייתה לאחת מההצגות הבימה בעלות ההצלחה הקופתית הגדולה ביותר עד קום המדינה. לפני כן ביים גם את "כבלים" (1931) ו"מי האיש" מאת לייוויק (1939) ואת "אלוהים, אדם ושטן" מאת יעקב גורדין (1943).

צ'מרינסקי ביים גם מספר הצגות המבוססות על סיפורי התנ"ך. מתוכן היחידה שנחלה הצלחה אמנותית וקופתית הייתה "מיכל בת שאול" מאת אהרן אשמן. בתפקידים הראשיים כיכבו חנה רובינא בתפקיד מיכל ואהרן מסקין בתפקיד שאול. צ'מרינסקי ביים בסך הכל עשרים הצגות (בשנים 1931–1943) וגילם עשרים ושמונה תפקידים. לימד בסטודיה של צבי פרידלנד וישב בהנהלת התיאטרון. חוקרת התיאטרון דורית ירושלמי מסכמת את דרכו בבימוי:

"ביצירתו הבימתית של ברוך צ'מרינסקי, שחקן, במאי ודרמטורג, היה משהו אישי המבטא חוויה של הגירה ושל זיכרונות מתרבות התיאטרון היהודי המזרח-אירופי. צ'מרינסקי לא ויתר על הנוף הפנימי שלו, על עולמו הרוחני ועל ובוודאי לא על אהבתו הרבה ליצירתו של שלום עליכם ועל אמונתו שיש להעלותה על הבמה. בדרכו שלו הוא יישם את השקפתו של חיים נחמן ביאליק, שסבר שצריך לשמר בשפה העברית נכסי תרבות שנכתבו ביידיש. בתור במאי הוא הבליט את התיאטרליות של הסיפורים שעיבד לבמה והתכתב אמנותית עם מודל התיאטרון של אברהם גולדפדן אגב ביסוס הפרקטיקה של עיבוד סיפורת לבמה. הוא עבד עם שחקנים ועם שחקניות מהמעגל השני והשלישי של חברי הלהקה ולאו דווקא עם כוכבי התיאטרון. מתוך כך הוא אפשר להם לשכלל את יכולותיהם, לבטא את עצמם ובוודאי העצים את מעמדם כשחקנים."[3]

שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "עמך", אותה ביים ביחד עם צבי פרידלנד (1932). הוא גילם את דמותו של שימלי סורוקר, חייט עני, שחלומו לזכות בהגרלה הגדולה. הוא זוכה בפרס הגדול, אולם מתברר שחלה טעות והוא לא זכה בפרס. בתחילה הוא נתקף יאוש, אך לאחר מכן הוא מתאושש ושב לאיתנו. גילם את דמותו של הרב גבריאל המקובל בהצגה "היהודי זיס", בבימויו של פרידלנד (1933).

שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "החולה המדומה" מאת מולייר, בבימויו של לאופולד לינדטברג, בה גילם את דמותו של ארגן ההיפוכונדר (1934). באותה שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "מעשה כשפים" מאת שלום עליכם, אותה גם ביים (1934). הוא גילם את דמותו של החייט האביון שמעון-אלי ואשתו ציפה-ביילה-רייזה (תמימה יודלביץ) החולמים לזכות קצת באושר. שיחק בהצגה "האנוסים" מאת מקס צוייג, בבימויו של פרידלנד. בה גילם את דמותו של רבם של האנוסים, יוסף גלנטי. שיחק בתפקיד בנימין בהצגה "מסעות בנימין" מאת מנדלי מוכר ספרים שביים (1937).

הוא כתב בעיתון "דבר" תחת שם העט "בן בית". כמו כן כתב בכתב העת "כתובים".

היה בקיא היטב בשפות עברית, רוסית ויידיש.

ברוך צ'מרינסקי היה נשוי לדבורה. הלך לעולמו בשנת 1946, בגיל 57, חשוך ילדים. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[4]

לאחר מותו הפכה אלמנתו את חדר עבודתו בדירתם שבקומה השנייה ברח' גורדון 36[5] למוזיאון צנוע המוקדש לפועלו; בקומת הקרקע הוקם אולפן לציור על שמו, שהיה מסונף למחלקת התרבות של מועצת פועלי תל אביב; וכן גלריה לאמנויות ("גלריה צ'מרינסקי").[6]
על שמו נקרא רחוב בתל אביב.[7]

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[8].

הצגות בבימויו

עריכה
שם ההצגה שם המחזאי תאריך הצגת הבכורה מספר ההצגות
עמך שלום עליכם נובמבר 1932 157
כבלים ה. לייוויק 16 בדצמבר 1931 126
יום שישי הקצר חיים נחמן ביאליק 9 בינואר 1933 162
אותו ואת בנו יצחק דב ברקוביץ 30 בינואר 1934 31
מעשה כשפים שלום עליכם 30 באפריל 1934 35
רָחָב הארי סקלר 11 במאי 1933 20
עלי כינור שלום עליכם 17 בדצמבר 1935 176
אהבה שבקצבה (אנ') רונלד גאו (אנ'), וולטר גרינווד (אנ') 23 במרץ 1936 16
החשבון האחרון נחום סוקולוב 14 ביוני 1936 6
מסעות בנימין מנדלי מוכר ספרים 25 במרץ 1937 40
המגפה הלבנה (אנ') קרל צ'אפק 28 בספטמבר 1938 45
כתריאלים שלום עליכם 28 במאי 1939 22
מי האיש ה. לייוויק 7 באוגוסט 1939 17
אדם ושטן יעקב גורדין 15 באוקטובר 1940 33
מיכל בת שאול אהרן אשמן 11 בינואר 1941 142
הסוחר מוורשה רומן ברנדשטטר (אנ') 27 באוקטובר 1941 31
שני עולמות מקס צוויג 18 בינואר 1942 27
האדמה הזאת אהרן אשמן 19 בספטמבר 1942 213
בת יפתח קלרה חוה בושווייץ 26 ביוני 1943 42
טוביה החולב שלום עליכם 25 בדצמבר 1943 275 (בשתי ההפקות, השנייה עלתה ב-7 במרץ 1959, לאחר מותו)

הצגות בהן שיחק

עריכה
שם ההצגה שם המחזאי שם הבמאי תפקיד תאריך הצגת הבכורה מספר ההצגות
היהודי הנצחי דוד פינסקי ו' מסצ'ילאו פלטיאל 1919 304 (במרוצת השנים)
הדיבוק ש. אנסקי יבגני וכטנגוב מאיר, שמש בית המדרש; עזריאל, הצדיק ממירופול; בטלן א'; בטלן ב'; חסיד 31 בינואר 1922 1,029
הגולם ה. לייוויק נ' וורושילוב[דרושה הבהרה] המהר"ל 15 במרץ 1925 340
המבול הנינג ברגר (Henning Berger) בוריס וורושילוב, טלישובה פריזר 20 בנובמבר 1925 45
האוצר שלום עליכם אלכסיי דיקי לוי מוזגובויר 29 בנובמבר 1928 120
הלילה השנים עשר ויליאם שייקספיר מייקל צ'כוב מלווליו 1930 87
אוריאל ד'אקוסטה קארל גוצקוב א. גרנובסקי דה-קסטרו 24 בספטמבר 1931 182
עמך שלום עליכם צבי פרידלנד, ברוך צ'מרינסקי שמל'ה נובמבר 1932 157
היהודי זיס ליון פויכטוונגר צבי פרידלנד ר' גבריאל 26 ביולי 1933 88
האוצר שלום עליכם אלכסיי דיקי לוי מוגובוייר 20 בנובמבר 1933 4
החולה המדומה מולייר לאופולד לינדטברג ארגן 11 באוגוסט 1934
מעשה כשפים שלום עליכם ברוך צ'מרינסקי שמעון אלי 30 באפריל 1934 35
חלום הגולם ה. לייויק לאופולד לינדברג הזקן העיוור 1935 37
רביזור ניקולאי גוגול צבי פרידלנד פיוטר איונוביץ דובצ'ינסקי 23 במרץ 1935 41
עלי כינור שלום עליכם ברוך צ'מרינסקי נפתלי בזבורוזדקי 17 בדצמבר 1935 176
הסוחר מוונציה ויליאם שייקספיר ליאופולד יסנר גובו הזקן 14 במאי 1936 47
וילהלם טל פרידריך שילר ליאופולד יֶסנֶר (אנ') ברון פון אטינגהאוזן 18 ביולי 1936 20
מסעות בנימין מנדלי מוכר ספרים ברוך צ'מרינסקי, אברהם ברץ בנימין 25 במרץ 1937 17
מרד המתים אירווין שו צבי פרידלנד העורך 4 במאי 1937 57
האנוסים מקס צוויג צבי פרידלנד יוסף גלנטי 27 בדצמבר 1938 81
בנות הנפח פרץ הירשביין יהושע ברטונוב שמואל-שמחה, אבי הנפח 13 בינואר 1940 28
ראובני שר היהודים מקס ברוד צבי פרידלנד אליהו מונקה 1 ביוני 1940 36
שידוכים ניקולאי גוגול יהושע ברטונוב פודקולוסין 15 ביולי 1945 27

ספרים לזכרו

עריכה
  • דבורה צ'מרינסקי, אהרן אשמן, גרשון חנוך ואברהם ברץ (עורכים), ספר צ'מרינסקי – דרך היצירה של במאי עברי: ליום השנה למות ברוך צ'מרינסקי, אמן הבימה העברית (י' ניסן תש"ו–תש"ז), תל אביב: לעם, תש"ז 1947.[9]
  • שלמה שנהוד (עריכה ותרגומים), ספר צ’מרינסקי: פעילותו של איש הבימה; תל אביב: המנורה, תשכ"ז. (לשנת העשרים ואחת לפטירת ברוך צ'מרינסקי; דברים משלו ועליו)

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ברוך צ'מרינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דורית ירושלמי, דרך הבימוי – על במאים בתיאטרון הישראלי, כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ג 2013, עמ' 57.
  2. ^ ירושלמי, דרך הבימוי, עמ' 56.
  3. ^ ירושלמי, דרך הבימוי, עמ' 551.
  4. ^ ברוך צ'מרינסקי למנוחת עולמים, דבר, 14 באפריל 1946.
  5. ^ בשכונת "הבימה", מול דירתה של חנה רובינא (שלמה בר-שביט, הנשמה התשיעית, לוד: זמורה-ביתן, תשס"א 2001, עמ' 86.
  6. ^ ד"ר מ. א. קלרמן, ביקור בחדרו של ב. צ'מרינסקי, דבר, 3 בינואר 1947; י. מ. ניימן, מוזיאון צ'מרינסקי, דבר, 1 באפריל 1947; א. קלרמן, פתיחת "אולם צ'מרינסקי": שנתיים למותו, על המשמר, 20 בפברואר 1948; –ן, אזכרה אמנותית לברוך צ'מרינסקי, דבר, 27 בפברואר 1948; וכן רותי בן-שאול, דליה מגנט, 'רחוב גורדון 36', פה גר: עיר בעקבות אמניה, תל אביב: עיריית תל אביב-יפו, תש"ע 2009, עמ' 166.
  7. ^ מדריך הרחובות באתר עיריית תל אביב-יפו
  8. ^ ארכיון אוסף ברוך צ'מרינסקי., בספרייה הלאומית
  9. ^ סקירה: מ. א. קלרמן, "ספר צ'מרינסקי", דבר, 15 באוגוסט 1947.
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ברוך_צ%27מרינסקי&oldid=39765671"