גרגיי צ'יקי

מחזאי הונגרי

גרגיי צ'יקיהונגרית: Csiky Gergely, ‏ 8 בדצמבר 1842 פנקוטה – 19 בנובמבר 1891 בודפשט) היה מחזאי ומתרגם הונגרי, יליד טרנסילבניה. היה חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים ומזכיר משנה של האגודה הספרותית אגודת קישפלודי. היה כומר קתולי בהכשרתו. לצידם של מיקלוש יושיקה וקארוי קישפלודי היה אחד המחזאים הבולטים בהונגריה במאה ה-19.

גרגיי צ'יקי
Csiky Gergely
דיוקן משנת 1878 על תחריט מאת ז'יגמונד פולאק
דיוקן משנת 1878 על תחריט מאת ז'יגמונד פולאק
לידה 8 בדצמבר 1842
פנקוט (כיום- פנקוטה, ברומניה) בחבל פרטיום - טרנסילבניה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 1891 (בגיל 48)
בודפשט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הרומית-קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גרגיי צ'יקי נולד בכפר פנקוטה, במחוז ארד, אז בהונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרית, בימינו חלק מטרנסילבניה ברומניה של היום, כבן של הרופא הראשי של המחוז, יאנוש צ'יקי, ושל אשתו, הלנה לבית ורזאר (Verzár). מצד אמו היו לו שורשים ארמנים. כבר בעת לימודיו בגימנסיה בעיר ארד התבלט בכישרונו ובאהבתו לספרות ולשירה. התעניין במיוחד בספרות ההונגרית ובספרות הקלאסית היוונית והרומית. בגיל שמונה כתב את השיר הראשון שהקדיש לאמו. בנעוריו שלח לעיתונים מפרי יצירותיו תחת שם העט "גיולה מארוש" (גיולה מאזור הנהר מארוש). כן ניסה את כוחו בתרגומים של סיפורים קצרים מאנגלית ומצרפתית. בשנת 1858 בגיל 16, פרסם שירים תחת שמו האמיתי בעיתון "נאפקלט" (הזריחה). 12 משיריו הופיעו בחוברת של תלמידי הכיתה השמינית, "ז'נגה מוטאטוואניוק" (Zsenge Mutatványok - פעלולי איבים).

כהכנה לקריירה של כמורה, נרשם למשך שנתיים בסמינר לכמרים קתוליים בטמשוואר, שפעל תחת חסות הבישופות של צ'נאד. נסע לאחר מכן ללימודי תאולוגיה רומית-קתולית בפשט. שם ישב בראש חוג של חובבי ספרות וכתב לביטאון של פרחי הכמורה על חייהם של הקדוש אתנסיוס הגדול ושל שאנדור צ'אנאדי, בישוף של צ'נאד. בסיום הלימודים בשנת 1864 נקרא לטימישוארה כדי לעבוד כמה חדשים כרשם במשרד הבישוף. כעבור שנה בשנת 1865, הוסמך ככומר ונשלח להשתלמות במכון התאולוגי "אוגוסטינאום" בווינה, בו סיים את התואר דוקטור לתאולוגיה בשנת 1868.

הקריירה הכנסייתית

עריכה

בשובו לאזור הולדתו שימש כקפלן ביישוב טורניה, ברומנית - טורנו, כפר המשתייך בימינו לכפר הגדול פצ'קה. לאחר מכן, בשנים 1878-1870, כיהן כפרופסור למשפט קאנוני ולהיסטוריה בסמינר התאולוגי בטמשוואר, שבו למד.

הקריירה הספרותית

עריכה

במקביל לעבודתו בהוראה, כתב בעיתון "צ'נאד" של הבישופות, המשיך לפרסם שירים, סיפורים ומחזות, בהתחלה ברוח נאו-רומנטית. אחרי כתיבת כמה רומנים וסיפורים מההיסטוריה של הכנסייה, שזיכו אותו בהכרה מסוימת, כתיבת המחזות הביאה לו את התהילה בארצו. אחרי כמה מחזות שזיכו אותו בפרסים של האקדמיה בשנים 1875–1879 "Jóslat" ("חזון") - פרס "קלטי" Keleti שוויו 100 זהובים, " Janus" ("יאנוס") - עוד פרס "קלטי","Az ellenállhatatlan"' ("אין לעמוד בפניו") שהתאפיין בסממנים האופייניים לכישרונו - כנות, רוח רעננה, עוצמה ריאליסטית וסגנון ייחודי מאוד - זכה בפרס קאראצ'וני, ששוויו היה 400 זהובים, ו- Bizalmatlan "חסר אמון" - פרס קלטי נוסף), בסוף שנת 1878 הרשה לו הבישוף להתיישב בבודפשט. ב־1879 ב-29 בינואר נבחר לחבר באגודה הספרותית על שם קישפאלודי וב-19 בפברואר נבחר למזכיר משנה שלה. ב-22 במאי נבחר גם לחבר בהתכתבות של האקדמיה ההונגרית למדעים. באותה תקופה הקדיש עצמו גם להוראה בבית ספר למשחק והתמנה לדרמטורג של התיאטרון הלאומי בבודפשט.

ב-1879 ביקר למשך חצי שנה בפריז בה התוודע מקרוב לעולם התיאטרון הצרפתי. חזר בתנופה יצירתית מרשימה והעשיר את הספרות ההונגרית במחזות ריאליסטים כמו A Proletárokפרולטרים), Buborékok (בועות), Két szerelem (שתי אהבות), A szégyenlős (הביישן), עתליה וכו', בהם ליקט היבטים שונים של החיים המודרניים ותרגם אותם בעוצמה לשפת הבמה. הושפע על ידי מחזאים צרפתים כמו ויקטוריאן סרדו, אמיל אוז'ייה, פרנסואה קופה. קיבל השראה, בין היתר, מלימודיו הקלאסיים. תרגומיו את סופוקלס ופלאוטוס שנשארו למשך זמן ארוך בין תרגומי המופת מן הקלאסיקונים היוונים והרומיים. עם הרומנים הידועים שלו נמנים "ארנולד" ו"משפחת אטלס". בזמנו הפך צ'יקי למחזאי המבוקש ביותר של התיאטרון הלאומי בבודפשט.

הקרע עם הכנסייה הקתולית

עריכה
 
קברו של גרגיי צ'יקי בבית הקברות קרפשי, עוצב על ידי קארוי שנייאי

הבישוף בונאז לא ראה בעיניים טובות את פעילותו החילונית הענפה של צ'יקי ושלח לו איגרת נזיפה. ב-1880 השיב לו הסופר שעוזב את שורות הכנסייה. בנובמבר 1881 המיר את דתו לנוצרית אוונגלית והתחתן עם אמנדה באקודי, בת של הפרופסור לרפואה טיוואדאר באקודי.

אדם פעלתן ומעשן כבד, חלה בלבו אך המחלה לא מנעה ממנו להמשיך בפעילותו ויצירתו עד לרגע האחרון.[1] גרגיי צ'יקי נפטר באופן פתאומי בבודפשט בגיל 49 בלבד, ב-19 בנובמבר 1891 בעת ארוחת ערב. הובא לקבורה ב-21 בנובמבר בבית הקברות קרפשי בבודפשט.

פרסים והוקרה

עריכה

הנצחה

עריכה
  • התיאטרון "צ'יקי גרגריי" בעיר ההונגרית קאפושוואר והתיאטרון ההונגרי הממלכתי בעיר טימישוארה ברומניה (משנת 1990) נושאים את שמו
  • בעיר ארד בית הספר התיכון בשפה ההונגרית נקרא על שמו
  • 1906 - 15 שנים אחרי מותו הוצבה לוח זיכרון על ביתו בכפר הולדתו, פנקוטה, על ידי האגודה "קלצ'יי" מארד

כתביו

עריכה

מחזות

עריכה
  • Az udvari kalap 1964, (כובע של חצר) קומדיה, הוצג ב"וידסינהאז" ב-1964
  • 1879 Proletárok, (פרולטארים) מחזה ריאליסטי, ‏ הוצג אחרי 1945 תחת הכותרת Ingyenélők (אוכלי חינם)
  • Cifra nyomorúság 1881, (אומללות מוסווית) מחזה חברתי
  • Mukányi 1881, (אדון מוקאני) קומדיה. הופק לפי ההצגה - סרט טלוויזיה הונגרי (1982)
  • A kaviár 1882, (הקוויאר) בורלסקה
  • Stomfay család 1882, (משפחת שטומפאי) מחזה חברתי
  • Buborékok 1884, (בועות) בורלסקה. הופק לפיה סרט טלוויזיה הונגרי (1983).
  • Spartacus 1886, (ספרטקוס), טרגדיה
  • A nagyratermett 1890, (הנועד לגדולות) קומדיה
  • A nagymama 1891, (הסבתא) קומדיה. הופק לפיה סרט טלוויזיה הונגרי (1985)

רומנים

עריכה
  • Az Atlas család 1889, (משפחת אטלס)
  • Sisyphus munkája 1892, (עבודתו של סיזיפוס)

סיפורים

עריכה
  • 1872 - Az életből, (מן החיים)

תרגומים

עריכה
  • 1864 שני מחזות קצרים מאת הקרדינל ניקולס וייזנמן
  • טרגדיות מאת סופוקלס
  • קומדיות מאת פלאוטוס
  • 1877 - עתליה מאת ז'אן רסין
  • 1885 - A szégyenlős (הביישן) -The Bashful Man - מאת ויליאם תומאס מונקרי

Színművei (I-XVIII, Bp., 1882-94), Cs. G. Válogatott művei (Magy. klasszikusok, Bp., 1955)

לקריאה נוספת

עריכה
  • Debreceni Egyetem, ed.II, 1928,Gáspár Margit Csiky Gergely és a franciak
  • Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái II. (Caban–Exner). Budapest: Hornyánszky. 1893. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופפרים הונגרים)
  • Magyar katolikus lexikon (לקסיקון קתולי הונגרי)
  • Saját gyászjelentése (הודעת אבל עצמית)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גרגיי צ'יקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ג. הגדוש
משוב על הערך