מיקלוש יושיקה

הברון מיקלוש יושיקה, בשמו המלא מיקלוש אימרה פרקש יושיקה, ברון בראניצ'קאי (בהונגרית: Jósika Miklós, branyicskai báró,‏ 28 באפריל 1794 – 27 בפברואר 1865) היה סופר, פובליציסט ומחזאי הונגרי, יליד טרנסילבניה. השתתף במהפכה ההונגרית בשנים 1848-1849. נחשב ליוצר ז'אנר הרומן ההיסטורי בספרות ההונגרית. לצידם של גרגיי צ'יקי וקארוי קישפלודי היה אחד המחזאים הבולטים בהונגריה במאה ה-19. היה חבר באגודת קישפלודי.

מיקלוש יושיקה
Jósika Miklós

לידה	28 באפריל 1794 טורדה, ממלכת הבסבורג
פטירה	27 בפברואר 1865 (בגיל 70) דרזדן, ממלכת סקסוניה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי האז'ונגארד בקלוז'
שפות היצירה	הונגרית
בן או בת זוג	יוליה יושיקה

ביוגרפיה

רקע משפחתי, שנות ילדותו ולימודיו

מקלוש יושיקה נולד בעיר טורדה שבטרנסילבניה, אז חלק מהממלכה ההונגרית, בימינו חלק מרומניה, כילד הרביעי מבין שבעת הילדים של הברון מיקלוש יושיקה האב ושל אלאונורה, בת לבית לאזאר. משפחת אביו הייתה משפחת אצילים אמידה, הידועה עוד מהמאה ה-16 ושורשיהם מובילים אל אזור הבאנאט של סברין, בדרום-מערב של רומניה של ימינו. סבו מצד האב, אימרה יושיקה עבר לדת הקתולית בעת שרותו את הקיסרית האוסטרית מריה תרזה. בגיל 5 התיתם מיקלוש יושיקה הבן מאמו ועבר לטיפול סבתו מצד האב, אנה בורנמיסה. בבית סבתו, חינוכו עוצב במיוחד על ידי מורה נערץ, קולונל צרפתי לשעבר ובונה חופשי בשם לנואר דיביניון, ברון ד'ארמאן.

מגיל 10 יושיקה נשלח לפנימיה בגימנסיה של מסדר הפיאריסטים בעיר קלוז' (אז קולוז'וואר או קלאוזנבורג), הבירה ההיסטורית של טרנסילבניה. הוא המשיך שם את לימודיו באקדמיה למשפטים. בעת לימודיו התעניין במיוחד בספרויות הקלאסיות.

איש צבא, פוליטיקאי ואיש רוח

בהסכמת אביו, הפסיק בשנת 1811 את לימודיו על מנת להתחיל קריירה צבאית. התגייס לגדוד דרגונים אוסטרי על-שם הנסיך אויגן מסבויה. עם גדוד זה הגיע למקומות שונים ברחבי האימפריה, לסקסוניה וטירול, ב-1812 לגליציה ובוקובינה ובין 1813-1814 נלחם באיטליה במסגרת המאבק המלחמתי של בית הבסבורג נגד נפוליאון.

אחרי שהצטיין בקרב מינצ'ו ב-8 בפברואר 1814 הועלה לדרגת מייג'ור לטננט (סגן). ב-18 במרץ קודם לדרגת קפטן (סרן) בגדוד רגלים שבפיקודו של הגנרל קולורדו וב-31 במרץ 1814 השתתף בכניסת הצבא האוסטרי המנצח לפריז. נשאר בבירת צרפת לכל משך השנים שנים 1815–1816. הוחזר אחר כך לשנתיים בווינה, שם התחיל לכתוב מחזות בשפה הגרמנית, בלי הצלחה מרובה.

ב-1818 חזר יושקיה להונגריה והתחתן עם מי שהייתה אשתו הראשונה, ארז'בט קאלאי. חיי הנישואין לא עלו יפה. אחרי הפרידה מאשתו, הסופר, הפרוד מאשתו, שהה באחוזת אביו בנאפקור, במחוז סאבולץ' שבצפון-מזרח הונגריה והתעמק בעיסוקיו הספרותיים. ב-1831 ביקר לראשונה בפשט. התיישב בה אחרי שנת 1824 ולעיתים שהה באחוזתו האחרת בטרנסילבניה, ביישוב בראניצ'קה (כיום - ברנישקה, ברומנית). התחיל להיו מעורב בחיים הפוליטיים ההונגריים ובשנת 1834 נכח בדיאטה הטרנסילבנית. ב-1834 המיר את דתו לנצרות רפורמית (קלוויניזם) והתיישב בפשט. רק בימי הקיץ נהג לגור באחוזה שבכפר סורדוק שבאזור סילאג' (בימינו - סלאז' ברומניה), ועסק בה בחקלאות, בכתיבה ובבילויים. בעקבותיו של מיהאי וסלני, ויתר לחלק גדול מהמסים שהאיכרים היו צריכים לשלם לו.

בעת שהותו בפשט סופרים ופוליטיקאים רבים שאותם פגש, התרשמו מאוד מטיוטות הרומנים הציג בפניהם ועודדו אותו לפרסמם. את שמו כסופר מוכשר קנה במידה רבה הודות לרומן ההיסטורי הרומנטי שלו, "אבאפי" (1836), הנחשב לרומן ההונגרי הראשון ושתיאר בצורה פלסטית את ההווי הטרנסילבני בימי מלכותו של השליט ז'יגמונד באטורי.

כסימן להכרת זכויותיו בספרות עמו, נבחר ל"אקדמיה ההונגרית להמדעים" ולחברה הספרותית ע"ש קישפלודי. בשנת 1841 כיהן כמנהל של אגודה זו ובשנת 1842 כסגן יושב הראש. בשנת 1842 השתתף שוב בדיאטה הטרנסילבנית, כנציג של המחוז סולנוק והביע בפורום זה את תמיכתו באיחוד המלא בין טרנסילבניה (שהונהגה על ידי מושלים אוסטריים) ובין הונגריה.

באותה שנה נשא לאישה את הברונית יוליה פודמניצקי, סופרת בעצמה, שהיה נשוי לה באושר עד סוף ימיו. יושיקה היה סופר מאוד פורה ועד לפריצת המהפכה בשנת 1848 כבר כתב כשישים רומנים, בנוסף למאמרים רבים.

מהפכת 1848 והיציאה לגלות

גם מתוקף מעמדו כחבר באצולה הגבוהה וכחבר בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי, תמך יושיקה בתנועה המהפכנית הלאומית ההונגרית בשנים 1848-1849, עמדה שהשתקפה גם בכתביו ונבחר לוועד להגנה הלאומית ההונגרי. יחד עם הממשלה המהפכנית נדד מפשט לדברצן, אחר כך לארד ובסוף לסגד.

אחרי תבוסת הכוחות המהפכניים בוילאגוש (כיום שיריה, ברומניה), ב-13 באוגוסט 1849, הסתתר והצליח להימלט לניכר - קודם ללייפציג ודרזדן, ואחר כך לבריסל. בבלגיה חידש בעילום שם את פעילותו הספרותית. ב-1864 חזר חולה לדרזדן ונפטר שם בפברואר 1865.

מורשתו הספרותית

את שיריו הראשונים פרסם יושיקה בשנים 1828-1829 במגזין הספרותי "Felső- Magyarországi Minerva" ("מינרווה של הונגריה עלית"), תחת שם העט "גאבור מארושקזי" (Gábor Marosközi). יושיקה כתב רומנים היסטוריים ופוליטיים-חברתיים רבים, ברוח רומנטית, תחת השפעה מסוימת של וולטר סקוט. לצורך כתיבתם חקר בצורה יסודית את הכרוניקות של ארצו.

ספריו

• 1835 Irány (כיוון)
• 1835 Vázolatok (רישומים)
• 1836 Abafi (אבאפי)
• 1836 Zólyomi = (זוֹיוֹמי)
• 1837 Az utolsó Bátori ( הבאטורי האחרון)
• 1837 A könnyelműek
• 1839 A csehek Magyarországban /Korrajz első I. Mátyás király idejéből)(הצ'כים בהונגריה. בימי המלך מתיאש הראשון)
• 1842 Végnapok /Apokalyptikai novella (ימים אחרונים. נובלה אפוקליפטית)
• 1843 Zrínyi, a költő /Regényes krónika a tizenhetedik századból/ זריני, המשורר - רומן-כרוניקה על המאה ה-17 )
• 1844 A két Barcsai dráma (שני הברצ'אי) - דרמה
• 1845 Ifjabb Békesi Ferenc kalandjai (הרפתקאותיו של פרנץ בקשי הצעיר)
• 1846 Diamante /Történeti vázlat a legújabb múltból (רשימה היסטורית מן העבר הכי חדש)

(MEK online)

• 1846 Akarat és hajlam (רצון ונטייה)
• 1847 Egy kétemeletes ház Pesten (בית עם שתי קומות בפשט)
• 1847 Jósika István (אישטוואן יושיקה)
• 1850 Die Familie Mailly (משפחת מאיאי) (בגרמנית)
• 1852 Zur Geschichte des ungarischen Freiheitskampfes, קאסל

(על תולדות המאבק ההונגרי לחרות) בגרמנית

• 1853 Eszther (אסתר)
• 1856 Pygmaleon vagy egy magyar család Párisban (פיגמליון או משפחה הונגרית בפריז)
• 1857 A rejtett seb (הפצע המוסתר)
• 1859 Visszhangok - (הדים)
• II. Rákóczi Ferenc (פרנץ ראקוצי השני)
• 1863 Klára és Klári / regény az Anjou-királyok korából (קלרה וקלארי - רומן על ימי שושלת אנז'ו)
• 1864 Sziklarózsa /Regény Apafi Mihály erdélyi fejedelem korából/ (ורד הסלעים - רומן על ימי מיכאי אפאפי, שליט טרנסילבניה)
• Végvárink - על תקופת מלכותו של גאבור בתלן
• A gordiusi csomó (הקשר הגורדי)
• A két mostoha שני אחים חורגים
• Az élet útjai (דרכי החיים)
• A nagyszebeni királybíró (שופט המלך בסיביו)
• A tudós leánya (הנערה המלומדת)
• A zöld vadász (הצייד הירוק)
• A szegedi boszorkányok (המכשפות מסגד)
• A két barát (שני הידידים)
• Az első lépés veszélyei (סכנת הצעד הראשון)
• Az emrődi kísértet (רוח הרפאים מאמרד)
• Jő a tatár (באים הטטרים)
• Két királynő (שתי מלכות)
• Regényes képletek (נוסחאות רומנסקיות)
• Várt leány várat nyer
• Szív rejtelmei (תעלומות הלב)
• Regegyöngyök מחרוזת מהאגדות
• Idegen, de szabad hazában בניכר - אבל חופשי בביתי (מכתבים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיקלוש יושיקה בוויקישיתוף

• ד"ר לאיוש דז'י:ביוגרפיה של יושיקה, חלק א -הילדות
• ד"ר לאיוש דז'י: ביוגרפיה של יושיקה, חלק ב - הלוחם האמיץ (בהונגרית)

Lajos Dezsi Báró Jósika Miklós, Atheneum, Budapest 1916

• אנציקלופדיה בריטניקה, 1911 (באנגלית)
• 1970 ,Albert Tezla Hungarian authors: a bibliographical handbook, Harvard University Press

אלברט טזלה - מחברים הונגרים:ספר לימוד ביבליוגרפי, הוצאת לאור הרווארד (באנגלית),

• ביוגרפיה בלקסיקון הקאתולי ההונגרי ברשת - בעריכת אנראש ראץ ומיקלוש פאסטור, 2009 (בהונגרית) (Magyar Katolikus Lexikon) גישה ב 14 במאי 2011
• , Emil Reich - Hungarian Literature, an Historical and Critical Survey,, Jarrold and Sons, London 1898 ,
• הלקסיקון הגדול פאלאס ברשת

Pallasz Nagy Lexikona (בהונגרית) גישה ב 14 במאי 2011

• כתבי מיקלוש יושיקה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)