דוד מויאל
דוד מויאל (1 בפברואר 1880 - 29 בינואר 1953) היה משפטן בן היישוב הספרדי הוותיק ביפו. כיהן כציר באספת הנבחרים הראשונה של יהודי ארץ ישראל וחבר בוועד הלאומי. מראשוני ילידי ארץ ישראל שהוסמכו בעריכת דין.
 | |
| עו"ד דוד מויאל | |
| לידה |
1 בפברואר 1880 יפו, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 1953 (בגיל 72) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
קורות חיים
עריכהדוד בן יוסף מויאל נולד ביפו ב-1 בפברואר 1880 (תרמ"א), כבן למשפחת מויאל היפואית שמוצאה ממרוקו. אביו היה יוסף ביי מויאל, ואמו, שמחה, הייתה בתו של הרב משה פארדו, הרב הראשי באלכסנדריה. אחיו היה ד"ר שמעון מויאל.
בצעירותו קיבל שילוב של חינוך מסורתי ומודרני. התחיל את לימודיו בתלמודי תורה של הקהילה הספרדית ביפו, ולאחר מכן בבית ספר של כל ישראל חברים. בשנת תר"ס נסע לביירות ולמד בבית ספר היהודי "תפארת ישראל" בעיר. הוא המשיך ללימודים בפריז, שם למד משפטים והוסמך כעורך דין בשנת 1904.
הוא עבד הן כעורך דין פרטי והן בשירות מיזמים יהודיים. הצטיין בבקיאותו בחוק העות'מאני, ובעיקר בחוקי הקרקעות. היה בקיא בשפה הערבית מימי לימודיו בביירות והוסיף להשתלם בלימוד השפה וספרותה מפי השייח' חוסיין אל-דג'אני ואחיו ד"ר שמעון מויאל. הוא התעמק בחקר השפה הערבית הקלאסית ואסף ספרות ערבית, ולמד גם ממסורות החדית' ופירושי הקוראן. הודות לבקיאותו במסורות העות'מאניות והערביות ולפעולתו המוצלחת כעורך-דין, זכה לידידות ולהוקרה מצד נכבדי הערבים ואנשי הממשל העות'מאני, והממשלה העות'מאנית העניקה לו את התואר "ביי".
בקשריו הטובים הללו השתמש כדי לסייע ברכישת אדמות עבור היישוב היהודי. הוא היה שותף ברכישות של עשרות אלפי דונמים של אדמה, וסייע להקמת שכונות ויישובים רבים בארץ ישראל, במיוחד באזור שלימים יהיה תל אביב. בין השכונות שסייע בהקמתן כלולות כרם התימנים, אהל משה, מחנה יוסף, מגן דוד, וכן סייע לרכישת אדמות באזור הערים רחובות ונס ציונה של כיום.
בנוסף השתמש מויאל בקשריו הטובים עם הממשל העות'מאני כדי לנסות להביאו להתערב ולמנוע התקפות כנגד היישוב היהודי, או כדי להעניש פורעים לאחר שהם רצחו אזרח יהודי. במקרים אחרים הוא פעל כדי ליצור יחסי שכנות טובה בין היהודים ובין הערבים ולהשכנת שלום בעתות מתיחות. כך למשל גישר בין המושבה רחובות לכפר זרנוקה לאחר מתיחות שהתעוררה ביניהם. במהלך מלחמת העולם הראשונה פעל כדי לרכך את הגזירות מצד הממשל העות'מאני כנגד היישוב היהודי.
נהג לכתוב מאמרים לעיתונות הארצישראלית, ופרסם מאמרים על ענייני השעה בעיתונים עבריים כגון דאר היום והד המזרח. בנוסף פעל כדי לרכך הסתה אנטי-ציונית או אנטי-יהודית בעיתונות הערבית, ופרסם מאמרים בעיתונים ערביים בניסיון לשכך את ההתנגדות הערבית למפעל הלאומי היהודי בארץ ישראל. בהקשר זה היה פעיל ב"אגודת המגן" שיזם אחיו ד"ר שמעון מויאל.
הוא ניצל את ידיעותיו בערבית כדי לכתוב חיבורי פרשנות המקרא, בהם השתמש בערבית כדי להסביר ולבאר את פסוקי התנ"ך. חיבורו הראשון בנושא זה, "אור ממזרח", עסק בפרשנות לספר בראשית, ובנוסף כתב פרשנויות גם לספרי איוב ותהילים. חלק מפרשנויות אלו פרסם בטור "פנת הלשון" בעיתון הד המזרח.
נפטר ב-29 בינואר 1953 ונקבר בקריית שאול בתל אביב.[1] אחד מבניו הוא המתמטיקאי-פיזיקאי פרופ' יוסף הנרי מויאל.
מחיבוריו
עריכה- דוד בן יוסף מויאל, אור ממזרח, תל אביב: "אחדות", התש"א.
- דוד מויאל, 'פירושים לספר איוב' בתוך: על חוג המקרא, בעריכת ד"ר מ. נאור ונ. רבן, תל אביב: הוצאת חוג לחקר התנ"ך, תשי"ב
ממאמריו בעיתונות
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ישראל בן זאב, 'דוד מויאל ז"ל', בתוך: על חוג המקרא, בעריכת ד"ר מ. נאור ונ. רבן, תל אביב: הוצאת חוג לחקר התנ"ך, תשי"ב.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "דוד מויאל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1020
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב, באתר היברובוקס, עמ' 380: "דוד בן יוסף מויאל, ד"ר".
- דוד מויאל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
דוד מויאל, דף שער בספרייה הלאומית
