דוד עופר

דוד עופר
לידה	1919; גאלאץ, רומניה
פטירה	4 בפברואר 1994 (בגיל 75 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר)
תאריך עלייה	1924
מדינה	ישראל
צאצאים	שריה עופר
השתייכות	הצבא הבריטי ; צבא הגנה לישראל ; משטרת ישראל
תקופת הפעילות	1946–1940 (צבא בריטי) ; 1952-1948 (צה"ל) ; 1976 – 1952 (משטרה)
דרגה	מייג'ור (הצבא הבריטי) ; סגן-אלוף (צה"ל) ; ניצב (משטרה)
תפקידים בשירות
	מפקד מחוז הדרום; מפקד מחוז תל אביב;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות

דוד עופר (1919 - 4 בפברואר 1994) היה ניצב במשטרת ישראל, שימש מפקד מחוז הדרום ומחוז תל אביב. בכור האחים במשפחת עופר.

ביוגרפיה

עופר נולד בגאלאץ שברומניה, ליוסף וצילה הרשקוביץ. בשנת 1924, בהיותו בן חמש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בחיפה. הוא סיים לימודי תיכון בחיפה ובשנת 1940 התגייס לשורות הצבא הבריטי. בשנת 1944 עבר לשרת בבריגדה היהודית עם הקמתה וממנה השתחרר בשנת 1946 בדרגת רב-סרן. במלחמת העצמאות פיקד על גדוד 34 בחטיבת אלכסנדרוני ולאחר המלחמה שירת בחיל הים^[1] עד שחרורו בשנת 1952 בדרגת סגן-אלוף. אותה שנה הצטרף בדרגת סגן ניצב למשטרת ישראל והיה ממלא מקומו של שאול רוזוליו בפיקוד על בית הספר לשוטרים^[2].

עופר שימש מפקד בית הספר לשוטרים בשפרעם בשנים 1952-1956^[3]^[4], היה סגן מפקד מחוז הצפון^[5] וב-1958 עמד בראש כוחות הבלימה במרד האסירים בכלא שאטה^[6]^[7]. לאחר דיכוי המרד הוצע להעביר את עופר לשירות בתי הספר כקצין ביטחון, כדי לשקם את השירות^[8]. עופר הוצא לקורס קציני משטרה בכירים, ובסיום הקורס מונה לסגן נציב בתי הסוהר^[9]. בתחילת 1960 עבר לשרת כראש ענף תנועה במחוז תל אביב^[10], אך כעבור שבעה חודשים בתפקיד התמנה לפקד על מקום המעצר של אדולף אייכמן ועמד בראש צוות השמירה^[11]. באוגוסט 1961 מונה לסגן מפקד מחוז הדרום, תחת שאול רוזוליו מפקד המחוז^[12]. המחוז השתרע באותן שנים מחדרה ועד אילת, למעט מחוז תל אביב, ועופר עמד בראש מבצעי אבטחה מורכבים בירושלים, בהם מסעי הלוויה של יצחק בן-צבי, זאב ז'בוטינסקי ומשה שרת. בשנת 1969 הוא עמד בראש צוות החקירה של הצתת מסגד אל-אקצא.

בפברואר 1970 מונה למפקד מחוז הדרום^[13]. בשנת 1972, עם מינויו של רוזוליו למפכ"ל, מונה עופר למפקד מחוז תל אביב^[14], במסגרת מאמץ מרוכז להאבק בפשיעה במחוז שכלל עיבוי כוחות שכלל את יגאל מרקוס ועמוס אריכא, וכן גדוד מאנשי משמר הגבול בראשות ניצב-משנה משה טיומקין. בעקבות הפעילות המשטרתית במחוז נבלמו הבריונות והזנות, והפשיעה במחוז ירדה בעשרות אחוזים^[15]^[16]. באוגוסט 1975 הוטחה בעופר ביקורת על שימוש בכח מופרז בפיזור הפגנות נגד קיסינג'ר^[17]. נתן דונביץ כתב עליו שבעקבות נפילת בנו במלחמת יום הכיפורים הוא אינו כשיר לעמידה בתנאי לחץ^[18]. בתחילת דצמבר 1975 נכתב במעריב ששר המשטרה נזף בעופר בגלל שבעט בכתב של מעריב בעת פיזור ההפגנה^[19]. מרדכי גילת טען שבעקבות אירועים אלו התדרדרו היחסים בין עופר ובין שר המשטרה, שלמה הלל, ועל כן עופר שהיה נחשב למועמד מוביל להיות המפכ"ל הבא, לא קיבל את התפקיד^[20]. בספטמבר 1976, לאחר שהוברר סופית שלא ימונה למפכ"ל הוא פרש מהמשטרה^[21].

משפחתו

דוד עופר היה נשוי לחוה, ואב לשניים.
בנו הבכור, יצחק (במבי) עופר היה טייס קרב. הוא נהרג במלחמת יום הכיפורים, ב-11 באוקטובר 1973, כשמטוסו (A-4 סקייהוק) הופל מעל רמת הגולן.
הבן הצעיר, שריה, פיקד על סיירת שקד והיה ממקימי יחידת שלדג. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה. ב-11 באוקטובר 2013, 40 שנה בדיוק לאחר שנהרג אחיו, נרצח שריה בידי מחבלים שחדרו לביתו ב"ברוש הבקעה" שבצפון בקעת הירדן (כ-3 ק"מ מדרום לשדמות מחולה)^[22].
שני אחיו של דוד עופר, אנשי העסקים סמי ויולי עופר, נפטרו ב-2011.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוד עופר בוויקישיתוף

ג. שטרסמן, 20 שנה במדים, מעריב, 20 באוגוסט 1961

הערות שוליים

^ ראש הממשלה במחנה ההדרכה של הצי, הַבֹּקֶר, 18 בספטמבר 1949
קצין בכיר בחיל הים נדון לשלוש שנות מאסר, למרחב, 12 במרץ 1959
^ 31 קציני משטרה חדשים, מעריב, 7 באוגוסט 1952
^ שינויי תפקידים במשטרה, הַבֹּקֶר, 10 בנובמבר 1952
^ דוד עופר, ראש מחלקה, 999, 16 באפריל 1953
^ חילופי תפקידים בצמרת המשטרה, מעריב, 22 באוגוסט 1956
^ נתן ריבון, 80 אסירים נמלטו. 13 הרוגים ו-11 פצועים בקרב עם כוחות הבטחון אחרי מרד בבית־סוהר בארץ, הארץ, 1 באוגוסט 1958
^ מרד האסירים בשטה, דבר, 1 באוגוסט 1958
^ הקצין ניר עומד להתמנות כנציב בתי הסוהר, מעריב, 10 באוקטובר 1958
^ מתבצעים חילופי־הגברי במשטרה, דבר, 10 באוקטובר 1958
חילופי תפקידים במשטרה, הַבֹּקֶר, 13 במרץ 1959
^ ניצב־משנה דוד עופר - ראש ענף תנועה, למרחב, 14 בפברואר 1960
^ מפקד חדש לשומרי אייכמן, הארץ, 12 בספטמבר 1960
^ ניצב משנה עופר - סגן מפקד המחוז הדרומי, מעריב, 14 באוגוסט 1961
^ ש. רוזוליו נתמנה כראש אגף אירגון במטה הארצי, על המשמר, 4 בפברואר 1970
^ יוסף צוריאל, בעוד שבועיים נכנסים לתוקף חילופי הגברי במשטרה, מעריב, 30 ביולי 1972
^ ירידה בפשיעה, על המשמר, 20 ביולי 1973
^ מרדכי גילת, המשטרה שלנו, על המשמר, 17 בינואר 1975
^ ההסלמה באלימות חלה בגלל , מעריב, 29 באוגוסט 1975
^ מועצת העתונות דנה בכתיבה על "עניינים רגישים", דבר, 9 בנובמבר 1975
^ עופר וטיומקין קיבלו אזהרות ממפכ"ל המשטרה, מעריב, 5 בדצמבר 1975
^ מרדכי גילת, הקרב על כס המפכ"ל, על המשמר, 24 בספטמבר 1976
^ אבי רז, ניצב עופר פורש מהמשטרה, מעריב, 10 בספטמבר 1976
^ איתמר פליישמן ויואב זיתון, אל"מ שריה עופר נרצח 40 שנה בדיוק לאחר שאחיו הטייס נפל במלחמת יום הכיפורים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2013

[1] ראש הממשלה במחנה ההדרכה של הצי, הַבֹּקֶר, 18 בספטמבר 1949
קצין בכיר בחיל הים נדון לשלוש שנות מאסר, למרחב, 12 במרץ 1959

[2] 31 קציני משטרה חדשים, מעריב, 7 באוגוסט 1952

[3] שינויי תפקידים במשטרה, הַבֹּקֶר, 10 בנובמבר 1952

[4] דוד עופר, ראש מחלקה, 999, 16 באפריל 1953

[5] חילופי תפקידים בצמרת המשטרה, מעריב, 22 באוגוסט 1956

[6] נתן ריבון, 80 אסירים נמלטו. 13 הרוגים ו-11 פצועים בקרב עם כוחות הבטחון אחרי מרד בבית־סוהר בארץ, הארץ, 1 באוגוסט 1958

[7] מרד האסירים בשטה, דבר, 1 באוגוסט 1958

[8] הקצין ניר עומד להתמנות כנציב בתי הסוהר, מעריב, 10 באוקטובר 1958

[9] מתבצעים חילופי־הגברי במשטרה, דבר, 10 באוקטובר 1958
חילופי תפקידים במשטרה, הַבֹּקֶר, 13 במרץ 1959

[10] ניצב־משנה דוד עופר - ראש ענף תנועה, למרחב, 14 בפברואר 1960

[11] מפקד חדש לשומרי אייכמן, הארץ, 12 בספטמבר 1960

[12] ניצב משנה עופר - סגן מפקד המחוז הדרומי, מעריב, 14 באוגוסט 1961

[13] ש. רוזוליו נתמנה כראש אגף אירגון במטה הארצי, על המשמר, 4 בפברואר 1970

[14] יוסף צוריאל, בעוד שבועיים נכנסים לתוקף חילופי הגברי במשטרה, מעריב, 30 ביולי 1972

[15] ירידה בפשיעה, על המשמר, 20 ביולי 1973

[16] מרדכי גילת, המשטרה שלנו, על המשמר, 17 בינואר 1975

[17] ההסלמה באלימות חלה בגלל , מעריב, 29 באוגוסט 1975

[18] מועצת העתונות דנה בכתיבה על "עניינים רגישים", דבר, 9 בנובמבר 1975

[19] עופר וטיומקין קיבלו אזהרות ממפכ"ל המשטרה, מעריב, 5 בדצמבר 1975

[20] מרדכי גילת, הקרב על כס המפכ"ל, על המשמר, 24 בספטמבר 1976

[21] אבי רז, ניצב עופר פורש מהמשטרה, מעריב, 10 בספטמבר 1976

[22] איתמר פליישמן ויואב זיתון, אל"מ שריה עופר נרצח 40 שנה בדיוק לאחר שאחיו הטייס נפל במלחמת יום הכיפורים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

תפקידים בשירות

לידה	1919 גאלאץ, רומניה
פטירה	4 בפברואר 1994 (בגיל 75 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר)
תאריך עלייה	1924
מדינה	ישראל
צאצאים	שריה עופר
השתייכות	הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל משטרת ישראל
תקופת הפעילות	1946–1940 (צבא בריטי) 1952-1948 (צה"ל) 1976 – 1952 (משטרה)
דרגה	מייג'ור (הצבא הבריטי) סגן-אלוף (צה"ל) ניצב (משטרה)
מפקד מחוז הדרום מפקד מחוז תל אביב
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות