דן קווייל

דן קווייל
James Danforth "Dan" Quayle
	דן קווייל
לידה	4 בפברואר 1947 (בן 77); אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית
שם לידה	James Danforth Quayle
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת דפאו; Huntington North High School; Defense Information School; Scottsdale High School; בית הספר למשפטים ע"ש רוברט מקינלי באוניברסיטת אינדיאנה; אוניברסיטת אינדיאנה - אוניברסיטת פורדו אינדיאנפוליס ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
בת זוג	מרילין קווייל
	אתר רשמי
	20 בינואר 1989 – 20 בינואר 1993; (4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית	ג'ורג' הרברט ווקר בוש
	→ ג'ורג' הרברט ווקר בוש אל גור ←
	3 בינואר 1981 – 3 בינואר 1989; (8 שנים)
	→ בריק ביי (אנ') דן קואטס ←
	3 בינואר 1977 – 3 בינואר 1981; (4 שנים)
	→ אדוארד ראש דן קואטס ←
פרסים והוקרה
	פרס איג נובל
חתימה

ג'יימס דנפורת' "דן" קווייל (באנגלית: James Danforth "Dan" Quayle; נולד ב-4 בפברואר 1947) הוא פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, שכיהן כסגן הנשיא ה-44 של ארצות הברית בין השנים 1989 עד 1993. טרם היבחרו לתפקיד סגן הנשיא, ייצג קווייל את מדינת אינדיאנה בבתי הקונגרס של ארצות הברית – תחילה בבית הנבחרים (1977–1981) ולאחר מכן בסנאט (1981–1989). לאחר תום פועלו הפוליטי התמקד קווייל בקריירה כאיש עסקים.

קווייל נולד באינדיאנפוליס וגדל בפרוור של פיניקס, בירת אריזונה. בשנת 1972 נישא למרילין טאקר, ובשנת 1974 השלים לימודי תואר שני במשפטים. בטרם נכנס לפוליטיקה של ארצות הברית עסק בעריכת דין לצד רעייתו בהנטינגטון שבאינדיאנה, עד היבחרו לבית הנבחרים האמריקאי ב-1976. בבחירות 1980 נבחר לסנאט.

בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1988, סגן הנשיא ומועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ג'ורג' הרברט ווקר בוש בחר בקווייל כעמיתו למירוץ. עימות הבחירות של קווייל מול לויד בנטסן, מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן הנשיא, התפרסם באמירתו של בנטסן לקווייל: "סנאטור, אתה לא ג'ק קנדי" (אנ')^[1]. הצמד בוש—קווייל זכה בבחירות 1988 וגבר על המועמדים הדמוקרטיים מייקל דוקאקיס ובנטסן, וקווייל הושבע לתפקידו כסגן הנשיא בינואר 1989. כסגן נשיא ערך ביקורים רשמיים ב-47 ממדינות העולם ומונה ליושב ראש המועצה הלאומית לחלל. קווייל נחשב כסגן נשיא חסר השפעה פוליטית. חוסר ניסיונו, שבלט לאור ניסיונו הרב של בוש, והלעג של התקשורת להתבטאויותיו וטעויותיו יצרו לו דימוי של מי שלא מתאים להחליף את הנשיא במקרה הצורך^[2].

בבחירות לנשיאות 1992 הבטיח בשנית את מועמדותו לסגן הנשיא, אך המועמדים הדמוקרטיים ביל קלינטון ואל גור גברו בבחירות על בוש וקווייל. בשנת 1994 פרסם קווייל את ספר זיכרונותיו, "Standing Firm". בבחירות לנשיאות 2000 התמודד קווייל בבחירות המקדימות לנשיאות של המפלגה הרפובליקנית, אך מאוחר יותר פרש ממסע הבחירות והביע את תמיכתו בג'ורג' ווקר בוש. משתמו חייו הפוליטיים הצטרף ל-"Cerberus Capital Management", חברת השקעות פרטיות, בשנת 1999.

ביוגרפיה

ילדות, נעורים ותחילת הקריירה

קווייל נולד באינדיאנפוליס, בירת אינדיאנה. סבו מצד אמו היה טייקון תקשורת, וכאשר קווייל היה בן 8, עברה משפחתו לאריזונה על מנת להשתלב בעסקיו של הסב. את רוב ילדותו העביר קווייל באריזונה, אך את לימודיו סיים בהאנטינגטון שבאינדיאנה. הוא המשיך ללימודי תואר ראשון במדע המדינה ומיד לאחר מכן, ב-1969, גויס למשמר הלאומי, שם שירת עד 1975. במהלך שירותו השלים קווייל תואר במשפטים. בהמשך הקריירה הפוליטית שלו הואשם (בדומה לג'ורג' בוש הבן) שניצל את קשריו בשלטון ובתקשורת כדי להתחמק משירות מלא בווייטנאם, ובמקום זאת גויס לשירות נוח במשמר הלאומי.

ב-1976 נבחר קווייל לבית הנבחרים האמריקני מטעם מדינת אינדיאנה והמפלגה הרפובליקנית. ב-1978 נבחר בשנית, וב-1980 נבחר לסנאט. בזמן כהונתו כסנאטור התמקד בעיקר בחקיקה בנושאי ביטחון לאומי, נשק ויחסי עבודה. החוק העיקרי שחוקק (יחד עם הסאנטור הדמוקרטי טד קנדי) היה החוק למימון הכשרה מקצועית למובטלים וצעירים. ב-1986 נבחר קווייל לכהונה שנייה לסנאט.

כהונתו כסגן נשיא ארצות הברית

המירוץ לנשיאות

ב-1988 הודיע ג'ורג בוש האב על בחירתו בקווייל לרוץ לצדו במירוץ לנשיאות באותה שנה^[3]. רבים מתחו ביקורת על החלטה זו עקב חוסר הניסיון היחסי של קווייל, אך ההערכה הייתה שבוש בחר בסנאטור הצעיר כדי שישלים את תדמיתו המבוגרת. הדמוקרטים ניסו לקעקע את דמותו של קווייל, והקו הפרסומי היה "קווייל - רק פעימת לב אחת מהנשיאות". במהלך העימות הטלוויזיוני בין המועמדים לסגנות הנשיא אמר קווייל שניסיונו לא נופל מזה שהיה לג'ון קנדי כשרץ לנשיאות. על כך השיב לו המועמד הדמוקרטי, לויד בנטסן: "סנאטור: שירתתי עם ג'ק קנדי, הכרתי את ג'ק קנדי, ג'ק קנדי היה חבר שלי. סנאטור, אתה לא ג'ק קנדי!".

כהונתו כסגן נשיא

קווייל נחשב בעיני פרשנים פוליטיים רבים כסגן נשיא נטול השפעה פוליטית. בוש האב הרחיק אותו ממוקדי ההשפעה וקבלת החלטות עקב ניסיונו המועט. במהלך כהונתו עמד בראש המועצה לקביעת מדיניות החלל של ארצות הברית והמועצה להגברת התחרותיות במשק.

התבטאויותיו ודימויו בעיני התקשורת

עטיפת המגזין טיים המבטאת את יחס התקשורת כלפי קווייל. על הכריכה כתוב: "זאת לא בדיחה - האיש הזה עלול להיות נשיאנו הבא".

בניגוד מוחלט לחוסר השפעתו הפוליטית במסדרונות השלטון, הייתה לקווייל השפעה תרבותית גדולה. במהלך כהונתו עוררו התבטאויותיו סערה ציבורית במקרה הטוב ולעג מצד התקשורת והציבור במקרה הרע. בשנת 1991, עם צאת אלבום הבכורה של הראפר טופאק שאקור, שהכיל שירים המדברים בגנות משטרת לוס אנג'לס, תקף קווייל את האלבום וטען שאין לו מקום בחברה האמריקנית. באופן מעט אירוני, תרמה התבטאות זו של סגן הנשיא על אלבום בכורה של ראפר אלמוני לפופולריות האלבום. קווייל אף קיבל את פרס איג נובל לשנת 1991 על "הצלחתו להדגים, בצורה טובה יותר מכל אדם אחר, את הצורך בחינוך למדעים".

ביוני 1992 ביקר סגן הנשיא בבית ספר יסודי בטרנטון, בירת ניו ג'רזי. במהלך הביקור נערכה תחרות איות ותלמיד בשם ויליאם פיגרואה התבקש לאיית תפוח אדמה ("potato"). לאחר שפיגרואה איית את המילה באופן נכון, פנה סגן הנשיא אל הלוח, העיר לתלמיד על איות מוטעה ואף הוסיף את האות "e" בסוף המילה ובכך איית את המילה הפשוטה יחסית, באופן מוטעה. האירוע גרר סערה תקשורתית גדולה בארצות הברית וארצות אחרות. מגזינים שלחו חיצי לעג לעברו, בדרני תוכניות לילה, כדוגמת ג'יי לנו ודייוויד לטרמן, חבטו בדמותו במשך שבועות, פיגרואה התארח אצל לטרמן ואף הוזמן לקרוא את שבועת הנאמנות בוועידת המפלגה הדמוקרטית באותה שנה. סאטיריקנים ציינו שעקב איכותו השנויה במחלוקת של סגן הנשיא, בוש האב חסין מפני הדחה ועל כל אדם, גם דמוקרט, להתפלל יום יום לבריאותו.

לאחר המהומות בלוס אנג'לס, במאי 1992, האשים קווייל את ערכיה המדרדרים של החברה כגורם למהומות. הוא ציין לרעה את תוכנית הטלוויזיה "מרפי בראון" כאשמה בהידרדרות הערכית עקב תיאורה האוהד של הדמות המרכזית בסדרה כאם חד הורית. "נאום מרפי בראון" גרר סערה תקשורתית עצומה בארצות הברית כאשר ארגוני פמיניסטיות וליברלים תקפו את קווייל מצד אחד, וארגונים למען ערכי משפחה הגנו עליו מצד שני. הנאום גם הוסיף ללעג כלפיו כמי שאינו מבדיל בין מציאות לבין דמות טלוויזיונית.

התבטאויות אלה, התבטאויות נוספות ואף התבטאויות שיוחסו לו בטעות או שלא בצדק, מיצבו את דמותו של קווייל כאחת מהדמויות הנלעגות ביותר בפוליטיקה האמריקנית. גם זמן רב לאחר סוף כהונתו, סטנדאפיסטים, בדרנים ומנחי תוכניות לילה המשיכו ללעוג לדמותו ולהתבטאויותיו.

הבחירות ב-1992

בבחירות לנשיאות 1992 התמודדו ג'ורג בוש האב יחד עם קווייל בשנית על הנשיאות. מולם התמודדו ביל קלינטון ומועמדו לסגנות, אל גור. בעימותים שנערכו בין סגן הנשיא לגור ביקשו צוותו של קווייל מהמנחים לאפשר לסגן הנשיא להביא עמו את ספרו של גור "כדור הארץ על כפות המאזניים" כדי לחזק את הטענה שגור וקלינטון תומכים בחקיקה ירוקה שתגביל את התעשייה. צוותו של גור הסכים, בתנאי שלגור תינתן האפשרות להביא עמו תפוח אדמה. בסופו של דבר נערך העימות ללא אביזרי-משנה וקווייל המושמץ הצליח להציג בו הופעה מרשימה באופן יחסי כאשר מולו עמד הסנאטור הרהוט בוגר הרווארד. למרות זאת, הפסידו הצמד בוש-קווייל בבחירות, וקווייל עזב את הפוליטיקה לטובת השוק הפרטי.

לאחר הכהונה

קלטת וידאו המתארת את מעלליו המשעשעים של קווייל

קווייל, 2011

לאחר ההפסד בבחירות וסיום כהונתו כסגן הנשיא התפנה לכתוב את זכרונותיו וספר נוסף על ערכי משפחה, שניהם הפכו לרבי-מכר. בנוסף כתב טור שבועי בכמה עיתונים בעלי תפוצה רחבה, וכיהן כחבר דירקטוריון של כמה חברות גדולות.

בינואר 1999 הודיע קווייל בראיון בתוכניתו של לארי קינג על כוונתו לרוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות בשנת 2000^[4], אך פרש מהמרוץ בספטמבר, עוד לפני הבחירות המקדימות באיווה כשראה שאין לו סיכוי לגבור על ג'ורג' בוש הבן^[5].

ב-1999 מונה קווייל כיו"ר חטיבת ההשקעות הבינלאומיות בקרן סרברוס, קרן גידור בבעלות פרטית.

בתרבות הפופולרית

בשנת 1991 הוענק פרס איג נובל בחינוך לדן קווייל על הבורות שהפגין ובכך הצליח להדגים, בצורה טובה יותר מכל אדם אחר, את הצורך בחינוך למדעים.
בפתיחת עונת השידורים 1992–1993 של מרפי בראון, דמותה של מרפי בראון רואה את "נאום מרפי בראון" האמיתי בטלוויזיה ובתגובה שולחת משאית מלאה תפוחי אדמה לפרוק את מטענה מול ביתו של קווייל.
במשחק המחשב "Civilization IV", דן קווייל הוא התואר הניתן לשחקן המשיג את הניקוד הנמוך ביותר במשחק.