האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס
האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס (באנגלית: The Autobiography of Alice B. Toklas) הוא ספר משנת 1933 מאת גרטרוד שטיין, אשר נכתב במסווה של אוטוביוגרפיה לכאורה של אליס ב. טוקלאס, שותפתה לחיים. בשנת 1998 דירגה ההוצאה לאור "הספרייה המודרנית" את הספר כאחד מ-20 ספרי העיון הגדולים ביותר בשפה האנגלית של המאה ה-20.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
גרטרוד שטיין  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
ביוגרפיה, אוטוביוגרפיה |
| נושא |
אליס ב. טוקלאס, ביוגרפיה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1933 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | זמורה-ביתן |
| תאריך | 1986 |
| תרגום | מרטין גרטרוד |
  | |
סיכום הפרקים
עריכה
לפני שהגעתי לפריז
עריכהאליס ב. טוקלאס, בתור המספרת, אומרת שהיא למשפחה אמידה בסן פרנסיסקו. מאוחר יותר, היא פוגשת את גיסתה של גרטרוד שטיין במהלך השריפות והמשברים שבאו בעקבות רעידת האדמה בסן פרנסיסקו ב-1906, ומחליטה לעבור לפריז ב-1907.
בואי לפריז
עריכהאליס מדברת על התפקיד החשוב של הלין, עוזרת הבית של גרטרוד, במשק הבית שלהן בפריז. היא מדברת על ההכנות לתערוכת אמנות. היא מספרת על פיקאסו והמאהבת שלו, פרננד. פיקאסו ופרננד נפרדים, ופרננד עוברת למונפרנאס כדי ללמד צרפתית. אליס וגרטרוד מבקרות אותה שם.
גרטרוד שטיין בפריז, 1903-1907
עריכהאליס מספרת כיצד גרטרוד ואחיה, ליאו שטיין, רוכשים ציורים של פול סזאן ואנרי מאטיס מאמברואז וולארד, ואיך הם כולם נהיים חברים. היא מספרת על הקיץ שבילתה עם גרטרוד בפיאזולה, באיטליה, בעוד פיקאסו חוזר לספרד. חזרה בצרפת, גרטרוד רבה עם גיום אפולינר. מאוחר יותר, לפיקאסו יש ויכוח עם מאטיס.
גרטרוד שטיין לפני שהיא הגיעה לפריז
עריכהאליס מספרת איך גרטרוד שטיין נולדה באלגני, פנסילבניה, ואז עברה לווינה, לפאסי, ומשם לניו יורק ולקליפורניה. שהיא למדה במכללת רדקליף, שם הייתה תלמידה של ויליאם ג'יימס. היא החליטה ללמוד לתואר שני באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אך נשרה מהלימודים מתוך שיעמום, אז עברה לגור בלונדון, הייתה משועממת גם שם, חזרה לאמריקה, ובסופו של דבר התיישבה בפריז.
1907-1914
עריכהאליס מספרת סיפורים על מאטיס, אפולינר, ועוד אמנים קוביסטים. היא מספרת על חופשות באיטליה וספרד עם גרטרוד. הן עוברות לאנגליה ערב מלחמת העולם הראשונה להיפגש עם העורך של גרטרוד, ומשאירות את חברתן מילדרד אולדריץ' לבדה בפריז.
המלחמה
עריכהגרטרוד ואליס מעבירות את השנים הראשונות של המלחמה באנגליה, ואז חוזרות בקצרה לצרפת כדי להציל את כתביה של גרטרוד. לאחר מכן הן חיות בספרד במשך זמן מה, ובסופו של דבר חוזרות לצרפת. שם הן מתנדבות בקרן האמריקאית למען הפצועים הצרפתים, ונוסעות ברחבי צרפת כדי לעזור לפצועים וחסרי בית. עד סוף המלחמה, פריז נראית להן כעיר שהשתנתה.
אחרי המלחמה, 1919-1932
עריכהאליס מספרת על מריבתה של גרטרוד עם ת"ס אליוט, לאחר שהוא מכנה אחת מעבודותיה כבלתי הולמת. היא מספרת על החברות שלה עם שרווד אנדרסון וארנסט המינגוויי, שעזר עם ההוצאה לאור של The Making of Americans. בנות הזוג מתיידדות עם קליקה של אמנים רוסים, אבל הם לא מהווים תנועה אמנותית. מאוחר יותר, גרטרוד מעבירה הרצאה באוניברסיטת אוקספורד. אליס אז מספרת על עוד מסיבות עם אמנים. מאוחר יותר, הן מקצרות את הספר The Making of Americans לכדי 400 עמודים, ודי להוציא אותו במהדורה מסחרית, ומתחילות ללבן את הרעיון של כתיבת אוטוביוגרפיה.
משמעות וביקורת
עריכהגרטרוד שטיין הודתה שכתבה את העבודה הזו תוך שישה שבועות, כשמטרתה להרוויח כסף.[2] אך היא לא אהבה לכתוב מסיבה זו, ואליס לא חשבה שהספר יצליח בשל כך.[3] היה זה הראשון מבין כתביה להתפרסם בThe Atlantic, למרבה סיפוקה. המגזין פרסם את העבודה כסדרה של ארבעה חלקים.[4]
באשר לחבריה, קארל ואן וכטן אהב את זה; הנרי מקברייד חשב שזה מסחרי מדי; ארנסט המינגוויי אמר שהספר מעורר רחמים; מאטיס נעלב מהתיאורים של אשתו; ז'ורז' בראק סבר ששטיין לא מבינה כהלכה את תנועת הקוביזם. אחיה ליאו שטיין קרא לספר אוסף של שקרים.[5] אך ההצלחה המסחרית של הספר איפשר לשטיין לחיות חיים נוחים יותר.[6]
העבודה הזו נחשבת כאחת הנגישות ביותר של שטיין, ומספר מבקרי ספרות, כולל ג 'נט וינטרסון, מציינים כי שטיין יצרה בה פורמט חדש, הבונה על היסוד שהניחה וירג'יניה וולף בביוגרפיה הבדיונית, "אורלנדו", באינטרפרטציה החדשה שלה לז'אנר האוטוביוגרפיה.[7]
קישורים חיצוניים
עריכה- האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "100 Best Nonfiction". Modern Library. 1998.
- ^ Souhami, Diana - Gertrude and Alice: Gertrude Stein and Alice B.Toklas, Rivers Oram Press/Pandora List, 20 Feb 1992, p. 187
- ^ Souhami, p. 189
- ^ Souhami, p.190-191
- ^ Souhami, p. 192-194
- ^ Souhami, p. 195
- ^ Ramsay, Tamara Ann (1998). Discursive departures: A reading paradigm affiliated with feminist, lesbian, aesthetic, and queer practices (with reference to Woolf, Stein, and H.D.) (M.A. thesis) Wilfrid Laurier University