האם את אוהבת את ברהמס? (סרט)

סרט אמריקאי משנת 1961

האם את אוהבת את ברהמס? הוא סרט רומנטי אמריקאי בהפקתו ובבימויו של אנטול ליטבק, המבוסס על רומן בשם זה (בצרפתית: Aimez-vous Brahms?) מאת פרנסואז סאגאן, עם אינגריד ברגמן, אנטוני פרקינס ואיב מונטאן בתפקידים הראשיים.

האם את אוהבת את ברהמס?
Aimez-vous Brahms?
(Goodbye Again)
כרזת הסרט "האם את אוהבת את ברהמס?"
כרזת הסרט "האם את אוהבת את ברהמס?"
כרזת הסרט "האם את אוהבת את ברהמס?"
מבוסס על הרומן "האם את אוהבת את ברהמס?" של פרנסואז סאגאן
בימוי אנטולי ליטבק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אנטולי ליטבק עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט סמואל טיילור עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ברט בייטס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אינגריד ברגמן
איב מונטאן
אנטוני פרקינס
מוזיקה ז'ורז' אוריק, יוהנס ברהמס
צילום ארמנד טירנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 29 ביוני 1961
משך הקרנה 120 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט צולם בפריז ומופיעים בו אתריה המפורסמים של העיר. כבשאר ספריה של סאגאן יש בו משולש רומנטי, הפעם בין אישה ושני גברים.

המלחין ז'ורז' אוריק שילב בפסקול הסרט שני פרקים מיצירות יוהנס ברהמס: הפרק הרביעי של סימפוניה מס' 1 והפרק השלישי של סימפוניה מס' 3. הפרק מסימפוניה מס' 3 מנוגן בסרט במספר עיבודים בהם עיבוד לג'אז בהופעתה של הזמרת דיאן קארול.

המפיק סבר שהשם המקורי אינו מתאים לקהל האמריקאי ואנטוני פרקינס הציע את השם "Goodbye Again" ("להתראות שוב") כשם ההצגה הראשונה בה הופיע אביו בברודוויי. באירופה ובישראל נשאר השם המקורי.

פרקינס זכה בפסטיבל הקולנוע בקאן בפרס השחקן הטוב ביותר בשנת 1961 ואנטול ליטבאק היה מועמד בשנה זו לפרס דקל הזהב.

תקציר העלילה

עריכה

פולה טסייה (אינגריד ברגמן) היא מעצבת פנים בת 40. היא גרושה ונמצאת חמש שנים בזוגיות עם רוז'ה דמארה (איב מונטאן). רוז'ה עוסק בסחר בטרקטורים ובמשאיות. הוא גרוש נאה ועוגב על כל בחורה נאה שהוא פוגש כדי להוכיח את גבריותו. הוא משקר כל הזמן לפולה שהוא נוסע לרגל עסקיו ובמקום זה הוא מבלה ושוכב עם צעירות שאינו מכיר אפילו את שמן וקורא לכל אחת "מייזי". הוא שונא כשהן מזכירות לו את המילה אהבה.

פולה מודעת לכל שקריו ובגידותיו אבל היא מקבלת זאת בעל כורחה כי היא אוהבת אותו ורוצה להמשיך את הקשר איתו.

יום אחד היא מקבלת הזמנה לעצב דירה של אישה עשירה מהחברה הגבוהה של פריז. בדירה היא פוגשת את פיליפ (אנתוני פרקינס), בנה של הלקוחה. פיליפ הוא בחור צעיר בן 25, מתמחה במשרד עורכי דין אבל לא מוצא עניין בעבודתו.

פיליפ "נדלק" על פולה ולא אכפת לו שהיא מבוגרת ממנו. הוא מתחיל בחיזור עקשני אחריה. היא מסרבת בתוקף, והוא מקבל זאת בחיוך ובחוסר רצינות. פיליפ ממשיך בחיזוריו ומזניח את עבודתו אבל פולה עדיין דוחה אותו בנימוס. באחת הפעמים כשהם הולכים בפריז הוא נתקל במודעה על קונצרט מיצירות ברהמס. הוא שואל אותה: "האם את אוהבת את ברהמס?" ונענה בחיוב. בזמן קונצרט היא נזכרת בתחילת קשריה עם רוז'ה אך עדיין ממשיכה לדחות את פיליפ.

לבסוף לא עומדת פולה בחיזוריו של פיליפ ובשקריו של רוז'ה. היא נעתרת לפיליפ והוא עובר להתגורר בדירתה. כאשר רוז'ה חוזר מפגישה עסקית היא מודיעה לו על יחסיה עם פיליפ ועל החלטתה לנתק את יחסיה איתו.

היחסים בין פולה ופיליפ נעשים גרועים. פיליפ מזניח את עבודתו מרבה בשתייה ומתעצל לקום בבוקר. פולה מודיעה לו כי החליטה לשים סוף ליחסיהם. הוא נעלב ויורד במרוצה במדרגות כשפולה צועקת לעברו: "נסה להבין, אני זקנה, אני זקנה".

רוז'ה חוזר לפולה והם נישאים במשרדי העירייה. פולה מתכננת ארוחת ערב בבית, אך הוא מצלצל ומודיע כי יהיה עסוק לרגל עסקיו. פולה מבינה שרוז׳ה לא השתנה וממשיך בשקריו. היא מביטה בפנים עגומות במראה כשהמוזיקה של ברהמס ברקע.

קישורים חיצוניים

עריכה